imported>שעה טובה: שוחזר מעריכה של ~2026-22896-80 (שיחה) לעריכה האחרונה של Shalomori123

2026-04-15T08:10:14Z

שוחזר מעריכה של ~2026-22896-80 (שיחה) לעריכה האחרונה של Shalomori123

דף חדש

{{מקורות|רמה=אין|תאריך=1 בדצמבר 2025|נושא=מדע וטכנולוגיה}}
[[קובץ:CollageFisica.jpg|240px|ממוזער|דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות]]
'''פִיזִיקָה''' (מהמילה ה[[יוונית]] φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא אחד המדעים הבסיסיים ביותר, החוקר את [[חוק טבע|חוקי הטבע]] מה[[חלקיק תת-אטומי|חלקיקים התת-אטומיים]] ועד [[היקום]] כולו, באמצעות [[תצפית (מדע)|תצפיות]], [[ניסויים]] ו[[מודל מתמטי|מודלים מתמטיים]]. תחום הפיזיקה מקיף את חקר ה[[חומר]], ה[[אנרגיה]], ה[[כוח (פיזיקה)|כוחות]] וה[[שדה (פיזיקה)|שדות]], ואת ה[[חוק טבע|חוקים]] המתארים את התנהגותם במרחב וב[[זמן]]. מודל פיזיקלי נבחן על סמך יכולתו לתאר תופעות ידועות ולנבא תוצאות חדשות הניתנות למדידה כמותית. פערים בין תחזיות המודל לבין המדידות עשויים להביא לעדכונו או להחלפתו במסגרת מדויקת ומקיפה יותר.

במידה רבה, תולדות הפיזיקה הן גם תולדותיהן של מהפכות מדעיות שבהן תאוריות חדשות החליפו מסגרות קודמות כאשר אלה חדלו להסביר כראוי את התצפיות והניסויים. שורשיה של הפיזיקה ב[[פילוסופיה של הטבע|פילוסופיית הטבע]] של [[העת העתיקה]], ובמשך תקופה ארוכה נכללו בה גם תחומים שכיום נחשבים נפרדים, כגון [[כימיה]], [[ביולוגיה]] וחלקים מן ה[[מתמטיקה]], אך צורתה המודרנית כמדע ניסויי-כמותי התגבשה בעיקר במהלך [[המהפכה המדעית]] במאות ה-16 וה-17, בעבודותיהם של [[ניקולאוס קופרניקוס|קופרניקוס]], [[יוהנס קפלר|קפלר]], [[גלילאו גליליי|גלילאו]] ו[[אייזק ניוטון|ניוטון]]. הפיזיקה קשורה קשר הדוק למדעים אחרים, שכן היא מספקת להם חוקים, מודלים כמותיים ושיטות [[מדידה]]. הכימיה המודרנית נשענת במידה רבה על עקרונות פיזיקליים, ה[[ביופיזיקה]] מיישמת עקרונות ושיטות של הפיזיקה בבעיות ביולוגיות, וה[[אסטרופיזיקה]] משתמשת בחוקי הפיזיקה כדי לפרש תצפיות על [[גרם שמיים|גרמי השמיים]] ו[[היקום]]. לצד זאת, לפיזיקה גם קשר הדוק למתמטיקה: היא עושה שימוש נרחב בכלים מתמטיים, ולעיתים אף תורמת להתפתחותם, כגון פיתוח [[חשבון אינפיניטסימלי|החשבון האינפיניטסימלי]] בידי ניוטון ו[[גוטפריד וילהלם לייבניץ|לייבניץ]], מתוך בעיות של תנועה והעתקת גופים.

להתקדמות בפיזיקה הייתה השפעה מכרעת על התפתחות הטכנולוגיה המודרנית: ה[[אלקטרומגנטיות]] עומדת בבסיס [[רשת חשמל|רשת החשמל]] וה[[תקשורת אלחוטית|תקשורת האלחוטית]], [[פיזיקה של מצב מוצק|פיזיקת מצב מוצק]] ופיזיקת ה[[מוליך למחצה|מוליכים למחצה]] אפשרו את פיתוח ה[[טרנזיסטור]] וה[[מיקרואלקטרוניקה]], ו[[תרמודינמיקה]] סיפקה את המסגרת התאורטית לניתוח [[מנוע]]ים ו[[תחנת כוח|תחנות כוח]] ומילאה תפקיד מרכזי בהתפתחותם של תהליכים תעשייתיים.

