https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%94 2026-09-14T01:27:51Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%94&diff=54594&oldid=prev 2025-11-30T12:31:47Z

<p>הוספת <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%99%22%D7%94" title="קטגוריה:ספרי מכון הרצי&quot;ה">קטגוריה:ספרי מכון הרצי&quot;ה</a> באמצעות <a href="/index.php/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:Gadget-HotCat" title="עזרה:Gadget-HotCat">HotCat</a></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{ספר}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=חיבור על אגדות יהודיות|אחר=מעין בדרום [[רמת הגולן]]|ראו=[[עין אי&quot;ה (מעין)]]}}<br /> [[קובץ:עין איה.jpg|ממוזער|סדרת &quot;עין איה&quot; לראי&quot;ה קוק]]<br /> &#039;&#039;&#039; עין איה&#039;&#039;&#039; הוא חיבור הגותי של [[הרב קוק]], הנסוב על [[אגדה (יהדות)|אגדות]] [[התלמוד הבבלי]] והמשניות במסכתות [[מסכת ברכות|ברכות]], [[מסכת שבת|שבת]] ומשניות [[סדר זרעים]] (הנזכרות ב[[עין יעקב (ספר)|עין יעקב]]). הביאור מובא בפסקאות ממוספרות ללשון הטקסט התלמודי, ומהן מתרחבים נושאים רבים ומגוונים בסגנון [[אלגוריה|אלגורי]]. החיבור יצא לאור בארבעה כרכים, בעריכת הרב [[יעקב הלוי פילבר]] ובהוצאת [[מכון הרצי&quot;ה]].<br /> <br /> ==כתיבת החיבור וניסיונות הוצאתו לאור==<br /> הרב קוק החל לכתוב את החיבור בהיותו רבה של [[זוימל]].&lt;ref&gt;על פי עדות בנו [[הרצי&quot;ה]] (ראו: &#039;&#039;&#039;[[לשלושה באלול]]&#039;&#039;&#039;, ירושלים תשס&quot;ג, עמ&#039; ק; הראל כהן, &#039;&#039;&#039;[[מציאות קטן]]&#039;&#039;&#039;, ירושלים תשע&quot;ח, מבוא, עמ&#039; 36, הערה 82).&lt;/ref&gt; בהיותו רבה של [[בויסק]] החל לתכנן את הדפסתו.&lt;ref&gt;ראו אגרת חותנו האדר&quot;ת משנת ה&#039;תרס&quot;ב (&#039;&#039;&#039;[[אדר היקר]]&#039;&#039;&#039; – אגרות האדר&quot;ת, אגרת ח). ד&quot;ר [[יהודה מירסקי]] העריך כי באגרת זו הוצע להדפיס את מסכת ברכות, שהושלמה באותה עת (&#039;הרמב&quot;ם והראי&quot;ה קוק: בחינה מחודשת&#039;, &#039;&#039;&#039;איגוד: מבחר מאמרים במדעי היהדות&#039;&#039;&#039;, כרך א, תשס&quot;ה, עמ&#039; 399 הערה 10).&lt;/ref&gt; בשנת ה&#039;תרס&quot;ו (1906), בעודו רבה של [[יפו]], ציין באגרת כי הוא עומד בפרק &quot;במה בהמה&quot;, הפרק החמישי ב[[מסכת שבת]] (דף נא – דף נו).&lt;ref&gt;ראו הקדמת הרב [[יעקב הלוי פילבר|יעקב פילבר]] ל&#039;&#039;&#039;עין איה&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; ד.