https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%9C_%28%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA%29עלייה לרגל (יהדות) - היסטוריית גרסאות2026-09-15T00:30:42Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%9C_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA)&diff=705046&oldid=previmported>Guycn2: שוחזר מעריכה של 2001:4CD0:AC05:BF0D:7F29:E8:8958:4052 (שיחה) לעריכה האחרונה של Neriah bot2025-04-03T06:49:57Z<p>שוחזר מעריכה של <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/2001:4CD0:AC05:BF0D:7F29:E8:8958:4052" title="מיוחד:תרומות/2001:4CD0:AC05:BF0D:7F29:E8:8958:4052">2001:4CD0:AC05:BF0D:7F29:E8:8958:4052</a> (<a href="/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:2001:4CD0:AC05:BF0D:7F29:E8:8958:4052&action=edit&redlink=1" class="new" title="שיחת משתמש:2001:4CD0:AC05:BF0D:7F29:E8:8958:4052 (הדף אינו קיים)">שיחה</a>) לעריכה האחרונה של <a href="/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Neriah_bot&action=edit&redlink=1" class="new" title="משתמש:Neriah bot (הדף אינו קיים)">Neriah bot</a></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{סוגיה<br />
| מקרא = {{תנ"ך|שמות|כג|יד|קצר=כן}}{{ש}}{{תנ"ך|שמות|לד|כג|קצר=כן}}{{ש}}{{תנ"ך|דברים|טז|טו|קצר=כן}}<br />
| תלמוד בבלי = {{בבלי|חגיגה|ב|א|ללא=שם}} עד דף י', עמוד ב'<br />
| ספרי מניין המצוות = {{ספר המצוות|עשה|נד}}{{ש}}{{ספר החינוך|תפט}}<br />
}}<br />
'''עלייה לרגל''' היא הפעולה של עלייה ל[[ירושלים]], באחד מ[[שלוש הרגלים]] כלומר, ה[[חגי ישראל ומועדיו|חגים]], שנקראו כך על פי הפסוק "שלוש רגלים תחוג לי בשנה"{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יד}}}} [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]]. בניגוד למושג המוכר, על פי ההלכה המצווה היא להיראות בבית המקדש (מצוות "ראייה") ולא בירושלים בלבד.<br />
[[קובץ:הכותל הקטן (1).JPG|ממוזער|250px|יהודים מביטים אל הר הבית דרך [[מבני הר הבית#שער הברזל|שער הברזל]] בחג סוכות. לדעת הרדב"ז בימינו מתקיימת בכך המצווה]]<br />
<br />
== המקור בתורה ==<br />
מצוות ראייה נזכרת מספר פעמים ב[[תורה]] כ[[מצווה]]: {{ציטוטון|שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה', אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.|{{תנ"ך|שמות|לד|כג|קצר=כן}}}}<br />
<br />
== בהלכה ==<br />
