imported>פעמי-עליון: תבנית

2026-05-31T13:59:28Z

תבנית

דף חדש

[[קובץ:Levant_830-HE.svg|ממוזער|300x300px|מפת ה[[לבנט]] הקדום ב־[[המאה ה-9 לפנה"ס|830 לפנה"ס]], ממלכת עמון מימין לגבולותיה של ממלכת ישראל, בצבע לילך]]
[[קובץ:Statue of an Ammonite deified King on display at the Jordan Museum.jpg|ממוזער|253x253 פיקסלים|דמות של איש עמוני, פסל מ[[המאה ה-8 לפנה"ס]]]]
'''בני עמון''' (ב[[עמונית]]: '''𐤁𐤍𐤏𐤌𐤍''' – בנעמן;<ref>[[KAI]] [[כתובת בקבוק תל סיראן|308]]</ref> ב[[אשורית]]: {{משמאל לימין|'''{{מונחון|É|שומרוגרמה ל"בית" – Bīt באשורית}}-am-ma-na'''}}<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=[[חיים תדמור|Hayim Tadmor]], Shigeo Yamada|שם=The Royal Inscriptions of Tiglath-Pileser III (744–727 BC) and Shalmaneser V (726–722 BC), Kings of Assyria|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2011|קישור=https://archive.org/details/the-royal-inscriptions-of-tiglath-pileser-iii-king-of-assyria-744-727-bc-and-sha|עמ=122–123}}</ref><ref name=":1">{{צ-ספר|שם=The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1|קישור=https://archive.org/details/the-royal-inscriptions-of-sennacherib-king-of-assyria-704-681-bc-part-1|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2012|מקום הוצאה=|oclc=815474258|מחבר=A. Kirk Grayson, Jamie Novotny|עמ=64 (הקטע חוזר גם בעמ' 114, 131, 175 ו־192)}} וכן {{צ-ספר|שם=The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2|קישור=https://archive.org/details/the-royal-inscriptions-of-sennacherib-king-of-assyria-704-681-bc-part-2-a.-kirk-|שנת הוצאה=2014|מקום הוצאה=|oclc=884594007|מחבר=A. Kirk Grayson, Jamie Novotny|מו"ל=Eisenbrauns|עמ=183, 188, 238}}</ref><ref name=":2">{{צ-ספר|שם=The Royal Inscriptions of Esarhaddon, King of Assyria (680-669 BC)|קישור=https://www.academia.edu/46447545/The_Royal_Inscriptions_of_Esarhaddon_King_of_Assyria_680_669_BC_Royal_Inscriptions_of_the_Neo_Assyrian_Period_Vol_4_Winona_Lake_Eisenbrauns_with_Erle_Leichty_|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2011|oclc=759160113|מחבר=Erle Leichty|עמ=23–24 (הקטע חוזר גם בעמ' 46)}}</ref><ref>{{צ-ספר|שם=The Royal Inscriptions of Ashurbanipal (668–631 BC), Aššur-etel-ilāni (630–627 BC), and Sîn-šarra-iškun (626–612 BC), Kings of Assyria, Part 1|קישור=https://www.academia.edu/46448438/The_Royal_Inscriptions_of_Ashurbanipal_668_631_BC_Aššur_etel_ilāni_630_627_BC_and_Sîn_šarra_iškun_626_612_BC_Kings_of_Assyria_Part_1_Royal_Inscriptions_of_the_Neo_Assyrian_Period_Vol_5_University_Park_Eisenbrauns|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2018|oclc=759160113|מחבר=Jamie Novotny, Joshua Jeffers|עמ=116–117, 141–142, 253–254}}</ref> או '''ba-an-am-ma-na'''<ref>{{צ-מאמר|מחבר=H. W. F. Saggs|שם=The Nimrud Letters, 1952–Part II|כתב עת=Iraq|כרך=17|שנת הוצאה=1955|עמ=134|doi=10.2307/4241723|קישור=https://www.jstor.org/stable/4241723}}</ref>) הם [[עם]] [[שמיים צפון־מערביים|שמי צפון־מערבי]] קדום שחי בממלכה הקרויה על שמו ב[[עבר הירדן]], שבירתה הייתה [[רבת עמון]], בעיקר ב[[תקופת הברזל]].