&lt;/ref&gt; בשנת ה&#039;תרס&quot;ח (1908) ציין באגרת נוספת כי טרם הדפיס את החיבור &quot;מחוסר אמצעים&quot;.&lt;ref&gt;&#039;&#039;&#039;[[אגרות הראיה]]&#039;&#039;&#039;, כרך א, קיג, עמ&#039; קמד.&lt;/ref&gt; בשנת &#039;התרע&quot;ד כתב לתלמידו [[משה זיידל]] כי לצד השאלה הכספית, &quot;עבודתי ב&quot;עין יעקב&quot; צריכה להרחבת דעת&quot;.&lt;ref&gt;&#039;&#039;&#039;אגרות הראיה&#039;&#039;&#039;, כרך ב, תרמה.&lt;/ref&gt; באותה עת, ביפו, החל מסיבה שאינה ברורה לכתוב מהדורה נוספת של עין איה הנקראת &quot;מהדורה בתרא&quot;. במהדורה זו מצוי פירוש חדש על שלושת העמודים הראשונים של מסכת ברכות (18 פיסקאות).<br /> <br /> כתיבת החיבור נמשכה בשנות רבנותו של הרב קוק בירושלים. בשבט ה&#039;תרפ&quot;ג (1923) כתב הרצי&quot;ה לרב יחיאל מיכל חרל&quot;פ, בנו של הרב [[יעקב משה חרל&quot;פ]]: {{ציטוטון|הביאור על ה&quot;עין יעקב&quot; איננו מסודר עדיין לגמרי לדפוס ... בראש ובראשונה צריכים להדפיס ספר גדול של שו&quot;ת, ואחריו ה&quot;עין יעקב&quot;, &quot;[[כתבי_הראי&quot;ה#הלכה_וש&quot;ס|ביאור הגר&quot;א]]&quot; וה&quot;[[אורות הקודש]]&quot; הגדול. את ה&quot;עין יעקב&quot; ראוי להדפיס עם פנים הגמרא ו[[פירוש רש&quot;י לתלמוד|פירש&quot;י]]|}}.&lt;ref&gt;ארי שלמה זץ, &#039;&#039;&#039;זבד טוב&#039;&#039;&#039; – לכבוד הרב זבולון חרל&quot;פ, [[ישיבה אוניברסיטה]] תשס&quot;ח, עמ&#039; קיט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> בפתק שהוצמד למחברת האחרונה בכתב היד, שהגיע עד [[s:ביאור:בבלי_שבת_דף_קח|דף קח במסכת שבת]], צוין: &quot;כרך אחרון – ירושלים תרצ&quot;ד. לא נגמר!&quot;. בשנת ה&#039;תרצ&quot;ה ציין תלמידו הרב שמואל ברוך שולמן כי החיבור על מסכתות ברכות ושבת צפוי לצאת לאור &quot;בשלושה כרכים&quot;.&lt;ref&gt;שמואל ברוך שולמן, &#039;&#039;&#039;אגרות ראיה&#039;&#039;&#039;, ירושלים תרצ&quot;ה, עמ&#039; 14.&lt;/ref&gt; בחודש טבת ה&#039;תרצ&quot;ז (1936), בישיבת [[האגודה להוצאת כתבי הראי&quot;ה]], הכריע [[הרצי&quot;ה]] להקדים את הדפסת [[עולת ראיה]] שהיה מוכן לדפוס, להדפסת ספר עין איה אשר חלקו הראשון עודו &quot;טעון עיבוד וסידור&quot;.&lt;ref&gt;הרב פרופ&#039; [[נריה גוטל]], &#039;פרוטוקול האגודה להוצאת כתבי הרב קוק&#039;, &#039;&#039;&#039;[[סיני (כתב עת)|סיני]]&#039;&#039;&#039;, קכ-ז, תש&quot;ס-תשס&quot;א, עמ&#039; שמט.&lt;/ref&gt; בניסן ה&#039;תרצ&quot;ח (1938) דווח כי החיבור, לצד עולת ראיה, מוכן לדפוס ועתיד לצאת לאור במשך הקיץ.