<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%A2%D7%A8_%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%9C</id>
	<title>ער אציל - היסטוריית גרסאות</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%A2%D7%A8_%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%9C"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A2%D7%A8_%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%9C&amp;action=history"/>
	<updated>2026-09-14T15:42:21Z</updated>
	<subtitle>היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.43.8</generator>
	<entry>
		<id>https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A2%D7%A8_%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%9C&amp;diff=44808&amp;oldid=prev</id>
		<title>~2025-28641-51: /* תפוצה ותיאור */ הגהה</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A2%D7%A8_%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%9C&amp;diff=44808&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2026-01-01T16:12:00Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;span class=&quot;autocomment&quot;&gt;תפוצה ותיאור: &lt;/span&gt; הגהה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&lt;b&gt;דף חדש&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;{{מיון&lt;br /&gt;
|שם=ער אציל&lt;br /&gt;
|תמונה=[[קובץ:2010-08-01 Laurus nobilis.jpg|250px|]]&lt;br /&gt;
|ממלכה=[[צומח]]&lt;br /&gt;
|מערכה=[[בעלי פרחים]]&lt;br /&gt;
|מחלקה=[[דו-פסיגיים קדומים]]&lt;br /&gt;
|סדרה=[[עראים]]&lt;br /&gt;
|משפחה=[[עריים]]&lt;br /&gt;
|סוג=[[ער (סוג)|ער]]&lt;br /&gt;
|מין=&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;ער אציל&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;&lt;br /&gt;
|שם מדעי=Laurus nobilis&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;עָר אָצִיל&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; ([[שם מדעי]]: &amp;#039;&amp;#039;Laurus nobilis&amp;#039;&amp;#039;), ובשמו הנפוץ &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;דַּפנָה&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;, הוא עץ או שיח בר ותרבות, יְרֹק-עַד ודו-ביתי ממשפחת ה[[עריים]]&amp;lt;ref&amp;gt;{{קישור כללי|כתובת=https://powo.science.kew.org/taxon/urn:lsid:ipni.org:names:465049-1|כותרת=.Laurus nobilis L|אתר=POWO plants of the World Online. Published on the Internet}}&amp;lt;/ref&amp;gt;. ער אציל נפוץ כשיח גדול או עץ בינוני בגינות ברחבי הארץ, הוא מוכר בגלל עליו הגִלדניים והריחניים המשַמשים תבלין אשר רווחים בשם: &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;עלי דפנה&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; מין זה מייצג אופייני של ה[[חורש ים-תיכוני|חורש הים-תיכוני]] ה[[סובטרופי|סוּבְּטְרוֹפִּי]] לח ששרד באגן הים-התיכון מאז תקופת המיוקן. הוא מין יחיד בסוגו באגן הים-התיכון ומלבדו יש מין נוסף שמוצאו מ[[האיים האזוריים]] ומין נוסף מ[[האיים הקנריים]] [[מדיירה|ומאיי מדרייה]] שבאוקיינוס האטלנטי&amp;lt;ref&amp;gt;{{קישור כללי|כתובת=https://powo.science.kew.org/taxon/urn:lsid:ipni.org:names:328263-2|כותרת=.Laurus L|אתר=POWO plants of the World Online. Published on the Internet}}&amp;lt;/ref&amp;gt;. אחד מהם הוא ער אזורי (קנרי) שהוכנס לישראל כעץ גינון שענפיו הצעירים בעלי שערות רכות, עליו שעירים בצידם התחתון, עגולים או דמויי אזמל רחב ופריו הבשל הוא כדורי&amp;lt;ref name=&amp;quot;:1&amp;quot; /&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מקור השם ער הוא ב[[תלמוד]]. מקור השם &amp;quot;דפנה&amp;quot; הוא מ[[יוונית]]. [[זר עלי דפנה]] מסמל מן [[העת העתיקה]] ועד היום [[ניצחון]] ותהילה ולכן החל משנת [[2000]] מחולק פרס בין-לאומי לספורטאים מצטיינים – &amp;#039;&amp;#039;Laureus World Sports Awards&amp;#039;&amp;#039;, על שם הצמח.&lt;br /&gt;