על פי ההלכה, המצווה היא להגיע אל [[בית המקדש]] ולהיראות בו (כי החובה היא "להראות לפני ה'"), והבאת שלושה קרבנות שונים: [[עולת ראייה]], [[שלמי חגיגה]] ו[[שלמי שמחה]]. במצוות הראייה מחויבים גברים בוגרים בלבד,{{הערה|התוספות במסכת פסחים ({{בבלי|פסחים|ג|ב}} דיבור המתחיל "מאליה מי קספו לך") כותבים שרק מי שגר בארץ ישראל ויש לו קרקע בארץ ישראל חייב במצוות עלייה לרגל, ובכך מסבירים מדוע רבי [[יהודה בן בתירא]] לא עלה לירושלים, כפי המסופר בגמרא שם.}} ומ[[דרבנן]] מחויבים גם קטנים היכולים לעלות לבית המקדש.{{הערה|ישנה מחלוקת בין [[בית הלל]] ל[[בית שמאי]] ב{{משנה|חגיגה|א|א}} בנוגע לגיל המדויק.}} במצוות השמחה ברגלים, המתקיימת על ידי אכילת בשר [[שלמי חגיגה|שלמי החגיגה]] ו[[שלמי שמחה|שלמי השמחה]] מחויבות גם נשים, ולכן הן צריכות לעלות לירושלים כדי לאכול מבשר הקרבנות, אולם אינן מחויבות להגיע ל[[בית המקדש]].<br />
<br />
המשנה מתארת את העלייה לרגל כחגיגה גדולה, שבה היו מקשטים את העולים לרגל, שרים ומנגנים. מקובל כי בזמן העלייה לרגל הייתה צפיפות עצומה ב[[ירושלים]], ובכל זאת אומרת ה[[משנה]]: {{ציטוטון|מעולם לא אמר אדם 'צר לי המקום שאלין בירושלים'.}}{{הערה|{{משנה|אבות|ה|ה}}}} מקורות מהתקופה של סוף [[ימי בית שני]] טוענים כי המספרים הגיעו למאות אלפי ואף מיליוני עולי רגל, אם כי היסטוריונים מטילים ספק אם אכן המספרים היו כה גדולים. בסוף ימי בית שני ידוע כי היו עולים לרגל מכל רחבי הפזורה היהודית, מ[[רומא]], מ[[אלכסנדריה]], מ[[ספרד]] ומ[[בבל]], ומארצות נוספות. העולים הביאו עימם עושר רב לירושלים, וקבעו את מעמדה כעיר מרכזית גם למי שגר ב[[חוץ לארץ]]. ישנה תקנה מיוחדת הקרויה [[פסי ביראות]], המתירה איסור מ[[דרבנן]] של [[הוצאה מרשות לרשות]] ב[[שבת]], המיועדת אך ורק להשקאת [[בהמה|בהמות]] עולי הרגלים.<br />
<br />
ב[[ארץ ישראל]] מתחילים [[שאלת גשמים|לבקש בתפילה על הגשמים]] רק כשבועיים אחרי סוכות, כדי שעולי הרגל יוכלו לחזור לביתם ולא יתקעו בדרך בגלל הגשמים.{{הערה|{{משנה|תענית|א|ג}}.}} ישנם תיאורים ארוכים ב[[מסכת סוכה]] על [[שמחת בית השואבה|החגיגות]] שהיו נוהגים בהן בחג הסוכות, ועל ההכנות לחגיגות אלו.<br />
<br />
==אחרי החורבן==<br />
מזמן חורבן [[בית המקדש]] לדעת רוב הפוסקים, בטלה מצוות העלייה לרגל, היו שהמשיכו לעלות כזכר לעליה לרגל, כקהילת קודש טבריה, שהיו שולחים נציג מטעם הקהילה לירושלים בזמן הרגל, כפי שמעיד רבי [[חיים יהושע אלעזר הכהן חמצי]], אב"ד חיפה, כסמל לחשיבותה של ארץ ישראל ו[[ירושלים]] וכתקווה לבנין ה[[מקדש]].{{הערה|'''לחיים בירושלים''', דף ע"ג, עמוד ב' – ע"ד, עמוד א'}} ה[[רדב"ז]] פסק שבימינו בראיית רצפת המקדש מקימים את מצוות העלייה לרגל ודנו חלק מהפוסקים אם גם האיסור לבוא ריקם לירושלים ברגל נוהג או לא בזמן הזה.{{הערה|'''עיני כל חי,''' תחילת מסכת גיטין, '''לחיים בירושלים''', דף ע"ד, עמוד א' והלאה}}<br />
<br />
בסוף ה{{ה|מאה ה-19}} היו ב[[משהד]], איראן, התנכלויות קשות לקהילת [[אנוסי משהד]]. בשנים אלו נאלצו ראשי קהילת ה[[אנוסים]] לעלות לרגל ל[[מכה]], וקבלו את התואר חג'. יהודים אלה אשר עלו למכה, המשיכו בעלייה לרגל גם לירושלים ול[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]].<br />
<br />
