https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%98%D7%A8_%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C 2026-09-14T07:49:06Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%98%D7%A8_%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C&diff=105187&oldid=prev 2025-12-31T20:38:22Z

<p>הסבת תבנית אישיות ביטחונית לתבנית נושא משרה (<a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D/42456700" title="מיוחד:הבדלים/42456700">בקשה בוק:בב</a>, <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D/42447855" title="מיוחד:הבדלים/42447855">דיון בוק:תב</a>)</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=גנרל רוסי|אחר=|ראו=[[וראנגל (פירושונים)]]}}<br /> {{נושא משרה<br /> |שם בשפת המקור=Врангель, Пётр Николаевич<br /> |תמונה=קובץ:Wrangel_Pyotr_5.jpg<br /> |כיתוב=גנרל פיוטר וראנגל ב[[צ&#039;וחה|מדי הפרשים הקוזאקים]]. בשל מדיו השחורים כונה &quot;הברון השחור&quot;<br /> |סיווג=צבאי<br /> |סוג שירות=צבאי<br /> }}<br /> [[קובץ:Wrangel in Sevastopol, 1920.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גנרל פיוטר וראנגל בעת טקס קבלת הפיקוד על הצבא הלבן בחצי האי קרים]]<br /> &#039;&#039;&#039;פיוטר ניקולאיביץ&#039; ורַאנגֵל&#039;&#039;&#039; ([[27 באוגוסט]] (15 באוגוסט לפי [[הלוח היוליאני]]) [[1878]] - [[25 באפריל]] [[1928]]) (ב[[רוסית]]: &#039;&#039;&#039;Врангель, Пётр Николаевич&#039;&#039;&#039;, ב[[גרמנית]]: &#039;&#039;&#039;Peter von Wrangel&#039;&#039;&#039;) - [[ברון]], [[גנרל]] בצבא [[האימפריה הרוסית]] במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] והמנהיג האחרון של [[הצבא הלבן]] האנטי-[[קומוניזם|קומוניסטי]] ב[[מלחמת האזרחים ברוסיה]]. שימש כ[[המפקד העליון של הצי הרוסי|מפקד הצי הרוסי]].<br /> <br /> == קורות חיים ==<br /> פיוטר וראנגל נולד בעיר [[זרסאי|נובו אלכסנדרובסק]] שבתחומי האימפריה הרוסית (כיום ב[[ליטא]]) למשפחת [[אצולה]] ממוצא [[גרמנים-בלטים|גרמני-בלטי]]. לאחר סיום [[בית ספר תיכון]] למד [[גאולוגיה]] ב[[אוניברסיטת סנקט פטרבורג]]. לאחר סיום הלימודים התנדב לגדוד [[חיל פרשים|פרשים]] בצבא הרוסי. בשנת [[1902]] עבר מבחני הסמכה ל[[קצונה]] והועלה לדרגת סגן משנה. השתתף ב[[מלחמת רוסיה–יפן]] כסגן מפקד [[פלוגה]] ב[[חטיבה]] של פרשים [[קוזאקים]]. על אומץ לבו עוטר בשני עיטורים קרביים.<br /> לאחר סיום המלחמה שירת ב[[רגימנט]] פרשים בסנקט פטרבורג. בשנת [[1910]] סיים את האקדמיה הצבאית של המטה הכללי.<br /> <br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] לחם נגד כוחות הצבא האוסטרו-הונגרי באזור [[גליציה]], תחילה כמפקד [[גדוד]] ולאחר מכן כמפקד [[רגימנט]] של קוזאקים. בינואר [[1917]] הועלה לדרגת גנרל ומונה למפקד [[דיוויזיה]]. בקיץ אותה שנה מונה למפקד [[גיס]]. לאחר [[מהפכת אוקטובר]] עזב את הצבא ועבר להתגורר בעיר [[יאלטה]] שב[[חצי האי קרים]]. בתחילת [[1918]] נאסר על ידי [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|הבולשביקים]], אך כעבור זמן קצר שוחרר, עקב פלישת הצבא הגרמני לקרים. לאחר שחרורו עזב את יאלטה ונסע לעיר [[קרסנודר|יקתרינודר]], שם התנדב ל[[הצבא הלבן|צבא הלבן]]. מפקד הצבא, גנרל [[אנטון דניקין]] מינה את וראנגל להיות מפקד דיוויזיית הפרשים הראשונה. בינואר [[1919]] מונה וראנגל לתפקיד מפקד [[צבא המתנדבים]] - כוח המחץ של הצבא הלבן. בראש הכוח הזה הצליח וראנגל לכבוש את העיר [[וולגוגרד|צאריצין]] מידי כוחות [[הצבא האדום]]. כיבוש העיר איפשר לצבא הלבן לפתוח במתקפה רבתית לכיוון מרכז רוסיה.<br /> <br /> לאחר כישלון ההתקפה של הצבא הלבן על [[מוסקבה]], נסוג וראנגל עם כוחותיו לאזור ה[[קווקז]]. בפברואר [[1920]] הוא הודח מהפיקוד על ידי גנרל דניקין, בשל עימות שפרץ ביניהם. וראנגל נאלץ לעזוב את הצבא ואת רוסיה ולהגר ל[[צרפת]].