נהוג לחלק את הפיזיקה לשני תחומים עיקריים:
*[[פיזיקה קלאסית]], הכוללת תחומים כמו: [[מכניקה]], [[תרמודינמיקה]], [[אלקטרומגנטיות]] ו[[אופטיקה]]. תחומים אלו מהווים את היסוד להבנת תחומים מודרניים יותר.
*[[פיזיקה מודרנית]], שהתחומים העיקריים בה הם [[מכניקת הקוונטים]], [[תורת היחסות]], [[פיזיקה גרעינית]], [[פיזיקה של חומר מעובה]], [[ביופיזיקה]], [[פיזיקת חלקיקים]] [[פיזיקה סטטיסטית]] [[גאופיזיקה]] [[אסטרופיזיקה]], [[פיזיקה חישובית]], [[אקוסטיקה]], [[פיזיקה כימית]], [[מכניקת נוזלים]], [[פיזיקה מתמטית]], ו[[פיזיקה תאורטית]]. רוב פעילותם ומחקריהם של הפיזיקאים בימינו עוסק בתחומים אלה.

ההבחנה בין פיזיקה מודרנית לבין פיזיקה קלאסית אינה קשיחה וברורה. לדוגמה [[תורת הכאוס]] שפותחה בעיקר בחצי השני של המאה ה-20 מסתמכת על הנחות יסוד של פיזיקה קלאסית בלבד ועדיין מהווה תחום מחקר מודרני ופעיל. [[מכניקה סטטיסטית]] שעוזרת רבות בחקר מודרני של מערכות מרובות חלקיקים בעלי התנהגות קוונטית, החלה את דרכה במאה ה-19, שנים רבות לפני [[תורת היחסות]] ומכניקת הקוונטים.

הפיזיקה קרובה מאוד ל[[מדעי הטבע|מדעי טבע]] אחרים, במיוחד [[כימיה]]. הכימיה נסמכת על תחומים רבים בפיזיקה, ובפרט [[מכניקת הקוונטים]], [[תרמודינמיקה]] ו[[אלקטרודינמיקה]]. [[פיזיקה אטומית]] ו[[פיזיקה מולקולרית]] נמצאות על התפר בין הפיזיקה לכימיה.

==תולדות הפיזיקה==
[[קובץ:Buoyancy corr.svg|270px|ממוזער|[[חוק ארכימדס]]]]
[[קובץ:Table of Mechanicks, Cyclopaedia, Volume 2.png|ממוזער|270px|טבלת ה[[מכניקה]] ב[[ציקלופדיית צ'יימברס]] משנת 1728|טקסט=]]
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של הפיזיקה}}

===העת העתיקה===
מתחילת ה[[היסטוריה]] האנושית, ניסה ה[[אדם]] להבין את התנהגות החומר: מדוע עצמים נופלים ל[[קרקע]] באין תמיכה, מדוע לחומרים שונים יש תכונות שונות, וכן הלאה. גם אופי [[היקום]] היה מסתורי, כמו צורת [[כדור הארץ]] והתנהגות גופים שמימיים, כמו [[השמש]] ו[[הירח]]. מספר תאוריות הוצעו, רובן היו שגויות. תאוריות אלו נוסחו ברובן במונחים [[פילוסופיה|פילוסופיים]] או [[מטאפיזיקה|מטאפיזיים]], ומעולם לא אומתו בניסויים שיטתיים. ישנם יוצאים מן הכלל: לדוגמה, ההוגה [[תרבות הלניסטית|היווני]] [[ארכימדס]] מצא תיאורים כמותיים נכונים רבים במכניקה ו[[הידרוסטטיקה]].

