https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%90%D7%99%D7%94פיטאיה - היסטוריית גרסאות2026-09-14T00:59:02Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%90%D7%99%D7%94&diff=81997&oldid=previmported>שמחה בלוטניק: טעות כתיב מפוטציאל לפוטנציאל2025-11-11T02:51:46Z<p>טעות כתיב מפוטציאל לפוטנציאל</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיון<br />
| שם = פיטאיה<br />
| תמונה = [[קובץ:Hylocereus undatus237541223.jpg|מרכז|250px]]<br />
| ממלכה = [[צומח]]<br />
| מערכה = [[בעלי פרחים]]<br />
| מחלקה = [[דו-פסיגיים]]<br />
| סדרה = [[ציפורנאים]]<br />
| משפחה = [[צבריים]]<br />
| סוגים = *Selenicereus<br />
*Hylocereus (בעבר){{ביאור|בשנת 2017 כל המינים והזנים בסוג Hylocereus סווגו מחדש בתור Selenicereus.}}<br />
}}<br />
[[קובץ:Pitaya cross section ed2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חתך אורך של פיטאיה]]<br />
[[קובץ:בנק הגנים של פיטאיות.jpg|ממוזער|בנק הגנים של הפיטאיות]]<br />
'''פִּיטָאיָה''' הוא שם כולל לסוגים ומינים שונים של צמחים ממשפחת ה[[צבריים]] (קקטוסים), אשר יחודם ב[[גבעול]]יהם ה[[עמוד]]יים, בניגוד לקקטוסים בעלי גבעולים שטוחים, כמו ה[[צבר מצוי|צבר]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=Ortiz, Y.D.H.|שם=Coleccion Textos Politecnicos|מקום הוצאה=Noriega,Mexico City|מו"ל=Editorial Limusa|שנת הוצאה=1999|פרק=Pitahaya, a new crop for Mexico}}</ref> מקור הפיטאיות ב[[דרום אמריקה]], בעיקר באזור הטרופי של מקסיקו<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20101029044641/http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/15325/92/|הכותב=מרלן-אביבה גרינפטר|כותרת=, הטרופיטאיה והאגס המשופר – פרי פיתוח ישראלי|אתר=אפוק טיימס|תאריך=22/10/2010}}</ref> ומקור השם אצל התושבים המקומיים של אמריקה הלטינית, בהם צמחים אלה הם [[בוטניקה - מונחים|צמחי בר]].<br />
<br />
== תיאור הצמח ותולדותיו ==<br />
הפיטאיה (נקרא גם פרי הדרקון), על זניה השונים, היא צמח בעל גבעולים אשר יכולים להגיע לאורך של שישה [[מטר]]ים. ב[[בית גידול|בית הגידול]] המקורי שלהם, צמחים אלה הם צמחי צל, מטפסים. לסוג Hylocereus יש גבעולים בעלי 3 צלעות ופירות [[בעלי קשקשים]], נטולי קוצים. לסוג Selenicereus יש גבעולים בעלי יותר מ-3 צלעות ולפירות קוצים גדולים, הנושרים עם ההבשלה. כל צמח נושא [[פרח]]ים רבים, צהובים או לבנים, הפורחים בלילה, כאשר זמן פריחתו של כל אחד מהם הוא לילה אחד בלבד. אופן [[האבקה|האבקתם]] בבית גידולם הטבעי הוא על ידי [[עטלפים]] גדולים.<br />
<br />
קליפת ה[[פרי]] אדומה, ורודה-סגולה או צהובה, וממנה מסתעפים קשקשים. תוכן הפרי עסיסי, בצבע לבן או סגלגל, והוא משופע ב[[זרע (בוטניקה)|זרעים]] קטנים ושחורים. בדרך כלל אי אפשר להבדיל על פי קליפת הפרי אם תוכנו הוא לבן או סגלגל, לפעמים לתוכן הסגלגל ישנה קליפה כהה יותר, אך לא בהכרח. הפרי מכיל [[ויטמין C]], [[סיבים תזונתיים]] ו[[נוגד חמצון|נוגדי-חימצון]] רבים.<br />
