https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%90עין סיניא - היסטוריית גרסאות2026-09-14T12:03:50Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=257361&oldid=previmported>Mbkv717: קואור' של עזון, מעבר לשאיבה מוויקינתונים2026-01-18T19:23:03Z<p>קואור' של <a href="/index.php/%D7%A2%D7%96%D7%95%D7%9F" title="עזון">עזון</a>, מעבר לשאיבה מוויקינתונים</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{עיר<br />
|שם=עין סיניא<br />
|סוג יישוב=כפר<br />
|שם בשפת המקור=عين سينيا<br />
|תמונה=[[קובץ:Ein Siniya - Qusai Nassar.jpg|250px]]<br />
|מדינה=הרשות הפלסטינית<br />
|ראש העיר=<br />
|מושל=<br />
|נפות במחוז=<br />
|ערים במחוז=<br />
|שטח=2.404<br />
|גובה=759<br />
|תאריך ייסוד=לפני 1556<br />
|אוכלוסייה=711<br />
|אזור זמן=+2<br />
|אתר אינטרנט=[http://www.einsinya.net http://www.einsinya.net]<br />
|מפה={{ממי|שם=עין סיניא}}<br />
|סטטיסטיקות=<br />
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[נפות הרשות הפלסטינית|נפה]]<br />
|יחידה שלטונית ראשונה=[[רמאללה ואל-בירה (נפה)|רמאללה ואל-בירה]]<br />
|תאריך אוכלוסייה=2007}}<br />
'''עין סיניא''' (ב[[ערבית]]: '''عين سينيا''') הוא כפר [[פלסטינים|פלסטיני]], הנמצא צפונית ל[[רמאללה]], כ-3 ק"מ מצפון ל[[בית אל]], ב"שטח B" שבשליטה אזרחית של [[הרשות הפלסטינית]]. בכפר כ-750 תושבים [[אסלאם|מוסלמים]], המתפרנסים בעיקר מ[[חקלאות]]. בכפר גדלים עצי [[תות עץ|תות]] ו[[אגוז מלך (עץ)|אגוז מלך]] הנדירים יחסית באזור, בנוסף ל[[זית אירופי|עצי זית]] רבים. סביבת הכפר עשירה ב[[מעיין|מעיינות]] ובאתר האינטרנט שלו נמנים 12 מעיינות.<br />
<br />
בכפר התגלו שרידים מתקופות קדומות, ובהם [[מערת קבורה]] יהודית עם כתובת [[עברית]], המתוארכת על ידי חוקרים לשלהי [[תקופת בית שני|ימי בית שני]]. בראשית המאה ה-20 נעשה בכפר ניסיון התיישבות יהודית בראשות [[משפחת שרתוק]], ובין בני המשפחה שחיו שם היה הנער [[משה שרת]] (לימים [[ראש ממשלת ישראל]] השני). ניסיון זה לא צלח, והמשפחה עברה ל[[ירושלים]] כעבור כשנתיים.<br />
<br />
==אוכלוסייה==<br />
במקור משנת [[1556]] מוזכר הכפר כקטן בכפרים שבשליטת ה[[שייח']] של [[בני זייד]] (بني زيد){{הערה|כיוון=שמאל|1=[http://books.google.com/books?id=mrsAw_mk1d0C&pg=PA76&dq=Bani+Zayd+Ottoman&ei=Z9PrSK20IpfMMo-H7egP&sig=ACfU3U1r1NPomW6RCDQedJMz8c37K3ergg&hl=en#v=onepage&q=Bani%20Zayd%20Ottoman&f=false Singer, Amy (1994), Palestinian Peasants and Ottoman Officials: Rural Administration Around Sixteenth-Century Jerusalem, Cambridge University Press, p.77], {{ISBN|0521476798}}}}. ב[[מפקד אוכלוסין|מפקד האוכלוסין]] של [[1922]] נמנו בכפר 114 איש, באותה שנה נבנה גם מבנה [[מסגד]] הכפר. במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו בכפר 59 בתים מיושבים ב-288 נפשות, מהם 13 נוצרים והשאר