https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A2%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99עמנואל הרומי - היסטוריית גרסאות2026-09-14T07:48:37Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99&diff=53201&oldid=previmported>יודוקוליס ב־13:55, 13 בינואר 20262026-01-13T13:55:43Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{סופר<br />
| שם בשפת המקור=Immanuel Romano {{ש}} Manoello Giudeo<br />
| תמונה =<br />
| כיתוב =<br />
| תאריך לידה = בסביבות [[1260]]<br />
| תאריך פטירה = [[1328]] או [[1336]]<br />
| מקום לידה = [[רומא]]<br />
| מקום פטירה = באזור [[פרמו]], [[איטליה]]<br />
| יצירות בולטות = [[מחברות עמנואל]]<br />
| עיסוק = [[משורר]], [[סופר]], [[פרשן מקרא]] ו[[בלשן]]<br />
| שפות היצירה = עברית; איטלקית<br />
| תחום כתיבה =<br />
| סוגה =<br />
| זרם ספרותי =<br />
| נושאי כתיבה =<br />
| מושפעים =<br />
}}<br />
'''עמנואל בן שלמה בן יקותיאל הצפרוני''' (נודע כ'''עמנואל הָרוֹמִי''', ב[[איטלקית]]: '''Manoello Giudeo''', "עמנואל היהודי"; נולד סביב שנת 1260 ב[[רומא]], מת בין 1328–1336, באזור [[פרמו]] שב[[מארקה]]) היה משורר, סופר, [[בלשנות|בלשן]] ופרשן [[תנ"ך|מקרא]] יהודי-איטלקי. יצירתו הגדולה "[[מחברות עמנואל]]" נודעה בתפוצה רחבה בשלהי [[ימי הביניים]], והייתה מהחיבורים הספרותיים העבריים הראשונים שזכו [[אינקונבולה|למהדורת דפוס]]. מוכר גם בשל פירושיו למקרא, ובמיוחד פירושו ל[[משלי|ספר משלי]].<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
מקור המידע העיקרי על חיי עמנואל הוא ספרו "מחברות עמנואל" עצמו. "המחברות" מכילות קטעים [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפיים]] רבים, והדברים להלן מבוססים ברובם על הכתוב בהן, אלא אם כן נאמר אחרת. קשה לאשש את מהימנות תיאוריו של עמנואל בשל מחסור במקורות חיצוניים, ובמקרים מסוימים יש מקום לחשוד שתיאור עלילותיו הבדיוניות איננו תואם את קורותיו ההיסטוריות.<br />
<br />
עמנואל נולד ברומא במחצית השנייה של [[המאה ה-13]].{{הערה|שנת לידתו המדויקת אינה ידועה. דב ירדן, בהקדמה למהדורת המחברות, שיער שנולד סביב שנת 1261; ר' ירדן, עמ' יא, יז.}} על עיר מוצאו הוא מעיד בשער הראשון של יצירתו הגדולה, "המחברות": "וּשְׁמִי עִם מוֹלַדְתִּי / אַגִּידָה לִמְּבִינִים // שֵׁם עִירִי הִיא כִתִּים [רומא] / עַמִּי הֵם רוֹמָנִים" (א 590–591). על אביו שלמה ואימו יושׂטה לא ידוע דבר מלבד שמם.{{הערה|ירדן, עמ' יא-יב. עמנואל מזכיר את אימו ברשימת הצדיקים בגן העדן (מחברת כח, 704) אולם לא את אביו.}} נשא אישה רמת יחס, שבשמה הוא אינו נוקב, אך מזכיר שהוריה נקראו רבי שמואל וברוניטה (בכתבי יד מסוימים: ברוריה). חמיו שמואל היה מחשובי קהילת רומא, והוא מקונן על מותו במחברת יג, ומזכירו בין הצדיקים בגן העדן במחברת כח ("התופת והעדן"). נראה שהיו לו יותר משני בנים, שעל אחד מהם חיבר שתי קינות; ייתכן שגם אשתו מתה בעודו בחיים.