https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A2%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9Fעיפרון - היסטוריית גרסאות2026-09-14T13:50:25Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=17946&oldid=previmported>שעה טובה ב־10:37, 17 בנובמבר 20252025-11-17T10:37:51Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מקורות|רמה=מחפש|נושא=אמנות}}<br />
{{מפנה|עפרון}}<br />
[[קובץ:Bruynzeel_kleurpotloden.jpg|ממוזער|250px|עפרונות צבעונים ורגילים]]<br />
[[קובץ:Hardtmuth Mephisto Pencil BHO-8418.jpg|ממוזער|250px|עפרונות שלמים ומחודדים, ארוכים וקצרים]]<br />
[[קובץ:Buntstifte anspitzen - PhotoArt - Sascha Grosser.jpg|ממוזער|250px|שאריות של חידוד עפרונות]]<br />
[[קובץ:Je suis Charlie, Montpellier 11 January 2015 (2).jpg|ממוזער|250px|אישה חובשת כובע בצורת חוד עיפרון לזכר קורבנות [[הפיגוע במשרדי "שרלי הבדו"]]]]<br />
[[קובץ:Colored pencils lined up on pink surface.jpg|ממוזער|עפרונות צבעוניים]]<br />
'''עיפרון''' הוא [[כלי כתיבה]] ידני לשם [[כתיבה]], [[ציור]], ו[[רישום]] לרוב על דפי [[נייר]]. העיפרון עצמו עשוי לרוב מליבת [[גרפיט]] או גיר צבעוני בתוך מעטפת הגנה מעץ או חומר קשה אחר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%A2%D6%B4%D7%A4%D6%BC%D6%B8%D7%A8%D7%95%D6%B9%D7%9F/,%20https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%A2%D6%B4%D7%A4%D6%BC%D6%B8%D7%A8%D7%95%D6%B9%D7%9F/|כותרת=עִפָּרוֹן - האקדמיה ללשון העברית|אתר=hebrew-academy.org.il|תאריך_וידוא=2023-10-21}}</ref>.<br />
<br />
== מאפיינים ==<br />
מוט הגרפיט שבמרכזו של העיפרון לרוב מצופה ב[[עץ (חומר גלם)|עץ]]. גרפיט הוא חומר רך, ובעת הרישום נושרים ממנו פירורים זערוריים על הנייר. העיפרון נבדל ממרבית כלי הכתיבה (למשל [[עט]]ים, צבעי פנדה) בכך שניתן למחוק את תוצריו. לעיתים קרובות נמצא בקצהו האחד של העיפרון [[מחק]]. במהלך השימוש בעיפרון נהוג לחדדו באמצעות [[מחדד]]. עפרונות צבעוניים עשויים מחומרים אחרים, לרוב סוגים של [[שעווה]] בתוספת [[פיגמנט]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
מ[[העת העתיקה]] חיפשו בני האדם מכשיר כתיבה נוח שלא יצריך נשיאת [[קסת דיו]] ושניתן לטלטלו לכל מקום בלי להתלכלך. בתקופה ה[[רומא העתיקה|רומית]] ואולי אף לפניה הוחל השימוש בחרטי [[עופרת]] ופחם לכתיבה על [[פפירוס]]. חרתים אלה כונו penicillus, ומכאן השם לעיפרון במספר שפות אירופאיות (כגון pencil ב[[אנגלית]]). בשנת [[1564]] נמצאו מאגרים עצומים של [[גרפיט]] ב[[קאמבריה]], [[אנגליה]], והתושבים המקומיים גילו כי ניתן להשתמש בו{{הערה|שם=:0|{{ynet|גלילאו צעיר|עיפרון, דבק ומספריים|3007345|2 בדצמבר 2004}}}} כדי לסמן [[כבש]]ים. הגרפיט נמצא ב[[מצב צבירה]] [[מוצק]] וטהור, כך שניתן היה להפוך אותו בקלות למקלות. מרבץ זה היה והוא עדיין היחיד ברמת ניקיון כה גבוהה. ב[[המאה ה-17|מאה ה־17]] הוחל בייצור המוני של עפרונות ב[[גרמניה]]. בשנת 1802 הוציאה חברת [[קוהינור הארטמות']] [[פטנט]] לייצור גלעין העיפרון העשוי תערובת של גרפיט ו[[חרסית]]. ב־30 במרץ [[1858]] ניתן ב[[פילדלפיה]], [[פנסילבניה]] פטנט מספר 19,783 על חיבור מחק לקצה העיפרון.<br />
<br />
== מקור השם ==<br />
