https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%90%D7%A8 2026-09-14T12:31:14Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%90%D7%A8&diff=19940&oldid=prev 2024-11-02T09:28:09Z

<p><span class="autocomment">שורשי הסיטאר: </span> תיקון קישור</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{לא לבלבל עם|סטאר (כלי נגינה)}}<br /> {{כלי נגינה<br /> |רקע=כלי מיתר<br /> |שם=<br /> |תמונה=<br /> |סיווג=[[כלי קורדופוני|קורדופוניים]]<br /> |קבוצה=[[כלי מיתר]], [[כלי פריטה]]<br /> |קטגוריית נגנים=<br /> }}<br /> &#039;&#039;&#039;סיטאר&#039;&#039;&#039; הוא [[כלי מיתר]] [[הודו|הודי]] עתיק. ארוך מאוד, בעל כ־20 [[מיתר (כלי מיתר)|מיתרים]]. פורטים עליו בעזרת [[מפרט]] הנקרא &quot;מיזרב&quot;.<br /> [[קובץ:Sitar2.jpg|küçükresim|Sitar|ממוזער| סיטאר עתיק יומין מהודו]]<br /> [[קובץ:Sitar.jpg|sağ|küçükresim|175x175px|Sitarın yapısı| ממוזער| מבנה הסיטאר]]<br /> <br /> ==שורשי הסיטאר==<br /> [[קובץ:Kadambari playing sitar, edit.jpg|ממוזער|250px|ציור של אישה המנגנת בסיטאר]]<br /> השם סיטאר בא מהמילה ה[[פרסית]] סֱהטָאר. סֲה פירושו שלוש ו-טָאר פירושו [[מיתר (כלי מיתר)|מיתר]]. [[כלי נגינה]] דומה נמצא בשימוש כיום ב[[אפגניסטן]] ושמר על השם הפרסי המקורי שלו. ייתכן כי שני כלי הנגינה האלה הופקו מ[[טמבור (כלי נגינה)|טֶמבור]] ה[[כורדיסטן|כורדי]], כלי נגינה המזכיר [[לאוטה|קַתְרוֹס]] בלי [[תיבת תהודה]]. גם הטֶמבור וה[[סטאר (כלי נגינה)|סֱטָאר]] היו בשימוש בפרס הטרום [[אסלאם|איסלמית]] ובשימוש ב[[איראן]] כיום.<br /> <br /> לחלופין, כלי [[הודו|הודי]] ותיק יותר הקרוי [[וינה (כלי נגינה)|רוּדְרָה וִינָה]] דומה לסיטאר יותר בצורתו ובחשיבותו, במיוחד בשימוש ב[[דלעת]]. ייתכן כי הסיטאר הופק מכלי נגינה זה, או שהסיטאר הוא מיזוג של הרוּדְרָה וִינָה וכלי נגינה המזכיר קַתְרוֹס.<br /> <br /> == מכניקת הסיטאר ==<br /> אחד הסממנים המובהקים של הסיטאר, ואולי החשוב בהם הוא הסריגים המיוחדים שבשימוש הכלי. לסריגים אלה שלושה מאפיינים מיוחדים. ראשית, צורתם ה[[קשת (גאומטריה)|קשתית]] והמאורכת מאפשרת מתיחה מוגברת של המיתר (Meend). מתיחה כזו משמעה צליל ממושך בטווח של 5 [[תו (מוזיקה)|תווים]] או יותר, בהתאם לטיב הכלי ומיומנות המנגן בו. את יכולת המעבר החלק בין התווים מנצלים האמנים כדי ליצור חיקוי אפקטיבי למדי ל[[זמרה|שירה]] אנושית. שנית, הסריגים אינם מקובעים לאורך הצוואר. ניתן לשנות את מיקומם בהתאם ל[[סולם (מוזיקה)|סולם]] בו מנגנים, וכמו כן להוסיף או להחסיר מהם. ולבסוף, צורתם הקשתית מאפשרת את הרחקת המיתרים העליונים מפני שטח הצוואר והגוף, כך שניתן במרווח שנותר להתקין סדרת מיתרים נוספת. מיתרים אלה הם מיתרים &#039;סימפתטים&#039; ומספרם נע בין 9 ל 14. אלה מיתרים שאותם מכוון האמן בהתאם לצלילי היצירה אותה הוא מבקש לבצע, ובשל כך