https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9Dפוסטקולוניאליזם - היסטוריית גרסאות2026-09-15T07:30:34Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D&diff=6133&oldid=previmported>IdanST: Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:תיאוריה ביקורתית ל קטגוריה:תאוריה ביקורתית שימוש בCat-a-lot2026-03-07T12:22:09Z<p>Cat-a-lot: העברה מ<a href="/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA&action=edit&redlink=1" class="new" title="קטגוריה:תיאוריה ביקורתית (הדף אינו קיים)">קטגוריה:תיאוריה ביקורתית</a> ל <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA" title="קטגוריה:תאוריה ביקורתית">קטגוריה:תאוריה ביקורתית</a> שימוש ב<a href="/index.php?title=C:Help:Cat-a-lot&action=edit&redlink=1" class="new" title="C:Help:Cat-a-lot (הדף אינו קיים)">Cat-a-lot</a></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מקורות|רמה=אין|נושא=מדעי החברה}}<br />
'''פוסטקולוניאליזם''' (ב[[אנגלית]]: '''Postcolonialism''', ב[[עברית]]: '''בָּתַר־מוֹשְׁבָנוּת'''{{הערה|{{מילון אקדמיה|356|105099_1|בָּתַר־מוֹשְׁבָנוּת}}}}) הוא שם כולל למערכת [[תאוריה|תאוריות]] המתמודדות עם המורשת המקומית במהלך ולאחר ההשתחררות מהשלטון ה[[קולוניאליזם|קולוניאלי]] ה[[אירופה|אירופי]] מן [[המאה ה-19]], ובמיוחד עם בעיית גיבושה של [[זהות לאומית]] עם קיצו. תאוריות אלה עוסקות בדרך בה ידע על עמים ויחידים, שנמצאו או נמצאים תחת שלטון קולוניאלי, שירת את האינטרסים של המדינות הקולוניאליסטיות, והן מעלות שאלות כלליות עוד יותר לגבי האופן שבו ידע על עמים כבושים נוצר, כיצד משתמשים בו וכיצד עמים ויחידים שחיו תחת שלטון זר מכוננים את זהותם מחדש.{{מקור|נושא=מדעי החברה}}<br />
<br />
מרבית התאוריות הפוסטקולוניאליסטיות מושפעות ממושג ה"כוח" של ה[[פילוסופיה|פילוסוף]] ה[[צרפתי]] [[מישל פוקו]]. הן בוחנות כיצד מתוארים עמים, הנמצאים תחת שלטון קולוניאליסטי, וכיצד מתגבשת מערכת סמלים ודימויים, שמתוארים כידע [[אובייקטיביות|אובייקטיבי]], על עמים אלה.{{מקור|נושא=מדעי החברה}}<br />
<br />
==האחר – אדוארד סעיד ואוריינטליזם==<br />
כבר במחצית [[המאה ה-20]] החלו להופיע עבודות המבקרות את המסורת הקולוניאלית, בסגנון ממנו יצמח לימים הפוסטקולוניאליזם. החשובה בעבודות אלו היא הספר "עור שחור, מסיכות לבנות", של [[פראנץ פנון]], שיצא לאור בשנת [[1952]]. אך עבודות אלו לא התגבשו לכלל גישה מחקרית אחידה עד סוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]].{{מקור|נושא=מדעי החברה}}<br />
<br />
