https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%96%D7%99%D7%94סינסתזיה - היסטוריית גרסאות2026-09-15T10:32:57Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%96%D7%99%D7%94&diff=21336&oldid=prev~2025-31369-5: הוספתי עוד תוכן2025-08-02T19:18:47Z<p>הוספתי עוד תוכן</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>[[קובץ:BoobaKiki.png|שמאל|ממוזער|250px|ניסוי המדגים תופעה של סינסתזיה. חשבו איזו צורה תקרא "בובה" (Bouba) ואיזו "קיקי" (Kiki)? (לחצו על התמונה להסבר מפורט)]]<br />
'''סִינֶסְתֶזְיָה''' (בכתיב לועזי: '''Synesthesia'''; סינ = תחילית שמשמעה יחד, אסתזיס = חושים; ב[[עברית]]: '''עירוב חושים'''{{הערה|{{מילון אקדמיה|259|91486_1|עירוב חושים}}}} או '''ערבוב חושים''') היא תופעה שבה גירוי חושי אובייקטיבי אחד מעורר חוויה סובייקטיבית בחוש אחר ונוצר מיזוג [[קוגניציה|קוגניטיבי]] בין מספר [[חוש]]ים. לדוגמה, [[שמיעה|שמיעת]] צלילים עשויה לגרום לאדם שיש לו סינסתזיה לחוש [[טעם]] בפיו. אדם שהתופעה מופיעה אצלו בצורה חזקה ועקבית נקרא סינסתז. שכיחות התופעה באוכלוסייה היא כ-4% (1 ל-25), כאשר השכיחות בין גברים לנשים זהה.<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=Julia Simner, Catherine Mulvenna, Noam Sagiv, Elias Tsakanikos, Sarah A Witherby, Christine Fraser, Kirsten Scott, Jamie Ward|שם=Synaesthesia: the prevalence of atypical cross-modal experiences|doi=10.1068/p5469}}</ref><br />
<!-- סינסתזיה היא תופעה נוירולוגית שבה גירוי במערכת חושים אחת מפעיל תגובה במערכות חושיות אחרות. --><br />
<br />
==היסטוריה==<br />
קיומה של התופעה מוכר מעל ל-250 שנים, אך רק בשנת [[1880]] תועדה בפרוטרוט על ידי סר [[פרנסיס גולטון]], אחיינו של [[צ'ארלס דרווין]], שערך מספר ניסויים על סינסתזים.<br />
<br />
בין השנים [[1881]] ו-[[1931]] פורסמו יותר משבעים מאמרים בנושא. במאמרים הוצגו ניסויים שבהם תיארו הנסיינים את תחושותיהם, כמקובל בניסויים פסיכולוגיים באותה התקופה. גל המאמרים בנושא פסק כמעט לגמרי בעקבות פריחת הגישה ה[[ביהביוריזם|ביהביוריסטית]]. הגישה התנגדה לניסויים בלתי אובייקטיביים, כגון אלו שנעשו עם סינסתזים, בטענה שאין עניין מדעי במחקר של חוויה סובייקטיבית. כתוצאה מההתנגדות, במשך ארבעים השנים הבאות פורסמו רק שישה עשר מאמרים העוסקים בתחום.<br />
<br />
החל מסוף [[המאה ה-20]] נהנה הנושא מעדנה מחודשת, בעקבות התבססות הגישה הקוגניטיבית המנסה לתת מדדים אובייקטיביים לחוויה האישית ולתאר את הפעילות המוחית המתרחשת במקביל.<br />
<br />
ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]] החלה מגמה נוספת של שימוש בסינסתזיה ככלי לחקר תאוריות קוגניטיביות העוסקות בחוויות לא-סינסתטיות. ממצאים מתחום הסינסתזיה מקדמים תאוריות קוגניטיביות בתחומים שונים כדוגמת פעולה אוטומטית, מודעות, קוגניציה מספרית ועוד.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Roi Cohen Kadosh, Avishai Henik|שם=Can synaesthesia research inform cognitive science?|כתב עת=pubMed|doi=10.1016/j.tics.2007.01.003|שנת הוצאה=2007}}</ref><br />
<br />
== המנגנון הנוירוביולוגי ==<br />
קיימות שתי תיאוריות שמנסות להסביר את המנגנון הנוירו-ביולוגי שגורם לסינסתזיה.<br />
<br />