לעומת זאת, דווקא בתחום ה[[אסטרונומיה]] גילו הקדמונים דיוק רב בביצוע תצפיות אחרי מסלולים של כוכבים ותיעוד תצפיות אלה. האסטרונומיה הייתה מפותחת ברוב התרבויות הגדולות, לרבות [[מצרים העתיקה]], [[בבל]] העתיקה, [[סין (אזור)|סין]], [[הודו]] ו[[יוון העתיקה]]. האסטרונום היווני [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]] אף הציע מודל [[מתמטיקה|מתמטי]]-[[גאומטריה|גאומטרי]] שהסביר בצורה נאה את תנועת הכוכבים כפי שנצפית בשמיים. אף על פי שהיה שגוי, מודל זה היה כה מוצלח מבחינה אמפירית, עד שהוא שלט בכיפה עד להופעתו של המודל ה[[ניקולאוס קופרניקוס|קופרניקני]]. חשיבותו של המודל היווני לתנועת כוכבי הלכת היא השימוש במתמטיקה לצורך הפיזיקה, לא רק ככלי תיאורי גרידא אלא כביטוי כמותי לחוקי הטבע, שמהם אף אפשר לחזות תופעות שניתנות לצפייה על ידי ביצוע חישובים מתאימים על פרטי המודל.

===הפיזיקה כמדע===
[[קובץ:GodfreyKneller-IsaacNewton-1689.jpg|ממוזער|ימין|170px|אייזק ניוטון]]
[[קובץ:Foucault pendulum animated.gif|200px|ממוזער|שמאל|[[המטוטלת של פוקו]]]]
[[קובץ:Newtons cradle animation book.gif|200px|ממוזער|[[עריסתו של ניוטון]]]]
בשלהי [[המאה ה-16|המאה ה־16]] [[גלילאו גליליי|גלילאו]] היה הראשון שהשתמש בניסוי כדי לאמת תאוריות פיזיקליות, שהוא העיקרון המנחה של [[השיטה המדעית]]. גלילאו ניסח ובדק בהצלחה מספר תוצאות ב[[דינמיקה (מכניקה)|דינמיקה]], ובמיוחד חוק ה[[תנע]]. ב־[[1687]] [[אייזק ניוטון|ניוטון]] פרסם את ספרו "[[היסודות המתמטיים של פילוסופית הטבע]]" (Principia Mathematica), המתאר שתי תאוריות פיזיקליות שלמות ומצליחות: [[חוקי התנועה של ניוטון]], מהם נובעים [[מכניקה קלאסית|המכניקה הקלאסית]]; ו[[כבידה|חוק הכבידה של ניוטון]], המתאר את [[כוחות היסוד|הכוח היסודי]] של הכבידה. שתי התאוריות האלו התאימו היטב לניסויים. המכניקה הקלאסית הורחבה מאוד על ידי [[ז'וזף לואי לגראנז'|לגראנז']], [[ויליאם רואן המילטון|המילטון]] ואחרים, שיצרו ניסוחים, עקרונות ותוצאות חדשות. חוק הכבידה הביא לפיתוח תחום ה[[אסטרופיזיקה]], המתאר תופעות [[אסטרונומיה|אסטרונומיות]] בעזרת תאוריות פיזיקליות.

החל מ[[המאה ה-18|המאה ה־18]], פותחה ה[[תרמודינמיקה]] על ידי [[רוברט בויל|בויל]], [[תומאס יאנג|יאנג]] ואחרים. בשנת [[1733]], [[דניאל ברנולי|ברנולי]] השתמש בטיעונים [[סטטיסטיקה|סטטיסטיים]] עם [[מכניקה קלאסית]] כדי להשיג תוצאות תרמודינמיות, והניח את היסודות ל[[מכניקה סטטיסטית]]. בשנת [[1798]], [[בנג'מין תומפסון|תומפסון]] הדגים המרת עבודה מכנית לחום, וב־[[1847]] [[ג'יימס פרסקוט ג'אול|ג'אול]] ניסח את [[חוק שימור האנרגיה]], בצורת [[חום (פיזיקה)|חום]] ובצורת [[אנרגיה מכנית]].

התנהגות ה[[חשמל]] וה[[מגנטיות]] נחקרה על ידי [[מייקל פאראדיי|פאראדיי]], [[גאורג אוהם|אוהם]] ואחרים. ב־[[1855]] [[ג'יימס קלרק מקסוול|מקסוול]] איחד את שתי התופעות לתורה יחידה של [[אלקטרומגנטיות]], המתוארת על ידי [[משוואות מקסוול]]. ניבוי של תורה זו היה שה[[אור]] הוא [[קרינה אלקטרומגנטית|גל אלקטרומגנטי]].