ניתן לציין את ראשיתו של הזרם הפוסטקולוניאלי בפרסום הספר "[[אוריינטליזם (ספר)|אוריינטליזם]]", של [[אדוארד סעיד]], שיצא לאור בשנת [[1978]]. סעיד תיאר את התפתחות מדע ה[[מזרחנות]], תוך שהוא מתמקד בהתפתחות מדע זה ב[[צרפת]] וב[[בריטניה]]. סעיד הדגיש את הקשר ההדוק שבין מדע המזרחנות לבין הקולוניאליזם – הכיבוש הפיזי של המזרח אפשר למדענים לחקור את הארצות הכבושות, ובכך סייע ליצירתו של מדע ה[[אוריינטליזם]]. מדע זה יצר, מצידו, את ההצדקה לכיבוש המזרח. בתארו את תרבויות המזרח כתרבויות נחשלות, הצדיק מדע האוריינטליזם את טיעון "[[משא האדם הלבן]]" (White Man Burden) – הטיעון ששליטת האדם הלבן בעמי העולם מוצדקת משום שתרבותו עליונה על זו שלהם, ועליו מוטלת המשימה להפוך אותם לבני תרבות.{{מקור|נושא=מדעי החברה}}<br />
<br />
עיקר עיסוקו של סעיד איננו באוריינט – בהתרחשויות בארצות המזרח ובתרבותן, אלא באוקסידנט – בהתרחשויות בארצות המערב, קרי – [[אירופה]] ו[[צפון אמריקה]]. סעיד חוקר את גוף הידע האוריינטליסטי על מנת להסיק מסקנות על האופן שבו התעצבה התודעה המערבית אל מול האוריינט. לטענתו, לצד הסיבות שפורטו לעיל, שימש מדע האוריינטליזם כדי להציג את אנשי האוריינט כפראים בלתי רציונליים – ובכך להדגיש את הרציונליות של אנשי האוקסידנט.{{מקור|נושא=מדעי החברה}}<br />
<br />
בעקבות סעיד, התפתח ענף מחקרי נרחב שעסק ב"[[אחר (מדעי החברה)|אחר]]" הקולוניאלי – באופן שבו המחקר וה[[תרבות]] של המערב הגדירו תרבויות שאינן מערביות כמושא לבחינה ולמחקר, וככזה הציגו אותו כחשוך, כקנאי וכשבטי. הצגה זו שימשה על מנת להצדיק את העליונות התרבותית והמוסרית של המערב על פני האוריינט, ובכך להצדיק את השליטה המערבית.{{מקור|נושא=מדעי החברה}}<br />
<br />
מחקרים אלו עסקו ב[[דקונסטרוקציה|פירוק]] של טיעונים המצביעים על עליונות של המערב על פני האוריינט, וחשיפת ההנחות הסמויות המצויות בבסיס הטיעונים הללו – הנחות המתבססות על יחסי הכוח הקיימים בין המערב לבין האוריינט. באמצעות פירוק זה מבקשים החוקרים להראות כיצד טיעונים אלו אינם משקפים [[מציאות]] אובייקטיבית, אלא משמשים כדי לשקף את יחסי הכוח הללו מחד וכדי לחזק אותם מאידך.{{מקור|נושא=מדעי החברה}}<br />
<br />
במקביל לעיסוק בתודעתו של הכובש, עסק המחקר הפוסטקולוניאלי באופן נרחב גם בתודעתו של הנכבש. כדי ליצור סיטואציה פוסטקולוניאלית אין די בקיומם של יחסי שליטה – מרכיב הכרחי של סיטואציה כזו הוא הקנאה של הנכבש בכובש ורצונו להידמות אליו. השפעתו ההרסנית של הקולוניאליזם מתבטאת בכך שמושאיו מאבדים את אמונם בתרבותם שלהם, ומנסים להידמות לתרבות השלטת. מאמץ זה נידון לכישלון – בעוד שהתרבות השלטת הצהירה, לרוב, על עקרונות.{{מקור|נושא=מדעי החברה}}<br />
<br />
<!-- אחדות מהתאוריות הפוסטקולוניאליסטיות מושפעות מתפיסת ה"ידע-כוח" של [[מישל פוקו]]. הן בוחנות כיצד נוצרות מערכות סמלים ודימויים המתלכדות לכדי ידע על העמים שתחת השלטון הקולוניאליסטי. ידע זה נחשב לאובייקטיבי בשעה שהוא מבוסס על מערכת יחסים כוחנית וחד צדדית. --><br />
<br />
==היברידיות - הומי באבא==<br />
<br />
{{הפניה לערך מורחב|הומי באבא}}<br />
<br />
{{להשלים|נושא=מדעי החברה}}<br />
<br />
==ישראל והפוסטקולוניאליזם==<br />