ה[[אל]] [[הנותאיזם|הראשי]] של העמונים נקרא [[מלכום]] או "מֹלֶךְ".

== היסטוריה ==
[[קובץ:Rujm Al-Malfouf Details of Ruins.jpg|ממוזער|{{קישור שפה|2=Rujm Al-Malfouf|3=רוג'ם אל-מלפוף}}, אתר עמוני ב[[רבת עמון]] שכלל חדרי אחסון (נראים בתמונה) ומגדל שמירה (המבנה העגול ברקע חדרי האחסון)]]
=== תיאור העמונים במקרא עד התפלגות ישראל ===
בפסוק אחד במקרא ייתכן שיש הפרדה בין "עמון" ל"בני עמון": "וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ בְנֵי מוֹאָב '''וּבְנֵי עַמּוֹן''' וְעִמָּהֶם '''מֵהָעַמּוֹנִים''' עַל יְהוֹשָׁפָט לַמִּלְחָמָה" ({{תנך|דברי הימים ב|כ|א|קצר=כן}}); עם זאת, מפסוקים אחרים עולה זהות בין השמות.{{הערה|"ויכו את '''עמון''' עד חם היום" {{תנ"ך|שמואל א|יא|א|קצר=כן}}; "גבל ו'''עמון''' ועמלק" {{תנ"ך|תהלים|פג|ח|קצר=כן}}; וכן נחש העמוני ({{תנ"ך|שמואל א|יא|א|קצר=כן}}) נקרא גם נחש מלך בני עמון ({{תנ"ך|שמואל א|יב|יב|קצר=כן}})}}

המקרא מספר על התקופה הקדומה של בני עמון. בספר בראשית מיוחס לעמונים אב קדמון, "בן עמי" הוא בן [[לוט ובנותיו|בתו הצעירה]] של [[לוט]] מ[[גילוי עריות]] אתו.{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יט|לח}}}} בספר במדבר מסופר שישראל הכו את [[סיחון]] מ[[נחל ארנון|ארנון]] עד [[יבוק]] עד בני עמון, "כי עז גבול בני עמון".<ref>{{תנ"ך|במדבר|כא|כד}}</ref> בסיפור הנדודים במדבר, כשהתקרבו בני ישראל לבני עמון, אמר להם יהוה לא לצור עליהם ולא להתגרות בהם, כי ארצם נתונה לצאצאי לוט ולא לישראל;<ref>עם זאת, ב{{תנ"ך|יהושע|יג|כה}} מוזכרת "חצי ארץ בני עמון" כחלק מ[[נחלת שבט גד]]</ref> כן מוזכר שבעבר ישבו בהם ה[[רפאים]] הענקים, להם קראו העמונים "זַמְזֻמִּים", ויהוה הורישם ונתן ארצם לעמונים.<ref>{{תנ"ך|דברים|ב|יט|כא}}</ref> מיטת הברזל העצומה של [[עוג מלך הבשן]] נמצאה בימי כתיבת ספר דברים, לפי הכתוב, ברבת עמון.<ref>{{תנ"ך|דברים|ג|יא}}</ref>

לפי ספר שופטים, [[עגלון מלך מואב]] נעזר גם בבני עמון כדי לשעבד את ישראל אליו.<ref>{{תנ"ך|שופטים|ג|יג}}</ref> לפני הפיכת [[יפתח הגלעדי|יפתח]] לשופט מסופר שבני עמון והפלשתים לחצו את ישראל, ובני עמון אף עברו את הירדן לארצות יהודה, בנימין ואפרים;<ref>{{תנ"ך|שופטים|י|ז|ט}}</ref> לאחר שיפתח התמנה לראש הצבא הישראלי נגד עמון, הוא שלח למלך שליחים לשאול מדוע באו להילחם נגדו בארצו, ואילו מלך בני עמון השיב שמדובר בארץ בני עמון שישראל לקח בעלותו ממצרים, בין הארנון, היבוק והירדן. יפתח השיב שמדובר בשטחים שנלקחו כדין מהאמורי, והוסיף: "את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש, ואת כל אשר הוריש יהוה אלהינו מפנינו אותו נירש". לאחר מכן נלחם יפתח עמון ניצח והכניע אותם.{{הערה|{{תנך|שופטים|יא|ד|לג}}}}