בשנת [[1895]] [[וילהלם קונרד רנטגן|רנטגן]] גילה את [[קרני X|קרני ה־X]], שהתגלו כקרינה אלקטרומגנטית בתדר גבוה. [[רדיואקטיביות]] התגלתה על ידי [[אנרי בקרל]], ונחקרה עוד על ידי [[פייר קירי|פייר]] ו[[מארי קירי]], ואחרים. זה הניח את הבסיס לשדה [[פיזיקה גרעינית|הפיזיקה הגרעינית]].

קיומו של ה[[אטום]] הוצע ב־[[1808]] על ידי [[ג'ון דלטון|דלטון]]. ב־[[1897]] גילה [[ג'וזף ג'ון תומסון]] את ה[[אלקטרון]], החלקיק היסודי הנושא [[זרם חשמלי]] במעגלים. ב־[[1904]] הוא הציע את הדגם הראשון של האטום.

===המאה ה-20 ואילך===
הפיזיקה עברה מספר מהפכות במהלך ה[[המאה ה-20|מאה ה-20]]. [[תורת היחסות]] שינתה את התפיסה של הזמן והמרחב, ואת ההבנה של [[כוח הכבידה]]. [[תורת הקוונטים]] שינתה את התפיסה של [[פילוסופיה מכניסטית]], ואת ההפרדה בין גלים לחלקיקים. לאחר מכן [[המודל הסטנדרטי]] הכליל את התגובות הבסיסיות ביותר הידועות כיום בין חלקיקים. כתוצאה מההבנה הפיזיקלית של הטבע נוצרו חידושים טכנולוגיים רבים אשר שינו באופן מהותי את חיי היום-יום של בני האדם.

בשנת [[1905]] ניסח [[אלברט איינשטיין|איינשטיין]] את [[תורת היחסות הפרטית]], המאחדת את ה[[זמן]] וה[[מרחב (פיזיקה)|מרחב]] לישות אחת, [[מרחב-זמן]]. הוא פיתח תורה זו מתוך התבוננות במשוואות מקסוול, ותוצאות [[ניסוי מייקלסון-מורלי]]. היחסות דורשת [[טרנספורמציות לורנץ|טרנספורמציה]] שונה בין [[מסגרת ייחוס|מסגרות ייחוס]] מאשר המכניקה הקלאסית; דבר זה הצריך את פיתוח [[מכניקה יחסותית|המכניקה היחסותית]] כתחליף למכניקה הקלאסית. כאשר המהירויות הנמוכות, שתי התאוריות תואמות. ב־[[1915]] הרחיב איינשטיין את תורת היחסות הפרטית כדי להסביר את כוח הכבידה באמצעות [[תורת היחסות הכללית]], המחליפה את [[חוק הכבידה של ניוטון]]. בתחום של [[מסה|מאסות]] ואנרגיות נמוכות, שתי התאוריות תואמות.

בשנת [[1911]], [[ארנסט רתרפורד|רתרפורד]] הסיק מ[[ניסוי רתרפורד|ניסויי פיזור]] את קיומו של גרעין אטומי, עם רכיבים בעלי מטען חשמלי חיובי, שכונו [[פרוטון|פרוטונים]]. [[נייטרון|נייטרונים]], הרכיבים הנייטרליים בגרעין, התגלו ב־[[1932]] על ידי [[ג'יימס צ'אדוויק|צ'אדוויק]].

החל בשנת [[1900]], [[מקס פלאנק|פלאנק]], [[אלברט איינשטיין|איינשטיין]], [[נילס בוהר|בוהר]] ואחרים פיתחו [[מכניקת הקוונטים|תורות קוונטיות]] כדי להסביר תוצאות ניסויים לא רגילות על ידי הצגת רמות אנרגיה בדידות. ב־[[1925]] [[ורנר הייזנברג|הייזנברג]], וב־[[1926]] [[ארווין שרדינגר|שרדינגר]] ו[[פול דיראק|דיראק]], ניסחו את מכניקת הקוונטים, שהסבירה את התאוריות הקוונטיות שקדמו לה. במכניקה קוונטית, תוצאות של מדידות פיזיקליות הן [[הסתברות]]יות לחלוטין. התורה מסבירה את חישוב ההסתברויות האלו. היא מסבירה בהצלחה את התנהגות החומר בקנה מידה קטן מאוד.