ישנה תאוריה פוסטקולוניאליסטית הגורסת כי מדינת [[ישראל]] היא תוצר של קולוניאליזם אירופי. לפי תאוריה זו, הקולוניאליזם בציונות מתבטא בהגירת יהודים אירופים ל[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] והפעלת פרקטיקות אוריינטליסטיות נגד היהודים המזרחים ונגד הערבים.{{מקור|נושא=מדעי החברה}}<br />
<br />
לפי הוגים המצדדים בתפישה זו כגון [[סמי שלום שטרית]] ו[[אלה שוחט]], ה[[ציונות]] היא תנועה לאומית אירופית שנוצרה בעקבות מצוקתם ורדיפתם של יהודי אירופה במולדתם. בעוד שיהודי אירופה סבלו מאנטישמיות ורדיפות שהגיעו לשיאן בשואה, נהנו [[יהודי ארצות ערב]] מחיים נוחים ומשכנות טובה באופן יחסי עם הערבים. מדינת ישראל היא שלוחה קולוניאליסטית של המערב, שהוקמה תוך נישול האוכלוסייה המקומית, ה[[פלסטינים]] (בטענה שלפי זכותם ההיסטורית והדתית הטריטוריה הזו שייכת להם), מאדמתה ומזכויותיה. עם הקמת מדינת ישראל חששו היהודים ה[[אשכנזים]] מנחיתות [[דמוגרפיה|דמוגרפית]] לעומת הערבים ומקריסה כלכלית, ולכן עקרו מארצותיהן את הקהילות היהודיות שחיו בארצות מוסלמיות והביאו אותן במרמה לישראל. סיבה נוספת להבאת יהודי המזרח היא שישמשו פועלים שחורים ויישבו את אזורי הספר והפריפריה הבלתי מאוכלסים. הזהות הערבית של המזרחים היוותה איום על הממסד האשכנזי השליט בשל חשש לצביונה האירופי של המדינה, מהתחברות של המזרחים אל הערבים ומאובדן ההגמוניה האשכנזית, ולכן נקטה ונוקטת המדינה מדיניות של אפליה שיטתית נגד המזרחים, כמו גם נגד ערבי ישראל, בכל תחומי החיים על מנת לשמר את הפער הכלכלי והמעמדי בין האשכנזים למזרחים. בנוסף לכך פעלו ופועלים האשכנזים באמצעות מערכת החינוך למחיקת זהותם המזרחית של המזרחים ולהביא ל[[השתכנזות]]ם. עוד פועלים האשכנזים להחדרת שנאה בקרב המזרחים כלפי הערבים במטרה לתקוע טריז בין שתי האוכלוסיות, שהתחברותן עלולה לערער על השלטון האשכנזי. כתוצאה מכך האשכנזים המשתייכים ל"[[מחנה השלום]]" חשים עליונות מוסרית כלפי המזרחים בשל החזקתם בדעות יוניות וליברליות כביכול. מצדדי ה[[סיפר|נרטיב]] הנ"ל טורחים להדגיש כי נישול הפלסטינים, הבאת המזרחים, ניצולם והפלייתם נעשו במתכוון במסגרת תוכנית מאורגנת ושיטתית.{{מקור|נושא=מדעי החברה}}<br />
<br />
הספר "עיר לבנה עיר שחורה" מאת [[שרון רוטברד]] מיישם ניתוח פוסט-קולוניאלי בנוגע להכרזת [[אונסק"ו]] על [[העיר הלבנה]] של [[תל אביב-יפו|תל אביב]] ולהתפתחותה, ולניתוח היחסים שבין תל אביב ל[[יפו]].{{מקור|נושא=מדעי החברה}}<br />
<br />
עמדות אלה נחשבות לקיצוניות והן שנויות במחלוקת. המבקרים הרבים של [[סיפר|נרטיב]] זה טוענים שהוא מתבסס, לכל היותר, על פרשנות מגמתית וסלקטיבית של חומרים היסטוריים מעטים. למשל, הוא עושה אידיאליזציה לחיים בין היהודים למוסלמים במדינות ערב. בכך, טוענים המבקרים, הפוסטקולוניאליסטים מאמצים כלפי היהודים שעלו ממדינות ערב את אותה גישה מתנשאת שהם מייחסים לאשכנזים. המצדדים בנרטיב זה נוטים לבטל עדויות סותרות של יהודים יוצאי [[מדינות ערב]], בטענה כי הן תוצאה של [[שטיפת מוח]] אשכנזית, אשר יצרה במוחם [[תודעה כוזבת]]. עוד