imported>עוד אחד: /* פרסומיו */

2026-04-24T18:27:26Z

פרסומיו

דף חדש

{{מדען
| עיסוק = חוקר רב תחומי של המלחמה, הלאומיות והאידאולוגיה
| השכלה = * [[בית הספר הריאלי]] העברי בחיפה
* [[אוניברסיטת חיפה]]
* [[אוניברסיטת תל אביב]]
* [[אוניברסיטת אוקספורד]]
| פרסים והוקרה = * [[פרס א.מ.ת.]] (2019)
* פרס האגודה הישראלית למדע המדינה
* פרס יצחק שדה לספרות צבאית
| ענף מדעי = [[מדעי החברה]], [[מדע המדינה]], [[היסטוריה של הרעיונות]]
| תמונה = Azar Gat.jpg
}}
'''עזר גת''' (נולד ב-[[1959]]) הוא חוקר [[ישראל]]י של ה[[מלחמה]], ה[[לאומיות]] וה[[אידאולוגיה]], [[פרופסור]] ב[[בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים, אוניברסיטת תל אביב|בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. מחקריו משלבים מומחיות בתחומי ה[[היסטוריה]], ה[[אבולוציה]], ה[[אנתרופולוגיה]], ו[[מדעי החברה]]. הוא מחברם של שנים-עשר ספרים אשר עוסקים בתולדות המחשבה הצבאית, בשאלות היסוד של מהי [[מלחמה]] ובסיבות לה, במאבקים שבין מדינות [[דמוקרטיה|דמוקרטיות]] ליריביהן הלא-דמוקרטים, בתופעת ה[[לאומיות]] ובתופעת ה[[קיבעון]] ה[[אידאולוגיה|אידאולוגי]]. ספריו תורגמו לשפות רבות.

גת כיהן כפרופסור וכחוקר אורח ב[[אוניברסיטת אוקספורד]], [[אוניברסיטת ייל]], [[אוניברסיטת סטנפורד]], [[אוניברסיטת ג'ורג'טאון]], [[אוניברסיטת אוהיו]], [[אוניברסיטת פרייבורג]], [[אוניברסיטת מינכן]] ו[[אוניברסיטת קונסטנץ]]. הוא זכה שלוש פעמים במלגת אלכסנדר פון הומבולדט ושלוש פעמים במלגות קרן המדע הישראלית (ISF). כמו כן, זכה במלגת רוטשילד, במלגת פולברייט, ובמלגת המועצה הבריטית. גת הוא חתן [[פרס א.מ.ת.]] לשנת [[2019]].

== ביוגרפיה ==
גת הוא בוגר [[בית הספר הריאלי]] העברי בחיפה, בעל [[בוגר אוניברסיטה|תואר ראשון]] מ[[אוניברסיטת חיפה]] ([[1978]]), [[מוסמך אוניברסיטה|תואר שני]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]] ([[1983]]) ותואר [[דוקטור]] מ[[אוניברסיטת אוקספורד]] ([[1986]]). גת הוא [[רב-סרן]] במילואים.

מאז שנת 1987 נמנה גת עם סגל החוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב (כיום [[בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים, אוניברסיטת תל אביב|בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים]]), שבו הוא מכהן כ[[פרופסור מן המניין]] וכמופקד הקתדרה לביטחון לאומי על שם [[עזר ויצמן]]. שימש בעבר פעמיים כראש החוג. כמו כן, יסד את תוכנית ה-[[מוסמך אוניברסיטה|מ"א]] האקזקוטיבית בביטחון ודיפלומטיה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://social-sciences.tau.ac.il/sec-dip-exec/goal|כותרת=לימודי מ"א בביטחון ובדיפלומטיה, אוניברסיטת תל אביב}}</ref> ואת תוכנית ה-מ"א הבין-לאומית בביטחון ודיפלומטיה (באנגלית),<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://secdip.tau.ac.il/about-us|כותרת=MA Program in Security and Diplomacy, Tel Aviv University}}</ref> ועומד בראשן. גת הוא יועץ אקדמי ל[[המכון למחקרי ביטחון לאומי|מכון למחקרי ביטחון לאומי]] (INSS).