מוסלמים{{הערה|כיוון=שמאל|[http://www.archive.org/details/CensusOfPalestine1931.PopulationOfVillagesTownsAndAdministrativeAreas Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932] באתר ה- Internet Archives {{PDF}}, עמוד 49}}. ב[[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל]] צוין מספר תושבי הכפר כ-330 ושטחו נרשם כ-2,791 דונם, מתוכם 67 דונם של אדמה ציבורית{{הערה|הדאווי, [http://www.palestineremembered.com/download/VillageStatistics/Table%20I/Ramallah/Page-064.jpg סקר הכפרים], עמוד 64}}.<br />
<br />
חלק ניכר מהאוכלוסייה נמלט מהכפר בעקבות [[מלחמת ששת הימים]] ([[1967]]) ורק ב-[[1982]] חזרה אוכלוסיית הכפר לגודלה בשנת 1945. במפקד שערכה הרשות הפלסטינית ב-[[1997]] נמנו 553 תושבים, 52.3% מתוכם פליטים ממקומות אחרים ולא תושבים בעלי היסטוריה בכפר{{הערה|1=[http://www.pcbs.gov.ps/Portals/_pcbs/phc_97/ram_t6.aspx פרסום של לשכת הסטטיסטיקה הפלסטינית]}}. ב-[[1998]] הורחב ושופץ מבנה המסגד ונבנה [[צריח (מסגד)|צריח]] בגובה 15 מטרים. עשור מאוחר יותר נמנו 711 תושבים{{הערה|1=[http://www.pcbs.gov.ps/Portals/_PCBS/Downloads/book1487.pdf מפקד לשכת הסטטיסטיקה של הרשות הפלסטינית, 2007, עמוד 113]}}. בית הספר של הכפר, שנחנך ב-[[1960]] משרת את יישובי הסביבה.<br />
<br />
== ארכאולוגיה ==<br />
הארכאולוג הצרפתי בן המאה ה-19, [[שארל קלרמון-גנו]], זיהה את עין סיניא עם היישוב המקראי ישנה ועם איסנה המוזכרת אצל יוספוס, אך חוקרים מודרניים העדיפו לזהות את האתרים הללו במקום אחר: ח'רבת אל־בורן.<ref>Clermont-Ganneau, 1896, pp. [https://archive.org/stream/archaeologicalre02cler#page/290/mode/1up 290] -294; cited in Finkelstein et al., 1997, p. 554</ref> <br />
<br />
סביב הכפר התגלו [[מערת קבורה|מערות קבורה]] חצובות בסלע.<ref>Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. [https://archive.org/stream/surveyofwesternp02conduoft#page/302/mode/1up 302]</ref> בשנת 1872 גילה החוקר האנגלי [[צ'ארלס פרדריק טירוויט-דרייק]] מערת קבורה חצובה ובה [[גלוסקמה|גלוסקמאות]] (ששברו תושבי המקום בחיפוש אחר אוצרות), ומעל פתחה חקוקה כתובת עברית.<ref>Quarterly Statement, July, 1872, p. [https://biblicalstudies.org.uk/pdf/pefqs/1872b_077.pdf 87]</ref><ref name=":0">Clermont-Ganneau, 1896, vol 2, p. [[iarchive:archaeologicalre02cler/archaeologicalre02cler_bw.pdf|285]]–287</ref> שארל קלרמון-גנו, שביקר במקום לאחר מכן, תיאר את פנים המערה כחדר קבורה בלתי סדיר שבו נעשה ניסיון ליצור גומחת קבורה בצד הימני, וציין כי בפנים נמצאו רק טבעת או צמיד קטן מנחושת, ללא עקבות לגלוסקמאות ששרידיהן נצפו בביקורו של דרייק.<ref name=":0" /> לדבריו, תושבי המקום סיפרו כי בשנים האחרונות נקברו במערה שני "הודים" (שככל הנראה היו [[דרוויש|דרווישים]] ממרכז אסיה), ועצמותיהם נראו עדיין בשכבת המילוי. קלרמון-גנו העתיק את הכתובת ופירש את תחילתה כ"חנניה בר אלעזר בר..."; סגנון האותיות הזכיר לו את [[קבר בני חזיר|כתובת בני חזיר]] בירושלים, ולפיכך הציע לתארך את הכתובת ואת הקבורה לשלהי [[תקופת בית שני|ימי הבית השני]].<ref name=":0" /><br />
