https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A2%D7%99%D7%96%D7%90%D7%AA_%D7%93%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%96%D7%94 2026-09-14T10:16:59Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%96%D7%90%D7%AA_%D7%93%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%96%D7%94&diff=497936&oldid=prev 2025-07-05T00:26:12Z

<p>ניקוי תבניות</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות<br /> |תמונה=Darwaza.jpg<br /> }}<br /> &#039;&#039;&#039;מוחמד עיזאת דראוזה&#039;&#039;&#039; (ב[[ערבית]]: &#039;&#039;&#039; محمد عزت دَرْوَزَة&#039;&#039;&#039;, תעתיק מדויק: &#039;&#039;&#039;מחמד עזת דַרְוַזַה&#039;&#039;&#039;; [[1888]]–[[1984]]; בעיתונות העברית של התקופה נכתב שמו לרוב &quot;עזת דרווזה&quot;) היה איש [[חינוך]], [[היסטוריון]] ופעיל [[פוליטיקה|פוליטי]] [[פלסטינים|פלסטיני]], יליד [[שכם]]. מראשוני תנועת [[הלאומיות הערבית]] ב&quot;[[סוריה הגדולה]]&quot;, מראשי [[הוועד הערבי העליון]] ומזכירו. נמנה עם מייסדי התנועות ה[[פאן-ערביות]] [[אל-פתאת]] ו[[מפלגת אל-איסתקלאל]] (שימש נציגה לוועד הערבי העליון ומזכירו של הוועד ב-[[1936]]). הטיף בעד עצמאות ערבית, נגד [[שלטון המנדט]] ונגד ה[[ציונות]]. כמקורב ל[[משפחת חוסייני]], שימש פעמים רבות שליחו ועושה דברו של [[המופתי של ירושלים]], חאג&#039; [[אמין אל-חוסייני]].{{הערה|[[#שמעוני|שמעוני]], עמ&#039; 289, הערה 22, עמ&#039; 297}}<br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> [[קובץ:Palestinian leaders imprisoned in Sarafand.jpg|200px|ממוזער|שמאל|מימין לשמאל: עיזאת דראוזה, שייח&#039; סברי עבדין ו[[עווני עבד אל-האדי]] במעצר ב[[צריפין]], 1936.]]<br /> משפחתו של דראוזה הייתה משפחת סוחרי בדים, בעלת חנות בשוק של שכם וקשרי מסחר ב[[דמשק]] ו[[ביירות]]. לאחר שהשלים לימודים תיכוניים התקבל ב-[[1906]] לעבודה במשרד ה[[דואר]] וה[[טלגרף]] הממשלתי. זמן קצר לאחר מהפכת [[הטורקים הצעירים]] חש דראוזה אכזבה לאור תחושתו שהשלטון דוחק את רגלי הערבים המקומיים ובניגוד לתקוות שתלה לפיהן הערבית תהפוך לשפה רשמית ב[[לבנט]] ושפקידים ערבים יכהנו במשרות בכירות. הדבר הובילו לפיתוח רעיונות של עצמאות ערבית לאומית, אותם ניסה לקדם באמצעות הצטרפות ל[[מועצת האיחוד והקידמה]], ממנה פרש עד מהרה עקב הלאומיות הטורקית ששלטה בה. ב-[[1911]] היה שותף להקמת מפלגת [[אל-פתאת]] והחל לפעול נגד מכירת אדמות ערבים ל[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]]. ביוני [[1913]] השתתף כציר מטעם [[ג&#039;מאעין]] ב[[הקונגרס הערבי הלאומי הראשון|קונגרס הערבי הלאומי הראשון]], הכינוס הראשון של התנועה הלאומית הפאן ערבית שהתקיים ב[[פריז]]. ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] ניסה להקים רשת בתי ספר ערביים, שיהוו תחליף למערכת החינוך הממשלתית הטורקית, אך פרוץ המלחמה סיכל את היוזמה.<br /> <br /> בעת המלחמה, שירת דראוזה במשרד הדואר, אך עם פרוץ [[המרד הערבי]] ב-[[1916]], [[עריקות|ערק]] והצטרף לכוחות [[פייסל הראשון, מלך עיראק|האמיר פייסל]] שלחמו לשחרור [[עבר הירדן]] ודמשק משלטון האימפריה העות&#039;מאנית. לאחר המלחמה שהה דראוזה בדמשק ובין השנים [[1919]]–[[1920]] כיהן כמזכ&quot;ל אל-פתאת וכציר ב[[הקונגרס הערבי-פלסטיני|קונגרס הערבי-פלסטיני]] הראשון שנערך ב[[ירושלים]] ב-1919. דראוזה ייצג את הרעיון הפאן-ערבי (לא את רעיון העצמאות הפלסטינית הצרה) ופעל לשם הקמת חזית מאוחדת של רעיון &quot;סוריה הגדולה&quot; שיוצג ל[[ועדת קינג-קריין|וועדת קינג-קריין]], לשם כך ארגן נציגות אזורית משכם ופנה אל [[כאמל אל-חוסייני]], ו[[אמין אל-חוסייני]] על מנת לנסח הצעת החלטה משותפת.