על [[שאול]] מסופר במקרא שנלחם ב[[נחש העמוני]] ליד יבש גלעד, המתואר כמתאכזר לתושבי המקום, וניצח ניצחון מוחץ.{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|יא}} (ראו גם {{תנ"ך|שמואל א|יד|מז|קצר=כן}})}} ב[[מגילות קומראן]]{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-368589 מגילה 4Q51]}} וכן אצל [[יוסף בן מתתיהו]]{{הערה|'''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר 6, פרק ה, פסקה א, סעיפים 68–71}}{{הערה|[[בוסתנאי עודד]], '''תולדות עם ישראל בימי בית ראשון''', כרך א, [[האוניברסיטה הפתוחה]], עמ' 204}} מופיעים פרטים נוספים על הקרב של שאול. בהמשך מסופר ש[[דוד]] כבש את עמון (כמו גם את כל העמים הסובבים את ישראל).<ref>{{תנ"ך|מלכים ב|ח|יא|יב}}</ref> לאחר מכן מוזכר שנחש העמוני דווקא עשה חסד עם דוד, ולכן כשמת, רצה דוד לעשות חסד עם בנו ויורשו [[חנון בן נחש|חנון]], ושלח שליחים לנחמו. כשהגיעו, שרי בני עמון טענו בפני המלך שלא מדובר במנחמים אלא במרגלים שבאו לחקור את העיר במסוה, ולכן חתך את זקניהם ובגדיהם ושלחם חזרה. בני עמון ראו שנעשו שנואים על דוד, ושכרו את ממלכת ארם בית רחוב, ארם צובא ומעכה, ומולם יצא [[יואב בן צרויה|יואב]] בראש צבא ישראל; לאחר שהביסם, הוציא [[הדדעזר בן רחוב|הדדעזר]] ארמים מעבר [[פרת|הנהר]], ודוד בתגובה אסף את כל ישראל למלחמה בעבר הירדן, ניצח ושעבד את ארם, ומאז פחדו הארמים לעזור לבני עמון במלחמותיהם.<ref>{{תנ"ך|שמואל ב|י}}</ref> לאחר שנה שלח דוד את יואב וישראל להשחית את בני עמון ולצור על רבת עמון, ובמהלך מלחמה זאת התרחש [[מעשה דוד ובת שבע]].<ref>{{תנ"ך|שמואל ב|יא}}</ref> לבסוף לכד יואב את "עיר המלך" ו"עיר המים", ויחד עם דוד לכדו את רבת עמון, דוד לקח את עטרת מלך מואב היקרה וחבש אותה, ודש בחריצי ברזל את אדמת עמון.<ref>{{תנ"ך|שמואל ב|יב|כו|לא}}</ref> שלמה נישא ל[[נעמה העמונית]] שהייתה אמו של [[רחבעם|רחבעם, מלך יהודה]].

=== ימי ההשפעה האשורית ===
על [[המונולית מכורח]] מוזכר, בתיאור [[קרב קרקר]], מלך בשם Baʾasa (בעשא<ref name=":04">שם זה מופיע גם ב[[חרסי חשבון]], ראו {{צ-ספר|מחבר=[[שמואל אחיטוב]]|שם=הכתב והמכתב|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=2012|עמ=363}}</ref>) מ"בית רֻחֻֿבִ" (על שם אבי השושלת) העמוני (אף שבניגוד לרוב הופעות השם באכדית, העיצור m איננו מוכפל), שתרם כמה מאות חיילים לברית מלכי הלבנט נגד [[שלמנאסר השלישי]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=A. Kirk Grayson|שם=Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC II (858-754 BC)|מו"ל=University of Toronto press|שנת הוצאה=1996|קישור=https://archive.org/details/AssyrianRulersOfTheEarlyFirstMillenniumBc858-754Bc|עמ=23}}</ref>

לפי המקרא, [[עוזיהו]] מלך יהודה (784–757 לפנה"ס) הכניע את העמונים והם שלמו מס לו ולבנו [[יותם (מלך יהודה)|יותם]] מלך יהודה (757–741 לפנה"ס).