אצל מרבית האנשים קיים אלמנט שתפקידו לעכב את קשרי המשוב בין אזורים שונים במוח שאחראיים על עיבוד המידע החושי. בשל כך, לא מתאפשר מעבר של מידע בין החושים השונים. התאוריה הראשונה גורסת שבמוח של סינסתזים חסר האלמנט הזה, ולכן מתאפשר מעבר של מידע בין האזורים השונים במוח. בשל כך גירוי חושי חיצוני שחש אדם עם סינסתזיה עשוי לגרום לו לחוש גירוי באזור שונה במוח, שיתרגם לתחושה בחוש נוסף.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=P G. Grossenbacher, C T. Lovelace|שם=Mechanisms of synesthesia: cognitive and physiological constraints|שנת הוצאה=2001|doi=10.1016/s1364-6613(00)01571-0}}</ref><br />
<br />
התאוריה השנייה גורסת כי קשרים מעין אלה קיימים אצל כל בני האדם בלידה, ומתנוונים עד גיל שלוש. אצל סינסתזים, הקשרים ה[[סינפסה|סינפטיים]] אינם מתנוונים במהלך [[תקופה קריטית|התקופה הקריטית]] של ההתפתחות. כתוצאה מכך, נותרת קישוריות יתר בין ה[[תא עצב|נוירונים]], כך שהפעלה של נוירון אחד (לדוגמה נוירון שמגיב כאשר האדם רואה את המספר "2") תגרום להפעלה של נוירון באזור אחר של המוח (לדוגמה נוירון שמגיב כאשר נקלט צבע כחול). הקשרים האלו שאצל מרבית האנשים מתנוונים בגיל צעיר, נשארים אצל חלק מהאוכלוסייה וגורמים לסינסתזיה. ככל הנראה קיים קשר בין סינסתזיה לבין [[הספקטרום האוטיסטי|אוטיזם]], מכיוון שבשני המקרים קיימת קישוריות יתר בין הנוירונים במוח.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Alex O Holcombe, Eric L Altschuler, Harriet J Over|שם=A developmental theory of synaesthesia, with long historical roots: a comment on Hochel & Milan|כתב עת=PubMed|doi=10.1080/02643290802405601|שנת הוצאה=2008}}</ref><br />
<br />
== גורמים לסינסתזיה ==<br />
סינסתזיה יכולה להופיע כתוצאה מכל אחד משלושת הגורמים הבאים:<br />
*'''סינסתזיה התפתחותית''' - אנשים החווים סינסתזיה מגיל צעיר בצורה עקבית. סיבותיו של סוג זה של סינסתזיה הן כנראה גנטיות ותורשתיות בעיקרן.<br />
*'''סינסתזיה בעקבות פגיעה''' - פגיעה במוח עשויה אף היא לעורר את התופעה. במקרה זה הסינסתזיה תבוא לידי ביטוי בקישור של גירויים בסיסיים (צבע, צליל) חסרי משמעות סמנטית.<br />
*'''סינסתזיה פרמקולוגית''' - שימוש בסמים מעוררי הזיות כגון [[LSD]] עשוי אף הוא לגרום לסינסתזיה. גם כאן לא ידועים מקרים של סינסתזיה סמנטית.<br />
<br />
הסוג השכיח ביותר הוא סינסתזיה התפתחותית, מכיוון שסמים מעוררי הזיות אינם חוקיים, וסינסתזיה הנרכשת מפגיעה היא נדירה למדי. בשל כך, רוב המחקרים בתחום נעשים על אנשים בעלי סינסתזיה התפתחותית.<br />
<br />
== סוגי סינסתזיה ==<br />
קיימים למעלה מחמישים סוגים מתועדים של סינסתזיה. בחלק מהסוגים מעורב [[גירוי]] מעורר ובעקבותיו חוויה חושית נלווית. למשל, בסינסתזיה מסוג [[גרפמה]]-[[צבע]], אותיות וספרות מלוות בחוויה של צבע (פוטיזם). באחרים, הגירוי המעורר גורם לעירוב תפיסה של מספר חושים המתקשרים זה לזה. לדוגמה, בסוג מסוים של סינסתזיה, מילים יכולות לגרום לתחושת [[טעם]] על הלשון. בסוג אחר, יחידות זמן כגון שנים או חודשים, נחוות כממוקמות במיקום ספציפי וקבוע במרחב, כאשר צורתה הנפוצה ביותר של סינסתזיה מסוג זה היא של ימים המופיעים בצבעים קבועים וממוקמים במרחב מול עיניו של הסינסתז. הסוג הנחקר ביותר של סינסתזיה היא גם הסוג הנפוץ ביותר שלה, גרפמה-צבע, המופיעה באחוז אחד מהאוכלוסייה.<ref name=":0" /><br />
<br />
==סינסתזיה לשונית==<br />
<br />