[[קובץ:Laurus nobilis g4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ער אציל ב[[סרדיניה]]]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:ער אציל פרחים נקביים.jpg|ממוזער|פרחים נקביים של ער אציל]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:Laurus nobilis MHNT Fleurs.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תפרחת בצילום תקריב]]&lt;br /&gt;
== תפוצה ותיאור ==&lt;br /&gt;
[[קובץ:ער אציל פרחים זכריים.jpg|ממוזער|פרחים זכריים]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:ער אציל פרחים זכריים 1.jpg|ממוזער|התפרחות הזכריות מרובות פרחים]]&lt;br /&gt;
מוצאו של הער האציל [[אגן הים התיכון|ים-תיכוני]], אך מגדלים אותו בארצות רבות כ[[צמח תבלין]] ו[[צמח נוי|נוי]]. הוא גדל בצפון [[ארץ ישראל|ישראל]] כעץ בר ב[[חורש ים תיכוני|חורשים]] לחים, וכדמוי שיח בגבול הדרומי של תפוצתו. תפוצתו משתרעת בהרי המרכז (בירושלים ואזורה הוא גדל רק בגינות), בהרי הצפון, בבקעה הצפונית, בגולן ובחרמון. בישראל מגיע גובהו של ער אציל לשישה מטרים, ב[[אירופה]] הוא מסוגל להגיע לגבהים של מעל 12 מטרים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ער אציל יחד עם חרוב מצוי ואלון מצוי הם המייצגים האופייניים של החורש הים-תיכוני הסובטרופי לח ששרד באגן הים התיכון מאז תקופת המיוקן.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ער אציל הוא צמח דו-ביתי, ה[[עלה|עלים]] באורך של 6 עד 12 סנטימטרים, ברוחב של 2 עד 4 סנטימטרים, מסודרים באופן מסורג על ה[[גבעול]]. ה[[תפרחת]] מופיעה בחודשים [[מרץ]] עד [[יוני]], צומחת בקצות הענפים או בחיק העלים, ה[[פרח]]ים [[פרח חד-מיני|חד-מיניים]] (הפרח הזכרי והפרח הנקבי צומחים על צמחים נפרדים), צהבהבים, בקוטר של כסנטימטר אחד, בעלי ארבעה עלי עטיף, נישאים על [[קוץ|עוקצים]] ומלווים [[חף|בחפים]]. ה[[פרי]] הוא [[בית גלעין]] בצורת [[זית]] קטן בגודל של עד כ-17 מילימטרים ובו גלעין אחד. בהתחלה צבעו [[ירוק]], אך עם ההבשלה צבעו משתנה ל[[שחור]] מבריק. ה[[עלה|עלים]] בצבע [[ירוק]] כהה, מבריקים, נוקשים, שבירים, ומדיפים [[ריח]] חזק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הער האציל רגיש ל[[קרה]] (לטמפרטורות מתחת למינוס 7 [[מעלות צלזיוס]]), ל[[רוח]]ות קרות, ול[[קרינת השמש|קרינת שמש]] חזקה, וגדל טוב יותר בצֵל חלקי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ער אציל כצמח נוי הוא צמח חצי צל ואור מלא, עמיד בקרה של ארץ ישראל, בשרב, בגיר ובמליחות במידה מה. גדל היטב בהר בעמק ובשפלה בקרקעות שונות. הריבוי באמצעות ייחורים בחורף ובאמצעות זרעים בסתיו. כאשר מגדלים אותו למטרות נוי ניתן לעצבו לצורות שונות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מאפיינים (מורפולוגיה) ==&lt;br /&gt;
[[קובץ:ער אציל פירות.jpg|ממוזער|פירות דמויי זית]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:ער אציל פירות ועלים.jpg|ממוזער|פירות ועלה כמוש]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:ער אציל עלים.jpg|ממוזער|עלים]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:ער אציל עלה אופייני.jpg|ממוזער|עלה גלוני אופייני]]&lt;br /&gt;
עצים ירוקי-עד, דו-ביתיים, נמוכים, לעיתים דמויי שיח, גובהם 7 עד 12 מ&amp;#039;, ובתנאים מסוימים עד 18 מ&amp;#039;&amp;lt;ref&amp;gt;{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldfloraonline.org/taxon/wfo-0000364153|כותרת=.Laurus nobilis L|אתר=WFO: World Flora Online. Published on the Internet|תאריך=15-12-2022}}&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