<br />
עין סיניא מזוהה בדרך כלל עם הכפר ה[[צלבנים|צלבני]] איינסינס (''Aineseins''), שהיה אחד מ-21 הכפרים שניתנו בידי המלך הצלבני [[גוטפריד מבויון|גוטפריד]] כ[[פייף]] ל[[קאנון (כומר)|קאנונים]] של [[כנסיית הקבר]].<ref name="SWP11">Conder and Kitchener, 1883, SWP III, p. [https://archive.org/stream/surveyofwesternp03conduoft#page/11/mode/1up 11]</ref><ref>de Roziére, 1849, p. [https://archive.org/stream/cartulairedelgl00jergoog#page/n42/mode/1up 30]: ''Aessens'', p.[https://archive.org/stream/cartulairedelgl00jergoog#page/n273/mode/1up 263]: ''Aineseins'', both cited in Röhricht, 1893, RRH, pp. [https://archive.org/stream/regestaregnihie00rhgoog#page/n24/mode/1up 16]-17, No 74</ref><ref>Rey, 1883, p. [https://archive.org/stream/lescoloniesfran00reygoog#page/n403/mode/1up 376]</ref><ref>Röhricht, 1887, p. [https://archive.org/stream/zeitschriftdesde09deut#page/205/mode/1up 205]; cited in Finkelstein et al., 1997, p. 554</ref> עם זאת, החוקר סי. אן. ג'ונס הציע בשנת 1939 שאיינסינס שכנה ליד [[תל בית שמש]].<ref name="Pringle20">Pringle, 1997, p. [https://books.google.com/books?id=-_NbE5obqRMC&pg=PA20 20]</ref> חוקרי [[הקרן לחקר ארץ ישראל|הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל]] (PEF), [[קלוד קונדר]] ו[[הוריישו קיצ'נר]] כתבו בשנת 1882 כי נראה שבעין סיניא שכן מבצר צלבני קטן,<ref name="SWP291">Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. [https://archive.org/stream/surveyofwesternp02conduoft#page/291/mode/1up 291]</ref> אולם דבר זה לא אומת במקורות מאוחרים יותר.<ref name="Pringle20" /> בנוסף, קונדר וקיצ'נר מזכירים את הקבר בעל הכתובת העברית שנמצא במקום, וכן פתח שער מעוטר שלדעתם היה ממקור [[ערבים נוצרים|ערבי נוצרי]].<ref name="SWP291" /><ref>Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. [https://archive.org/stream/surveyofwesternp02conduoft#page/302/mode/1up 302]</ref><br />
<br />
==ניסיון ההתיישבות היהודית בכפר==<br />
[[קובץ:Shertok_1907.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרסומת לשמן של משפחת שרתוק בעין סיניא, עיתון [[השקפה (כתב עת)|השקפה]] 1907]]<br />
בשנת [[1906]] הגיעה לכפר משפחה יהודית ראשונה (ואחרונה) - משפחת שרתוק. [[יעקב שרתוק]] החליט אז [[העלייה השנייה|לעלות שנית לארץ ישראל]] (לאחר ש[[העלייה הראשונה|עלה]] אליה ב-[[1881]] וחזר ל[[האימפריה הרוסית|רוסיה]]). עם העולים עמו נמנו אשתו פניה, חמשת ילדיו: רבקה (לימים אשת [[דב הוז]]), [[משה שרת|משה]] (לימים [[ראש ממשלת ישראל]] השני), עדה (לימים אשת [[אליהו גולומב]]), [[יהודה שרת|יהודה]] (לימים [[מלחין]]) וגאולה, אחותו גוטה ובעלה [[ברוך קטינסקי]] ואחיו [[זאב שרתוק|זאב (וולודיה)]] ואשתו אנה.<br />
