https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%94 2026-09-14T04:40:32Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=955637&oldid=prev 2025-03-16T09:30:48Z

<p><span class="autocomment">הערות שוליים</span></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{ספר<br /> | שם = ספר האורה<br /> | מאת = [[רש&quot;י]]<br /> | סוגה = [[הלכה]]<br /> | הסכמות = [[הראי&quot;ה קוק]]<br /> | תאריך מהדורה ראשונה = [[לבוב]], [[תרס&quot;ה]]<br /> | היברובוקס = 31560<br /> }}<br /> &#039;&#039;&#039;ספר הָאוֹרֶה&#039;&#039;&#039; הוא ספר [[הלכה]] מבית מדרשו של [[רש&quot;י]]. הספר יצא לאור לראשונה בשנת [[תרס&quot;ה]] ב[[לבוב]] על ידי [[שלמה בובר]] מתוך כתב יד מעזבונו של [[החיד&quot;א]].&lt;ref&gt;את כתב היד הזכיר החיד&quot;א בספרו [[שם הגדולים]] מערכת ספרים, אות א&#039;.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> ==ייחוס הספר לרש&quot;י==<br /> בכתבי יד יש עדויות רבות לכך שהספר נכתב על ידי רש&quot;י, או על פי תורתו.&lt;ref&gt;ראו [[שלמה בובר]], מבוא לספר האורה, דפוס ראשון, אות טז.&lt;/ref&gt; בפתח כתב היד מספריית [[החיד&quot;א]] כתב הסופר במפורש: {{ציטוטון|בעזרת השם הגדול והנורא, אתחיל לכתוב ספר האורה, אשר חיבר הרב הגדול מרנא ורבנא רבינו שלמה צרפתי בן כבוד רבי יצחק זכר צדיק לברכה}} ובסופו כתב {{ציטוטון|תם ונשלם ספר האורה לרש&quot;י תהלה לאל בורא עולם.}}<br /> <br /> ובכתב יד פריז, מספריית [[כל ישראל חברים]], חסר הפתיחה אך בסיום הלכות [[יין נסך]] נכתב: &quot;זה המחברת חיברו רבינו שלמה לתלמידיו להורות להם הדרך אשר ילכו בה, ואת המעשה אשר יעשון&quot;. בכתב יד אוקספורד ב[[הלכות נדה]] רשום: &quot;הלכות נדה לרבינו שלמה ז&quot;ל..&quot; ואחרי המילים: &quot; . . עד שיבוא מקוה ישראל לזרוק עלינו מים טהורים לטהרינו, חתום שלמה בר יצחק&quot;. כן בכתב יד ג&#039; נכתב: &quot;תם ספר האורה לרש&quot;י ז&quot;ל&quot;.<br /> <br /> ב[[ספר הפרדס]] לרש&quot;י, נדפס לראשונה בקושטנטינא והוסיף בו קצת דינים מספר האורה וכתב: &quot;ספר האורה לרש&quot;י ז&quot;ל כתוב על קלף ישן נושן&quot;.<br /> <br /> גם ספרי הראשונים והקדמונים המצטטים מספר זה, מייחסים אותו לרש&quot;י, כן הוא ב[[ארחות חיים (לוניל)|ארחות חיים]] לרבי [[אהרן הכהן מלוניל]], וב[[כל בו (ספר)|כל בו]], וכן ה[[מגיד משנה]]&lt;ref&gt;וכן כתב בחיבורו על ה[[משנה תורה לרמב&quot;ם]], הלכות [[יום טוב]] פרק ב, הלכה ז: &quot;וכן דעת רש&quot;י ז&quot;ל בספר האורה שלו&quot;.&lt;/ref&gt; ו[[החיד&quot;א]] כותבים שהספר נרשם על ידי רש&quot;י.<br /> <br /> עם זאת מספר [[מחזור ויטרי]] ומתשובות חכמי צרפת משמע שהספר נכתב בבית מדרשו של רש&quot;י ועל ידי תלמידיו, ולא כולו על ידו. כן מההשוואה עם כתבי ההלכה האחרים של רש&quot;י משמע שחלק מהפסקים בספר הם פסקי תלמידיו ולא פסקי רש&quot;י עצמו.