על ה[[כתובת מלכותית מואבית|כתובת המלכותית המואבית]] המקוטעת שנמצאה על עמוד מתומן מופיע תיאור מעשיו של אחד ממלכי מואב מהשליש השני או הרבע השלישי של המאה ה־8 לפנה"ס, ביניהם שביית אסירים רבים (כנראה בעקבות ניצחון על בני עמון, שתיאורו לא שרד), בניית שער אדיר בעזרת אותם אסירי בני עמון (ב[[מואבית]]: '''𐤁𐤍𐤉𐤏𐤌𐤍''' – בניעמן), ובסוף הקטע ששרד מתוארים בני עמון כרואים בחולשתם המדינית מול מואב.<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[שמואל אחיטוב]]|שם=הכתב והמכתב|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=2012|עמ=394–398}}</ref>[[קובץ:Statues from Amman.jpg|ממוזער|שלוש צלמיות עמוניות, השמאלית מערג'אן שברבת עמון מהמאות ה־7–8 לפנה"ס והאחרות ממצודת רבת עמון. הימנית נושאת כתובת הקדשה ([[כתובת ירחעזר]]) של בן מלוכה עמוני מסוף המאה ה־8 לפנה"ס]]באחת מכתובות [[תגלת-פלאסר השלישי]] מוזכר Sanipu מבית עמון כאחד ממלכי הלבנט שהגישו למלך [[מנחה (מתנה)|מנחה]];{{הערה|שם=:0}} מלך זה הוא אולי שנב (בכתב עברי/פיניקי קדום: 𐤔𐤍𐤁{{ביאור|בכתובת מופיעה ה־ב בהשפעה ארמית – 𐡁}}), סבו של מקדיש [[כתובת ירחעזר]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[שמואל אחיטוב]]|שם=הכתב והמכתב|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=2012|עמ=359}}</ref>

המלך bu-du-{{אנ|Dingir|DINGIR}} (בדאל, כלומר בְיד־[[אל (אל כנעני)|אל]], או פדאל) מארץ בית עמון מוזכר בכתובות [[סנחריב]] בין מלכי ארץ [[אמורו]] שהגישו לו מנחה.{{הערה|שם=:1}} bu-du-DINGIR מוזכר גם כאחד מעשרים ושניים מלכי חֿתִי (בהקשר זה, [[סוריה הגדולה]]), [[עבר נהרה|עבר הנהר]] [[היסטוריה של קפריסין#האימפריה האשורית החדשה|וידננה]] ש[[אסרחדון]] כינס ושלח להם להביא לו חומרי בנייה ופסלים גדולים לארמונו ב[[נינוה]].{{הערה|שם=:2}}

[[אשורבניפל]] הזכיר את עַמִנַדבִ מלך בית עמון כאחד מעשרים ושניים מלכי החוף, לב הים והיבשה שהגישו לו מנחה במהלך מסעו הראשון נגד מצרים.<ref>{{צ-ספר|שם=The Royal Inscriptions of Ashurbanipal (668–631 BC), Aššur-etel-ilāni (630–627 BC), and Sîn-šarra-iškun (626–612 BC), Kings of Assyria, Part 1|קישור=https://www.academia.edu/46448438/The_Royal_Inscriptions_of_Ashurbanipal_668_631_BC_Aššur_etel_ilāni_630_627_BC_and_Sîn_šarra_iškun_626_612_BC_Kings_of_Assyria_Part_1_Royal_Inscriptions_of_the_Neo_Assyrian_Period_Vol_5_University_Park_Eisenbrauns|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2018|oclc=759160113|מחבר=Jamie Novotny, Joshua Jeffers|עמ=116–117 (הקטע חוזר בעמ' 141–142)}}. יש לציין שחלק זה מהמסע הראשון של אשורבניפל לא מופיע בתיאורי המסע המוקדמים, והוא נוסף לאחר שהמלך ערך מחדש את [[ספרי שנים|ספרי שנותיו]] (על כך ראו בעמ' 107).</ref> בתיאור מסעו התשיעי סיפר איך הצעיד את צבאו נגד [[קדר (שבט וממלכה)|קדר]], שבגדו בבריתו ופרקו את עולו, ובפיקוד [[אשור (אל)|אשור]] ו[[אשתר]] הם הביסו את הקדרים בערים ב[[אדום (עם)|אדום]], בעיר יַברֻדֻ בבית עמון ובערים ב[[מואב]].<ref>{{צ-ספר|שם=The Royal Inscriptions of Ashurbanipal (668–631 BC), Aššur-etel-ilāni (630–627 BC), and Sîn-šarra-iškun (626–612 BC), Kings of Assyria, Part 1|קישור=https://www.academia.edu/46448438/The_Royal_Inscriptions_of_Ashurbanipal_668_631_BC_Aššur_etel_ilāni_630_627_BC_and_Sîn_šarra_iškun_626_612_BC_Kings_of_Assyria_Part_1_Royal_Inscriptions_of_the_Neo_Assyrian_Period_Vol_5_University_Park_Eisenbrauns|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2018|oclc=759160113|מחבר=Jamie Novotny, Joshua Jeffers|עמ=253–254}}</ref>

