imported>חזרתי: /* הערות שוליים */

2026-05-27T09:55:02Z

הערות שוליים

דף חדש

[[קובץ:Obed-edom_em_Hebraico.png|ממוזער|טקסט=הווריאציות השונות של השם עובד אדום הגיתי, מבני שבט לוי, אחד ממשרתיו של דוד המלך, באותיות דפוס|הווריאציות השונות של השם עובד אדום הגיתי, מבני שבט לוי, אחד ממשרתיו של דוד המלך, באותיות דפוס]]
'''עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי''', [[דמות מקראית]], היה מבני [[שבט לוי]] בתקופתו של [[דוד המלך]]. הוא מילא תפקידים שונים ב[[בית המקדש]], ובביתו שהה [[ארון הברית]] בדרכו ל[[עיר דוד]] ב[[ירושלים]].

==שמו ומוצא משפחתו==
השם "עובד" מצוי במקרא{{הערה|כך נקרא [[עובד (דמות מקראית)|סבו של דוד המלך]]. {{תנ"ך|רות|ד|כא}}}}, אך השם "אדום" אינו מקובל בישראל, ואפשר שהוא רומז לקשר כלשהו שהיה לו לארץ אדום{{הערה|ראו 'דעת מקרא' ל{{תנ"ך|שמואל ב|ו|י}}. במקרא מצינו עוד לוי בשם "עובד אדום", בדברי הימים-א טז,לח, וייתכן שהיה עוד כהן בעל שם זהה, ראו דברי הימים-א טו,כד בפירוש 'דעת מקרא' בשם [[הגר"א]].}}. כינויו "הגִּתי" רומז כנראה למגוריו בעיר [[גת (עיר פלשתית)|גת]] שב[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]]{{הערה|פירוש [[רד"ק]] בשמואל שם.}}, או [[גת רימון (נחלת דן)|גת רימון]] שבנחלת [[שבט דן|דן]] הצפונית{{הערה|פירוש 'דעת מקרא' שם.}}. על כל פנים, בשעת האירועים שנקשרו בשמו לא היה תושב גת{{הערה|ראו להלן, שארון הברית שהה בביתו כתחנה במסע מקרית יערים לירושלים.}}. יש מפרשים שקישרו בין "הגִּתי" לבין ה[[גיתית (כלי נגינה)|גיתית]], כלי נגינה ששימש בבית המקדש{{הערה|רבי [[אברהם אבן עזרא]] בפירושו ל{{תנ"ך|תהלים|ח|א}}, בשם רבי משה. לדעת ראב"ע עצמו אין זה שם כלי, אלא הפרק נקרא "הגיתית" כי דוד המלך ייעד אותו לשירתם של עובד אדום הגִּתי ובניו, בתקופה בה שימש כמנגן במקדש (וראו:{{ציטוטון|לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לִ'''בְנֵי קֹרַח''' מִזְמוֹר|{{תנ"ך|תהלים|פד|א}}}}, המתאים לקישור לעובד אדום, צאצאו של קורח).}}.

עובד אדום הוא צאצא של [[קורח]], ממשפחות בני [[קהת]] מ[[שבט לוי]]{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|כו|א|ד}}}}. שמות בניו: שְׁמַעְיָה הַבְּכוֹר, יְהוֹזָבָד, יוֹאָח, שָׂכָר, נְתַנְאֵל, עַמִּיאֵל, יִשָּׂשכָר ופְּעֻלְּתַי.