&lt;ref&gt;{{הצופה||ספר חדש מהרב קוק ז&quot;ל|19380418|41}}&lt;/ref&gt;<br /> <br /> סביב תחילת [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] נעתר הרצי&quot;ה קוק להפצרות תלמידו הרב [[צפניה דרורי]], ערך את דפי ה&quot;מהדורא בתרא&quot; לדפוס, אולם ביקש שיודפס במתכונת הדומה ל[[דפוסי התלמוד הבבלי|הדפסת התלמוד הבבלי]]: באמצע העמוד דברי הגמרא, לצדו פירוש רש&quot;י ולמטה פירוש עין איה. [[העתק שמש|העתק השמש]] לא עלה יפה ולפיכך נזנחה העבודה. באותה עת אבד כתב היד של ה&quot;מהדורה בתרא&quot; ונתגלה כעבור שנים, רק לאחר הדפסת הכרך השלישי של החיבור.&lt;ref&gt;הרב [[יעקב הלוי פילבר]], &#039;&#039;&#039;לאורו&#039;&#039;&#039;, ירושלים תשנ&quot;ה, עמ&#039; רלז-רמג; [[שמחה רז]] והילה וולברשטיין, &#039;&#039;&#039;משמיע ישועה&#039;&#039;&#039;, מרכז שפירא תש&quot;ע, עמ&#039; 168; ראו עוד: הרב [[ישעיהו הדרי]], &#039;&#039;&#039;ראי&quot;ה קוק מאה שנים להולדתו: קטלוג תערוכת היובל&#039;&#039;&#039;, ירושלים תשכ&quot;ה, עמ&#039; 19 סעיף 62.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> קודם להדפסתו, נדפסו פסקאות מן החיבור בידי [[הרצי&quot;ה]] בתוך הסידור [[עולת ראיה (סידור)|עולת ראיה]], על פי רוב תוך עריכה שלהן. לצד זאת, לאורך שנים פורסמו פסקאות אחדות במהדורה השנייה של הספר [[חבש פאר]], בספר [[ארץ חפץ]] וכן במקומות נוספים.&lt;ref&gt;ראו: [[הדביר (כתב עת)|&#039;&#039;&#039;הדביר&#039;&#039;&#039;]] [ז-ט], ירושלים, ניסן-סיון תרפ&quot;א, עמ&#039; א-ו [הקדמת עין איה]; &#039;&#039;&#039;[[נתיבה (כתב עת)|נתיבה]]&#039;&#039;&#039;, תר&quot;צ; &#039;&#039;&#039;[[ההד]]&#039;&#039;&#039;, ה&#039;תר&quot;ץ, חוברת ג; &#039;&#039;&#039;ספר היובל&#039;&#039;&#039; – [[הארי פישל]], ירושלים תרצ&quot;ה, עמ&#039; קלו-קמג); &#039;&#039;&#039;קובץ מאמרים&#039;&#039;&#039; – מאת הראי&quot;ה, שנדפסו בעיתון [[היסוד (עיתון)|היסוד]] בין השנים תרצ&quot;ב-תרצ&quot;ה, ירושלים תרצ&quot;ו, עמ&#039; 41–48; &#039;&#039;&#039;כבוד חכמים&#039;&#039;&#039; – ספר היובל לרב [[דב אריה לוינטל]], פילדלפיה תרצ&quot;ה, עמ&#039; קכה-קכט.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> === מקור השם ===<br /> מקור השם הוא בפסוק ב[[ספר איוב]] ({{תנ&quot;ך|קצר=כן|ללא=ספר|איוב|כח|ז}}): {{ציטוטון|נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ &#039;&#039;&#039;עֵין אַיָּה&#039;&#039;&#039;}}. [[איה]] הוא עוף בעל ראייה חדה. השם רומז לכך שהמחבר סולל כאן במידה מסוימת דרך חדשה ללימוד אגדה כדבריו בהקדמה, ויש בו גם רמיזה לשם המחבר (&quot;אי&quot;ה&quot; ב[[ראשי תיבות]] הוא &#039;&#039;&#039;א&#039;&#039;&#039;ברהם &#039;&#039;&#039;י&#039;&#039;&#039;צחק &#039;&#039;&#039;ה&#039;&#039;&#039;כהן) ולשמו של הספר &quot;עין יעקב&quot; - שהוא ליקוט אגדות התלמוד עם ביאורים, המשמש בסיס לביאור של הרב קוק בספרו זה.