https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A7%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D 2026-09-15T06:27:51Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A7%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=300982&oldid=prev 2025-11-29T12:58:45Z

<p>הוספת <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:קדושים">קטגוריה:קדושים</a> באמצעות <a href="/index.php/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:Gadget-HotCat" title="עזרה:Gadget-HotCat">HotCat</a></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;פולחן קברי קדושים&#039;&#039;&#039; הוא סוג של [[פולחן מתים]] המקובל ב[[דת]]ות שונות, תוך ראיית ה[[קבר]] כישות מתווכת בין המאמין לבין האל. עיקר הפולחן הוא [[עלייה לקבר]]ו של הקדוש, שלו מיוחסות סגולות של מקום תפילה מועדף. בחלק מהמקרים מיוחסת לקבר הקדוש סגולה ספציפית, כגון מציאת זיווג.<br /> <br /> ==מאפיינים אנתרופולוגיים של הפולחן==<br /> <br /> לפולחן קברי קדושים יש שני מרכיבים: המקום הקדוש עצמו, והמסע אליו. הקדושה המיוחסת לאתר הקדוש, מתבטאת בשתי משמעויות עיקריות: ראשית, המקום הקדוש מהווה זירה מתווכת, משופעת ב[[סמל]]יות, המקשרת בין המאמין ובין העולם האלוהי, הנצחי, הנשגב. שנית, המקום נתפס כמשופע באנרגיות פלאיות, המייצגות את ברכת האל ושפע חסדו למאמיניו. מבחינה חברתית, למפגש המשותף של המאמינים במקום הקדוש יש אפקט מלכד התורם ל[[סולידריות חברתית|סולידריות החברתית]], בין אם זו המקומית, במקרה של צדיק מקומי, ובין אם כלל-דתית, במקרה של צדיק כלל-דתי.<br /> <br /> פולחן קברי קדושים הוא מקרה פרטי של [[עלייה לרגל]], אם כי ביהדות מונח זה מזוהה בעיקר עם עלייה ל[[בית המקדש]]. ישנם שני מודלים מרכזיים של עליות לרגל.<br /> * על פי המודל הקונצנטרי של [[מירצ&#039;ה אליאדה]], המאמין נע מהשוליים אל המרכז הקדוש. מודל זה תואם לרוב את אתרי הקדושה של הדת הממסדית. כך למשל, ביהדות [[ארץ ישראל]] היא מרכז העולם, [[ירושלים]] היא מרכז ישראל, [[הר הבית]] הוא מרכזה של ירושלים, וכך הלאה עד [[אבן השתייה]] שב[[קודש הקודשים]]. <br /> * [[ויקטור טרנר]] הציע מודל אקסצנטרי, במסגרתו המאמין נע מהמרכז אל השוליים. המאמין נפרד מחיי השגרה, מלב החברה, ומתחיל מסע אל אתר מקודש הנמצא במה שהוא מכנה, &quot;Centre out there&quot;, מקום שהוא מחוץ למסגרת החברתית היומיומית. לטענת טרנר, המסע אל הקבר והחוויה בקבר עצמו, הן חוויות [[לימינליות]], במסגרתן המאמינים חווים תחושת התעלות, אחווה, השלתם של [[סטטוס חברתי|סטטוסים חברתיים]] ומחיצות חברתיות. מצב זה, שהוא השלב השני ב[[טקס מעבר]], מייצר רגשות עזים שהם בבחינת קרקע פורייה לשינויים אישיים וחברתיים. המודל של טרנר מתאים יותר לפולחן סביב קברי הצדיקים, הנמצאים לרוב במקומות רחוקים וקשים להגעה, ומעצם היותם מקושרים לדת העממית אזי גם בלתי פורמליים וקרנבליים באופיים.<br /> <br /> קבר קדוש משמש בדרך כלל את מאמיניה של הדת שהקדוש השתייך אליה, אך לעיתים קדושתו של קבר משותפת לדתות אחדות (כדוגמת [[מערת המכפלה]] הקדושה ליהדות ולאסלאם, וכך גם [[קבר שמואל הנביא]]).