{{הערה|בשנת 1321 נרצח חמיו של עמנואל, שמואל. מקינה שחיבר עמנואל על מות שמואל, מסתבר שהוריו שלו עצמו מתו כבר, משמע שמתו לפני שנת 1321. סמוך לתקופה זו מתה כנראה גם אשתו, כפי שעולה מחילופי הסונטות עם בוזונה (הסונט האיטלקי "Duo lumi"; ר' תרגומה אצל קאסוטו [1965], עמ' ט-יא) שבה התייחסות למותו של דנטה אליגיירי (שמת ב-1321). ההשערה שהסונטה מתייחסת למות אשתו של עמנואל היא עמדתו של לואיס (1935), שאותה מקבל גם ירדן, בעוד קסוטו (1921/1965) שיער שמדובר במותה של מאהבת. הדיון לפי ירדן, עמ' יב-יג, טו-יז.}}<br />
<br />
בצעירותו למד אצל בנימין (אולי בנימין בן-יואב) וככל הנראה גם אצל ר' [[זרחיה חן]] מ[[ברצלונה]]. הוא עצמו מייחס השפעה רבה על השכלתו לבני דודו, [[יהודה רומנו|יהודה בן משה רומנו]] ואחיו דניאל (למשל במחברת יב 46–54, כח 739).{{הערה|ירדן, עמ' יב.}} היה למדן ושקדן מנעוריו, ורכש השכלה רחבה במקצועות שונים. במחברת הראשונה הוא מתהדר, בין היתר, בבקיאותו בחשבון, [[גאומטריה]] ("חכמת התִּשְׁבּוֹרֶת"), [[אסטרונומיה]], [[עיבור השנה#העיבור בעת העתיקה|תורת עיבור השנים]]; בידיעותיו ב[[ספר יצירה]], [[ספר הבהיר]] וספרי ה[[רמב"ם]]; ובמחברת זו ואחרות הוא מטעים את ידיעותיו בספרי [[אריסטו]] ובחכמת ה[[דקדוק]]. עמנואל מוצג גם כרופא בשתי מחברות (יא, כג), אולם שתיהן [[סאטירה|סאטיריות]] במובהק ואין ללמוד מהן שעסק ב[[רפואה]] לפרנסתו.{{הערה|ירדן סבר שלהשערה שהיה רופא אין כל יסוד. ר' ירדן, עמ' יד.}} היכרותו עם הספרות העברית של [[תור הזהב של יהודי ספרד]] ניכרת בדבריו על שירי [[שלמה אבן גבירול|אבן גבירול]] והתייחסותו לספר "[[תחכמוני (ספר)|תחכמוני]]" של [[יהודה אלחריזי]] כמודל עיקרי לכתיבתו (הקדמת המחבר ל"מחברות", שורות 35–39). המחברות מעידות גם על היכרותו עם יצירות נוספות בנות התקופה ([[תורת חובות הלבבות|חובות הלבבות]], [[שלמה אבן גבירול#יצירותיו והגותו|מבחר הפנינים]], [[בן המלך והנזיר]], ספרי [[שם טוב בן יוסף אבן פלקירה|שם טוב אבן פלקירה]] ועוד).{{הערה|לשאלת היכרותו עם השירה הערבית, ר' ירדן, עמ' יג.}}<br />
<br />
בין מכריו של עמנואל ניתן למנות את צדקיה מן הענווים, [[קלונימוס בן קלונימוס]], יהודה רומאנו, יהודה ציציליאנו, יוסף הנחתום, בנימין ומנחם בוציקו ו'חכמי רומי' אחרים.{{הערה|ירדן,עמ' יד.}} ידוע שעמד בקשרים עם בוזונה דה גוביו (Bosone da Gubbio), מבני חוגו של [[דנטה אליגיירי]], ואף החליף עמו [[סונטה|סונטים]] באיטלקית.{{הערה|קאסוטו, עמ' ט-יא; ירדן, עמ' טז-יז.}} בניגוד לתפיסה הנפוצה, אין ראיות לכך שהכיר באופן אישי את [[דנטה אליגיירי|דנטה]].<br />
<br />
נראה שבמחצית השנייה של חיי עמנואל חלה תפנית לרעה בקורותיו. על פי המחברות, הוא הפסיד את כל רכושו בעקבות ערבות לחבר (א 44–58). בשל הלוואות שלא היה יכול להחזיר נאלץ לעזוב את רומא ונדד בערי [[איטליה]] הצפונית והתיכונה. לא יאוחר משנת 1318 הגיע לפרמו שבמארקה, שם מצא פטרון נדיב (המכונה במחברות "השׂר") שאירחו ועודדו לכנס את יצירותיו השיריות בספר, הוא הספר שנודע לימים כ"מחברות עמנואל". לאחר זמן מה עזב את בית השר מסיבות שאינן ידועות,{{הערה|לפי עלילת המחברות (ג-ד), עמנואל הסתבך בפרשיית אהבים עם קרובתו של השר, ולאחר התאבדותה נמלט מפני זעם פטרונו. לא סביר שאירועים אלה התרחשו במציאות.