מכניקה קוונטית מספקת גם את הכלים התאורטיים עבור [[פיזיקת מצב מוצק]], החוקרת את ההתנהגות הפיזיקלית של חומר מעובה הכולל תופעות כגון [[גביש|מבנים גבישיים]], [[מוליך למחצה|מוליכות למחצה]] ו[[מוליכות על]]. בין חלוצי פיזיקת המצב המוצק היה [[פליקס בלוך]], שיצר ב־[[1928]] תיאור של התנהגות האלקטרונים במבנים גבישיים על פי המכניקה הקוונטית.

במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], נערכו [[מחקר]]ים על ידי הצדדים הלוחמים בתחום [[פיזיקה גרעינית|הפיזיקה הגרעינית]], על מנת ליצור [[נשק גרעיני|פצצה גרעינית]]. המאמץ הגרמני, שהונהג בידי [[ורנר הייזנברג|הייזנברג]], לא הצליח, אך [[פרויקט מנהטן]] של בעלות הברית הגיע אל יעדו. ב[[אמריקה]], בשנת [[1942]], צוות בראשות [[אנריקו פרמי|פרמי]] יצר את [[תגובת שרשרת גרעינית|תגובת השרשרת הגרעינית]] הראשונה שנוצרה בידי אדם מעולם, וב־[[1945]] נוסה הנשק הגרעיני לראשונה ב[[ניסוי טריניטי#בחירת האתר|אתר טריניטי]], סמוך ל[[אלאמוגורדו]], [[ניו מקסיקו]].

[[תורת השדות הקוונטית]] נוסחה על מנת להרחיב את המכניקה הקוונטית כך שתהיה עקבית עם תורת היחסות הפרטית. היא השיגה את מטרתה בשלהי [[שנות ה־40 של המאה ה־20]], עם עבודתם של [[ריצ'רד פיינמן]], [[ג'וליאן שווינגר]], [[שינאיצ'ירו טומונאגה|טומונאגה]] ו[[פרימן דייסון|דייסון]]. פיזיקאים אלה פיתחו וניסחו את תורת ה[[אלקטרודינמיקה קוונטית|אלקטרודינמיקה הקוונטית]], המתארת את היחסים האלקטרודינמיים.

תורת השדות הקוונטית מספקת את המסגרת ל[[פיזיקת חלקיקים|פיזיקת החלקיקים]] המודרנית, החוקרת את ה[[כוחות היסוד]]יים ואת ה[[חלקיק יסודי|חלקיקים היסודיים]]. בשנת [[1954]] פיתחו [[צ'ן-נינג יאנג|יאנג]] ו[[רוברט מילס (פיזיקאי)|מילס]] אוסף של תאוריות שסיפקו את המסגרת עבור [[המודל הסטנדרטי]]. המודל הסטנדרטי, שהושלם ב[[שנות השבעים]], מתאר בהצלחה כמעט את כל החלקיקים היסודיים שנצפו עד כה.