==מחקריו==
=== תולדות המחשבה הצבאית ===
ספרו הראשון של גת "The Origins of Military Thought from the Enlightenment to Clausewitz", אשר ראה אור בשנת [[1989]], מיזג בין שני תחומים שהיו עד אז נפרדים לחלוטין: [[אסטרטגיה צבאית|המחשבה האסטרטגית]] וה[[היסטוריה של הרעיונות]]. הספר הראה שהמחשבה הצבאית של המאה ה-18 צמחה מרעיונות [[עידן הנאורות|ההשכלה]], וביקשה ליצור תאוריה כללית של המלחמה המבוססת על כללים ועקרונות אוניברסליים. ביקורתו של [[קרל פון קלאוזביץ]] על המחשבה הצבאית הזו מוסברת בספר כביטוי לריאקציה הסוחפת של [[התנועה הרומנטית|הרומנטיקה]] נגד רעיונות ההשכלה במפנה המאה ה-19.

בספרו "The Development of Military Thought: The Nineteenth Century", שראה אור בשנת [[1992]], המשיך גת בהצגת [[אסכולה|האסכולות]] המרכזיות של המחשבה הצבאית במאה ה-19. ספרו "Fascist and Liberal Visions of War: Fuller, Liddell Hart, Douhet, and Other Modernists" משנת [[1998]] חשף את הזיקה הקרובה שהתקיימה בעשורים הראשונים של המאה ה-20 בין התאורטיקנים הבולטים של רעיונות הלוחמה הממוכנת – ביבשה ובאוויר – לבין זרמים [[פוטוריזם|פוטוריסטיים]] ו[[פשיזם|פשיסטיים]], שהעלו על נס חזונות של עולם עתידי אליטיסטי וממוכן. כמו כן, הציג הספר את הגותו של [[באזיל לידל הארט|ב.ה. לידל הארט]] בבריטניה [[ליברליזם|הליברלית]] שלאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] כביטוי חלוצי לרעיונות שיהפכו לבסיס ההתייחסות של חברות [[דמוקרטיה ליברלית|דמוקרטיות ליברליות]] למלחמה ולניהולה מאז ועד ימינו. בספר זה ובספר "British Armour Theory and the Rise of the Panzer Arm: Revising the Revisionists" משנת [[2000]] סתר גת את ההאשמות שהופנו כלפי לידל הארט בדבר זיוף כביכול של השפעתו על התהוות [[דוקטרינה צבאית|דוקטרינת]] ה[[לוחמת שריון|שריון]] הגרמנית לקראת [[מלחמת העולם השנייה]].

ספריו מהשנים 1989, 1992 ו-1998 נאספו לכרך אחד "A History of Military Thought: From the Enlightenment to the Cold War" שראה אור בשנת [[2001]] ב[[הוצאת אוניברסיטת אוקספורד]]. הספר תורגם לעברית בשני כרכים (הוצאת [[מערכות]]): "מקורות המחשבה הצבאית המודרנית" (2000), ו"התפתחות המחשבה הצבאית במאה העשרים" (2002), וזכה ב[[פרס יצחק שדה לספרות צבאית]].

=== מהי מלחמה? שאלות יסוד ===
הספר "War In Human Civilization" משנת 2006 הוא חיבור [[אינטרדיסציפלינרי]] הבוחן באופן ביקורתי ידע ותובנות מתחומי האנתרופולוגיה, התאוריה האבולוציונית, מדע המדינה, ההיסטוריה, הסוציולוגיה, הכלכלה והיחסים הבין-לאומיים. זאת במגמה להעמיד תשובות לשאלות עתיקות יומין שבחלקן נחשבו לבלתי פתירות: ממתי בני אדם לוחמים – האם מצב הטבע האנושי לפני החקלאות והמדינה היה לוחמני (כפי שטען [[תומאס הובס|הובס]]) או שלומני (כפי שטען [[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]]); מהן הסיבות למלחמה; וכיצד השפיעו עליה הופעת [[מדינה|המדינות ההיסטוריות]], תהליך ה[[מודרניזציה]] ו[[דמוקרטיה ליברלית|הדמוקרטיה הליברלית]]. הספר נבחר על ידי המוסף הספרותי של הטיימס (TLS) לאחד מספרי השנה של 2006, ותורגם ליפנית, קוריאנית וסינית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://social-sciences.tau.ac.il/profile/azargat|כותרת=פרופיל: פרופ' עזר גת}}</ref> [[יובל נח הררי|יובל נוח הררי]] ציין אותו במשאל שהתפרסם ב"[[הארץ]]" כספר שהשפיע עליו יותר מכול.<ref>{{הארץ|מגזין אודיסאה|באיזה עניין שינית את דעתך, ולמה? אנשי מדע ורוח עונים|0000017f-db84-df62-a9ff-dfd710b80000|21 במאי 2013|מנויים=לא}}</ref>