<br /> <br /> == ההוצאה לאור ==<br /> בשלהי שנת ה&#039;תשמ&quot;ו (1986) הוציא לאור הרב [[יעקב הלוי פילבר]], מתלמידיו של [[הרצי&quot;ה קוק]], את הכרך הראשון של החיבור לאור, בהוצאת [[מכון הרצי&quot;ה]]. הכרך השני של החיבור נדפס בשנת ה&#039;תש&quot;ן. מהדורה שנייה ומתוקנת של כרכים אלה, בתוספת ה&quot;מהדורה בתרא&quot; בכרך הראשון, נדפסה בשנת ה&#039;תשנ&quot;ה. בשנת ה&#039;תשנ&quot;ד נדפס הכרך השלישי, ומהדורה מתוקנת בשנה שלאחר מכן. בשנת ה&#039;תש&quot;ס הושלמה הסדרה עם צאת הכרך הרביעי לאור.<br /> <br /> מהדורת הדפוס של הספר כוללת ארבעה כרכים.<br /> * &#039;&#039;&#039;א&#039;&#039;&#039; – ההקדמה, [[מסכת ברכות]] פרקים א-ה (דף ב – דף לד), וכן ה&quot;מהדורה בתרא&quot; של תחילת החיבור. בסך הכל כולל הספר 508 פיסקאות ב-178 עמודים.<br /> * &#039;&#039;&#039;ב&#039;&#039;&#039; – מסכת ברכות פרקים ו-ט (דף לה – דף סד), וכן על משניות מ[[סדר זרעים]] ([[מסכת פאה|פאה]], [[מסכת דמאי|דמאי]], [[מסכת שביעית|שביעית]], [[מסכת מעשר שני|מעשר שני]] ו[[מסכת ביכורים|ביכורים]]). בסך הכל כולל 543 פיסקאות ב-363 עמודים.<br /> * &#039;&#039;&#039;ג&#039;&#039;&#039; – [[מסכת שבת]] פרקים א-ב (דף ב – דף מ). בסך הכל כולל הספר 387 פיסקאות ב-229 עמודים.<br /> * &#039;&#039;&#039;ד&#039;&#039;&#039; – על מסכת שבת פרקים ג-יד (דף מא – דף קח). בסך הכל כולל הספר 539 פיסקאות ב-292 עמודים.<br /> בפתח כל כרך נדפסה הקדמה קצרה מאת העורכים, וכן תוכן עניינים מפורט, המציין את נושאי הפרקים השונים בכרך. כמו כן, בחתימת כל כרך הובא מפתח עניינים מפורט לתכני הכרך. בהקדמה שנדפסה בפתח השער הרביעי ציינו עורכי מכון הרצי&quot;ה, כי בכוונתם &quot;להוציא לאור גם כרך מילואים, שיכלול ליקוטים מדברי הראי&quot;ה בדפוס ובכתב יד על עין יעקב&quot;. כרך מילואים זה מעולם לא נדפס.<br /> <br /> == תוכני החיבור ==<br /> {{להשלים|נושא=יהדות}}<br /> מגמת הספר מנוסחת בהקדמה, שרבים מייחסים לה חשיבות גם ללא קשר לתכני הספר. בין השאר מציג בה הרב קוק תפיסה היסטורית ופילוסופית של [[תקופת בית שני|תקופת בית המקדש השני]]. בהקדמת הספר כותב המחבר כי בא לכתוב ספר זה בגלל המיעוט (באיכות ובכמות) של ספרי יהדות &quot;קלים לקריאה&quot; בתקופתו.