<br /> <br /> ==ביהדות==<br /> [[קובץ:GraveOfRabbiSimeonBarYochaiOnLagBOmer.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[הר מירון]] ב[[ל&quot;ג בעומר]]]]<br /> {{ערך מורחב|קברי צדיקים ביהדות}}<br /> סביב [[קברי צדיקים ביהדות|קברי צדיקים]] מתקיימת [[עלייה לרגל]], [[הילולה]] ובקשת משאלות, כגון זיווג ופרנסה, על ידי המאמינים בכוחו וקדושתו של ה[[צדיק]] הקבור שם. קברי צדיקים קדומים בארץ ישראל הם קברי האבות ב[[מערת המכפלה]], [[קבר רחל]], [[קבר רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[הר מירון]], [[קבר רבי מאיר בעל הנס]], ועוד. קברי צדיקים מהעת החדשה נמצאים בישראל (למשל: [[קבר הבאבא סאלי]], הרב [[ישראל אבוחצירא]], ב[[נתיבות]]; קבר הצדיק מ[[שטפנשט]], הרב [[אברהם מתתיהו פרידמן]], ב[[תל אביב]]) וגם בחו&quot;ל (למשל: ציון רבי [[אלימלך מליז&#039;נסק]] ב[[פולין]]; [[קבר רבי נחמן מברסלב]], ב[[אומן (עיר)|אומן]]; [[אוהל הרבי מליובאוויטש]] ב[[ניו יורק]]). קברים אלה מושכים עשרות אלפי מבקרים מדי שנה. <br /> <br /> אנשי [[הלכה]] רבים, ואנשי דת רציונליסטים לאורך ההיסטוריה, הביעו התנגדות למוסד זה של עלייה לקברם של צדיקים. היו שחששו מגלישה ל[[עבודה זרה]]{{מקור|נושא=מדעי החברה}} או [[דרישה אל המתים]], על ידי הפיכת הצדיק למטרת התפילה, והיו אף שהצביעו על תופעות כאלה שהתרחשו בפועל. היו שראו בכך חלק מאמונות [[מאגיה|מאגיות]] אחרות, שהתורה באופן כללי שוללת לדעתם. אחרים הצביעו על כך שעל פי ה[[הלכה]] קברים, גם של צדיקים, מטמאים, וראו בכך ביטוי רעיוני לכך שיש להתרחק מן ה[[מת]]ים.<br /> <br /> ==בנצרות==<br /> <br /> [[כנסיית הקבר]] ממוקמת במקום הנחשב על פי מרבית המסורות ה[[נצרות|נוצריות]] כאתר [[צליבת ישו|צליבתו]], קבורתו ותחייתו של [[ישו]], ב[[הרובע הנוצרי|רובע הנוצרי]] של [[העיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. מאז [[המאה ה-4]] לספירה משמשת ה[[כנסייה]], הנחשבת לאחת הכנסיות החשובות והקדושות ביותר בעולם, כמוקד [[עלייה לרגל]] לצליינים מכל רחבי העולם.<br /> <br /> ביסודות ה[[מזבח#מזבחות בנצרות|מזבח]] של כנסיות רבות נטמנו קדושי הנצרות. לקברי קדושים יוחסו סגולות מיוחדות: בעיקר יכולת ריפוי, אך גם סגולות התואמות את סיפור חייו של הקדוש. <br /> <br /> ==באסלאם==<br /> {{הפניה לערך מורחב|זיארה}}<br /> [[מוחמד]], מייסד ה[[אסלאם]], נקבר ב[[אל-מדינה]] שב[[ערב הסעודית]], ובה נקברו גם שלושת ה[[ח&#039;ליפה|ח&#039;ליפים]] המוסלמים הראשונים. [[מסגד הנביא]], שבו נמצא [[קברו של מוחמד]], הוא המקום השני בחשיבותו באסלאם. העלייה לרגל לאל-מדינה אינה חובה על המוסלמים, אולם בקרב ה[[אסלאם סוני|סונים]], שהם הפלג העיקרי באסלאם, מקובל לבקר בקברי הנביא והח&#039;ליפים לאחר העלייה לרגל ל[[מכה]] ולהתפלל עליהם. <br /> <br /> [[עלי בן אבי טאלב]], האחרון במניין ארבעת [[הח&#039;ליפים ישרי הדרך|הח&#039;ליפים הראשונים]], נקבר ב[[מסגד האימאם עלי (נג&#039;ף)|מסגד האימאם עלי]], ב[[נג&#039;ף]] שב[[עיראק]]. קברו מהווה מוקד עלייה לרגל ל[[שיעה|מוסלמים שיעים]], ונחשב אתר קדוש.