=== מאבקי הדמוקרטיות מול יריביהן (עבר ועתיד) ===
הספר "Victorious and Vulnerable: Why Democracy Won in the 20th Century and How it is still Imperiled" משנת [[2010]] בוחן את הסיבות לניצחון הדמוקרטיה בעולם במאתיים השנה האחרונות, ואת הרלוונטיות של תהליך זה לשאלת התפתחותן העתידית של [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ו[[רוסיה]] במאה ה-21. בנוסף, מנתח הספר את סכנות ה[[טרור]] ה[[נשק בלתי קונבנציונלי|בלתי קונבנציונלי]]. הספר זכה בפרס ספר השנה של [[האגודה הישראלית למדע המדינה]] לשנת 2010.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.eng.ispsa.org/_files/ugd/3bd757_ad139e1b441c4163893a5b1fdd8c9a35.pdf|כותרת=כנס האגודה הישראלית למדע המדינה שנת 2010}}</ref> חזרתן לזירה של ה[[מעצמה|מעצמות]] ה[[אוטוריטריות]]-[[קפיטליזם מדיני|קפיטליסטיות]] עמדה במרכזם של שני מאמרים שפרסם גת בכתב העת "[[Foreign Affairs]]" בשנים [[2007]] ו-[[2009]], בתקופה שמרבית החוקרים סברו שניצחונה הסופי של הדמוקרטיה כבר הושג. גת מיישם את תפיסותיו ההיסטוריות בניתוח [[מלחמת חרבות ברזל]], ובשורה של פרסומים הסביר מדוע אין שום אפשרות לישראל לקבל את תנאי חמאס לשחרור החטופים, אבל במקביל הסביר מדוע על ישראל לקבל את האפשרות של שיבת [[רש"פ]] לרצועה, כפתרון הסביר היחיד לבעיית עזה.{{הערה|{{הארץ|עזר גת|המלחמה עוד לא הסתיימה|0000018f-15a5-d361-a3ef-57f5ce4c0000|29 באפריל 2024}}}}

=== תופעת הלאומיות ===
ספרו "Nations: The Long History and Deep Roots of Political Ethnicity and Nationalism" משנת [[2013]], שנכתב יחד עם [[אלכסנדר יעקובסון]], שולל את הטענה שה[[לאומיות]] היא תופעה [[מודרניות|מודרנית]] טהורה ומלאכותית, אם לא מניפולטיבית לחלוטין. הספר מראה שהזיקה ההדוקה בין [[אתניות]] למדינה מתקיימת מאז הופעתן של מדינות בראשית ההיסטוריה. המודרניות הובילה להידוק הזיקות הלאומיות ולהעצמתן באמצעות מושגי ה[[ריבונות]] העממית וה[[שוויון]] האזרחי. אולם הספר טוען כי אין שחר לטענה שהזיקות הלאומיות – שבעבר כמו בהווה הולידו תמיד גילויים אדירי עוצמה של הזדהות, הקרבה ומסירות נפש קולקטיביים – הן חדשות או שטחיות. הספר תורגם לספרדית, טורקית וקוריאנית.

=== סיבות המלחמה ===
הספר "The Causes of War and the Spread of Peace: But Will War Rebound?" משנת [[2007]] פורס את מערכת ה[[מוטיבציה|מוטיבציות]] האנושיות שמובילה למלחמה, נושא שנזנח לחלוטין בספרות [[יחסים בין-לאומיים|היחסים הבין-לאומיים]]. הספר מראה כיצד תהליך ה[[מודרניזציה]] במאתיים השנה האחרונות הביא לירידה מתמשכת בשכיחות המלחמה מאז [[1815]], משום שהוא שינה את האטרקטיביות היחסית בין שְלוש האסטרטגיות היסודיות של ההתנהגות החברתית האנושית: שיתוף הפעולה, התחרות השלומנית והקונפליקט האלים. הוא גם מסביר את החריגה הגדולה ממגמה זו: שתי [[מלחמות העולם]]. גת שולל את הסברה הרווחת שהמלחמה הפכה ליקרה ומרובת אבדות יותר ב[[העידן המודרני|עידן התעשייתי-מודרני]], ומראה שמה שמציין עידן זה הוא שהשלום נעשה לרווחי יותר.