}} ונדד עוד עשור ברחבי איטליה. סביב שנת 1328 חזר אל בית השר מפרמו – שנה זו נזכרת פעמיים במחברות (כד 347, כז 153–154), ונראה שבה ערך את יצירתו בבית השר.{{הערה|ירדן, עמ' טז-יח.}} מסונטות איטלקיות על אודות מותו של עמנואל שהחליפו בוזונה דה גוביו ו[[צ'ינו דה פיסטויה]], מסתבר שנפטר לפני שנת 1336, היא שנת מותו של צ'ינו.{{הערה|ירדן, עמ' יח. ר' תרגום הסונטים אצל קאסוטו, עמ' יד-טז.}}[[קובץ:Emanuel the roman str. in Tel Aviv.JPG|250px|ממוזער|שמאל|שלט בשדרות עמנואל הרומי בתל אביב]]<br />
<br />
== כתביו ויצירתו ==<br />
חיבורו הראשון היה "ספר ביאור צורת האותיות", חיבור שני, "אבן-בוחן", העוסק בפרשנות [[תנ"ך|כתבי הקודש]], במשמעויות השונות של ה[[פועל (בלשנות)|פעלים]] ב[[בניינים בעברית|בניינים]] שונים, עם הוספה, השמטה ו[[שיכול אותיות]], ובשאלות [[בלשנות|בלשניות]] נוספות. חשובים יותר [[פרשני המקרא|פירושיו לכל (או רוב) ספרי המקרא]]. בהמשיכו את מסורת הכתיבה של ההוגים הנוצרים והיהודים בני זמנו, פירש עמנואל הרומי את ה[[תנ"ך]] על דרך ה[[אלגוריה]], ובחן את משמעויותיו ה[[סמל|סימבוליות]] וה[[מיסטיקה|מיסטיות]], תוך שהוא שואף למצוא בהן את השקפותיו הפילוסופיות והדתיות, אך בד בבד מבלי להתעלם כליל מה[[פשט]], היינו משמעותם המילולית של הפסוקים. ערכם העיקרי של פירושיו טמון בעובדה שרוחב אופקיו והיכרותו עם כתיבתם של הוגים גדולים אחרים בני התקופה איפשרו לו להנגיש באמצעות פירושיו את כתביהם לכלל האוכלוסייה היהודית.{{מקור|סיבה=תיאור כללי מאוד. רוב הפרשנויות קיימות רק בכתבי יד - על מה האפיון מבוסס?|נושא=יהדות|נושא2=ספרות}}<br />
<br />
=== מחברות עמנואל ===<br />
{{הפניה לערך מורחב|מחברות עמנואל}}<br />
עמנואל הרומי נודע בעיקר בשל ספרו "[[מחברות עמנואל]]". חיבור זה דומה בסגנונו ל[[מקאמה]], צורה ספרותית המשלבת בין [[פרוזה]] בחרוזים ו[[שירה|שירים]], ועמנואל טוען במפורש שעיצב אותה על פי הדגם של ספר [[תחכמוני (ספר)|תחכמוני]] ל[[יהודה אלחריזי]]. ביצירה מתאר עמנואל נושאים מחייו ומחיי בני תקופתו, והוא משקף את החיים בניצני תקופת ה[[רנסאנס]]. הספר מכיל דברי מוסר ולצדם [[בדיחה|הלצות]], שירים דתיים באופיים ושירי חול, שירי אהבה וחשק ודברי [[מדע]]. עמנואל היה כנראה הראשון שהכניס לשירה העברית את הסונטה, שהייתה מקובלת ב[[שירה איטלקית|שירה האיטלקית]] בזמנו. בגלל אופיו עורר הספר מחלוקת בקהילה היהודית, ורבי [[יוסף קארו]] אסר בספרו "[[שולחן ערוך]]" לקרוא בו, וכינה את ספריו בין יתר ספרי [[מליצה|מליצות]] ומשלים בעלי שיחות חולין ודברי חשק.{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|שז|טז}}.}}{{הערה|1=אם כי ייתכן שהתיר את הקריאה במחברת האחרונה, העשרים ושמונה במספר והנודעת מכולן, שזכתה לשם "מחברת התופת והעדן", המפרטת את גורלם המר של החוטאים והרשעים לאחר המוות}}<br />
<br />
[[שמות רחובות בישראל|על שמו נקראים רחובות]] ב[[תל אביב]] וב[[חיפה]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