=== לאחר האשורים ===
לפי המקרא, העמונים השתתפו עם ה[[בבלים]] במלחמה נגד [[יהויקים]] מלך יהודה (609–599 לפנה"ס).<ref>{{תנ"ך|מלכים ב|כד|ב}}</ref> אחר [[בית המקדש הראשון|חורבן]] [[ממלכת יהודה]], יזם [[בעליס]] מלך בני עמון את רציחת [[גדליהו בן אחיקם|גדליה בן אחיקם]] ובעקבות כך נחתם הגולל על היישוב היהודי בארץ.

הקיום של יישובים קבועים בחלקים מעמון נפסק באמצע [[המאה ה-6 לפנה"ס]] אחרי כיבושם על ידי שבטים מזרחיים ובעיקר ה[[נבטים]]. אבל אזורים אחרים בעמון הוסיפו להיות מיושבים כמו העיר [[רבת עמון]] שלאחר הכיבוש ה[[בית תלמי|יווני]] עברה תהליך של [[התייוונות]] ושמה שונה ל[[פילדלפיה (ירדן)|פילדלפיה]] על שמו של [[תלמי פילדלפוס]].

ב{{ה|פפירוסים של זנון}} נמצאו כמה אזכורים לעמונים: במכתב אחד מוזכרים העמונים (ביוונית: Ἀμμώνων) שמקרבם נקנתה נערה ונמכרה ב[[פטולמאיס|פטולמאיס (עכו)]];<ref name=":03">מכתב PSI 4.406 מ[[הפפירוסים של זנון]], שורה 13–14 (ראו ב[https://papyri.info/ddbdp/psi;4;406 מקור היווני] וב[https://www.attalus.org/docs/zenon_letters.html תרגום לאנגלית])</ref> במכתב אחר מוזכרת העיר "בירתה/בירטה של העמונים" (ביוונית: Βίρται τῆς Ἀμμανίτιδος), שם התרחשה מכירה של נערה אחרת;<ref>[https://papyri.info/ddbdp/p.cair.zen;1;59003 מכתב p.cair.zen 1.59003] מהפפירוסים של זנון, שורה 27</ref> כן מופיע במכתבים של זנון<ref name=":02">מכתב PSI 6.616 מהפפירוסים של זנון, שורה 27 (ראו ב[https://papyri.info/ddbdp/psi;6;616 מקור היווני] וב[https://www.attalus.org/docs/zenon_letters.html תרגום לאנגלית])</ref> ואצל [[פוליביוס]]<ref name=":12">פוליביוס, '''היסטוריות''', [[s:EL:Ιστορίαι/ε'|ספר 5]]</ref> תעתיק יווני לשם העיר "רבּת־עמַנַ". [[סטפנוס מביזנטיון]] כתב כי בתחילה נקראה העיר עמַנַ (ביוונית: Ἄμαννα), לאחר מכן [[עשתרת]] (ביוונית: אסטרטה), ואז [[תלמי פילדלפוס|תלמי]] שינה את שמה ל"פילדלפיה" על שמו.<ref>סטפנוס מביזנטיון, '''de Urbibus''', ערך "פילדלפיה" (ראו ב[[iarchive:bub_gb_STg9Q4D2NvcC/page/698|מקור היווני עם תרגום ללטינית]] וב[https://www.degruyter.com/document/doi/10.1515/9783110219661-004/html מקור היווני עם תרגום לגרמנית])</ref>