מקור השם בעברית הוא בשפות האירופיות, כמו באנגלית למשל שבהן הוא מכונה lead pencil.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.merriam-webster.com/dictionary/lead+pencil|כותרת=Definition of LEAD PENCIL|אתר=www.merriam-webster.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2025-07-28}}</ref> במאה ה-19 הוא נקרא בעברית "עט עופרת", והמילה "עפרון" הומצאה על ידי [[יוסף קלוזנר]] ב-1896.{{הערה|{{NFC||האיש שהמציא את העיפרון|003-D-36610-00|27 במרץ 2009}}}} הקישור לעופרת בשפות האירופיות מקורו על פי גרסה אחת, בעובדה שבעת העתיקה כתבו באמצעות עופרת באופן דומה לעפרון הגרפיט. לפי גרסה אחרת בעת גילוי הגרפיט והמצאת העפרון המודרני במאה ה-16, החומר החדש לא זוהה נכון ונחשב בטעות כצורה של עופרת. הגרפיט נקרא כך משום שבשפה ה[[יוונית]] פירושה של המילה הוא: "לכתוב"<ref name=":0" />.<br />
<br />
==ייצור==<br />
[[קובץ:La_Fabrication_des_mines_de_crayon_(1921).webm|מרכז|ממוזער|400px|ייצור עפרונות (וידאו)]]<br />
[[קובץ:Pencil manufacture.svg|שמאל|ממוזער|250px|'''תהליך ייצור העיפרון''':{{ש}}<br />
השיטה הישנה (למעלה):{{ש}} 1. יצירת חריץ בעץ.{{ש}} 2. הכנסת פיסת גרפיט.{{ש}}3. שבירת יתרה עודפת של הגרפיט.{{ש}}4. סגירת העפרון בעזרת פיסת עץ.{{ש}}<br />
השיטה החדשה (למטה):{{ש}} A. מוט עץ עגול מפוצל לשתיים.{{ש}}B. מוט הגרפיט מוכנס פנימה.{{ש}}C. שני החצאיים מודבקים חזרה.]]<br />
ב[[בית חרושת|בית החרושת]] לעפרונות טוחנים את הגרפיט לאבקה דקה ואחר מערבבים אותה ב[[חרסית]] וב[[מים]]. ככל שמרובה יותר החרסית, כן קשים יותר העפרונות. וככל שאחוז הגרפיט גדול יותר כן העפרונות רכים יותר. בעיפרון בדרגת גוון HB התערובת מכילה 65% (משקלי) גרפיט והשאר חרסית. כל דרגת קושי גבוהה יותר (מ־HB ל־F ומשם ל־H וכו') מושגת בהחלפת 2.5% גרפיט בחרסית{{הערה|Peter J Blau & Joseph K Gardner; '''Tribological Characteristics of graded Pencil Cores on Paper'''; WEAR Vol.197, P. 233, 1996|כיוון=שמאל}}. מדייסת הגרפיט והחרסית מכינים מוטות דקים וארוכים. לאחר ייבושם מחופים מוטות הגרפיט בעץ. מעטה זה נעשה משני חלקים, אשר לארכו של כל אחד חריץ. בחריצו של אחד החלקים שמים את חוט הגרפיט, ואחר כך מדביקים על גבי זה את החלק השני. לבסוף מועברים מעטי העץ המחוברים והממולאים בחוטי הגרפיט למכונות, והללו מקנות להם את הצורה הגלילית, חותכות אותם לקטעים קצרים ואף צובעות אותם.<br />
<br />
==דרגות הגוון==<br />
העיפרון השחור משמש לשרטוט ו[[רישום]] ומיוצר בגוונים שונים בהתאם לשימוש. דרגת הקושי של תערובת הגרפיט-חרסית יוצרת את הבדלי גוני האפור. אם התערובת מכילה יותר חרסית כך היא יותר קשה ופריכה, הגוון בהיר יותר ונמחק ביתר קלות. סימון הקושי המקובל בישראל הוא בהתאם לתקן האירופי:<br />
{| align=center style="text-align:center"<br />
|- style="height:10px"<br />
| style="background:#DDDDDD; width:25px" | || style="background:#CCCCCC; width:25px" | || style="background:#C7C7C7; width:25px" | || style="background:#BBBBBB; width:25px" | || style="background:#B7B7B7; width:25px" | || style="background:#AAAAAA; width:25px" | || style="background:#999999; width:25px" | || style="background:#888888; width:25px" | || style="background:#777777; width:25px;" | || style="background:#666666; width:25px" | || style="background:#555555; width:25px" | || style="background:#4A4A4A; width:25px" | || style="background:#444444; width:25px" | || style="background:#3A3A3A; width:25px" | || style="background:#333333; width:25px" | || style="background:#2a2a2a; width:25px" | || style="background:#222222; width:25px" | || style="background:#1a1a1a; width:25px" | || style="background:#111111; width:25px" | || style="background:#000000; width:25px"|<br />
