https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9Dערב יום הכיפורים - היסטוריית גרסאות2026-09-13T14:34:54Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=487287&oldid=previmported>Virant: /* אכילה בערב יום הכיפורים */2026-02-03T12:40:33Z<p><span class="autocomment">אכילה בערב יום הכיפורים</span></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''ערב יום הכיפורים''' חל ב[[ט' בתשרי]], ונהוגים בו [[מנהג (יהדות)|מנהגים]] אחדים הקשורים ב[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] שבא מייד אחריו, [[יום הכיפורים]].<br />
<br />
על מנת למנוע מיום הכיפורים לחול בצמוד ל[[שבת]] (מיד לפניה או מיד לאחריה) וכן למנוע מ[[הושענא רבה]] לחול בשבת, נקבע הכלל [[לא אד"ו ראש]], ולפיו ערב יום הכיפורים אינו חל בימים שני, חמישי ושבת, כלומר הוא יכול לחול רק בימים ראשון, שלישי, רביעי ושישי.<br />
[[קובץ:Slichot22.JPG|שמאל|ממוזער|350px|רחבת [[הכותל המערבי]] מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010]]<br />
<br />
== אכילה בערב יום הכיפורים ==<br />
<br />
על פי הנאמר ב[[פסוק]] "בתשעה לחודש בערב, מערב עד ערב תשבתו שבתכם", למדו [[חז"ל]] ש"כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי"{{הערה|{{בבלי|ברכות|ח|ב}}; {{בבלי|יומא|פא|ב}}}}. ישנה מחלוקת בפוסקים ה[[אחרונים]] האם מצווה זו מ[[דאורייתא]] או מדרבנן,{{הערה|לפי [[שולחן ערוך הרב]] דין זה אינו מדאורייתא מכיוון שמהפסוק כבר נלמד דין [[תוספת שבת]] ויו"ט ולא ניתן ללמוד שני דינים דאורייתא מפסוק אחד; אך [[הלבוש]], ובעקבותיו פוסקים נוספים, מסביר את הלימוד מהחלק הראשון של הפסוק, ומשמע שלדעתו זה מדאורייתא}} אך על כל פנים ישנה מצווה להרבות בסעודות יום זה. לפי ה[[רא"ש]] טעם המצווה הוא כדי להקל על ישראל בתענית של יום הכיפורים, על ידי ציווי יום לפני להרבות בסעודה. עם זאת ישנם החולקים על הטעם וסוברים בדיוק להפך, שזה נועד להגדיל את העינוי ביום כיפור, בגלל ההרגל לאכול הרבה.<ref>[[שיבולי הלקט]], סימן ש"ז; [[מהרי"ט]]</ref> טעם נוסף הוא שיום זה נתקן כיום שמחה על מחילת העוונות, כתחליף ליום הכיפורים עצמו שבו צריך להתענות.<ref>רבינו יונה גירונדי, שערי תשובה, ד, ח; וראה [https://www.hidush.co.il/hidush.asp?id=26075 כאן]</ref><br />
<br />
על אף שה[[מצווה]] נמשכת כל היום, מעיקר ההלכה מספיקה סעודה אחת, '''[[סעודה מפסקת|הסעודה המפסקת]]''', המתבצעת סמוך לכניסת הצום.<ref>{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרד|א|מפרש=מגן אברהם}}</ref> בכל זאת ישנם פוסקים שמצריכים מספר סעודות, ה[[כף החיים]] אומר לעשות לפחות שתי סעודות עם לחם, ומנהג המקובלים הוא שש סעודות עם לחם.{{הערה|לפי ה[[בן איש חי (ספר)|בן איש חי]], שנה ראשונה, וילך, שאומר לאכול כמות של שני ימים}} מסופר על [[הגר"א]] שנהג לאכול [[צימוקים]] במשך כל היום, כדי לא להפסיק ממצוות האכילה.<br />
<br />
ישנם שנוהגים לאכול מאכלים מיוחדים ביום זה:<br />
* הטור מביא מדרש שממנו משתמע שצריך לאכול דגים.{{הערה|{{טור|אורח חיים|תרד}}}}<br />