לאחר הקמת המדינה ובמשך 19 שנים בהן לא היה ניתן לעלות להר הבית, הונהגה על ידי משרד הדתות ומנכ"לו [[שמואל זנוויל כהנא]], עלייה לרגל סמלית להר ציון בימי חול המועד בפסח ובסוכות. רכבת מיוחדת מתל אביב עם עולי רגל בהנהגת הרב [[ידידיה פרנקל]] הגיעה לתחנת הרכבת בירושלים ומשם בליווי תזמורות ושירה עלו רגלית להר ציון בתהלוכה מפוארת.<br />
<br />
גם בימינו יהודים רבים נוהגים לעלות לירושלים בשלושת הרגלים לתפילה ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]]. אחד מאירועי השיא של העלייה לרגל הוא [[ברכת כהנים בכותל המערבי|ברכת הכהנים המסורתית ברחבת הכותל]].<br />
<br />
בקרב קהילת [[ביתא ישראל]] נהוג חג נוסף המשלב בתוכו עלייה לרגל, חג ה[[סיגד]]. חג זה שנקבע בהשראת עצרת עזרא ונחמיה אשר התקיימה בימי [[שיבת ציון]], כולל תהלוכה לראש פסגת הר עם ספרי הקודש. ב[[אתיופיה]] נהגו הקסים, כהני העדה, לבחור בהר מתאים וטהור לקיום העצרת, החג חל חמישים יום לאחר [[יום הכיפורים]]. בישראל, נחוג החג בירושלים ב[[טיילת ארמון הנציב]].<br />
<br />
== בביקורת המקרא ==<br />
ב[[המקור הכהני|מקור הכהני]] אין חוק בדבר עלייה לראות את פני ה' בשלוש רגלים, ואת הקרבנות והחגיגות יש לערוך בכל מושבות ישראל ובכל ה[[במות]]. ב[[המקור היהוויסטי|ס"י]] וב[[המקור האלוהיסטי|ס"א]] יש חוק בדבר עלייה, אך אין לו הדגשה מיוחדת. ב[[האסכולה הדויטרונומיסטית|מקור הדויטרונומיסטי]] המצב משתנה, מרכז הכובד של החגים הוא עלייה למקום בו יבחר ה'. ההשערה היא שמרבית חוקי הפולחן לא היו קשורים במקורם לעיר הקודש. אולם אפילו חג הפסח שבמקורו הוא חגיגה משפחתית, כולל כעת גם עלייה לרגל.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[יחזקאל קויפמן]]|שם=תולדות האמונה הישראלית|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תרצ"ז-תשט"ז|עמ=119-126|כרך=א}}}}<br />
<br />
==מקור השם בעברית==<br />
{{ערך מורחב|אתרי כף רגל בבקעת הירדן}}<br />
כחלק מ[[סקר הר מנשה]], בניצוחו של ה[[ארכאולוג]] [[פרופסור]] [[אדם זרטל]], נמצאו במרוצת ה[[שנה|שנים]] מספר מתחמי [[סלע|אבן]] עתיקים בסמוך ל[[יפית]], [[משואה (מושב)|משואה]], [[רימונים]], [[נחל תרצה]], [[שכם]] ([[מזבח הר עיבל]]) ו[[ארגמן (מושב)|ארגמן]] אשר נבנו בצורת [[כף רגל]]. זרטל טוען כי מתחמים אלה, אשר כולם ללא יוצא מן הכלל נמצאים על צלעות ה[[הר]]ים, אולם אף פעם לא ב[[פסגה|שיא הגובה]], שימשו בתור [[אתר ארכאולוגי|אתרי]] [[פולחן]] ואירועים [[שבטי ישראל|שבטיים]] (להבדיל מאתרי פולחן [[כנען|כנעניים]]־[[פגניות|פגניים]] שנבנו לרוב על ראשי [[גבעה|גבעות]] והרים) בטרם ריכוז כל הסמכויות ה[[דת]]יות וה[[לאומיות]] בירושלים בימי [[דוד]] ו[[שלמה]].<br />