==שהיית ארון הברית בביתו==
{{ערך מורחב|החזרת ארון הברית לישראל והעלאתו לירושלים}}
כאשר העלה [[דוד המלך]] את ארון הברית מ[[קריית יערים]] לעיר דוד, אירע אסון באמצע הטקס, כאשר [[עוזא|עוזה]] (בכתיב אחר: עוזא), בנו של אבינדב ששמר על הארון עד כה בקרית יערים, נפטר לפתע, בעת שנגע בארון הברית. בעקבות האסון הבין דוד שאין זו שעת כושר מתאימה להעלאת הארון לעירו, והפנה אותו לתחנה זמנית בבית עובד אדום הגִּתי{{הערה|{{תנ"ך|שמואל ב|ו}},{{תנ"ך|דברי הימים א|יג}}}}. לא מפורש במקרא היכן היה ביתו, ומשתמע שהיה בירושלים או סמוך לה{{הערה|הכתובים מציינים שעוזה מת כשהארון הגיע ל{{ציטוטון|גֹּרֶן נָכוֹן|{{תנ"ך|שמואל ב|ו|ו}}}}, או {{ציטוטון|גֹּרֶן כִּידֹן|{{תנ"ך|דברי הימים א|יג|ט}}}}, ומקומן אינו ידוע. אולם בתיאור העלאת ארון הברית בשנית, מבית עובד אדום לעיר דוד, נאמר שלאחר כל שישה צעדים שצעדו נושאי הארון נעצרה התהלוכה להקרבת קרבנות ({{תנ"ך|שמואל ב|ו|יג}}), ומסתבר, אפוא, שהמקום היה קרוב מאוד לעיר דוד. בפירוש רש"י במסכת סוטה (דף לה עמוד ב ד"ה ולבסוף) מופיעה דעה לפיה "גורן נכון" הוא גורן [[ארוונה היבוסי]] בהר הבית, ומכאן שעוזה מת סמוך מאוד לעיר דוד, וממילא גם בית עובד אדום צריך להיות בסביבת הר הבית. יש משערים ש"גן עזא" המוזכר (ב{{תנ"ך|מלכים ב|כא|יח|כו}}) כמקום קבורתם של המלכים [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה]] ו[[אמון (מלך יהודה)|אמון]], הוא "פרץ עוזא" ([[דעת מקרא]], מלכים שם). השערה זו מניחה אף היא את קרבת המקום לירושלים, ראו דעת מקרא שם.}}. לאחר שלושה חודשים נודע לדוד ששרתה ברכה בבית עובד אדום, והחליט שהגיעה השעה להעלותו שוב לעיר דוד{{הערה|{{תנ"ך|שמואל ב|ו}}, {{תנ"ך|דברי הימים א|יג}}.}}.

[[חז"ל]] מתארים את גינוני הכבוד שנהג עובד אדום בארון בשעה שהיה בביתו, שהיה מטאטא את הרצפה שלצידו{{הערה|{{בבלי|ברכות|סג|ב}}}}, ומדליק נרות מדי בוקר וערב{{הערה|{{מדרש רבה|במדבר|ד|כ}}}}.

===שכרו===
בפסוק נאמר שעובד התברך על מעשיו: {{ציטוטון|וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן יְהֹוָה בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ יְהֹוָה אֶת עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כׇּל בֵּיתוֹ}}. בחז"ל בתלמוד בבלי נאמר שהברכה שנתברך בה עובד אדום היא ריבוי צאצאיו {{ציטוט|מאי היא ברכה שברכו אמר רב יהודה בר זבידא זו חמות וח' כלותיה שילדו ששה ששה בכרס אחד|{{בבלי|ברכות|סג|ב}}}}
שמונת בניו נמנו במקרא, וכן מקצת מנכדיו, ובסך הכל היו במשפחתו שישים ושניים "אנשי חיל בכח לעבודה" שהיו שוערים בבית המקדש{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|כו|ד|ט}}. מספר זה כלול במפקד הלויים שערך דוד בסוף ימיו ({{תנ"ך|דברי הימים א|כב|א|ג}}), והיה זה לכל היותר שלושים ושלוש שנים לאחר ישיבת הארון בבית עובד אדום ({{תנ"ך|שמואל ב|ה|ה}}). במפקד זה נמנו הלויים מגיל שלושים ומעלה, ומכאן שכל אלה נולדו סמוך מאוד לזמן שהיית הארון בביתו}}.

על מדרש זה העירו מפרשים, שלכאורה קשה להסביר את הברכה כלידה טבעית שאירעה בעקבות שהיית הארון בבית עובד אדום, שכן הארון שהה שם שלושה חודשים בלבד. ב[[חידושי הריטב"א]] וב[[שיטה מקובצת]] הובא בשם התלמוד הירושלמי, שהדבר אירע בדרך נס: הנשים ילדו בפרקי זמן קצרים ביותר, ועל ידי כך נולדו ששת הילדים לכל אחת מהן בתוך שלושת החודשים{{הערה|חידושי הריטב"א ושיטה מקובצת ל{{בבלי|ברכות|סג|ב}}, ד"ה "חמות ושמונה כלותיה"}}:
{{ציטוטון|דהוות כל חדא מינהן ילדה תריי בכל ירחא הא כיצד טמאה שבעה וטהרה ז' וילדת טמאה ז' וטהרה ז' וילדת שית עשר לכל ירח לתלתא ירחין הא ארבעין ותמניי' והוא אשתין הא חמשין וארבעה ותמנותיהון הא אשתין ותריי הדא היא דכתיב ששים ושנים לעובד אדום{{ביאור|שהייתה כל אחת מהן יולדת שניים בכל חודש.
כיצד? הייתה טמאה שבעה ימים, וטהורה שבעה ימים - ויולדת; טמאה שבעה ימים, וטהורה שבעה ימים - ויולדת.
נמצא שישה עשר בכל חודש; לשלושה חודשים - הרי ארבעים ושמונה.
הוא ואשתו - הרי חמישים וארבעה; ושמונת בניו - הרי שישים ושניים.
זהו שנאמר: "שישים ושניים לעובד אדום"}}|{{ירושלמי|יבמות|ד|יב}}}}