ככל הנראה בתקופת השלטון ה[[בית תלמי|יווני מצרי]] וה[[הממלכה הסלאוקית|יווני סורי]] העם העמוני [[התייוונות|התייוון]] בהדרגתיות ונטמע ב[[התרבות ההלניסטית|תרבות ההלניסטית]].

== מלכי עמון ==
{{ערך מורחב|מלכי עמון}}
משילוב המקורות היסטוריים ניתן לשחזר רשימה, מקוטעת יחסית, של מלכי עמון, ובנוגע לחלקם ניתן לזהות שנים בהן ישבו בוודאות על כס המלוכה:<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Frank Moore Cross|שם=Notes on the Ammonite Inscription from Tell Sīrān|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1973|עמ=14–15|doi=10.2307/1356305|קישור=https://www.jstor.org/stable/1356305}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=[[שמואל אחיטוב]]|שם=שתי כתובות עמוניות|כתב עת=קתדרה|שנת הוצאה=1977|עמ=189|קישור=https://files.ybz.org.il/periodicals/Cathedra/4/Article_4.10.pdf|JSTOR=23396546}}</ref><ref name=":5">Robert Deutsch, [https://www.academia.edu/371112/A_Royal_Ammonite_Seal_Impression "A Royal Ammonite Seal Impression"], in: [[יצחק אבישור|Yitzhak Avishr]], Robert Deutsch (eds.), ''Michael: Historical, Epigarphical and Biblical Studies'', Archaeological Center Publications, 1999, pp. 124</ref>
* [[נחש העמוני|נחש]], הידוע מהמקרא בלבד, מתוארך למאה ה־10 לפנה"ס.
* [[חנון בן נחש]], הידוע גם הוא מהמקרא בלבד, מתוארך למאה ה־10 לפנה"ס.
* [[בעשא מלך עמון|בעשא]], הידוע מכתובות [[שלמנאסר השלישי]] על [[קרב קרקר]], ידוע שמלך ב־853 לפנה"ס.
* שנב, הוא Sanipu מכתובות תגלת פלאסר, ידוע שמלך ב־734–732 לפנה"ס.
* בדאל/פדאל, הוא Budu-il מכתובות סנחריב ואסרחדון, ידוע שמלך ב־701 לפנה"ס.
* ברכאל, ידוע רק מ[[בולה]] שנמצאה ונושאת את שמו.
* עמנדב הראשון, הוא Amminadbi מכתובות אשורבניפל, ידוע שמלך ב־667 לפנה"ס.
* עמנדב השני, כנראה נכדו של עמנדב הראשון (או אולי עמנדב הראשון בעצמו), מופיע על [[כתובת בקבוק תל סיראן]].
* הצלאל בן עמנדב השני, מופיע על כתובת בקבוק תל סיראן.
* עמנדב השלישי בן הצלאל, מופיע על כתובת בקבוק תל סיראן.
* [[בעליס]], אולי בנו של עמנדב השלישי, מוזכר ב{{תנ"ך|ירמיהו|מ|יד}}, מלך כנראה בסביבות 580 לפנה"ס.

== שפה ==
{{ערך מורחב|עמונית}}{{להשלים|נושא=היסטוריה}}

העמונים היו דוברי [[עמונית]], ניב [[כנענית|כנעני]] שברובו זהה ל[[עברית מקראית]], ונכחד עם היעלמותו או היטמעותו של העם העמוני.