העלים על פי רוב בעל גזעים אחדים בסיסם מורחב. קליפת הגזע קירח, קליפתו צפופה מאוד וצבעה חום עם גוון של שחור.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הענפים הצעירים מצולעים מעט וקירחים (שעירים מעט), בשונה מער קנרי (&amp;#039;&amp;#039;Laurus azorica&amp;#039;&amp;#039;) שענפיו הצעירים מכוסים שערות רכות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הלוואים חסרים. הפטוטרת קצרה, אורכה 7 עד 10 מ&amp;quot;מ, ומכוסה בדלילות בשערות, בצעירותה צבעה אדום-סגול.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
העלים מסורגים, פשוטים, גִּלְדָּנִיִּים (נוקשים ונשברים בקלות), משתיירים, אליפטיים עד אזמלים רחבים, אורכם 8 עד 10 ס&amp;quot;מ, רוחבם 3.5 עד 4.5 ס&amp;quot;מ&amp;lt;ref name=&amp;quot;:0&amp;quot;&amp;gt;{{צ-ספר|מחבר=מיכאל זהרי|שם=מגדיר חדש לצמחי ישראל|מקום הוצאה=תל אביב|מו&amp;quot;ל=עם עובד|שנת הוצאה=1989|עמ=160|מהדורה=מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת}}&amp;lt;/ref&amp;gt;. העלים בעלי ריח נעים (יש למולל אותם לפני ההרחה).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטרף בעל קודקוד ובסיס חדים על פי רוב, שפתו תמימה או צורה גלית, צידו העליון ירוק כהה וצידו התחתון ובהיר יותר. שני צדדי הטרף קירחים משני הצדדים בשונה מער קנרי שעליו שעירים בצד התחתון. הטרף מנוקד בבלוטות ארומטיות שקופות והוא בעל עורקים מנוצים (10 עד 12 עורקים משניים) בשונה מעץ [[קינמונום|הקינמון]] שמבסיס הטרף יוצאים 3 עורקים בולטים&amp;lt;ref name=&amp;quot;:1&amp;quot;&amp;gt;{{צ-ספר|מחבר=א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי|שם=מגדיר לצמחי התרבות בישראל|מקום הוצאה=תל אביב|מו&amp;quot;ל=הוצאת הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=1998|עמ=135-136}}&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
התפרחות חיקיות, סיומיות, או דמויות סוכך. התפרחות הזכריות מרובות פרחים והנקביות מעוטות פרחים. הפרחים ערוכים ב-2 או 3 סוככים קטנים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרחים חד-מיניים, קטנים, ריחניים, נכונים, בעלי עטיף פשוט.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
העטיף הפשוט בעל 4 עלי עטיף כותרתיים נשירים, שצבעם לבן-צהבהב ואורכם 4 עד 6 מ&amp;quot;מ.&amp;lt;ref name=&amp;quot;:0&amp;quot; /&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרח הזכרי בנוי על פי רוב 12 או יותר אבקנים פוריים שערוכים על פי רוב ב-3 דורים, לעיתים קרובות מכיל הפרח אבקנים לא פוריים (סטמינידים). באבוקדו, ממשפחת העריים, מכיל כל פרח רק 9 אבקנים פוריים&amp;lt;ref name=&amp;quot;:1&amp;quot; /&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זירי האבקנים מפרודים, מעורים בעטיף הפרח, בעלי 2 בלוטות מפרישות צוף מעל לאמצעם. המאבקים בני 2 לשכות שנפתחים על ידי קשוות המתרוממות כלפי מעלה&amp;lt;ref name=&amp;quot;:0&amp;quot; /&amp;gt;&amp;lt;ref name=&amp;quot;:1&amp;quot; /&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרח הנקבי בנוי 4 אבקנים עקרים, שחלה אחת בעלת מגורה אחת וביצית אחת&amp;lt;ref name=&amp;quot;:0&amp;quot; /&amp;gt;. השחלה עילית, שקועה במקצת בתוך המצעית&amp;lt;ref name=&amp;quot;:1&amp;quot; /&amp;gt;. עמוד השחלה יחיד וקצר בעלת צלקת קהה עם שלוש פינות קהות&amp;lt;ref name=&amp;quot;:0&amp;quot; /&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מחקרים שנערכו על פרחי [[כלנית|כלניות]] הראו כי מספיקים ביקורים מעטים של חרקים הנובעים מטעויות, או משלבים בלימוד, כדי לגרום להפריה מספיקה של פרחי כלנית המצויים עדיין בשלב הנקבי, שבו האבקנים טרם הבשילו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפרי בית גלעין, עסיסי, דמוי ביצה-אליפסואידי, דומים בצורתו לזית, קטנים, אורכה 10 עד 18 מ&amp;quot;מ ורוחבה 10 עד 8 מ&amp;quot;מ&amp;lt;ref&amp;gt;{{צ-ספר|מחבר=נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין ישראל כנה ירושלים 1998|שם=המגדיר לצמחי בר בארץ|מקום הוצאה=ירושלים|מו&amp;quot;ל=כנה|שנת הוצאה=1998|עמ=188}}&amp;lt;/ref&amp;gt;. צבעו ירוק עד אדום והוא משחיר ומבריק עם ההבשלה. הציפה (תוך הפרי) שומנית הפרי הבשל של ער קנרי הוא כדורי&amp;lt;ref name=&amp;quot;:1&amp;quot; /&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הזרע בעל פסיגים המכילים שמן.