בלשון העברית קיימות מטאפורות ששייכות לשדה הסמנטי של חושי האדם. לעיתים מגולמת בביטויים האלו סינסתזיה בכך שמעורבים בהם מספר חושים יחדיו, למשל "צליל מתוק". הסוג הזה של סינסתזיה נקרא "סינסתזיה לשונית". חוקרי לשון אבחנו מעין כיווניות בסינסתזיה הלשונית דרך היררכיה של חמשת החושים. ניתן לסדר את החושים בסדר יורד, ראייה > שמיעה > ריח > טעם > מגע, כך שהשוואה של חוש "גבוה" יותר, למשל שמיעה לחוש "נמוך" יותר, למשל טעם, תהיה ברורה לאדם, אך לא להפך. כך למשל אנשים יבינו בקלות את הביטוי "צליל מתוק" ויתקשו בהבנת מטאפורות שכיוונן מנוגד להיררכיית החושים, כמו "טעם רועש".<br />
<br />
ממחקרים של חוקרים בתחום [[מדעים קוגניטיביים|המדעים הקוגניטיביים]] בנושא ה[[מטפורה]], עולה כי כאשר ממפים תחום נגיש לתחום נגיש פחות (או בניסוח פשטני מעט - מתארים את הלא ידוע באמצעות הידוע), מתקבל מבנה פשוט יותר להבנה ולזכירה. בהתאם לכך, מספר חוקרים טענו כי היררכיית החושים משקפת היררכיה של נגישות. ככל שחוש כלשהו "גבוה" יותר בהיררכיה, כך הוא פחות נגיש קוגניטיבית. לפי תאוריה זו, מגע הוא חוש מוחשי יותר מאשר ראייה או ריח, ומכאן שאנשים יעדיפו סינסתזיה שבה משווים ראייה לטעם, על פני סינסתזיה שבה משווים טעם לראייה.<br />
<br />
==סינסתזיה בספרות ובתרבות==<br />
הסינסתזיה משמשת כ[[אמצעים פיגורטיביים|אמצעי פיגורטיבי]] בספרות ובשירה, על מנת להפיק תיאור מדויק ככל האפשר של תחושה מסוימת או על מנת להעצימה.<br />
<br />
=== בתנ״ך ===<br />
* היו שפירשו את הפסוק "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן" ({{תנ"ך|שמות|כ|טו|קצר=כן}}) כדוגמה לערבוב בין חוש הראייה וחוש השמיעה.<br />
* גם בפסוק '''וּמָתוֹק הָאוֹר''' וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ ({{תנ"ך|קהלת|יא|ז|קצר=כן}}) נעשה שימוש בסינסתזיה של טעם ושל ראייה.<br />
<br />
=== בספרות ===<br />
* בספר "מריר בפה" מאת מוניק טרואונג, מסופר על אישה שיש לה סינסתזיה.<br />
* בספר "אמני הזיכרון" מאת ג'פרי מור, מסופר על אדם שיש לו סינסתזיה.<br />
* רבות מעבודותיו של המשורר הצרפתי [[שארל בודלר]] הושפעו מנטייתו לסינסתזיה. הוא כתב מספר שירים על נושא זה עצמו, כדוגמת השיר "זיקות" (Correspondances), המשתמש בדימויים ובסמליות המבוססים על ניסיונו בסינסתזיה.<br />
* סופר ה[[מדע בדיוני|מדע הבדיוני]] [[אלפרד בסטר]] הרבה להשתמש בספריו בתיאורים של סינסתזיה. בספר '''פני מועדות לכוכבים''' מתואר אדם שעובר ב[[טלפורטציה]] ממקום למקום בעודו בוער, וחווה צלילים כמראות ותחושות כטעמים.<br />
* לבלש ראסט קול מסדרת הטלוויזיה "[[בלש אמיתי]]" יש סינסתזיה, בסדרה הוא מתאר את תחושותיו ואת הרושם שמשאירים בו ריחות, צבעים, מילים וכדומה.<br />
* בספר "האישה ששמעה צבעים" מאת קלי ג'ונס, גיבורת הספר היא סינסתזית והתופעה מתוארת בפירוט.<br />
*בטרילוגיית הריגול {{קישור שפה|אנגלית|Red Sparrow (novel)|דרור אדום}} מאת [[ג'ייסון מאתיוז]] {{אנ|Jason Matthews (novelist)}} הגיבורה דומינקה אגרונובה מתוארת כסינסתזית, ומשתמשת בכך כדי לקדם הן את הקריירה האומנותית שלה והן את הקריירה כמרגלת, משום שהצבעים מבטאים את האינטואיציות שלה על אופיין של דמויות אחרות.<br />
* בספר "נולדתי ביום כחול" מתאר [[דניאל טאמט]] את חייו כבעל סינסתזיה ו[[תסמונת סוואנט]].<br />
* המלחין הצרפתי [[הקטור ברליוז]] כתב בספרו "Treatise on Instrumentation" על "הצליל החמוץ-מתוק" של האבוב.<br />
* בספר "הקרקס הגדול של הרעיונות" מאת מיקי בן כנען, אחד מגיבורי הסיפור בעל בסינסתיזה בעקבות פגיעה בראשו מסיר לחץ. בשל כך הוא רואה מספרים ואותיות צבעוניות.<br />