<br /> דראוזה היה מזכיר &quot;[[המועדון הערבי]]&quot; (&quot;א-נאדי אל-ערבי&quot;), ארגון שהוקם ב-1918 בדמשק על ידי פלסטינים במטרה להתנגד לציונות ולאחד את פלסטין עם סוריה, והפך לארגון הלאומי הראשי בסוריה. ביולי 1919 נערכה במועדון [[הקונגרס הסורי הלאומי|הקונגרס הכללי הסורי]] הראשון ודראוזה היה מזכירו.{{הערה|[[יהושע פורת]], &#039;&#039;&#039;[[צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)|צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929]]&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 62.}} כמו כן, היה המזכיר הכללי של אגודת &quot;אל-פתאה&quot;.{{הערה|יהושע פורת, &#039;&#039;&#039;צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 71.}}<br /> באביב 1920, לאחר שנודע יותר בציבור הפלסטיני על עמדתו הבלתי-מתנגדת של פייסל לציונות, אמר דרוזה בקונגרס הסורי השני: &quot;עד היום שתקנו אך בעתיד לא נוכל לשתוק ולא נסכים להקריב את פלסטין על מזבח העצמאות... הפלסטינים שתקו עד עתה מפני כבוד המדינה הסורית, אולם פלסטין האומללה נחרבה&quot;.{{הערה|יהושע פורת, &#039;&#039;&#039;צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 72.}}<br /> <br /> ביוני 1921 כתב בעיתון [[אל-כרמל (כתב עת)|אל-כרמל]]: &quot;פלסטין היא ארץ ערבית טהורה... אין נמצאים בארצות ערב אלא הערבים הטהורים או ה[[מסתערבים (עדה)|מסתערבים]], אשר אינם יודעים לאומיות אלא הערבית וכולם מדברים בלשון אחת... אין אפשרות לאומה אחרת, בעלת לשון עצמאית, מנהגים ומסורת מיוחדים ושאיפה מדינית מנוגדת, לחיות עמם.... אנו חיים עתה בעידן הלאומיות... אין קבוצות לאומיות נפרדות יכולות לדור בכפיפה אחת&quot;.{{הערה|יהושע פורת, &#039;&#039;&#039;צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 38–39.}}<br /> באוגוסט 1922 הציע ל[[הוועד הפועל הערבי|וועד הפועל הערבי]] להדגיש במאבקו כי אסור להאמין ליהודים, שכן &quot;הם נוכלים והרי [[הקוראן]] עצמו מלא בסיפורים על מעשי המרמה של היהודים&quot; וכי פסוקיו וסיפורי ה[[חדית&#039;]] &quot;מספרים על רמאותם, עורמתם, אהבת עצמם ושחיתותם&quot;.{{הערה|יהושע פורת, &#039;&#039;&#039;צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 48.}}<br /> <br /> לאחר שהתאכזב ממנהיגותו של פייסל (בו ראה תומך של הציונות) ומהתפוררותה המהירה של האחדות הערבית לאחר כינון ה[[מנדט חבר הלאומים|מנדט]] הבריטי על ארץ ישראל והצרפתי על סוריה עקב [[ועידת סן רמו]] וגירושו של פייסל מדמשק; שב דראוזה לעסוק בנושאי חינוך בשכם. הוא הקים את בית הספר א-נג&#039;אח נבלוסי (לימים [[אוניברסיטת א-נג&#039;אח]]), לימד בו, חיבר [[ספר לימוד|ספרי לימוד]] וכיהן כמנהלו בין השנים [[1922]]–[[1927]]. תוכנית הלימודים כללה תכנים של [[לאומנות ערבית]]. בין היתר חיבר דראוזה באותה עת את הספר &quot;שעורים בהיסטוריה ערבית: מימי קדם ועד התקופה המודרנית&quot;, הפורס את ה[[נרטיב]] ההיסטורי הערבי, שהיה לספר לימוד פופולרי בכל רחבי העולם הערבי. ממשלת המנדט אסרה את הלימוד מספר זה.{{הערה|{{דבר|בעיתונות הערבית|ספר אסור|19390719|66}}}}<br /> בראשית שנות ה-20 הוצג בתיאטרון &quot;אל-מנשיה&quot; בשכם מחזה פרי עטו של דראוזה ושמו &quot;המתווך ובעל הקרקע&quot;, בו מפתה בתו של המתווך את בנו של בעל הקרקע למכור אותה ליהודים.{{הערה|[[תום שגב]], &#039;&#039;&#039;ימי הכלניות&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 225.}}<br /> <br /> בשנת [[1930]] התמנה לוועד הפועל הערבי של [[המועצה המוסלמית העליונה]] והחל לערוך את ה[[עיתון]] [[אל-ג&#039;מאעיה אל-ערביה]] (&quot;הכלל הערבי&quot;) המזוהה עם החוסיינים, שפנה אל המעמד הבינוני-הנמוך, תקף את הערבים העשירים המשתפים פעולה עם פקידי המנדט והציונים וקרא לערבים להתאחד ולהילחם נגד המנדט הבריטי.