<br /> <br /> == אופי החיבור ומקומו בכתבי הראי&quot;ה ==<br /> כפי הנראה תכנן הראי&quot;ה לכתוב ביאור מקיף על כל אגדות התלמוד הבבלי. כתוצאה מן העיכובים במשך השנים, ניכרים הבדלים משמעותיים בסגנון ובאופי הכתיבה לאורך הספר. לדברי הרב [[משה צבי נריה]], תלמידו של הרב קוק, &quot;המעיין בביאורו של הרב לעין יעקב, עין איה, יווכח מיד באיזו מידה סיגל הרב לעצמו את סגנון [[המהר&quot;ל]] וגישתו לביאור מאמרי חז&quot;ל&quot;.&lt;ref&gt;הרב משה צבי נריה, &#039;&#039;&#039;בשדה הראי&quot;ה&#039;&#039;&#039;, ירושלים תשע&quot;ה, עמ&#039; 170.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> יש רבנים הממליצים להתחיל ללמוד את [[כתבי הראי&quot;ה]] דווקא מחיבור זה.{{הערה|1=הרב [[אליהו זייני]] מלמד ספר זה כמבוא לתורת הרב קוק; הרב [[יובל שרלו]] (בנספח לספרו &quot;וארשתיך לי&quot;) ממליץ לבכר את הלימוד בעין איה על הלימוד ב[[אגרות הראי&quot;ה]].}}<br /> <br /> == עין איה על מסכתות נוספות ==<br /> בספר [[מאמרי הראיה]] הובאו 15 פרקים מתוך עין איה על [[אגדות רבה בר בר חנה]] שב[[מסכת בבא בתרא]].&lt;ref&gt;&#039;&#039;&#039;מאמרי הראיה&#039;&#039;&#039;, ירושלים תשמ&quot;ד, עמ&#039; 421–448.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> כמו כן, באייר ה&#039;תש&quot;ע (2010) לרגל חתונה משפחתית, נדפסה החוברת &quot;כהונת רפאל&quot; – מתורתו של הרב [[רפאל קוק]], אחיינו של הראי&quot;ה, ובה בין השאר שש עשרה פיסקאות מעין איה על [[סדר נשים]] (מסכתות [[כתובות]] ו[[יבמות]]). פסקאות אלה נדפסו בכרך השישי של [[אוצרות הראי&quot;ה]].&lt;ref&gt;&#039;&#039;&#039;אוצרות הראי&quot;ה&#039;&#039;&#039;, ראשון לציון תשע&quot;ה, כרך ו, עמ&#039; 136–145.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * הרב אמיר דומן, &#039;&#039;&#039;מפתח עין איה&#039;&#039;&#039; – מפתח נושאים, סוגיות ושיטות, הוצאת אשיחה, [[כוכב השחר (יישוב)|כוכב השחר]] ה&#039;תשע&quot;א<br /> *הרב גיל דביר, &#039;&#039;&#039;עיוני אי&quot;ה&#039;&#039;&#039; – ביאור לפסקאות נבחרות מעין אי&quot;ה על סדר [[פרשת השבוע]], [[ה&#039;תשע&quot;ט]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{מיזמים|ויקיטקסט=עין איה}}<br /> *[http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=18 שיעורים בעין איה] מאתר [[מכון מאיר]]<br /> *[http://emuna.org.il/#!/ מנוע חיפוש בעין איה לפי נושאים] שפותח בידי הרב אמיר דומן ויצחק קרומביין<br /> *{{אסיף|סוג=תגית}}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{הרב קוק}}<br /> {{כתבי הראי&quot;ה}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חיבורי הראי&quot;ה שהתפרסמו לאחר מותו]]<br /> [[קטגוריה:ספרי מכון הרצי&quot;ה]]</div>

imported>מיכאל משיכון בבלי