* בסדרה האוס עונה 4 פרק 2, הדמות של קפטן גרטה קופר מתוארת כבעלת סינסתזיה ומתארת את החוויה כ- "רואה צלילים ושומעת צבעים".<br />
* דמותו של [[שלדון קופר]] בסדרה "[[המפץ הגדול (סדרת טלוויזיה)|המפץ הגדול]]" מתוארת באחד הפרקים כבעלת תופעה זו. בפרק שלדון תיאר [[מספר ראשוני|מספרים ראשוניים]] כאדומים, ואמר ש[[ראשוניים תאומים]] הם ורודים ובעלי ריח של [[בנזין]].<br />
* בסדרת הספרים של [[דייוויד באלדאצ'י]], הבלש אימוס דקר מתואר כבעל התופעה. הוא רכש אותה בעקבות פגיעת ראש שחווה בהיסטוריה שלו כשחקן פוטבול.<br />
* בספר "לא כמו כולם" של [[אורה קרופיק]], מסופר כי הדמות הראשית נטע רואה את המספר 8 כחום.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{מיזמים|ויקימילון=סינסתזיה}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
* [http://www.notes.co.il/benbasat/25692.asp מילים שמנסות לטעום], עמי בן בסט<br />
* [http://greengross.wordpress.com/2007/09/29/סינסתזיה-איך-נשמע-כחול-ומה-הטעם-של-ריב/ איך נשמע כחול ומה הטעם של ריבוע?], גיל גרינגרוז<br />
* קרן כהן, [https://www.tuilu.online/synesthesia/ איך נתפסת המציאות שלנו כשגבולות החושים מתמזגים], 7 בפברואר 2020<br />
* {{דוידסון|ארז גרטי|סינסתזיה – היכולת להריח צבעים|maagarmada/med_and_physiol/סינסתזיה-–-היכולת-להריח-צבעים|28 ביוני 2010}}<br />
* {{דוידסון|ניב פנקוביץ|מהו ערבוב חושים, או סינסתאזיה? ארבל|askexpert/med_and_physiol/מהו-ערבוב-חושים-או-סינסתאזיה-ארבל|20 באפריל 2010}}<br />
* {{ynet|ד"ר איתי גל|הכירו: המחלה המוזרה שגורמת לחושים בגוף להתערבל|4415267|9 באוגוסט 2013}}<br />
* [[שארל בודלר|בודלר]], [[פרחי הרע]], תרגום: [[דורי מנור]]. נכתבה תזה על הסינסטזיה בשירי בודלר, אך היא הוסרה מהרשת.{{הערה|1=[http://translation.biu.ac.il/files/translation/shared/levy_malinsky_liora-thesis.pdf התרגום כאמצעי לקידום מודל שירי - ניתוח תרגומו של דורי מנור לפרחי הרע של בודלר (תזה)], לוי מלינסקי ליאורה, בעמ' 132. (הוסר מהרשת)}}<br />
* בר חיון, [https://alaxon.co.il/thought/2808/ לערבב צבעים ומוזיקה], [[אלכסון (כתב עת)|אלכסון]], 20 במאי 2013<br />
* מוניק ט. ד. טרואונג, [http://nprimofe.haifa.ac.il/primo_library/libweb/action/display.do?tabs=detailsTab&ct=display&fn=search&doc=hau_aleph001732515&indx=1&recIds=hau_aleph001732515&recIdxs=0&elementId=&renderMode=poppedOut&displayMode=full&dscnt=0&frbrVersion=&frbg=&tab=default_tab&dstmp=1382462875153&mode=Basic&gathStatTab=true&dum=true&str=rank&fromLogin=true&vl%28freeText0%29=מריר%20בפה&vid=NHAU&prefLang=iw_IL מריר בפה] {{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, הוצאת כתר (2013)<br />
* [https://www.cell.com/neuron/fulltext/S0896-6273(14)00651-5 סינסתזיה ואוטיזם]<br />
* {{יוטיוב|FjmvcwUNGjY|שם=כאן מסבירים {{!}} האם אפשר לשמוע צבעים?}}<br />
* {{הארץ|נטע סופר צור|האם סינסתזיה אכן קיימת?|1.6432619|30 באוגוסט 2018|מנויים=לא}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007555934805171|סינסטזיה}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
<br />
{{אמצעים פיגורטיביים}}<br />
{{אוטיזם}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חושים]]<br />
[[קטגוריה:פסיכולוגיה קוגניטיבית]]</div>~2025-31369-5