* ה[[אשכנזים]] נוהגים לאכול "[[קרפלך]]" – [[כיסונים|כיסוני]] [[בצק]] ממולאים [[בשר]]. הבשר מסמל את עולם החומר שאחראי לחטאים, והבצק העוטף – את התקווה ל"כיסוי" החטאים ברחמי שמים.<br />
* בקרב יוצאי [[תוניס]] יש מנהג לאכול [[ריבת חבושים]], הריבה מסמלת את המתקת הדין, וה[[חבוש]] – את כל החבושים בבית האסורים.<br />
*ישנו [[מנהג]] 'לבקש' ולאכול מיני [[מזונות]] הנקרא '[[עוגת דבש|לקח]]'{{הערה|ספר המנהגים - חב"ד עמ' 58.}}. עניינו הוא שבאם נגזר על האדם שיזדקק לבריות, [[יצא ידי חובה]] בבקשת ה'לקח'. אצל ה[[חסידים]] נוהגים לקבל לקח מה[[אדמו"ר]]{{הערה|ראה באוצר מנהגי חב"ד עמוד קפ"א ואילך.}}. [[הבעש"ט]] היה אומר שנתינת לקח בערב יום הכיפורים הוא מנהג עתיק, ובעת נתינת הלקח היה נוהג לומר "איך גיב דיר לקח און דער אויבערשטער זאָל דיר געבן אַ גוט יאָר",(תרגום: אני נותן לך 'לקח' וש[[הקב"ה]] יתן לך שנה טובה){{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/3/9.htm?q=יום+הכיפורים תורת מנחם - התוועדויות תשי"א].}}.<br />
* היו שנהגו להכין בערב יום הכיפורים [[חלה|חלות]] עגולות בדמות עופות עם כנפיים, משום שלפי ה[[מסורת (יהדות)|מסורת]], ביום הכיפורים דומים ישראל ל[[מלאך|מלאכים]].<br />
<br />
== מנהגי טהרה וכפרה ==<br />
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - The "Kaparot" Ritual (2).jpg|250px|ממוזער|כפרות בשכונת מאה שערים]]<br />
<br />
=== מנהג הכפרות ===<br />
{{הפניה לערך מורחב|כפרות}}<br />
יש הנוהגים, כהכנה ליום כיפור, לסובב [[תרנגול]] מעל לראש ולומר "זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך ואכנס לחיים טובים ארוכים ולשלום", ולבסוף [[שחיטה (מצווה)|לשחוט]] אותו ולעשות ממנו ארוחה לעניים. יש הנוהגים לסובב סכום כסף סביב הראש ולתת אותו ל[[צדקה]] ככופר נפש. ישנם השוללים מנהג זה משום "[[דרכי האמורי]]", והמחלוקת בדבר היא עוד בתקופת ה[[ראשונים]], ובאה לידי ביטוי ב[[רשב"א]] ור' [[יוסף קארו]] ששללו, לעומת ה[[רמ"א]] שהתיר.<br />
<br />
=== עלייה לקברות צדיקים ===<br />
[[עלייה לקבר]] יקירים ו[[פולחן קברי צדיקים ביהדות|קברות צדיקים]] היא מנהג המעוגן במסורת היהודית. כך, הוזכר ב[[רמ"א]] סימן תרו שנהגו לילך בערב ראש השנה ויום הכיפורים לקברות קרובים וצדיקים. הוזכר קודם ב[[מהרי"ל]] ו[[כל בו (ספר)|כל בו]], שזהו המנהג.<br />
<br />
=== טבילה במקווה ===<br />
מקובל שגברים הולכים [[טבילה (יהדות)|לטבול]] ב[[מקווה טהרה]] אחרי חצות היום. ישנו מנהג קדום שהתקבל בכמה מקומות וקהילות, בו נהגו אף הנשים (כולל אלו שאינן נשואות) לטבול במקווה בערב יום כיפור כדי להיטהר לכבוד היום{{הערה|{{משנה ברורה|תרו|יז}}. ראו עוד [[בן איש חי (ספר)|בן איש חי]], שנה א, [[פרשת וילך]], אות ח; שו"ת [[רב פעלים]], חלק ד, יורה דעה, סימן טז, ד"ה ורק בקיצור (אם כי בשו"ת תורה לשמה, סימן קסו, נראית הגבלה קלה בכך); [[מרדכי יהודה ליב וינקלר|שו"ת לבושי מרדכי]], יורה דעה, מהדורה קמא, סימן קכג; שו"ת [[מנחת יצחק]], חלק ו, סוף סימן קמו; חלק ט, סימן צא.