*{{פרויקט בן-יהודה|נתיב=haromi|שם=עמנואל הרומי}}.<br />
*ספר [[משלי]] עם [http://hebrewbooks.org/44961 פירוש עמנואל הרומי], מהדורת צילום 1487. באתר [[HebrewBooks]].<br />
*ספר [[שיר השירים]] עם [http://hebrewbooks.org/39292 פירוש עמנואל הרומי], מהדורת צילום 1908. באתר [[HebrewBooks]].<br />
*{{דעת||daat/sifrut/otsar/tabyub18.pdf|מיצירותיו של עמנואל הרומי}}.<br />
*עמנואל הרומי, מחברות עמנואל (שני כרכים), ערך: דב ירדן, מוסד ביאליק, ירושלים תשי"ז.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* וולף, יוסף, קדושים בתופת: עמנואל הרומי על מתאבדי אשכנז, '''[[פעמים]]''', 133–134 (תשע"ג), עמ' 11–25.<br />
* זנה, ישעיה, ספרות המוסר והפילוסופיה בשירי עמנואל הרומי, '''[[תרביץ]]''', ה (תרצ"ד), עמ' 324–340.<br />
* פישלוב, דוד, מ"התופת" של דאנטה אל "התופת" של עמנואל: לבחינת מעמדו של מעשה היצירה הלשונית ב"מחברות", '''[[ביקורת ופרשנות]]''' 27 (תשנ"א), עמ' 19–42.<br />
* קאסוטו, משה דוד, '''דנטה ועמנואל הרומי''', תרגום: מנחם דורמן, מוסד ביאליק, ירושלים תשכ"ו (1965); מהדורה מקורית באיטלקית, פירנצה 1921.<br />
* רות, בצלאל, הרקע ההיסטורי של מחברות עמנואל, '''ספר אסף''', ירושלים תשי"ג, עמ' 444–458.<br />
* Alfie, Fabian, Immanuel of Rome, alias Manoello Giudeo: The Poetics of Jewish Identity in Fourteenth-Century Italy, Italica, 75 (1998), pp .307–329<br />
* Lewis, S.H., Immanuel of Rome, Proceedings of the American Academy for Jewish Research VI, 277-308.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקיציטוט=עמנואל הרומי|}}<br />
* {{מרחב|987007262809705171|עמנואל בן שלמה, הרומי}}<br />
* {{גדולי ישראל|ד|106|עמודים=1208-1205}}<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48317&st=בספר&pgnum=377 מבואות מספריו וביקורת על דרכו], מאת הרב [[ברוך אפשטיין]] בספר מקור ברוך - חלק המבוא, באתר [[HebrewBooks]]<br />
* [[שאול טשרניחובסקי]], [http://benyehuda.org/tchernichowsky/immanuel_haromi.html על עמנואל הרומי], באתר [[פרויקט בן-יהודה]]<br />
* {{מעוף ומעשה|עזר כהנוב|'התופת והעדן' לעמנואל הרומי, כפי שהיא מתפרשת על-ידי 'הקומדיה האלוהית' לדאנטי|מעוף-ומעשה/גיליונות-כתב-העת/כתב-עת-לעיון-ומחקר-6/התופת-והעדן-לעמנואל-הרומי-כפי-שהיא-מתפרשת-על-ידי-הק|6, 2000}}<br />
*{{כתיב||כתיב, מחברות עמנואל, פריס, מאה 14|990000658660205171-1}}<br />
* {{סימניה סופר|246094}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
[[קטגוריה:בלשנים ולשונאים יהודים איטלקים]]<br />
[[קטגוריה:משוררים יהודים איטלקים]]<br />
[[קטגוריה:משוררים כותבי עברית]]<br />
[[קטגוריה:משוררים יהודים בימי הביניים]]<br />
[[קטגוריה:סופרים יהודים איטלקים]]<br />
[[קטגוריה:סופרים איטלקים הידועים בשם עט]]<br />
[[קטגוריה:סופרים יהודים בימי הביניים]]<br />
[[קטגוריה:יהדות אנקונה]]<br />
[[קטגוריה:יהודי איטליה במאה ה-13]]<br />
[[קטגוריה:יהודי איטליה במאה ה-14]]<br />
[[קטגוריה:ילידי 1261]]</div>imported>יודוקוליס