== הממצא החומרי ==
<gallery>
קובץ:Ammonite Head, c. 600 BC (42499764924).jpg|ראש פסל אל עמוני, המאה ה־6 לפנה"ס
קובץ:Jordan Archaeological Museum Ammonite Statue 2013 0286.jpg|פסל עמוני מאבן גיר
קובץ:Jordan Archaeological Museum Ammonite Statue 2013 0287.jpg|פסל עמוני נקבי
קובץ:Amman BW 7.JPG|[[ארון קבורה|ארונות קבורה]] אנתרופואידים {{אנ|Anthropoid ceramic coffins}} מרבת עמון, המאות ה־13–7 לפנה"ס
קובץ:Jordan Archaeological Museum Painted figurine 2013 0288.jpg|צלמית צבועה, רבת עמון, תקופת הברזל II
קובץ:Jordan Archaeological Museum Iron age vase 2013 0290.jpg|כלי מזיגה מעוצב כשור, רבת עמון, תקופת הברזל II
</gallery>

== בני עמון בהלכה היהודית ==
על היחס בין "עמונים" ל"בני עמון" הסביר ה[[רד"ק]] בפירושו לפסוק המזכיר את שניהם בנפרד: "'ועמהם מהעמונים' - אמרו במדרש שהם בני שעיר... וקראם: 'עמונים' - כי התנכרו והתחפשו ולבשו בגדי עמונים כדי שלא יכירום בני ישראל... וייתכן לפרש שהיו אומה אחרת נקראו: 'בני עמונים', כי לא נקראו בני עמון עמונים בשום מקום, כי אם: בני עמון, והעמונים היו אומה אחרת, נקראו כן על שם מקומם. וכן בדברי [[עוזיהו]]: {{ציטוטון|וַיִּתְּנוּ הָעַמּוֹנִים [[מנחה (מתנה)|מִנְחָה]] לְעֻזִּיָּהוּ|{{תנ"ך|דברי הימים ב|כו|ח|קצר=כן}}}}. ואפשר שהם המעונים שזכר שם והוא הפוך, והוא הנכון, ושם מקומם: מעון, וכן מצאנו ב[[ספר שופטים]]: {{ציטוטון|וְצִידוֹנִים וַעֲמָלֵק וּמָעוֹן לָחֲצוּ אֶתְכֶם|{{תנ"ך|שופטים|י|יב|קצר=כן}}}}.

=== איסור נישואים עם בני עמון ===
{{ערך מורחב|ערך=[[איסור חיתון עם עמונים ומואבים]]}}
אמנם בני עמון יכולים [[גיור|להתגייר]], אך התורה מונעת מהם, כמו גם מ[[מואב|המואבים]], להתערב בישראל בקשרי נישואים,<ref>{{ציטוטון|לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה', גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה', עַד עוֹלָם.|{{תנ"ך|דברים|כג|ד|קצר=כן}}}}</ref> והסיבה: {{ציטוטון|עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ|{{תנ"ך|דברים|כג|ה|קצר=כן}}}}.

בספר [[ספר עזרא|עזרא ונחמיה]], בתחילת ימי [[שיבת ציון|בית שני]], מסופר על [[נישואי תערובת ביהדות|נישואי תערובת]] רבים עם בני עמים אלו ועל מאבקם העיקש של מנהיגי המתיישבים לסלקם מישראל על פי דין התורה.<ref>{{תנ"ך|עזרא|ט}}; {{תנ"ך|נחמיה|יג}}</ref>

אולם, על פי ה[[משנה]], איסור החתנות הוא רק עם הגברים שהתגיירו מבני עמון וצאצאיהם הגברים אחריהם, אך אין איסור לשאת עמוניות שהתגיירו או בנות של מתגיירים מבני עמון.<ref>{{משנה|יבמות|ח|ג}}</ref> דוגמה ידועה למתגיירת מבני עמון שנישאה ליהודי היא [[נעמה העמונית]], אשת [[שלמה|שלמה המלך]] ואימו של [[רחבעם]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]]. ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מובא דיון נרחב בטעם היתר הנשים מבני עמון ומואב.<ref>{{בבלי|יבמות|עו|ב}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://asif.co.il/wpfb-file/asif-1-11-45-pdf/|כותרת=איסור בני לוט לבוא בקהל|אתר=[[ספריית אסיף]]|תאריך_וידוא=2024-11-01}}</ref>