<br />
הצמח מוכר גם באסיה. הוא הובא לווייטנאם על ידי ה[[ראש מדינה|שליטים]] ה[[צרפתים]] בתחילת [[המאה ה-20]], ושם הפכו אותו לגידול חקלאי זול, אך תפל.<br />
<br />
== גידול פיטאיה בעולם ובישראל ==<br />
פירותיה של '''הפיטאיה הצהובה''' Selenicereus megalanthus, אשר בטעות שויכה לסוג Hylocereus, שווקו לראשונה על ידי חקלאים מ[[קולומביה]]. צמח זה עמיד לטמפרטורות גבוהות, פירותיו קטנים משל פיטאיות אחרות, אך טעימים יותר. בסופו של דבר, המגדלים בקולומביה נאלצו לעקור את [[מטע|המטעים]], בגלל תקיפה של [[פטריות|פטריה]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=Bibliowicz, A. and S.M. Hernandez. .,|שם=Organismos Fungosos Presentes en las Estructuras Reproductivas de la Pitaya Amarilla.|מקום הוצאה=Snatafé de Bogotá, Colombia.|מו"ל=Universidad Nacional de Colombia|שנת הוצאה=1998}}</ref> בישראל התברר שגידול פיטאיות צהובות באקלים מדברי עדיף מבחינת שמירה על בריאות הצמחים. בסביבה זו ניתן לשלוט בתפוקת הפירות על ידי [[השקיה]] מבוקרת, דישון ורמות הצללה כנדרש.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Nerd ,A. et al.|שם=Cacti: Biology and uses|מקום הוצאה=Berkley|מו"ל=Univ. California Press|שנת הוצאה=2002|עריכה=P.S.Nobel|פרק=12:Fruit of vine and columnar cacti}}</ref><br />
<br />
'''הפיטאיה האדומה''' Hylocereus undatus, ידועה כפיטאיה ב[[אמריקה הלטינית]], אך ב[[אסיה]] נקראת "פרי ה[[דרקון]]".<br />
<br />
הפיטאיות השונות הובאו לישראל על ידי פרופסור [[יוסף מזרחי (מדען)|יוסף מזרחי]], אשר ליקט אותן מה[[טבע]], מ[[גן בוטני|גנים בוטניים]] ומגינות פרטיות. הכוונה הייתה לאקלם צמח חדש, אשר יהווה גידול חקלאי שיתאים ליצוא ויפרנס בכבוד את העוסקים בו.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mizrahi, Y. et al.|שם=New fruits for arid climates|כתב עת=Trends in new crops and new uses.|עמ=378–384|מו"ל=ASHS Press, Alexandria, VA.|שנת הוצאה=2002|קישור=https://hort.purdue.edu/newcrop/ncnu02/v5-378.html}}</ref> יתרון חשוב של צמחים אלה - היותם חסכוניים בצריכת המים שלהם.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mizrahi, Y. et al.|שם=Cacti as crops|כתב עת=Hort. Rev.|כרך=18|עמ=291–320|שנת הוצאה=1997}}</ref> הדרישות היו: התאמה לאקלים באזורים שונים בארץ, פרי איכותי מבחינת גודל וטעם ופוטנציאל יבול. בעיה בגידולו הייתה העדר מאביק טבעי ומכאן הצורך בהאבקה ידנית של כל פרח. זו עבודה שדורשת ידיים עובדות ומעלה את מחיר הפרי בשוק.