<br />
סמוך לאחר עלייתם ארצה נודע לשרתוק שה"בֶּק" עיסמאיל [[משפחת חוסייני|אל-חוסייני]] (דודו של [[המופתי של ירושלים]] [[אמין אל-חוסייני]]), מחכיר את אחוזתו בכפר עין סיניא לרגל נסיעתו ל[[פריז]], והוא החליט לנסות להתיישב במקום, במקום ב[[חדרה]], כפי שהתכוון. בית האחוזה משמש כיום כ[[מוזיאון]] הכפר.<br />
<br />
שרתוק ו"[[חמולה|שבטו]]" הגיעו לכפר, בהסכם [[חכירה]] לעשר שנים, והתיישבו בבית האחוזה הגדול אליו הביאו את [[ספרייה|ספרייתם]] ה[[עברית]] הענפה, ו[[פסנתר כנף]] – הראשון שנראה בכפר הערבי. מטרתם הייתה לייסד התיישבות עברית, אך הם נותרו מתיישבים יהודים בודדים באזור. במסגרת האחוזה הייתה גם [[טחנת קמח]], ששימשה מרכז אזורי לתושבי הסביבה שהיו באים לטחון את תבואתם. המשפחה הקימה גם [[בית בד]] במטרה לשווק [[שמן זית]] ליהודי [[ירושלים]]. מקור פרנסה נוסף היה עדר [[עז]]ים, שאותו רעו הבנים משה ויהודה. חוויותיו של יהודה שרת במרעה וצלילי חלילי הרועים הערבים השתקפו לימים בשירים ש[[הלחנה|הלחין]]{{הערה|1=[http://www.zemer.co.il/artist.asp?id=157 יהודה שרת באתר "זמרשת"]}}.<br />
<br />
יהודה למד ב"כותאב" (כעין "[[תלמוד תורה|חדר]]" [[אסלאם|מוסלמי]]), ולאחר מכן הצטרף למשה שלמד בבית ספר כפרי ב[[ביר זית]]. עדה למדה בבית ספר של ה[[מיסיון]] באותו כפר. לבית הספר רכבו על [[חמור]]. בעין סיניא נולדה לגוטה וברוך קטינסקי בתם ציונה, לימים אשת פרופ' [[ארוין רבאו]].{{הערה|1= פרטים ביוגרפיים על ציונה רבאו והתייחסותה לימי ילדותה בעין סיניא ראו בספרה '''בתל אביב על החולות''', [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]], 1973.}}<br />
<br />
פעילים ציונים (בהם [[יצחק בן-צבי]]) עלו לרגל לבקר את המשפחה המוזרה ודיווחו:<br />
{{ציטוט|תוכן=ילדים שהורגלו ללכת לגימנסיה חיים עתה חיי איכרים ממשים ואינם נבהלים מן העבודה הזאת ועושים זאת כאשר עשו אבותינו לפנים. בתי איכרים רבים ביקרתי אך חיים כאלה לא פגשתי... הם חיים בשלום ובשלווה עם הערבים בעלי הכפר. לא לכל אדם יש האומץ לחיות חיים כאלה.|מרכאות=כן|מקור=נעם שרת-פורטר{{הערה|1=[http://www.sharett.org.il/info/articles/shanim-rishonot-noam-porter-2005.htm אתר העמותה למורשת משה שרת]}}}}<br />
<br />
תוחלתו של שרתוק להקים יישוב יהודי נכזבה; אף על פי שחיו חיים טובים ובטוחים בקרב הערבים, היה חינוך הילדים לקוי, ויהודים נוספים לא הגיעו. גם רווחי הטחנה וממכר השמן לא הצליחו לקיים את כל בני המשפחה, וב-[[1908]] עזבו יעקב שרתוק ומשפחתו את עין סיניא אל ירושלים.<br />
<br />
בחיבור שהגישה צעירת הבנות, גאולה שרתוק, למורה [[יוסף חיים ברנר]], נכתב:<br />
{{ציטוט|תוכן="ימי ילדותי היותר יפים והנעימים עברו עלי בהיותי בכפר ערבי הקרוב לירושלים... אחי היו הולכים אל השדה או אל הטחנה, אחיותי היו מפקחות על הבית, ואני הייתי ממלאה את סינורי זרעונים ומפזרתם לתרנגולים... הייתי הולכת לשחק בגננו הגדול, אחר כך הייתי רצה אל המעין, ממלאה את כדי ממימיו הטהורים ומביאה אותם לארוחת הצהריים. ואני התאהבתי בכפר ויותר ויותר מצא חן בעיני.<br />