הם מהדהדים בכל פעם שאחד מהמיתרים העליונים רוטט ב[[תדר]] הדומה לשלהם (ומכאן שמם). התהודה העדינה של המיתרים הסימפתטים היא זו המקנה לסיטאר את איכות הצליל הייחודית לו, אותה מתארים שומעים רבים כאיכות &quot;אמביינטית&quot;, &quot;מיסטית&quot; או &quot;מהפנטת&quot;. בנוסף, נגן הסיטאר יכול להשתמש בתכונתם של המיתרים הסימפתטים להגיב רק לצלילים המתאימים בקירוב רב לתדר אליו הם מכוונים, כדי לקבל תגובה (פידבק) שמסייעת לו להגיע לדיוק אופטימלי ולשמר אותו בזמן שהוא עובר בין צלילים באמצעות מתיחה ולא באמצעות מעבר בין הסריגים.<br /> <br /> ===החלוקה התפקודית של מיתרי הסיטאר===<br /> בנוסף לחלוקה תפקודית שבין המיתרים העליונים - 6 או 7, והמיתרים התחתונים, הסימפתטים - מהם כאמור בין 9 ל 14, אפשר להמשיך ולחלק את קבוצת המיתרים העליונים לשתי קבוצות נוספות. בקבוצה הראשונה כלולים המיתר הראשון, השני והשלישי. המיתרים בקבוצה זו הם אלו שבאמצעותם מנוגנת ה[[מלודיה]]. באופן מעשי המיתר הראשון הוא זה שעליו מתבצעת רוב ה&#039;עבודה המלודית&#039; והמיתר השלישי מאפשר הפקת צלילים נמוכים יותר או ירידה בכמה [[אוקטבה|אוקטבות]], בדרך כלל בשלבים המוקדמים והליריים יותר של ההופעה, שלבי ה-Alap (מילולית &quot;הפקת נקטר&quot;). קבוצה שנייה של מיתרים היא 3 או 4 המיתרים הנותרים, שמכוונים ברובם לצליל הבסיס - ה-SA בטרמינולוגיה ההודית, שמהווה את העוגן המלודי (ה-Tonic). השימוש במיתרים האלה, שנקראים כקבוצה מיתרי ה&#039;צ&#039;יקרי&#039; (ונקראים כך בשל תנועת הפריטה המהירה עליהם שנקראת &#039;צ&#039;יק&#039;), מגוון אך בעיקר משמש לעיגון מלודי באמצעות פריטה שמדגישה [[קצב (מוזיקה)|קצב]] או [[אינטונציה (מוזיקה)|אינטונציה]] שבוצעה בקבוצת המיתרים הראשונה. תפקיד מיוחד וחשוב שמור למיתרי הצ&#039;יקארי בשלבי ההופעה המאוחרים - שלבי ה&#039;קליימקס&#039; (Jhalla). הפריטה על מיתרי הצ&#039;יקארי בשלבים אלה היא קצבית ומהירה מאד.<br /> <br /> ===חלקי הסיטאר והחומרים המשמשים ליצירתו===<br /> לסיטאר תיבת תהודה העשויה מדלעת, צוואר מוארך וחלול העשוי במקרה הטוב מ[[עץ (חומר גלם)|עץ]] [[טיק (עץ)|טיק]] או &#039;טון&#039; (עץ הודי), סריגי מתכת, גשרים העשויים מקרן [[צבי]] במקרה המוצלח או מעצם [[גמל]] במקרה הנפוץ, [[יתד (כלי)|יתדות]] להחזקת המיתרים העשויות מעץ סיסם שחור (Rosewood), וחלקים נוספים העשויים מעצם בהם [[חרוז (חפץ)|חרוזים]] המשמשים לכיוון עדין של המיתרים, ויתד הנעוצה בתחתית תיבת התהודה המהווה עוגן לקשירת המיתרים. החומרים המשמשים לייצור המיתרים הם לרוב [[פלדה]] ו[[פליז]] (כשהפליז משמש בעיקר למיתרי הבס) אך נעשה שימוש גם בתרכובות מתוחכמות יותר.