טוענים המבקרים כי נראטיב זה מציג תמונה פשטנית ודו-קוטבית של מציאות מורכבת, במקום חלוקה עדינה יותר לקבוצות חברתיות ולבעלי אינטרסים. בנוסף, הם מציינים כי הנרטיב הפוסטקולוניאליסטי עושה דמוניזציה לאשכנזים, משום שתוכנית שיטתית לניצול, שעבוד והפליה של אוכלוסייה מחייבת תכונות אופי מסוימות: רוע לב, [[כוונת זדון|זדון]], חשיבה לטווח ארוך, מחושבות ואנוכיות. ייחוס תכונות אלה לאשכנזים באופן גורף הוא למעשה ביטוי של [[גזענות]].{{מקור|נושא=מדעי החברה}}<br />
<br />
==ביקורת==<br />
אחת הטענות נגד התאוריה הפוסטקולוניאליסטית היא שהתוצר של סלחנותה כלפי האחר הילידי מוביל לעיתים לסלחנות כלפי גילויים בוטים של [[יחסיות תרבותית|רלטיביזם תרבותי]] וכן לסלחנות כלפי גילויי אלימות כגון מעשי טרור.{{מקור|נושא=מדעי החברה}}<br />
<br />
==עבודות מכוננות בפוסט-קולוניאליזם==<br />
* [[פרנץ פנון]], "עור שחור, מסיכות לבנות" [[הוצאת מעריב]], 2004 (1952).<br />
* [[אלבר ממי]], [[דיוקן הנכבש ולפני כן דיוקן הכובש]], [[הוצאת כרמל]] 2005. (1957).<br />
* פרנץ פנון, "מקוללים עלי אדמות", [[הוצאת בבל]] 2006 (1961).<br />
* [[אדוארד סעיד]], '''אוריינטליזם'''.<br />
* [[הומי באבא]], The Location of Culture.<br />
* [[רנג'יט גוהא]], Subaltern Studies.<br />
* [[אלאגמיר האשמי]], Commonwealth Literature: An Essay Towards the Re-definition of a Popular/Counter Culture.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[פוסט-קומוניזם]]<br />
*[[אימפריאליזם]]<br />
*[[קולוניאליזם]]<br />
*[[נאו קולוניאליזם]]<br />
*[[לימודי מוכפפות]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[אלן פינקלקראוט]], '''בשם האחר''', הוצאת שלם, 2004. חוברת שמקשרת בין פוסט קולוניאליזם ליחס לישראל וליהודים.<br />
*[[יהודה שנהב]] (עורך), '''קולוניאליות והמצב הפוסטקולוניאלי''', תל–אביב, [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]] 2004.<br />
* [[רוברט יאנג (היסטוריון)|רוברט יאנג]], '''פוסט קולוניאליזם: מבוא''', תל אביב, [[הוצאת רסלינג]], 2008.<br />
* [[ירון אזרחי]], השיח הפוסטקולוניאלי הישראלי, [[קתרסיס (כתב עת)|קתרסיס]] 11, אביב תשס"ט 2009<br />
* [[אינגו אלבה]], אנטישמיות ותיאוריה פוסט-קולוניאלית: המתקפה "הפרוגרסיבית" על ישראל, יהדות וזיכרון השואה, ברלין, 2024. {{ISBN|978-3-89320-314-7}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* מתן קמינר, [https://hazmanhazeh.org.il/post/ הזמן שאחרי ה"פוסט"], הזמן הזה, מאי 2021<br />
* {{בריטניקה}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007549204205171|פוסטקולוניאליזם}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:פוסטקולוניאליזם|*]]<br />
[[קטגוריה:תאוריות סוציולוגיות]]<br />
[[קטגוריה:מדע המדינה]]<br />
[[קטגוריה:קולוניאליזם]]<br />
[[קטגוריה:לאומיות]]<br />
[[קטגוריה:תאוריה ביקורתית]]</div>imported>IdanST