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מקור השם והיסטוריה ==&lt;br /&gt;
בתלמוד מוזכר הצמח כ&amp;quot;טרפא דערא&amp;quot; ב[[ארמית]], שפירושו עלי ער. הזיהוי של העץ הזה בשם ער, עם העץ laurus, מוזכר במפורש על ידי רש&amp;quot;י, שמכנה אותו lorier בצרפתית עתיקה, או laurier בצרפתית מודרנית, לטינית laurus&amp;lt;ref&amp;gt;{{קישור כללי|כתובת=https://www.sefaria.org/Rashi_on_Gittin.69b.8.2?lang=bi&amp;amp;with=Reference&amp;amp;lang2=en|כותרת=Rashi on Gittin 69b:8:2|אתר=www.sefaria.org|תאריך_וידוא=2021-09-16}}&amp;lt;/ref&amp;gt;. העלים נזכרים ב[[מסכת גיטין]] כתרופה לתולעי מעיים. מקור השם הלטיני &amp;quot;לאורוס&amp;quot; (Laurus) אינו ידוע. מקור השם (עלי) דפנה בדמות [[דפנה (מיתולוגיה)|דפנה]] (δάφνη) מן [[מיתולוגיה יוונית|המיתולוגיה היוונית]]. דפנה הייתה [[נימפה]] והאל [[אפולו]] התאהב בה ורדף אחריה, כיוון שהיא לא חשקה בו היא ביקשה מאביה, אל הנהר [[פניוס (מיתולוגיה)|פניוס]], שיהפכה לעץ הער. כזכר לאהבתו הנכזבת ענד אפולו לראשו זר מענפי הער. עלי הדפנה נקראים בכמה שפות דרום-אירופאיות בשם זה – טורקית, רומנית, בולגרית ואלבנית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שמו של העָר האָצִיל בערבית הוא &amp;quot;עַ&amp;#039;אר&amp;quot; (غَار), ובאנגלית עממית: True Laurel, Sweet Bay.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השם &amp;quot;דפנה&amp;quot; ניתן למין Laurus nobilis בהערה 194 במילון &amp;quot;ילקוט הצמחים&amp;quot; משנת 1930 על סמך הכתוב ב{{תלמוד בבלי|פסחים|נו}}, ובהערה 522 הוזכר השם ער כשם חלופי על סמך {{תלמוד בבלי|ראש השנה|כג|א}} ראו גם פירוש רש&amp;quot;י). במילון &amp;quot;צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים&amp;quot; משנת 1946 בסעיף 509 הוחלט להחליף, השם העברי יהיה ער ולא דפנה כדי שהשם דפנה יינתן למין Daphne (כיום השם המעודכן דפנית).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השם ער אציל ושם המשפחה עריים אושררו במילון צמחי ארץ ישראל משנת 2003 והשם דפנה הוכר כשם עממי, משום שכולם מכירים את עלי הדפנה כתבלין ואת זרי הדפנה שהונחו על ראשי המנצחים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[יוון העתיקה]] שזרו זרים מענפי העץ, והניחו אותם על ראשי גיבורים, משוררים, מצביאים וכו&amp;#039;. ב[[רומא העתיקה]] החלו לענוד לראש המצביא המנצח זר מענפי הער. מאוחר יותר נהגו הקיסרים לענוד על ראשם זר מסוג זה וכן הוענק הזר ללוחמים שזכו בניצחון במשחקים. ב[[ימי הביניים]] שימשו עלי הדפנה כתרופה נגד [[דבר (מחלה)|דבר]]. בנוסף האמינו שעלי הדפנה שומרים על האדם מפני כשפים ושריפות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במטבעות בערך של [[2 אירו]] שהוטבעו באיטליה בשנים 2008–2023, מוטבעת דמותו של [[דנטה אליגיירי]], המשורר והפילוסוף מפירנצה מימי הביניים, כשלראשו [[זר דפנה#שימוש באקדמיה|זר דפנה]] – העשוי מענפי הצמח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הרכב כימי ==&lt;br /&gt;
הפרי מכיל כ-30 אחוז [[שומן]] ואחוז אחד של [[שמן אתרי|שמנים אתריים]] ([[טרפן (כימיה)|טרפן]], [[כוהל|אלכוהול]] ו[[קטון]]). שמן העץ מופק על ידי כבישת הפרי ובישול ה[[מיצוי|תמצית]]. התוצאה היא מעין משחה מכילת [[כלורופיל]], בעלת צבע ירוק, המכילה 95 אחוזים של שומן ו-5 אחוזים של שמן אתרי. נקודת ההיתוך של השמן היא 36 מעלות צלזיוס.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