<br /> <br /> פולחן סביב שרידיהם של קדושי האסלאם הפך לתופעה נפוצה בימי הביניים ([[המאה ה-11]] ואילך). עלייה לקבר ב[[יום שישי]] נחשבה כמנהג ראוי לחיקוי של [[מוחמד]].<br /> <br /> קבוצות סוניות מסוימות, כמו ה[[והאביה|ווהאבים]] וה[[סלפיה|סלפים]], אינן רואות מנהג זה בעין יפה ואף מחשיבות אותו ל[[כפירה (דת)|כפירה]] ו[[עבודת אלילים]]. לאורך ההיסטוריה, התרחשו מקרים רבים בהם סלפים או והאבים שהגיעו לשלטון אסרו על קיומה של הזיארה, ולעיתים אף החריבו מקומות אליהם המאמינים עלו לרגל. בנוסף לכך ישנן כיום קבוצות המזוהות עם [[הג&#039;יהאד הסלפי]] שמבצעות [[פיגוע|פיגועי תופת]] באתרים כאלו.<br /> <br /> ==בדת הדרוזית==<br /> [[קובץ:Nebishoaib.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נבי שועייב]]<br /> [[נבי שועייב]] הוא אתר קדוש ל[[דרוזים]] הנמצא ב[[הגליל|גליל]], בסמוך ל[[קרני חיטין]]. על-פי המסורת הדרוזית מדובר בקברו של הנביא שועייב, המזוהה עם [[יתרו]] המקראי. מדי שנה משמש האתר מוקד לעלייה לרגל ב[[חג נבי שועייב]] האורך ארבעה ימים, החל מ-[[24 באפריל]]. במקום בנוי מבנה גדול, המהווה, פרט לציון הקדוש של מקום הנביא [[שועייב (נביא באסלאם)|שועייב]], גם מקום לאכלוס אלפי העולים לרגל במהלך החג.<br /> <br /> ==בדת הבהאית==<br /> <br /> [[אל-באהג&#039;ה]] (&quot;מחוז ההנאה&quot;) הוא אתר קדוש ל[[הדת הבהאית|דת הבהאית]] השוכן צפונית-מזרחית ל[[עכו]], ומהווה חלק מ[[המרכז הבהאי העולמי]]. באתר שוכנים &quot;מקדש בהאא אללה&quot; בו שמורים שרידיו של מירזא חוסיין עלי, [[נביא]] [[האמונה הבהאית]] וכותבם של כתביה הקדושים, שנודע לימים כ[[בהאא אללה]]; ו&quot;אחוזת אל-באהג&#039;ה&quot; בה התגורר בשנותיו האחרונות ובה מת בשנת [[1892]]. האתר הוא אחד משני היעדים החשובים ביותר ב[[ישראל]] ל[[עלייה לרגל (בהאים)|עלייה לרגל]] בדת הבהאית. שני המבנים מוקפים בגנים מטופחים ונרחבי ידיים, והאתר ידוע בשם &quot;המתחם הקדוש&quot;. מקדש בהאא אללה הוא המקום הקדוש ביותר לבהאים, והוא מסמן את ה[[התפילה בדת הבהאית|קיבלה]], שאליה הם פונים בעת תפילה.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * [[ויקטור טרנר]], &quot;עליות לרגל כתהליכים חברתיים&quot;, בתוך: [[אורה לימור]], [[אלחנן ריינר]] (עורכים), &#039;&#039;&#039;עלייה לרגל&#039;&#039;&#039;, הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]] בשיתוף עם [[יד יצחק בן-צבי]], 2005, עמ&#039; 64-19.<br /> *[[זהר עמר]], &quot;פולחן העצים ליד קברי קדושים במסורת היהודית והמוסלמית&quot;, אריאל, 118-117, 1996, עמ&#039; 162-155. <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{פעמים1|אפרים שהם-שטיינר|כי התפילה במקום ההוא תהיה רצויה יותר – יהודים, קברי קדושים ובקשת מרפא בין מערב למזרח בימי הביניים|98-99/Article_98-9.2|סתיו-חורף תשס&quot;ד, עמ&#039; 39–66}}<br /> <br /> {{נצרות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אנתרופולוגיה של הדת]]<br /> [[קטגוריה:רוחניות ואמונה]]<br /> [[קטגוריה:פולחן|קברים]]<br /> [[קטגוריה:קבורה]]<br /> [[קטגוריה:קדושים]]</div>

imported>הנדב הנכון