==תגליות פיזיקליות מרכזיות==
[[קובץ:PhysicsEqs01.svg|טקסט=משוואות חשובות בפיזיקה: 1. החוק השני של ניוטון והגדרת תנע זוויתי 2. משוואות מקסוול (2 שורות) 3. משוואת האנטרופיה של לודוויג בולצמן 4. משוואת המצב של גז אידיאלי 5. אנרגיה יחסותית של חלקיק חופשי 6. משוואות שדה הכבידה של איינשטיין 7. אנרגיה של פוטון 8. קוונטיזציה של תנע זוויתי 9. משוואת שרדינגר 10. משוואת דיראק|ממוזער|294x294 פיקסלים|משוואות חשובות בפיזיקה: 1. [[החוק השני של ניוטון]] והגדרת [[תנע זוויתי]] 2. [[משוואות מקסוול]] (2 שורות) 3. משוואת ה[[אנטרופיה]] של [[לודוויג בולצמן]] 4. [[משוואת מצב|משוואת המצב]] של [[גז אידיאלי]] 5. [[אנרגיה]] [[תורת היחסות|יחסותית]] של [[חלקיק חופשי]] 6. [[תורת היחסות הכללית|משוואות שדה הכבידה של איינשטיין]] 7. אנרגיה של [[פוטון]] 8. קוונטיזציה של תנע זוויתי 9. [[משוואת שרדינגר]] 10. [[משוואת דיראק]]]]
{{להשלים|נושא=מדעי הטבע|נושא2=מדע וטכנולוגיה}}
*[[חוק ארכימדס|'''חוק הציפה''']] – [[ארכימדס]]
*'''חוק המאזניים''' – ארכימדס
*'''[[ספקטרום]], [[חוקי התנועה של ניוטון|חוקי התנועה]], חוק ה[[כבידה]]''' – אייזק ניוטון, [[1666]], [[1687]]
*'''[[שדה חשמלי]]'''
*'''[[משוואות מקסוול]] וגלים אלקטרומגנטיים''' – [[ג'יימס קלרק מקסוול]]
*'''[[ביקוע גרעיני]]'''
*'''[[מהירות האור]] קבועה בכל מצב''' ולכן ה[[זמן]] איננו קבוע – [[אלברט אברהם מייקלסון|מייקלסון]] ו[[אדוארד מורלי|מורלי]], [[1887]]
*'''[[קרני רנטגן]]''' – [[וילהלם רנטגן]], [[גרמניה]], [[8 בנובמבר]] [[1895]]
*'''[[רדיואקטיביות]]''' – [[אנרי בקרל]], [[1896 במדע|1896]]
*'''[[אלקטרון]]''' – [[ג'יי ג'יי תומסון]], [[הממלכה המאוחדת]], [[1897]]
*'''[[קוונטיזציה (פיזיקה)|קוונטיזציה]] של [[אנרגיה]]''' – [[מקס פלאנק]], גרמניה, [[1900]]
*'''[[האפקט הפוטואלקטרי]], [[E=mc²]] (שקילות בין מסה לאנרגיה), [[תורת היחסות]]''' – [[אלברט איינשטיין]], [[גרמניה]], [[1914]], [[1905]], [[1915]].
*'''[[פרוטון]]''' – [[ארנסט רתרפורד]], [[הממלכה המאוחדת]], [[1918]]
*'''[[נייטרון]]''' – [[ג'יימס צ'דוויק]], הממלכה המאוחדת, [[1932]]
*'''חיזוי [[אנטי-חומר]]''' – [[פול דיראק]], [[הממלכה המאוחדת]], [[1928]]
*'''[[פוזיטרון]] – אנטי-אלקטרון''' – [[קארל דייוויד אנדרסון]], [[ארצות הברית]], [[1932]]
*'''[[הולוגרפיה]]''' – [[דניס גאבור]], [[1947]]
*'''[[קווארק]]''' – [[מארי גל-מאן]], ארצות הברית, [[יובל נאמן]], [[ישראל]], [[1969]]

==פיזיקה תאורטית==
{{ערך מורחב|פיזיקה תאורטית}}
'''פיזיקה תאורטית''' או '''פיזיקה עיונית''' משתמשת במודלים מתמטיים ובהפשטת הפיזיקה בניסיון להבין את ה[[טבע]].

ה[[פיזיקה מתמטית|פיזיקה המתמטית]] היא כלי מרכזי בתחום זה, על אף שישנן טכניקות נוספות בהן נעזרים. המטרה היא להבין, להסביר ולחזות תופעות פיזיקליות.

התקדמות ה[[מדע]] תלויה בדרך כלל ביחסי גומלין בין הפיזיקה התאורטית וה[[פיזיקה ניסויית|פיזיקה הניסויית]]. בחלק מהמקרים, דובקת הפיזיקה התאורטית בשפה המתמטיקה הקפדנית ונותנת משקל קטן יחסית לניסויים ותצפיות. למשל, כשפיתח את [[תורת היחסות הפרטית]], התעסק איינשטיין עם [[טרנספורמציות לורנץ]] שהשאירו את [[משוואות מקסוול]] קבועות, אולם לא התעניין באופן גלוי ב[[ניסוי מייקלסון-מורלי]] שעסק בתנועת [[כדור הארץ]] דרך ה[[אתר (פיזיקה)|אתר]]. מנגד, איינשטיין נשען על תהליך ניסויי נטול משוואות תאורטיות, בהסבירו את [[האפקט הפוטואלקטרי]], דבר שזיכה אותו ב[[פרס נובל]].