{{הערה|[[#שמעוני|שמעוני]], עמ&#039; 404}} בשנות ה-30 מונה על ידי אמין אל-חוסייני ל&quot;מנהל הכללי של ההקדשות&quot;.{{הערה|יהושע פורת, &#039;&#039;&#039;צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 155.}} ב-[[1932]] ייסד יחד עם [[עווני עבד אל-האדי]] ואחרים את [[מפלגת אל-איסתקלאל]] ובתחילת [[המרד הערבי הגדול]] ב-[[1936]] התמנה למזכיר [[הוועד הערבי העליון]],{{הערה|[[#שמעוני|שמעוני]], עמ&#039; 297}} לאחר שב-7 ביוני עצרה הממשלה את עבד אל-האדי, קודמו בתפקיד. כעבור שבועיים נעצר גם הוא.{{הערה|יהושע פורת, &#039;&#039;&#039;[[צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)|ממהומות למרידה: התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929]]&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 204.}} דראוזה נאסר עקב השפעתו הפוליטית ונכלא ב[[מחנה צריפין]]. בהמשך גורש לדמשק, שם יסד את [[הוועד המרכזי לג&#039;יהאד לאומי בפלסטין]] {{אנ|Central Committee of National Jihad in Palestine}} ברוחו של [[עז א-דין אל-קסאם]] כארגון התנגדות אלימה שפעל לרצח של יהודים ובריטים ובין ראשיו נמנה [[יוסוף אבו דורה]]. ב-[[1939]] הואשם על ידי שלטונות המנדט הצרפתי בעידוד מרד ונכלא בדמשק למשך חמש שנים בהן עסק בלימודי [[קוראן]]. הוא שוחרר בנובמבר [[1944]], אך המנדט הבריטי מנע ממנו מלחזור לשכם, כך שדראוזה עבר ל[[בורסה (עיר)|בורסה]] שב[[טורקיה]] ושהה שם עד סוף [[1945]]. באוקטובר אותה שנה שב לדמשק ועסק עם [[עווני עבד אל-האדי]] בארגון סיוע סורי לערביי ארץ ישראל.{{הערה|{{על המשמר||ראשי האסתיקלאל בסוריה מגייסים עזרה למקרה של &quot;משבר&quot; בא&quot;י|19451024|1}}}}<br /> <br /> בשלהי [[1946]] חידש [[המופתי של ירושלים|המופתי]] חאג&#039; [[אמין אל-חוסייני]] את פעילות [[הוועד הערבי העליון]] ובחר בדראוזה לכהן כאחד מחברי המועצה העליונה שכללה עשרה חברים. ב-[[1947]] ייצג את הוועד הערבי בוועידת [[הליגה הערבית]] שהתכנסה בלבנון אולם זמן קצר לאחר מכן התפטר עקב חילוקי דעות עם המופתי.<br /> <br /> במהלך שארית חייו חי ב[[סוריה]], כאשר הוא מתרכז בכתיבה ומתנזר מפוליטיקה. כתיבתו עסקה בהיסטוריה ערבית וטורקית, ספרי זכרונות על ילדותו ועל המאבק הלאומי הערבי וספרי פרשנות לקוראן (&quot;[[תפסיר]] מודרני&quot;).<br /> <br /> ההיסטוריון [[יהושע פורת]] מציין בספרו על [[התנועה הלאומית הפלסטינית]], כי דראוזה &quot;בולט ב[[היסטוריוגרפיה]] הערבית בכנוּתו לגבי תופעות אלה ואחרות, שאינן כה נוחות ל[[מיתולוגיה]] הלאומית הערבית&quot;.{{הערה|יהושע פורת, &#039;&#039;&#039;ממהומות למרידה&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 299, הערה 150.}}<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * {{עוגן|שמעוני|[[יעקב שמעוני]], &#039;&#039;&#039;ערביי ארץ ישראל&#039;&#039;&#039;, תל אביב תש&quot;ז, עמ&#039; 232–233}}<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> {{ויקישיתוף בשורה|Category:Izzat Darwaza}}<br /> * [http://passia.org/personalities/455 DARWAZEH, MOHAMMED IZZAT (1887-1984)] (מאגר האישים באתר [http://passia.org PASSIA])<br /> * {{דבר||מהו הדרך ל&quot;אסתקלאל&quot;?|19310726|6}}<br /> * {{דבר||פקיד המופתי מכריז מלחמה על רבו|19310901|5}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> {{מיון רגיל:דראוזה, עיזאת}}<br /> [[קטגוריה:לאומיות פאן-ערבית: אישים]]<br /> [[קטגוריה:פוליטיקאים פלסטינים]]<br /> [[קטגוריה:היסטוריונים פלסטינים]]<br /> [[קטגוריה:ילידי 1888]]<br /> <br /> [[קטגוריה:פלסטינים שנפטרו ב-1984]]<br /> [[קטגוריה:סגל אוניברסיטת א-נג&#039;אח]]</div>

imported>AutoMod