לעומת זאת, ה[[מהרש"ם]] כתב להוכיח ממעשה זה שאפשר שברכה שמימית תוקדם בזמן, מחמת מעשה טוב העתיד להיעשות לאחר מכן. לדבריו, אף אם העיבור קדם להבאת הארון לבית עובד אדום, ניתן לפרש שהברכה הוקדמה מפני שהיה גלוי לפני ה' שהארון עתיד להיות בביתו{{הערה|ראו חשוקי חמד, כתובות צז ע"א, בשם שו"ת מהרש"ם, חלק ב, סימן לד. שם העיר המחבר שמדברי הירושלמי אין הכרח לראיה זו, מפני שלפי הירושלמי הלידות עצמן אירעו בדרך נס בתוך שלושת החודשים.}}.

ברכה זו היוותה מופת ועדות לכך שהקשר עם ארון הברית כשלעצמו אינו גורם כל נזק, אלא יחסו של האדם, מצוותיו ועוונותיו, הם הקובעים האם נוכחותו לצד הארון תביא עליו את הברכה{{הערה|במדבר רבה פרשה ד, כ}}.

==תפקידי עובד אדום ומשפחתו בבית המקדש==
בשעת העלאת הארון מביתו לעיר דוד נמנה עובד אדום בין הלויים שהיו "שוערים" לארון, כלומר, משגיחים לבל יגע בו מי שאינו ראוי לכך, ו"משוררים" ומנגנים במהלך המסע{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|טו}}. קיימת אי בהירות לגבי תפקידו המדויק בשעת המסע: הוא מוזכר גם כ"שוער" (פסוקים יח וכד) וגם כמנגן (פסוק כא). הפרשנים (המיוחס לרש"י ורד"ק בפסוק יח) כתבו שבשעת המסע היה מנגן, ונקרא "שוער" בגלל תפקידו הקודם בשמירת הארון, בביתו או אף לפני כן במשכן.}}. לאחר שהוצב הארון במקומו בעיר דוד, באהל שבנה דוד לשם כך, היה עובד אדום מן הלויים שעמדו וניגנו שם ב[[נבל]] וב[[כינור]]{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|טז|ה}}}}.

[[דוד המלך]] עסק בהכנות לבניין [[בית המקדש הראשון]] (שנבנה בפועל בימי בנו, [[שלמה המלך]]), ובכלל זה מינה את הכהנים והלויים לתפקידים השונים הנדרשים בו. בין השאר, מינה את עובד אדום ומשפחתו ל"שוערים" במקדש, כלומר, אחראים על שמירתו, פתיחת השערים והגפתם, וכדומה. נערכה הגרלה על חלוקת הגזרות במקדש, ועל פיה נקבע שעובד אדום ישמור על צידו הדרומי ועל "בית האסופים"{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|כו|טו}}}}. משמעות המונח, כנראה, מחסן ובו רוכזו כלים שונים שהיו במקדש, או ש"אסופים" נגזר מלשון סף השער, כלומר, מבנה הצמוד לשער{{הערה|ראו פירוש 'דעת מקרא' שם.}}.

משפחה זו שמרה על תפקידה במשך מאות בשנים. כמאתיים שנה אחרי בניין בית המקדש הראשון, מסופר על כך ש[[יואש מלך ישראל]] שדד את אוצרות המקדש: "כל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בבית האלהים '''עם עובד אדום'''"{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים ב|כה|כד}}. הפרשנות המקובלת היא שמדובר על אוצרות המקדש שנשמרו על ידו שם, ברם, לפי פירוש 'מצודת דוד' מדובר על שוד ביתו הפרטי של עובד אדום, שבו הופקדו כלים שונים שלא הועלו לאחר מכן עם ארון הברית.}}.

==ביאורים==
{{ביאורים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:אישים בספר דברי הימים]]
[[קטגוריה:אישים בספר שמואל]]

עובד אדום הגתי - היסטוריית גרסאות

imported>חזרתי: /* הערות שוליים */