== כיווני מחקר עתידיים ==
{{ערך מורחב|1=בעיות פתוחות בפיזיקה}}

נכון לשנת [[2018]], המחקר מתקדם במספר גדול של תחומים בפיזיקה.

בפיזיקת המצב המוצק, הבעיה התאורטית הבלתי פתורה הגדולה ביותר כיום היא ההסבר ל[[מוליכות-על בטמפרטורות גבוהות]]. מאמצים רבים, ניסויים ברובם, מושקעים ביצירת [[ספינטרוניקה]] מעשית ו[[מחשב קוונטי|מחשבים קוונטים]].

בפיזיקת החלקיקים, העדויות הניסיוניות הראשונות לפיזיקה מעבר למודל הסטנדרטי החלו להופיע. החשובה מביניהן היא העדות של[[נייטרינו]] יש [[מסה]] לא אפסית. נראה שתוצאות ניסויות אלו פתרו את [[נייטרינו#נייטרינו מהשמש|בעיית הנייטרינו הסולארי]] הוותיקה בפיזיקה של השמש. הפיזיקה של נייטרינו מסיביים היא כרגע תחום בו מבוצעים מחקרים תאורטיים וניסויים רבים. בשנת [[2008]], [[מאיץ חלקיקים|מאיצי חלקיקים]] החלו בחקר אנרגיות בקנה מידה של [[eV|טרה-אלקטרון-וולט]] (טריליון אלקטרון-וולט), בו מקווים החוקרים למצוא עדויות ל[[בוזון היגס]] ול[[סימטריית על|בני זוג סופרסימטריים]]. ב-4 ביולי [[2012]] הוכרז על גילוי [[בוזון]] בעל מאפיינים דומים לאלו הצפויים מבוזון היגס.

ניסיונות תאורטיים לאחד את מכניקת הקוונטים ואת תורת היחסות הכללית לתאוריה אחת של [[כבידה קוונטית]], תוכנית הנמשכת כבר מעל חצי מאה, טרם נשאו פרי. המועמד המוביל כיום הוא [[תורת M]] ה-11 ממדית.

תופעות [[אסטרונומיה|אסטרונומיות]] טרם הוסברו, כולל קיומן של [[פרדוקס GZK|קרניים קוסמיות באנרגיה אולטרה גבוהה]] ו[[בעיית סיבוב הגלקסיה|שיעורי סיבוב לא צפויים של גלקסיות]]. הוצעו תאוריות לפתרון בעיות אלו, כולל [[יחסות פרטית כפולה]], [[דינמיקה ניוטונית מתוקנת]], וקיומו של [[חומר אפל]]. בנוסף, התחזיות הקוסמולוגיות של העשורים האחרונים נסתרו על ידי עדויות חדשות לפיהן [[התפשטות היקום]] מאיצה.