<br /> <br /> באפריל [[1920]] הובס הצבא הלבן סופית באזור הקווקז ושרידיו התפנו לחצי האי קרים. הפעם נאלץ גנרל דניקין להתפטר מהפיקוד על הצבא הלבן. גנרל וראנגל הוזעק באופן בהול מצרפת, על ידי מטה הצבא, כדי לקחת את הפיקוד. הוא ארגן מחדש את כוחות הצבא הלבן בקרים ובסוף אפריל דווח על ניצחונות של וראנגל ואף על כוונות לפרוץ צפונה{{הערה|{{הארץ1||ברוסיה - קושטא 28 לאפריל|19200507|15}}}}. הבריטים פתחו בשיחות שלום עם הבולשביקים{{הערה|{{הארץ1||לונדון 8 למאי|19200514|15}}}}, הפסיקו את הסיוע לווראנגל והזהירו אותו שלא ייקחו על עצמם אחריות אם יתקוף את הבולשביקים{{הערה|{{דואר היום||במורשון האנגלי|19200616|14}}}}. למרות זאת, במהלך הקיץ פרץ צבאו של וראנגל צפונה וניצל את העובדה שהצבא האדום ריכז מאמץ בחזית פולין{{הערה|{{דואר היום||תבוסת הבולשבים - קושטא|19200901|6}}}}. כוחותיו של וראנגל אף עברו למתקפה וכבשו אזורים נרחבים ב[[דרום אוקראינה]], הסמוכים לחצי האי קרים.<br /> <br /> מטעמים אידאולוגיים שינה וראנגל את שם הצבא ל&quot;הצבא הרוסי&quot;. בחצי האי קרים הפך וראנגל לא רק למפקד הצבא, אלא למעשה לשליט עליון של חבל ארץ זה. הוא ביצע מספר רפורמות מרחיקות לכת יחד עם הממשלה שהקים. הוא ויתר על הרעיון של רוסיה מאוחדת (בגבולות [[האימפריה הרוסית]]) וכונן יחסים דיפלומטיים עם מדינות עצמאיות שנוצרו עקב התפרקות האימפריה (ביניהן [[הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה]] ו[[הרפובליקה העממית של אוקראינה]]).<br /> <br /> אולם בסתיו 1920 התהפך הגלגל. הצבא האדום ריכז כוח רב בדרום אוקראינה, הודות לסיום [[המלחמה הפולנית-סובייטית|המערכה נגד פולין]]. בנוסף לכך הפיקוד העליון הסובייטי כרת ברית מחודשת עם [[הצבא השחור]] של [[נסטור מאכנו]], שיחידותיו צורפו לכוח המחץ הסובייטי. כוחות הצבא האדום הוערכו כגדולות פי 20 מאלו של וראנגל{{הערה|{{הארץ1||סופו של וראנגל|1920/11/22|00102}}}}. ב-[[7 בנובמבר]] [[1920]] החל המבצע לכיבוש חצי האי. לאחר 3 ימי לחימה קשים הצליחו כוחות הצבא האדום והשחור לפרוץ את קווי ההגנה של צבאו של וראנגל והוא החל לסגת לכיוון הנמלים [[סבסטופול]] ו[[פאודוסיה]].<br /> כדי למנוע נפילת כוחותיו בידי הצבא האדום הורה גנרל וראנגל על פינוי כללי של חצי האי קרים. לפי פקודתו כל אנשי הצבא והאזרחים, אשר לא רוצים להישאר תחת השלטון הקומוניסטי, יוכלו [[גולה לבן|להתפנות]] יחד איתו. ב-[[14 בנובמבר]] 1920 הפליג וראנגל עם אחרוני חייליו מחצי האי קרים{{הערה|{{הארץ1||וראנגל יצא מקרים|1920/11/19|00401}}}} לחצי האי [[גליפולי]] שב[[טורקיה]], בה התרכזו כ-60,000 פליטים{{הערה|{{דואר היום||מפלתו של וראנגל|1920/12/01|00204}}}}.<br /> <br /> לאחר שהות קצרה בטורקיה עבר וראנגל להתגורר ב[[סרמסקי קרלובצי]] שב[[יוגוסלביה]], שם יסד את &quot;[[הארגון של יוצאי הכוחות המזוינים הרוסים|הארגון הצבאי הכלל רוסי]]&quot;, אשר איחד בתוכו את כל אנשי הצבא הלבן לשעבר שהתגוררו באירופה. בשנת [[1924]] עבר עם משפחתו ל[[בריסל]], שם עבד כמהנדס. בשנת [[1928]], זמן קצר לפני מותו פרסם את ספר זכרונותיו.<br /> <br /> פיוטר וראנגל נפטר ב-[[25 באפריל]] 1928 בביתו בבריסל{{הערה|{{דואר היום||מות וראנגל|1928/04/26|00115}}}}. לפי צוואתו נקבר בבית העלמין של הכנסייה [[נצרות אורתודוקסית|הפרבוסלבית]] ב[[בלגרד]]. חלק מהמקורות טוענים כי וראנגל הורעל על ידי אחיו של משרתו, אשר היה סוכן ה[[נ.ק.ו.ד.|ג.פ.או]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{ויקישיתוף בשורה}}<br /> * {{Find a Grave}}<br /> * {{בריטניקה}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:וראנגל, פיוטר}}<br /> [[קטגוריה:גנרלים בצבא האימפריה הרוסית]]<br /> [[קטגוריה:אנשי הצבא הלבן]]<br /> [[קטגוריה:אישים במלחמת רוסיה–יפן]]<br /> [[קטגוריה:מעוטרי עיטור גיאורגי הקדוש]]<br /> [[קטגוריה:מעוטרי עיטור ולדימיר הקדוש]]<br /> [[קטגוריה:גרמנים-בלטים]]<br /> [[קטגוריה:מפקדי גייסות בצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי האקדמיה הצבאית של המטה הכללי]]<br /> [[קטגוריה:מהגרים מרוסיה ליוגוסלביה]]<br /> [[קטגוריה:רוסים שנולדו ב-1878]]<br /> [[קטגוריה:רוסים שנפטרו ב-1928]]</div>

imported>Sapper-bot