=== קיבעון אידאולוגי ===
בספרו "Ideological Fixation: From the Stone Age to Today’s Culture Wars" משנת [[2022]] משלב גת שוב ידע מדיסציפלינות שונות. הספר עושה מאמץ לפצח את הפרדוקס שעל פיו הכול מכירים בתופעת ה[[קיבעון]] ה[[אידאולוגיה|אידאולוגי]] ובהטיה בפרשנות העובדתית של המציאות הכרוכה בו, ואף על פי כן, לעיתים קרובות כל כך, נופלים לה קורבן. גם בתחום זה מיישם גת את תובנותיו למקרה של [[מלחמת חרבות ברזל]], שחוללה בין השאר את הוויכוח על הדרך הנכונה לנהל את מדיניות הביטחון הישראלית: הרתעה מול הכרעה, צבא גדול מול צבא קטן, צבא יבשה מול טכנולוגיה. גת טוען לגבי כל מערכת השיקולים הללו שיש לשלב את כל המרכיבים במינונים נכונים על פי שיקול דעת מקצועי, וכי אין מקום לקיבעון לגבי אפשרות כלשהי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inss.org.il/he/publication/land-force/|הכותב=עזר גת|כותרת=הגדלת צבא היבשה או עדיפות לטכנולוגיה?|אתר=INSS|תאריך=14 במרץ 2024}}</ref> עם זאת הוא מזהיר מפני התמכרות ל"קונספציית המצוקה" (שהחליפה להבנתו את "קונספציית הרהב"), שמובילה להצעות מסוכנות מאוד לסיום מלחמת חרבות ברזל, המבוססות על ההנחה שסיום המלחמה למען החזרת כל החטופים לא תמנע חידושה במועד שישראל תבחר בעתיד, וכי המסקנה המתחייבת היא שאין לישראל ברירה אלא להמשיך ולהשמיד את "התשתית הצבאית הסמי-מדינתית המסיבית של חמאס", יעד שידרוש הפעלה קבועה של "קצירת דשא" (פשיטות והפצצות "כמו בגדה המערבית רק הרבה יותר").<ref>{{צ-מאמר|מחבר=עזר גת|שם=זהירות, הקונספציה החדשה – מרהב למצוקה|כתב עת=מבט על (INSS)|כרך=גיליון 1871|שנת הוצאה=25 ביוני 2024|קישור=https://www.inss.org.il/he/publication/conception/?|%20זהירות,%20הקונספציה%20החדשה%20–%20מרהב%20למצוקה}}</ref>

=== מיתוס קלאוזביץ, או בגדי המלך החדשים ===
כשהוא חוזר לנושא ספרו הראשון, גת טוען בספרו "The Clausewitz Myth, or the Emperor's New Clothes" משנת [[2024]] כי המוניטין של [[קרל פון קלאוזביץ|קלאוזביץ]] נופח בגלל הקשיים בהבנת ספרו הגדול, ''[[על המלחמה]]'' (1832). קלאוזביץ שינה את דעתו בנוגע להיבטים המכריעים ביותר של ניתוחו את ה[[מלחמה]] באמצע כתיבת הספר, ומת לפני שהספיק להשלים אותו. גת כותב שרבים מפרשניו של קלאוזביץ לא הודו – בפני עצמם לא פחות מאשר בפני קוראיהם – שהם לא ממש הבינו אותו. מכאן הכותרת "[[בגדי המלך החדשים]]". הספר חותר להבהיר את התפתחות מחשבתו של קלאוזביץ ולהסיר את מעטה המיסטיפיקציה וההערצה סביב יצירתו.

=== תאוריה צבאית וניהול מלחמה: מהי אסטרטגיה? ===
הלוחמה השתנתה באופן קיצוני לאורך ההיסטוריה, בעיקר בהשפעת שינויים [[טכנולוגיה|טכנולוגיים]]. אבל האם יש משהו מהותי ומתמשך שניתן לקבוע לגביה? בספרו משנת 2025 "Military Theory and the Conduct of War: What is Strategy All About?" דן גת ביחס שבין [[פוליטיקה]] ל[[מלחמה]], במשמעויות של "[[ניצחון]]", בהבחנה בין [[התקפה (צורת קרב)|התקפה]] ל[[הגנה (צורת קרב)|הגנה]] ובמשמעותם של מושגים כמו "עקרונות המלחמה" ו[[דוקטרינה צבאית]]. הוא מנתח את החידושים הצבאיים התכופים של ה[[מודרניות]], כולל הופעת [[נשק גרעיני|הנשק הגרעיני]] ומהפכות ה[[קיברנטיקה|סייבר]] וה[[רובוטיקה]] של זמננו. הוא גם מסביר מדוע [[לוחמת גרילה]] ו[[טרור]] הפכו למרכזיים יותר ויותר, ובאיזה כיוון הם מתפתחים. כש[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ו[[רוסיה]] מציבות אתגר הולך וגובר ל[[סדר עולמי חדש|סדר העולמי]], גת שואל אם המלחמה היא בטבע שלנו – או שמא היא למעשה בשקיעה.