<br /> <br /> הרב [[בנימין זאב בנדיקט]] סובר כי הספר נכתב ב[[פרובאנס]] על-ידי תלמידי רש&quot;י ובצירוף פסקיו של רבי יהודה בר ברזילי.{{הערה|1=הרב [[בנימין זאב בנדיקט]], &#039;&#039;&#039;מרכז התורה בפרובאנס&#039;&#039;&#039;, [[מוסד הרב קוק]], תורת פרובאנס - מזיגה של תורת צרפת וספרד, עמוד 26}} הרב [[אייזיק הירש וייס]]{{הערה|1=תולדות רש&quot;י בכתב העת בית תלמוד.}} טוען כי כותב הספר הוא רבי נתן המכירי, תלמידו של רש&quot;י.{{הערה|1=שלמה בובר במבוא למהדורתו חולק על דבריו של וויס.}} [[שלום (בן יחזקאל) אלבק|שלום אלבק]] טוען כי הספר נכתב בצרפת הצפונית בבית מדרשו של רש&quot;י ונסדר על פיו על ידי מחותנו ר&#039; שמחה מויטרי או ר&#039; שמעיה סופרו.{{הערה|1=פרק ד&#039;, מבוא לספר האשכול שבהוצאתו.}}<br /> <br /> ==שם הספר==<br /> בכתבי היד נקרא הספר בשם &#039;&#039;&#039;ספר האורה&#039;&#039;&#039;. ישנם גרסאות שונות האם שמו של הספר הוא &#039;&#039;&#039;הָאוֹרָה&#039;&#039;&#039; (ב[[קמץ]]) מלשון: &quot;אוֹרָה וְשִׂמְחָה&quot;, או &#039;&#039;&#039;הָאוֹרֶה&#039;&#039;&#039; (ב[[סגול (ניקוד)|סגול]]) מלשון &quot;אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי&quot;{{הערה|1=[[מגילת שיר השירים]], פרק ה&#039;, פסוק א&#039;.}} או מ[[לשון המשנה]] &quot;כִּמְלוֹא אוֹרֶה וְסַלּוֹ&quot;{{הערה|1=[[מסכת שביעית]], פרק א, משנה ב.}} וה[[ברייתא]]{{הערה|1=[[מסכת שבת]], דף עג, עמוד ב.}}: &quot;הַקּוֹצֵר הַבּוֹצֵר וְהַגּוֹדֵר וְהַמַּסִּיק וְהָאוֹרֶה&quot;. וייתכן ששם האורה הוא מלשון &quot;הוראה&quot;.{{הערה|1=ראה באריכות במבוא של אלבעק לספר האשכול במהדורתו.}}<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> הספר כולל פסקי הלכות על הנהגת הבוקר, [[תפילה (יהדות)|תפילה]], [[ברכה (יהדות)|ברכות]], דיני סעודה, [[נטילת ידיים]], [[שעטנז]], [[מצוות התלויות בארץ]], [[שבת]], [[מועדי ישראל]], [[טריפות]], [[כשרות]] ו[[נידה]]. הספר מחולק לשני חלקים, החלק הראשון כולל 128 סימנים. החלק השני כולל 159 סימנים שרובם מופיעים גם-כן בספר [[איסור והיתר לרש&quot;י]]. בשל השוני הרב בין שני החלקים טוענים חלק מהחוקרים{{הערה|1=בניהם החוקר [[שלום (בן יחזקאל) אלבק|שלום אלבעק]] במבואו לספר האשכול.}} כי החלק השני יוחס לספר האורה בטעות ואינו חלק ממנו.<br /> <br /> בפסקי ההלכה נזכרו מדברי ה[[גאונים]], [[הראשונים]] ורבותיו של רש&quot;י.&lt;ref&gt;לרשימה המלאה, הציטוטים והמובאות, ראה אצל [[שלמה בובר]], מבוא לספר האורה, דפוס ראשון, לבוב תרס&quot;ה.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> הספר צוטט רבות על ידי פוסקי ההלכה הרבים במשך הדורות, בהם: [[הראב&quot;ד]] בספרו [[תמים דעים]], רבי [[אהרן הכהן מלוניל]] בספרו [[ארחות חיים (לוניל)|ארחות חיים]], ספר [[כל בו (ספר)|כל בו]], [[כפתור ופרח]], [[שבלי הלקט]], [[הריטב&quot;א]] בחידושיו לש&quot;ס, [[מגיד משנה]], ספר [[בית מועד]], ספר האסיפות, [[החיד&quot;א]] בספרו [[ברכי יוסף]] ובספרו פתח עניים.<br /> <br /> הספר שבמהדורת בובר קיבל [[הסכמה]] מ[[הראי&quot;ה קוק]].