זרטל מוסיף ואומר כי מתחמים אלה הם למעשה אותם ה[[גלגל (אתר מקראי)|גלגלים]] המוזכרים פעמים רבות ב[[תנ"ך]] (גלגל מלשון גל אבנים ולא כמקובל לחשוב מלשון המילה [[מעגל]]). לדבריו, בשלושת האירועים המרכזיים ביותר לעם ישראל: פסח, שבועות וסוכות היו מתאספים נציגי השבטים באותם גלגלים על מנת [[קורבן|להקריב זבחים]] ל[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]]. מכאן דבק המונח "רגל" לכל אחד מאותם שלושה החגים ומכאן גם, לדבריו, מקור הביטוי '''עלייה לרגל''' – עלייה פיזית, פשוטה כמשמעה, אל אותם מתחמי כף הרגל.<br />
<br />
בהמשך כאשר רוכזו כל הסמכויות הדתיות בירושלים, איבד הביטוי '''עלייה לרגל''' את משמעותו הראשונית והקדומה וקיבל פירוש חדש, אשר השתמר ב[[עברית]] עד עצם היום הזה, בתור עלייה בפועל אל בית המקדש שבירושלים.{{הערה|{{ישראל היום|מוסף סוכות|חשיפת מקומות הפולחן הקדומים שלנו|117317|19 בספטמבר 2013}}}}<br />
<br />
== טעמי המצווה ==<br />
בספר החינוך נכתב: {{ציטוט|תוכן=משרשי המצוה, למען יראו כל ישראל ויתנו אל לבם בפעולת הקרבן המעורר הלבבות, כי כולם מקטנם ועד גדולם חלק ה' ונחלתו, עם קדוש ונבחר, נוצרי עדותו, סגולת כל העמים אשר תחת כל השמים לשמור חוקיו ולקיים דתו. על כן יובאו שלש פעמים בשנה בית ה', והוא כאמרם על דרך משל הננו לאל לעבדים, נכנסים ובאים בצל קורתו ובחזקתו סמוכים לעד לעולם באהבתו וביראתו. זר לא יבא בתוכנו כי אנחנו לבדנו בני ביתו. ועם המעשה הזה יתעורר דעתנו ונכניס בלבנו מוראו ונקבע ברעיונינו אהבתו ונזכה לקבל חסדו וברכתו.|מקור=ספר החינוך, מצווה תפ"ט}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[אורה לימור]], [[אלחנן ריינר]], מרים פרנקל, '''עלייה לרגל – יהודים, נוצרים, מוסלמים''', הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], תשע"ד – 2014. פרק ב': העלייה לרגל היהודית לירושלים בשלהי העת העתיקה ובימי הביניים, עמודים 43–130.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* [[שמואל ספראי]], [https://daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/haaliya-4.htm העלייה לרגל מן התפוצות בימי הבית השני], באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]].<br />
* [https://www.temple.org.il/single-post/2017/04/23/-d7-a2-d7-9c-d7-99-d7-94-d7-9c-d7-a8-d7-92-d7-9c עליה לרגל] באתר [[מכון המקדש]].<br />
* [https://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5563 עליה לרגל] באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]].<br />
* הרב [[אליעזר מלמד]], [https://ph.yhb.org.il/12-01-16/ עלייה לרגל בזמן הזה] בספרו [[פניני הלכה]]<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{ספר דברים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:יהדות]]<br />
[[קטגוריה:עלייה לרגל]]<br />
[[קטגוריה:מצוות בית המקדש]]<br />
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]<br />
[[קטגוריה:פרשת ראה]]<br />
[[קטגוריה:פרשת משפטים]]<br />
[[קטגוריה:פרשת כי תשא]]<br />
[[קטגוריה:מסכת חגיגה]]<br />
[[קטגוריה:פסח]]<br />
[[קטגוריה:שבועות]]<br />
[[קטגוריה:סוכות]]</div>imported>Guycn2