https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A1%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%98_%D7%90%D7%9C-%D7%97%27%D7%90%D7%93%D7%9Dסרביט אל-ח'אדם - היסטוריית גרסאות2026-09-14T06:06:21Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%98_%D7%90%D7%9C-%D7%97%27%D7%90%D7%93%D7%9D&diff=204685&oldid=previmported>Tomtom ב־06:08, 10 בפברואר 20262026-02-10T06:08:49Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מפת מיקום|מדינה=סיני|שם=סרביט אל-ח'אדם|אורך=33.459167|רוחב=29.036667|מפורט=כן|כותרת=כן|סוג=אתר היסטורי|כיוון כתב=למעלה}}<br />
<br />
'''סרביט אל-ח'אדם''' (ב[[ערבית]]: '''سرابيط الخادم'''; סַרָאבִּיט אַל־חָ'אדִם) הוא [[אתר ארכאולוגי]] במערב [[סיני]], שימש בימי קדם כמכרה לאבן ה[[טורקיז]] של ממלכת מצרים.<br />
<br />
בשנת [[1761]] גילה במקום החוקר הגרמני [[קרסטן ניבור]] (Carsten Niebuhr), שיצא לחקור את המזרח התיכון במשלחת מדעית מטעם המלך הדני [[פרדריק החמישי, מלך דנמרק|פרדריק החמישי]], מקדש ובו כתובות ופסלים מצריים. בשנת [[1905]] נעשו במקום חפירות על ידי הארכאולוג האנגלי [[פלינדרס פיטרי]], שגילה מכרות עתיקים, ומקדש לאלה המצרית [[חתחור]]. גולת הכותרת של תגליותיו היו כתובות ב[[אלפבית פרוטו-כנעני|כתב פרוטו-סינאי]]. זאת העדות המוקדמת ביותר של התפתחות [[כתב חרטומים|כתב ההירוגליפים המצרי]], שכלל מאות ואף אלפי סימנים, לכתב אלפביתי, שכולל מספר מצומצם של אותיות. מכתב זה התפתחו ה[[אלפבית]] של שפות [[אירופה]] (ה[[אלפבית יווני|אלפבית היווני]], ה[[אלפבית לטיני|אלפבית הלטיני]], ה[[אלפבית קירילי|אלפבית הקירילי]]) ו[[המזרח התיכון]] (ה[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]], ה[[אלפבית ערבי|אלפבית הערבי]]). הכתובות נכתבו ככל הנראה על ידי עובדים מקומיים ממוצא שמי שעבדו במכרות בראשות אדם בשם [[חבדד]], שהיה "אחיו של נסיך רזנו (אזור ב[[כנען]])".<br />
<br />
[[קובץ:Ba`alat.png|ממוזער|275px|פענוח מִקְטע מהכתובת הפרוטו-סינאית, ובו רצף האותיות "עת מתלבעלת" בשתי שורות היורדות באלכסון משמאל לימין). מתוכן פוענחה המילה "לבעלת" שמשמעותה לגבירה או לאלילה (אשת האל). לצילום המקורי של הכתובת בספרם של ויליאם פטרי וצ'ארלס קורלי "מחקרים בסיני" [[:en:File:Ba`alat.jpg|ראו כאן]]. הכתובת מסומנת במספר תקן: ISO15924 Psin. לפי פענוח זה הקווים באות ל מתחברים וכפי הנראה היטשטשו.]]<br />
<br />
פרופ' [[רפאל גבעון]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]] שלמד את המקום כתב עליו בספרו 'אבני סיני', ובו הוא קורא לכתב הפרוטו-סינאי ההישג התרבותי הגדול ביותר בחצי האי סיני. ד"ר [[צבי אילן]] הציע לזהות את סרביט אל-ח'אדם עם [[הר סיני]], זיהוי שלא מקובל על מרבית החוקרים.<br />
<br />
לטענת [[עידו דיסנצ'יק]] ב-1981, היה עד לגניבת עתיקות מהאתר בעזרת מסוק צה״לי בשנת 1969 על ידי שר הביטחון, [[משה דיין]]. בתגובה טען דיין כי העביר את הממצא שנטל מהאתר לבחינה באוניברסיטת תל אביב וכי הממצא הוחזר לאחר מכן לאתר.<ref>{{מעריב אונליין|[[עידו דיסנצ'יק]]|כך תפסתי את משה דיין גונב עתיקות בסיני – ונאלצתי להסתיר זאת|news/politics/article-791488|26 בספטמבר 2020}}</ref><br />
<br />
<gallery mode="packed" heights="170"><br />
SerabitBothChapels.jpg|300px|ממוזער|שמאל|המקדש לאלה חתח'ור<br />
Dagon Museum, Grinding stones from Serabit el-Khadim.JPG|ממוזער|200px|אבן שחיקה ממקדש בסרביט אל-ח'אדם בסיני, [[המאה ה-12 לפנה"ס|1200 לפנה"ס]], [[מוזיאון דגון]] ב[[חיפה]]<br />
</gallery><br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[אמנמחת השלישי]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Serabit el-Khadim}}<br />
* [http://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12685 חידת הר סיני], האם ניתן לזהות את הר סיני עם סרביט אל-ח'דאם?, מאת ד"ר צבי אילן, באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]].<br />
* {{הארץ|אורלי גולדווסר|יציאת מצרים של הכתב|1.1684926|12 באפריל 2012}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{coord|29.036667|N|33.459167|E|type:landmark|display=title}}<br />
[[קטגוריה:מצרים: היסטוריה]]<br />
[[קטגוריה:סיני: אתרים ארכאולוגיים]]</div>imported>Tomtom