<br />
... פעם התעוררתי משנתי לדברי השיחה שהייתה בין אבי ואמי: "ומה יהיה הסוף, אומרת אמי, הלעולם נשאר פה. הטחנה אינה מביאה רווח גדול וגם הילדים אינם לומדים. אומנם כן עונה אבי, וכבר החלטתי כי בעוד שבועות אחדים כתום שנתים מיום בואנו הנה נעזוב את עין-סיניא". כמוכת תמהון הייתי באותו רגע. מה? את עין סיניא הנחמדה שלי נעזוב? ... אך הנה התאמת הדבר אשר רציתי להכחיש. פעם התעוררתי בלילה ואראה שהחדר הסמוך מואר. התפלאתי בראותי ארגזים פתוחים ואמי ואחותי מסדרות את הלבנים ומניחות אותם בארגזים. שאלתי את אימי, מה את עושה? אך במקום תשובה ראיתי דמעות בעיניה ובקול עצור מבכי ענתני: נוסעים אנו מפה נוסעים אנו ולא נשוב הנה.<br />
<br />
... בשבת האחרונה נפרדנו מכל פינותיה היקרות, מכל הריה היפים ומכל מעינותיה השלווים של עין סיניא. למחרתו בבוקר כבר עמדה עגלה רתומה לסוסים על יד ביתנו הבאה לקחתנו ירושלימה. ובעלותנו עליה הרגשנו יותר ויותר כמה קשה הפרידה ממנה. ורק אז ראינו מה קשורים היינו אליה. איש מאתנו לא הוציא הגה מפיו באותו הרגע. כל אחד היה שרוי בצערו... וכך הלכה העגלה והתרחקה ועין סיניא הלכה וקטנה. ופעם נגלתה שוב מבין ההרים עד כי לבסוף נעלמה מעינינו לגמרי, וכאילו לנצח בלעוה ההרים.|מירכאות=כן|מקור=גאולה שרת}}<br />
<br />
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] חזרו בני המשפחה לבקר בעין סיניא והעלו זכרונות עם תושבי הכפר{{הערה|1={{דבר||משפ' שרתוק חזרה לעין סיניה|19670724|87}}}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הפרק "בית יעקב" בספר '''יומן אישי''' מאת [[משה שרת]], [[הוצאת מעריב]] 1978, כרך ז', עמ' 1957–1988<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{אתר רשמי}}<br />
* [https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH990023676110205171/NLI#$FL7072553 מפת אזור ירושלים, 1918, עליה סימון הכפר]. המפה הוכנה על ידי צבא בריטניה. סריקה באתר [[הספרייה הלאומית]], אוסף המפות ע"ש [[ערן לאור]]<br />
* [http://www.palestineremembered.com/GeoPoints/_Ayn_Siniya_585/index.html מאתר] palestineremembered.com<br />
* אלישע מלאכי, בית ספר שדה עפרה, [http://www.binyamin.org.il/?CategoryID=564&ArticleID=1187 הראשונים בהר]<br />
* {{יוטיוב|V6CLnWv9Rro|שם= הכפר עין סיניה בעיצוב דרכו של משה שרת - נוגה כוכבי }}<br />
* {{רשות העתיקות||3041}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}{{נפת רמאללה ואל-בירה}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:נפת רמאללה ואל-בירה]]<br />
[[קטגוריה:הרשות הפלסטינית: יישובים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שרתוק]]<br />
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו במאה ה-16]]</div>imported>Mbkv717