{{הערה|1=נדפסה שוב בספר &#039;&#039;&#039;הסכמות הראיה&#039;&#039;&#039;, הסכמה יח.}}<br /> <br /> ==כתבי יד==<br /> * כתב יד לונדון, [[הספרייה הבריטית]] or.9155, הוא כתב היד שמעזבון הרב [[חיד&quot;א]] והגיע לידיו מהרב [[יצחק רפאל אשכנזי]], על פיו יצא הספר לאור עולם בפעם הראשונה על ידי החוקר [[שלמה בובר]] ובמהדורות הבאות&lt;ref&gt;כולל מהדורת [[מכון ירושלים]].&lt;/ref&gt;<br /> * כתב יד 87, ספרית [[כל ישראל חברים]] ב[[פריז]]<br /> * כתב יד 536 ב[[אוניברסיטת אוקספורד|ספריית אוקספורד]], [[ספריית הבודליאנה]]<br /> * כתב יד 564 בספריית אוקספורד, [[ספריית הבודליאנה]]<br /> * כתב יד 3823, [[פארמה]], [[ספריית פאלאטינה]]<br /> * כתב יד 2829, [[רומא]]<br /> * כתב יד 982, [[הספרייה הממלכתית של רוסיה]], [[מוסקבה]]<br /> * כתב יד 204, [[וינה]], [[הספרייה הלאומית של אוסטריה]]<br /> * כתב יד 506, [[ספריית הווטיקן]]<br /> * כתב יד 683, ספריית האוניברסיטה [[קיימברידג&#039;]]<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> * דפוס ראשון, [[לבוב]], [[תרס&quot;ה]] על ידי [[שלמה בובר]]<br /> * הספרייה החרדית העולמית [[בני ברק]]<br /> * [[מכון ירושלים]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שלמה בובר]], &#039;&#039;&#039;מבוא&#039;&#039;&#039; לספר האורה, מהדורה ראשונה, לבוב, תרס&quot;ה<br /> * [[בנימין זאב בנדיקט|ב&quot;ז בנדיקט]], &#039;&#039;&#039;מרכז התורה בפרובאנס: אסופת מאמרים&#039;&#039;&#039;, ירושלים, תשמ&quot;ה, עמ&#039; 27–28<br /> * [[ישראל מ&#039; תא-שמע|י&quot;מ תא̈ שמע]], &#039;&#039;&#039;ר&#039; זרחיה הלוי בעל המאור ובני חוגו&#039;&#039;&#039;, לתולדות הספרות הרבנית בפרובאנס, ירושלים, תשנ&quot;ג, עמ&#039; 69<br /> * [[מרדכי מרגליות|מ&#039; מרגליות]], &#039;&#039;&#039;הלכות קצובות&#039;&#039;&#039;, ירושלים תש&quot;ב, מבוא, פרק שני, עמ&#039; 50<br /> * יעקב לוינזון, &#039;&#039;&#039;קונטרס לתולדות רש&quot;י&#039;&#039;&#039;, פרק ט, ספר האורה וסדור רש&quot;י, עמ&#039; 47<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{מרחב|שלמה בן יצחק (רש&quot;י), 1040-1105. ספר האורה|ספר האורה}}<br /> * {{ויקיטקסט בשורה}}<br /> * {{היברובוקס||ספר האורה - מהדורה ראשונה|8961}}<br /> * {{אוצר החכמה|2=מהדורת מכון ירושלים|3=656863}}<br /> * {{ספריא|2=ספר האורה|3=Sefer_HaOrah}}<br /> * [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=251 הספר להורדה ולקריאה] באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]<br /> * {{אקדמיה|אברהם ביטון|על &#039;ספר האורה&#039; מהדורת מכון ירושלים - מאמר ביקורת|45259752|[[מכילתא (כתב עת)|מכילתא]]|ב, כסלו תשפ&quot;א, עמ&#039; 311|קישור מחבר=ללא}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי הלכה]]<br /> [[קטגוריה:רש&quot;י]]<br /> [[קטגוריה:ספרי הלכה: ראשונים]]</div>

imported>MOSHE AMOZIGH