<ref name=":0" /> לכן הייתה דרישה לצמחים בעלי הפריה עצמית, אך כל זני הפיטאיות האדומות אשר ניטעו בארץ היו בעלות אי התאם עצמי, המחייב הפריה זרה. דרישה נוספת הייתה שלפרי יהיו [[חיי מדף]] של 3 שבועות לפחות, כדי לאפשר הובלה ימית, המוזילה את עלויות היצוא. כדי להתאים את הצמחים לדרישות אלו, נוצלה העובדה שאין מחסום גנטי בין המינים השונים ואפילו בין הסוגים השונים, ופותחו זני כלאיים משופרים, בעלי התאמה אקלימית לאזורים שונים בארץ, טעם משופר וחיי מדף ארוכים. בנוסף, פותחו זני קיץ וזני חורף, הנותנים מענה לשוק כמעט על פני כל השנה. בתחילת שיווקה היא שימשה רק לצרכים דקורטיביים, בגלל טעמה המקורי התפל.<br />
<br />
מגדלים כיום פיטאיות בתנאי [[בית רשת]] בהצללה של 30-60%, ב[[מישור החוף]], ב[[נגב]] וב[[הערבה|ערבה]]. בסיוע יוסי צפריר פותח זן ביל"ו. שני זנים אחרים, הוונוס והגולדן פותחו ב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]] על ידי פרופסור יוסף מזרחי וצוותו, והם [[פטנט]] רשום של האוניברסיטה. בעקבות עבודתו של צוות זה, קיים היום, בקמפוס ברגמן של אוניברסיטת בן-גוריון, בנק [[גן (נוי)|גנים]] של פיטאיה הגדול ביותר בעולם.<br />
<br />
== גלריה ==<br />
<gallery><br />
קובץ:Pitahaya-oliv.jpg|פיטאיה בעל קליפה ורודה (''Hylocereus undatus'')<br />
קובץ:Yellow pitaya.jpg|פיטאיה בעל קליפה צהובה (''Selenicereus megalanthus'')<br />
קובץ:Dragonfruit Chiayi market.jpg|פיטאיות בשוק<br />
קובץ:Red Pitaya.jpg|מבחר פירות פיטאיה בגידול חקלאי במושב [[בצת]]<br />
קובץ:Pitaya Colors.jpg|פיטאיות במגוון צבעים<br />
קובץ:Pitaya tray.jpg|מגש פרוסות פיטאיה<br />
קובץ:Desert king - winter.jpg|alt=פיטאיה מזן מלך המדבר|פיטאיה מזן מלך המדבר<br />
</gallery><br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{מידע טקסונומי}}<br />
* {{טבע הדברים|[[פועה בר]]|שמן, חלב והודים בגולן|12166}}<br />
* [http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F2_TAG&SearchRequest=317 מאמרים על פיטאיה], באתר [[רמבי"ש]]<br />
* [https://web.archive.org/web/20130927052441/http://hamachon.co.il/web/project/project.asp?id=18619&modul=40&codeclient=1738&codesubweb=0 אתר המכון למצוות התלויות בארץ - רשימת כלאי האילן]<br />
* {{וואלה||פרי הדרקון: התוספת הכי בריאה וצבעונית לתפריט שלכם|2872001|14 ביולי 2015}}<br />
* Mizrahi, Y., A. Nerd, and Y. Sitrit. 2002. [http://www.hort.purdue.edu/newcrop/ncnu02/v5-378.html New Fruits for Arid Climates]. p. 378–384. In: J. Janick and A. Whipkey (eds.), Trends in new crops and new uses. ASHS Press, Alexandria, VA<br />
* 857- 0631 -12 נעמי תל-צור, ערן רווה ויוסף מזרחי: השבחה עסקית של זני פיטאיות לייצוא, דוח מסכם לתוכנית מחקר מוגש לקרן המדען הראשי במשרד החקלאות<br />
* עירית דורי, נעמי תל-צור ויוסף מזרחי:טיפוח זני פיטאיות משופרים שמותאמים לתנאי האקלים בארץ, דצמבר 2021<br />
<br />
==ביאורים==<br />
{{ביאורים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:פירות טרופיים]]<br />
[[קטגוריה:צבריים]]</div>imported>שמחה בלוטניק