==לקריאה נוספת==
{{הפניה לספר ויקיפדיה|פיזיקה}}
*{{פא"ר|מספר=477|שם הספר=יסודות הפיזיקה א'|כותב=יורם קירש|שנה=1999|גוגל=kESTk8CZZXcC&}}
*{{פא"ר|מספר=400|שם הספר=יסודות הפיזיקה ב'|כותב=יורם קירש ומיכל בן-יעקב|שנה=1998|גוגל=QrU-VUiSJUcC}}
*{{צ-ספר|מחבר=אלברט איינשטיין וליאופולד אינפלד|שם=התפתחות הפיזיקה החדשה - ממושגים ראשונים ועד יחסיות וקואנטים|מו"ל=[[ספרית פועלים]]|שנת הוצאה=1976}}
*{{צ-ספר|מחבר=פול ג' היואיט|שם=פיזיקה לכל|מו"ל=[[מכון ברנקו וייס]]|שנת הוצאה=1997}}
*[[b:www:Physics|ספרי פיזיקה ומדריך לימודים באתר ויקיספרים.]]
*{{צ-ספר|מחבר=[[ריצ'רד פיינמן|פיינמן]]|מתרגם=[[דודו פונדק]]|עריכה=[[יצחק כפכפי]]|שם=[[התאוריה המוזרה של אור וחומר]]|מו"ל=[[הקיבוץ המאוחד]]|שנת הוצאה=1988|דאנאקוד=31-1557}}
*{{צ-ספר|מחבר=[[ריצ'רד פיינמן|פיינמן]]|שם=The Character of Physical Law{{כ}}|מו"ל=[[Random House]] (Modern Library)&lrm;{{כ}}|שנת הוצאה=1994|ISBN=0679601279}}
*[[ריצ'רד פיינמן|פיינמן]], Leighton, Sands, ''The Feynman Lectures on Physics'', Addison-Wesley{{כ}} 1970, 3 כרכים, כריכה רכה, {{מסת"ב|0201021153}}; כריכה קשה, מהדורת זיכרון, 1989, {{מסת"ב|0201500647}}
*[[בריאן גרין]], ''The Elegant Universe: Superstrings, Hidden Dimensions, and the Quest for the Ultimate Theory'',{{כ}} 464 עמודים, כריכה רכה, Vintage Books,{{כ}} 2000, {{ISBN|0375708111}}; כריכה קשה, W.W. Norton & Company,{{כ}} 2003, {{ISBN|0393058581}}
*{{צ-ספר|מחבר=[[יורם קירש]]|שם=[[היקום על פי הפיסיקה המודרנית]]|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=[[עם עובד]]|שנת הוצאה=2006|דאנאקוד=32-20971|ISBN=965-13-1820-1}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Physics|שם ויקישיתוף=פיזיקה|ויקיציטוט=פיזיקה|ויקיספר=פיזיקה תיכונית|שם ויקיספר=פיזיקה תיכונית|ויקימילון=פיזיקה|ויקימילון 2=פיזיקלי}}
* [http://www.hayadan.org.il/category/technology/sciences/physics_classics/ מדור פיזיקה באתר הידען] הכולל מאמרים וחדשות בתחום הפיזיקה
* יואב בן-דב, [http://www.bendov.info/heb/books/physbook/index.html#chapters מבוא לפיזיקה: היסטוריה, תאוריות ומושגים]
* [http://timeline.aps.org/APS/Timeline התפתחות הפיזיקה במאה העשרים] - באתר ה-American Physical Society {{אנגלית}}
* Eric Weisstein, Weisstein and Wolfram Research, Inc., and et al, ''[http://scienceworld.wolfram.com/physics/ World of Physics]'' - אנציקלופדיה פיזיקלית מקוונת {{אנגלית}}
* Carl R. Nave, ''[http://hyperphysics.phy-astr.gsu.edu/hbase/hph.html HyperPhysics]'' - מפות מושגים בפיזיקה עם קישורים צולבים {{אנגלית}}
* [http://www.physlink.com/Index.cfm מרכז מידע על פיזיקה] {{אנגלית}}
* [http://www.fearofphysics.com/ הסברים על פיזיקה בשפה פשוטה] {{קישור שבור}} {{אנגלית}}
* [http://physicsworld.com/cws/home אתר חדשות בתחום הפיזיקה] {{אנגלית}}
* מילונים למונחי פיזיקה | [https://terms.hebrew-academy.org.il/Millonim/ShowMillon?KodMillon=9 פיזיקה (1930)] | [https://terms.hebrew-academy.org.il/Millonim/ShowMillon?KodMillon=6 חשמל ומגנטיות (1976)] | [https://terms.hebrew-academy.org.il/Millonim/ShowMillon?KodMillon=5 אופטיקה (1977)] | [https://terms.hebrew-academy.org.il/Millonim/ShowMillon?KodMillon=7 מכניקה (1973)] | [https://terms.hebrew-academy.org.il/Millonim/ShowMillon?KodMillon=140 אקוסטיקה (1985)] | [https://terms.hebrew-academy.org.il/Millonim/ShowMillon?KodMillon=223 פיזיקה מודרנית (1993)] | באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007546013105171|פיזיקה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:פיזיקה|*]]
[[קטגוריה:מדעי הטבע|פיזיקה]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]

פיזיקה - היסטוריית גרסאות

imported>שעה טובה: שוחזר מעריכה של ~2026-22896-80 (שיחה) לעריכה האחרונה של Shalomori123