העלים מכילים 1.3 אחוז שמן אתרי, מתוכו 45 אחוזים הם [[צינאול]], 12 אחוז טרפנים וכן מרכיבים נוספים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שימושים ==&lt;br /&gt;
עלי הער ופירותיו משמשים להפקת [[שמן אתרי]], הידוע כבעל תכונות ממריצות ונרקוטיות, ומקובל בשימוש וטרינרי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ברפואה העממית, [[שמן]] הער האציל משמש גם לריפוי כאבים ראומטיים, כאבי פרקים, ולריפוי מחלות עצבים. [[רפואה משלימה|ברפואה המשלימה]] מיוחסות לעלי הדפנה תכונות חיוביות רבות: טיפול בכאבי [[אוזן|אוזניים]], הרחקת [[טפילי מעי]]ים, ועוד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשל ה[[ריח]] העז של השמן, הוא משמש בתעשיית התמרוקים לטיהור אוויר ולבישום [[סבון]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;עלי דפנה&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; ({{אנ|Bay leaf|Bay leafs}}) טריים ומיובשים משמשים לתיבול מאכלי [[בשר]], [[דג]]ים, מרקים, [[ירק]]ות וחמוצים ולרוב אינם נאכלים בעצמם. העלים משמשים לתיבול [[חומץ]] וגם לעטיפת [[תאנה|תאנים]] בתהליך ייבושן. יש המשתמשים בפירות הריחניים לתיבול ירקות כבושים. ב[[המטבח הצרפתי|מטבח הצרפתי]] משמשים עלי דפנה קצוצים כרכיב בתערובת התבלינים [[ארב דה פרובאנס]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במטבח המסורתי מקובל כי עלי דפנה מיובשים משמשים להרחקת חרקים מ[[קמח]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שימושים סמליים ==&lt;br /&gt;
* ענף של עץ הוא מרכיב ב[[סמל יוון]] וב[[סמל הרפובליקה הדומיניקנית]].&lt;br /&gt;
* פירושה המילולי של המילה &amp;#039;&amp;#039;baccalaureate&amp;#039;&amp;#039; הוא פרי הדפנה. ב[[צרפת]] וב[[רומניה]] נקראת כך תעודת הבגרות הניתנת בסוף הלימודים בבית הספר התיכון. במספר מדינות מציין שם זה את [[בוגר אוניברסיטה|התואר האקדמי הראשון]].&lt;br /&gt;
* משנת [[2000]] מחולק פרס בין-לאומי לספורטאים מצטיינים – &amp;#039;&amp;#039;Laureus World Sports Awards&amp;#039;&amp;#039;.&lt;br /&gt;
*באיטליה, קיים מנהג להעניק לכל סטודנט שמסיים תואר באוניברסיטה זר עלי דפנה, שאותו הוא שם ביום סיום התואר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בתרבות ==&lt;br /&gt;
זר דפנה היה מושם על ראש המנצחים בתחרויות אתלטיות ביוון העתיקה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לפי דעה אחת בתלמוד&amp;lt;ref&amp;gt;ראש השנה כג א&amp;lt;/ref&amp;gt;, עץ הער נכלל בתוך עשרה מיני הארזים, כלומר עצי סרק שהאדם מחשיב רבות את השימוש בענפיהם או גזעיהם, כארז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קישורים חיצוניים ==&lt;br /&gt;
{{מיזמים|ויקישיתוף=Laurus nobilis|שם ויקישיתוף=ער אציל|ויקימילון=ער}}&lt;br /&gt;
{{מידע טקסונומי}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==הערות שוליים==&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{בקרת זהויות}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס לינאוס]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:עצים ים תיכוניים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תבלינים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:עריים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ארץ ישראל: דו-פסיגיים קדומים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:צמחי מרפא]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:צמחים שתוארו ב-1753]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>~2025-28641-51</name></author>
	</entry>
</feed>