|-<br />
| 9H || 8H || 7H || 6H || 5H || 4H || 3H || 2H || H || F || HB || B || 2B || 3B || 4B || 5B || 6B || 7B || 8B || 9B<br />
|-<br />
| colspan=3, style="text-align:left"|קשה|| colspan=5|→ ||colspan=4|בינוני||colspan=5|→||colspan=3 style="text-align:right"|רך<br />
|}<br />
הדרגה הנוחה לכתיבה רגילה היא HB. בדרגות H השתמשו בעבר לשרטוט קווי עזר בשרטוטים הנדסיים. על קו זה היו עוברים בקו 2B או בטוש על מנת להבליטו, ומחקו את המיותר. כיום תהליך זה מיותר עם המעבר לתוכנות שרטוט בעזרת מחשב (דוגמת תוכנות [[תכנון בעזרת מחשב|CAD]]) והעיפרון משמש לשרטוט בעיקר לצורכי הוראה לימוד ותהליכים מהירים וראשוניים של תכנון ב[[סקיצה]]. עיפרון בדרגות B משמש גם כיום ככלי מרכזי לרישום יחד עם ה[[פחם]] וה[[עט]].<br />
<br />
== עיפרון מכני ==<br />
[[קובץ:Pen300.jpg|ימין|ממוזער|200px|עפרונות מכניים]]<br />
[[קובץ:Mechanical pencil lead spilling out 051907.jpg|ימין|ממוזער|200px|קופסת חודים בעובי 0.5 מ"מ]]<br />
סוג אחר של עיפרון הוא העיפרון המכני (ב[[אנגלית]]: Mechanical pencil). נקרא בישראל גם "עט-עיפרון", "שפיצר", "עיפרון שפיצי", "עיפרון שפיצים" או "עיפרון חודים". זהו למעשה עיפרון אשר מוכנס לתוכו באופן ידני מקלון [[גרפיט]] דק. חלק קטן ממוט הגרפיט בולט החוצה מתוך גוף העיפרון המכני על מנת לכתוב. כאשר החוד נשחק לוחצים על לחצן שמוציא עוד חלק קטן מהחוד החוצה, וכך הלאה. כיום יש גם עפרונות "שייקר" שבהם החוד יוצא על ידי ניעור של העיפרון.<br />
<br />
כל עיפרון כזה מותאם לעובי מסוים של חוד גרפיט אשר רק הוא יכול להיכנס לתוך העיפרון. עובי מוט הגרפיט נמדד במילימטרים, לדוגמה: חוד 0.5 הוא חוד גרפיט ב[[קוטר]] חצי מילימטר (0.5 מילימטר), אותו מכניסים לתוך עיפרון מכני 0.5. הסוגים הנפוצים של חודי הגרפיט הם 0.2, 0.3, 0.5, 0.7 ו־0.9. ומגיעים בדרגות קושי רבות. ככל שהקוטר קטן יותר העיפרון יצייר קו דק יותר אבל יהיה שביר יותר. הקוטר הנפוץ ביותר הוא 0.5 ואחריו 0.7.<br />
<br />
עיפרון מכני דומה ל[[עט]] בכך שאין צורך לחדד אותו ולנקות את השאריות. אולם יש לו יתרון על עט בכך שניתן למחוק את הכתוב עם [[מחק]]. עיפרון מכני הוא חסכוני בהרבה בחוד- בעת הכתיבה משתמשים ב-99% מהחומר, לעומת עיפרון רגיל שהוא חסכוני פחות, בגלל שבעת החידוד מתקלפת יחד עם העץ גם שכבה של גרפיט.<br />
{{-}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[עיפרון צבעוני]]<br />
* [[עיפרון מסיס במים]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
* [[הנרי פטרוסקי]], '''חפצים שימושיים''', [[הוצאת עם עובד]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Pencils|שם ויקישיתוף=עפרונות|ויקימילון=עפרון}}<br />
* [http://pubs.acs.org/cen/whatstuff/stuff/7942sci4.html עפרונות ו"עופרת"] {{אנגלית}}<br />
* [http://www.officemuseum.com/pencil_history.htm היסטוריה של העיפרון] {{אנגלית}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{כלי כתיבה}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ציוד משרדי]]<br />
[[קטגוריה:אמצעי כתיבה]]<br />
[[קטגוריה:טכניקות ציור]]<br />
[[קטגוריה:אמנות: חומרי גלם]]<br />
[[קטגוריה:כלי סימון]]</div>imported>שעה טובה