במשנה מסופר על [[יהודה גר עמוני]] שבא לפני חכמים ושאל אם הוא מותר לבוא בקהל ישראל. [[רבן גמליאל דיבנה|רבן גמליאל]] פסק שאסור, על פי דין התורה, אך [[רבי יהושע בן חנניה|רבי יהושע]] התיר לו בטענה ש"כבר עלה [[סנחריב]] מלך [[אשור]] ובלבל את כל האומות" (אף שמאבקם של עזרא ונחמיה היה מאוחר בכ־250 ל[[מסע סנחריב בלבנט]]), וכל הפורש - מהרוב פורש.<ref>{{משנה|ידים|ד|ד}} (מובא גם ב{{בבלי|ברכות|כח|א}})</ref> כלומר, משום שהעמים התערבבו, התבטלו העמים האסורים ברוב של שאר העמים, ולכן, אחרי גיור, הם מותרים כשאר העמים. שיטת רבי יהושע נפסקה להלכה.<ref>ראה {{תנ"ך|נחמיה|יג|ג|מפרש=מלבי"ם|ללא=מפרש}} מדוע לדעתו אין פסיקת רבי יהושע סותרת את המסופר בעזרא ונחמיה.</ref>

=== איסור דרישת שלומם וטובתם של בני עמון ===
לצד איסור הנישואים עם בני עמון ומואב, אסרה התורה גם לדרוש שלומם וטובתם - {{ציטוטון|כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם|{{תנ"ך|דברים|כג|ז|קצר=כן}}}}.

בעקבות כך, חז"ל מבקרים את [[דוד|דוד המלך]] על ששלח לנחם את [[חנון בן נחש|חנון מלך בני עמון]] על מות [[נחש העמוני|אביו]], מעשה שתוצאותיו הביאו למלחמות קשות - כל זאת משום שעבר על צו התורה.<ref>{{ציטוטון|אף על פי שכתבתי: {{ציטוטון|כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום|{{תנ"ך|דברים|כ|י|קצר=כן}}}} - לאלו לא תעשו כן - {{ציטוטון|לא תדרוש שלומם וטובתם|{{תנ"ך|דברים|כג|ז|קצר=כן}}}}. את מוצא במי שבא עמהם במדת רחמים - לסוף בא לידי בזיון מלחמות וצרור, ואיזה? - זה דוד: {{ציטוטון|ויאמר דוד: אעשה חסד עם חנון בן נחש|{{תנ"ך|שמואל ב|י|ב|קצר=כן}}}}. אמר לו הקדוש ברוך הוא: "אתה תעבור על דברי?! אני כתבתי: {{ציטוטון|לא תדרוש שלומם וטובתם}} - ואתה עושה עמם גמילות חסד ?! - {{ציטוטון|אל תהי צדיק הרבה!|{{תנ"ך|קהלת|ז|טז|קצר=כן}}}} - שלא יהא אדם מוותר על התורה, וזה שולח לנחם בני עמון ולעשות עמו חסד - סוף בא לידי בזיון!" - {{ציטוטון|ויקח חנון את עבדי דוד ויגלח את חצי זקנם ויכרת את מדויהם בחצי עד שתותיהם וישלחם|{{תנ"ך|שמואל ב|י|ד|קצר=כן}}}}, ובא לידי מלחמה עם ארם נהרים ומלכי צובה ומלכי מעכה ועם בני עמון... מי גרם לדוד כך? - שבקש לעשות טובה עם מי שאמר הקדוש ברוך הוא: {{ציטוטון|לא תדרוש שלומם}}|{{מדרש רבה|במדבר|כא|ה}}}}</ref>

== ראו גם ==
* [[עמונית]]
* [[כתובות עמוניות]]
* [[מלכי עמון]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|שם ויקיטקסט=עמון|ויקיטקסט=קטגוריה:עמון (ארץ)}}
* {{בריטניקה}}

== ביאורים ==
{{ביאורים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{הממלכות המרכזיות בלבנט בתקופת הברזל}}
{{אזורים בארץ ישראל}}
{{תקופת השופטים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:בני עמון|*]]
[[קטגוריה:עמים שמיים]]
[[קטגוריה:עבר הירדן המזרחי]]
[[קטגוריה:עמים הנזכרים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:ירדן: היסטוריה]]

עמון - היסטוריית גרסאות

imported>פעמי-עליון: תבנית