}}. אולם היו שביטלו את מנהג זה, בעיקר כדי למנוע את "[[יחסי אישות (הלכה)#מיניות ביהדות|איסור פנויה]]" (שהוא פחות חמור מאיסור [[נידה]], האסור מ[[דאורייתא]], ועל כן עלולים אנשים לזלזל בו){{הערה|[[יצחק אייזיק מטירנא|ספר המנהגים]], הגהות המנהגים, עשרת ימי תשובה, אות קמב; [[אליה רבה]], סימן תרו, ס"ק ט; [[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]], ערך יום הכיפורים, א, ו; ועוד.}}.<br />
<br />
=== מנהג המלקות ===<br />
ישנו מנהג עתיק בו הזכרים היו מתאספים במקווה או בבית הכנסת וכל אחד בתורו היה כורע ברך וסופג 39 מלקות בגב ובחזה, זכר לעונש ה[[מלקות (הלכה)|מלקות]] הקדום מימי המקרא. גם היום יש כאלה שממשיכים ללקות בבית הכנסת 39 מלקות בגב תוך כדי אמירת הפסוקים המקובלים (ה[[הלקאה]] כיום היא ב[[חגורה]] בלבד ולא ב[[שוט]]) אבל בדרך כלל מדובר באקט סמלי בלבד. בדרך כלל המצליף היה משתמש ברצועה מעור של [[עגל]]. לפי תיאורו של [[יוסף יואל ריבלין]]{{מקור}}, בקרב אנשי [[העיר העתיקה]] היו נוהגים לערוך שחזור (סמלי) של [[ארבע מיתות בית דין|4 מיתות]] שהיו נהוגות בימי ה[[סנהדרין]]: סקילה, שרפה, הרג וחנק. כל זאת כדי לעורר את האנשים לתשובה לפני כניסת היום הקדוש.<br />
<br />
== מנהגי התפילה של היום ==<br />
לפנות בוקר בערב יום הכיפורים נאמרות ה[[סליחות]] האחרונות ב[[עשרת ימי תשובה]] (חוץ מהסליחות הנאמרות ביום כיפור עצמו). בקהילות האשכנזים, יש שני מנהגים לגבי כמה סליחות לומר: במנהג אשכנז המזרחי, מקצרים בסליחות יותר משאר ימים, ואילו במנהג אשכנז המערבי, מאריכים כמו בערב ראש השנה{{הערה|שני המנהגים מוזכרכים ברמ"א או"ח תרד:ב.}}.<br />
<br />
נוהגים שלא לומר [[תחנון]] בערב יום כיפור{{הערה|הספרדים נוהגים לומר תחנון בסליחות, אבל לא בשחרית ובמנחה, והאשכנזים לא אומרים תחנון גם בסליחות, ואפילו בקהילות שנוהגות להאריך בסליחות.}}. האשכנזים נוהגים גם שלא לומר [[מזמור לתודה]], ולא [[תפילת אבינו מלכנו|אבינו מלכנו]]{{הערה|חוץ מכשחל יום כיפור בשבת, נוהגים לומר אבינו מלכנו בשחרית, כיון שלא יאמרוהו ביום כיפור עצמו, עיין רמ"א או"ח תרד:ב.}}.<br />
<br />
יש הנוהגים לערוך אחרי תפילת שחרית [[נדר (יהדות)#התרת נדרים בימים הנוראים|התרת נדרים]].<br />
<br />
מקדימים להתפלל מנחה לפני [[סעודה מפסקת|סעודה המפסקת]], ואומרים בסוף התפילה את ה"וידוי של יום הכיפורים", "שמא יחנק בסעודה קודם שיתודה"{{הערה|1=[[s:רמב"ם הלכות תשובה ב#הלכה ז|רמב"ם הלכות תשובה ב, הלכה ז]]}}.<br />
<br />
==ברכת הבנים והבנות==<br />
בחלק מקהילות ישראל נהוגה [[ברכת הבנים]] בערב יום הכיפורים, לפני היציאה ל[[תפילת כל נדרי]]. בברכה זו ההורים (או האב בלבד) מברכים את בניהם ובנותיהם.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=ברכת הבנים והבנות - חב"ד ישראל|כתובת=https://chabadisrael.co.il/blessingkids/|אתר=חב"ד ישראל|תאריך=4 ביולי 2023}}}}<br />
<br />
== במדינת ישראל ==<br />
בנוסף למנהגים הדתיים המתוארים לעיל, נהוגים בישראל מנהגים נוספים ביום זה, מהם המושפעים מקדושת יום הכיפורים ומהם הנובעים מסיבות אחרות.<br />