==פרסומיו==
* מקורות המחשבה הצבאית המודרנית ([[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]]), עליו זכה ב[[פרס יצחק שדה לספרות צבאית]] בשנת [[2001]]
* התפתחות המחשבה הצבאית במאה ה-20 (משרד הביטחון – ההוצאה לאור)
* התיאוריה של המלחמה – איך מנהלים מערכה ואיך יודעים מי ניצח (הוצאת [[הקיפוד והשועל (מיזם)|הקיפוד והשועל]], התחנה - בית הוצאה לאור, 2026)

=== פרסומים באנגלית ===
<div style="direction: ltr;">
* The Origins of Military Thought from the Enlightenment to Clausewitz (Oxford, 1989)
* The Development of Military Thought: The Nineteenth Century (Oxford, 1992)
* Fascist and Liberal Visions of War: Fuller, Liddell Hart, Douhet, and Other Modernists (Oxford, 1998)
* British Armour Theory and the Rise of the Panzer Arm: Revising the Revisionists (St Antony/Macmillan, 2000)
* A History of Military Thought: From the Enlightenment to the Cold War (Oxford, 2001)
* War in a Changing World, co-edited with Zeev Maoz (Michigan, 2001)
* War in Human Civilization (Oxford, 2006)
* The Return of Authoritarian Great Powers, ''Foreign Affairs'' (July/August 2007)
* Which Way Is History Marching? – Debate: Azar Gat, Daniel Deudney and G. John Ikenberry, and Ronald Inglehart and Christian Welzel, "Foreign Affairs", July/August 2009
* Victorious and Vulnerable: Why Democracy Won in the 20th Century and How It Is still Imperiled (Rowman & Littlefield/Hoover, 2010)
* Nations: The Long History and Deep Roots of Political Ethnicity and Nationalism (Cambridge, 2012)
* Proving Communal Warfare among Hunter-Gatherers: The Quasi-Rousseauan Error, ''Evolutionary Anthropology'' (May 2015)
* The Causes of War and the Spread of Peace: But Will War Rebound? (Oxford, 2017)
* War and Strategy in the Modern World: From Blitzkrieg to Unconventional Terrorism, (collected articles; Routledge, 2018)
* Is War in Our Nature? What Is Right and What Is Wrong about the Seville Statement on Violence, ''Human Nature'' (June 2019)
* Ideological Fixation: From the Stone Age to Today’s Culture Wars (Oxford, 2022)
* The Clausewitz Myth: Or the Emperor's New Clothes (Chronos Books, 2024)
* Is the Decline of War a Delusion? The Long Peace Phenomenon and the Modernization Peace – the Explanation that Refutes or Subsumes All Others, ''Journal of Strategic Studies'' (November 2024)
* Military Theory and the Conduct of War: What Is Strategy All About? (Hurst Publishers, 2025)
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{פרופילי מדענים}}
* [https://social-sciences.tau.ac.il/profile/azargat עמוד הבית של עזר גת באתר בית הספר למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב]
* [https://web.archive.org/web/20130514021741/http://www.socsci.tau.ac.il/sec-dip/ האתר הרשמי של התוכנית לתואר שני בביטחון ודיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב]
* {{דבר ראשון|טל כספין|"הקשר בין הצלחה צבאית לניצחון אינו חד משמעי"|671792|21 באפריל 2026}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007274718205171|עזר גת}}
<div class="mw-content-ltr">
* [http://www.foreignaffairs.com/articles/62644/azar-gat/the-return-of-authoritarian-great-powers The Return of Authoritarian Great Powers – Azar Gat, Foreign Affairs, July/August 2007]
* [http://www.foreignaffairs.com/articles/65162/azar-gat-daniel-deudney-and-g-john-ikenberry-and-ronald-inglehar/which-way-is-history-marching Which Way Is History Marching?, Azar Gat, Daniel Deudney and G. John Ikenberry, and Ronald Inglehart and Christian Welzel, Foreign Affairs, July/August 2009]
</div>

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:גת, עזר}}
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: מדע המדינה]]
[[קטגוריה:היסטוריונים צבאיים ישראלים]]
[[קטגוריה:תאורטיקנים במדע המדינה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס יצחק שדה]]
[[קטגוריה:חוקרי מדע המדינה ישראלים]]
[[קטגוריה:בוגרי בית הספר הריאלי]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת תל אביב]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת חיפה]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד]]
[[קטגוריה:רבי-סרנים בצה"ל]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1959]]

עזר גת - היסטוריית גרסאות

imported>עוד אחד: /* פרסומיו */