* בהתאם ל[[חוק שעות עבודה ומנוחה]], בערב יום הכיפורים, כבכל ערב חג, לא יעלה יום העבודה הרגיל על שבע [[שעות עבודה]]. ב[[צו הרחבה]] להנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי נקבע כי "בערב יום כיפור יעבדו העובדים 6 שעות בתשלום של 9 שעות"{{הערה|{{חילן||צו הרחבה - הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי|חקיקה/צווי-הרחבה/צו-הרחבה-הנהגת-שבוע-עבודה-מקוצר-במגזר-העסקי}}}}. במקומות עבודה רבים יום העבודה בערב יום הכיפורים קצר אף יותר. סגירת הפעילות העסקית ברחבי המדינה היא רחבה יותר מאשר בשאר החגים והשבתות בישראל.<br />
* כחלק מההכנות לחג, בשעות אחר הצהריים נפסקת ה[[תחבורה ציבורית|תחבורה הציבורית]] ומצטמצמת מאוד התחבורה הפרטית. גם שידורי הרדיו והטלוויזיה נפסקים בשעות אחר הצהריים.<br />
* מאז [[מלחמת יום הכיפורים]] מקדישים עיתוני ערב החג מקום נרחב לזכרונות ממלחמה זו.<br />
<br />
בשירה ובספרות העברית ישנן התייחסויות רבות לאופיו המיוחד של ערב יום הכיפורים. בין היתר, במספר סיפורים קצרים של הסופר [[ש"י עגנון]] (המרוכזים בכרך "ימים נוראים") ובשירים של [[יהודה עמיחי]] ו[[זלדה]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[ש"י עגנון]], '''[[ימים נוראים (עגנון)|ימים נוראים]]''', [[הוצאת שוקן]], 1998, מקבץ הפרקים "סדר ערב יום הכיפורים", עמודים קעו-ריג.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{אנצ תלמודית}}<br />
* [https://www.toraland.org.il/books/%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%99%D7%98-%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/ דיני ערב יום הכיפורים באתר אהלי הלכה של הרב יעקב אריאל]<br />
* הרב [[מרדכי אליהו]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/11358 ערב כיפור], באתר "[[ישיבה (אתר אינטרנט)|ישיבה]]"<br />
* הרב [[אליעזר מלמד]], [http://ph.yhb.org.il/15-05-10/ מנהגי ערב יום הכיפורים], באתר "פניני הלכה"<br />
* הרב [[יצחק יוסף]], [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01355_part_29.html סדר ערב יום הכיפורים, סימן תרד-תרט], קיצור ש"ע [[ילקוט יוסף]]<br />
* הרב [[יוסף גינזבורג]], [http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1621&CategoryID=321 מנהגי חב"ד לערב יום הכיפורים - ערב שבת], באתר חב"ד<br />
* {{ynet|הרב שמואל שפירא|מהן המצוות והמנהגים של ערב יום הכיפורים?|4132017|6 באוקטובר 2011}}<br />
* {{קישור כללי|כתובת=https://olamot.net/shiurim/אכילה-בערב-יום-כיפור/|הכותב=|כותרת=אכילה בערב יום כיפור|אתר=עולמות|תאריך=}}<br />
* מידע על [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,exact,ערב%20יום%20הכיפורים,AND&tab=unified_tab&search_scope=uni&sortby=rank&vid=NLI&lang=iw_IL&mode=advanced&offset=0 ערב יום הכיפורים] בקטלוג "מרחב" של [[הספרייה הלאומית]]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ערב יום הכיפורים|*]]<br />
[[קטגוריה:ערב חג|יום הכיפורים]]</div>imported>Virant