<br /> <br /> לעיתים נוהגים להוסיף בקצה העליון של צוואר הסיטאר תיבת תהודה שנייה, קטנה יותר העשויה בדומה לתיבת התהודה הראשית מדלעת, או לעיתים, כתחליף זול ומוצלח פחות, מעץ. השימוש בתיבת התהודה הנוספת נפוץ למדי, ונגני סיטאר רבים מעידים כי תרומתה לאיכות או עוצמת הצליל, ובייחוד תרומתה להגברת תהודת מיתרי הבס, משמעותית. לעומתם נגני סיטאר אחרים סבורים כי תרומת תיבת התהודה הנוספת היא מזערית לכל היותר. לדידם, הפופולריות של תיבת התהודה הנוספת נובעת מטעמים אסתטיים-אופנתיים. על כל פנים, השימוש בתיבה הנוספת מהווה קריצה צורנית לרודרה-וינה, או הבינקר - כלי נגינה בעלי תיבות תהודה כפולות, מהם שואב הסיטאר השראה לא מעטה בכל הנוגע לטכניקה והגישה הכללית של הנגן לכלי (ראה - &#039;שורשי הסיטאר&#039;).<br /> <br /> ==טכניקת הנגינה==<br /> [[קובץ:0407 207.jpg|ממוזער|250px|טכניקת הנגינה בסיטאר]]<br /> <br /> הדרך המסורתית להחזקת הסיטאר מחייבת ישיבה שניתן לתאר כ&#039;חצי [[ישיבת לוטוס]]&#039; על משטח קשיח. את תיבת התהודה מניח הנגן על כף רגל שמאל, כאשר שוק רגל ימין מונחת מעל ברך שמאל בשיכול. את הסיטאר מחזיק הנגן ב[[זווית]] של כ-45 מעלות ומייצב אותו אך ורק באמצעות משקל יד ימין (הפורטת) הנחה על תיבת התהודה. באופן זה יד שמאל חופשייה לנוע לאורך צוואר הסיטאר ללא עומס משקל. <br /> הפריטה על המיתרים נעשית באמצעות מפרט מיוחד הנקרא &#039;מזרפ&#039; הנלבש על האצבע המורה של יד ימין. המפרט עשוי מחוט ברזל מלופף ה&#039;נתפס&#039; בחוזקה מעל או מתחת למפרק הדיסטלי של האצבע. לרוב, מפתחים נגני הסיטאר שתי [[יבלת|יבלות]] משני צדי האצבע, באותם המקומות בהם נתפס המזרפ, והלחץ המתמיד של המפרט לאורך שנים גורם לתפיחה מסוימת (שפירה לחלוטין) של קצה האצבע. בשל שתי היבלות והתפיחה נוהגים לכנות אצבע שכזו &quot;Cobra Finger&quot; (בחיבה).<br /> <br /> הפריטה עצמה מורכבת משתי תנועות משלימות. האחת היא תנועת &#039;דה&#039; - קמיצת כף היד לאגרוף במהלכה נפרט המיתר מ&#039;למטה כלפי מעלה&#039; - לכיוון כף היד, והשנייה היא תנועת ה&#039;רה&#039; - פשיטת כף היד ממצב קמוץ במהלכה נפרט המיתר מכיוון כף היד והרחק. נוהגים להבחין בפריטה מסוג שלישי - תנועת ה&#039;צ&#039;יק&#039; השמורה לפריטה על מיתרי ה&#039;ציקארי&#039;, אך זוהי למעשה פריטת &#039;רה&#039; בעיקרה, אלא שמחייבת שינויי מסוים במיקום מפרק היד. משתי התנועות, &#039;דה&#039; ו&#039;רה&#039; ניתן ליצור רצפים מוגדרים של פריטה בדוגמת &#039;דירי&#039; - תנועה מהירה של קמיצת ופשיטת כף היד, ובדומה &#039;דה-רה-דה&#039;, &#039;ר&#039;דה&#039;, &#039;דה רה דירי-דירי דה ר&#039;דה ר&#039;דה&#039;.<br /> <br /> ==נגני סיטאר ידועים==<br /> [[ראווי שנקר]], ניקהיל בנרג&#039;י, ויליאת חאן, שאהיד פרווז, [[ג&#039;ורג&#039; האריסון]].<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[סטאר (כלי נגינה)|סטאר]]<br /> *[[סרוד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{ויקישיתוף בשורה}}<br /> * {{בריטניקה}}<br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:כלי פריטה]]<br /> [[קטגוריה:כלי מיתר]]<br /> [[קטגוריה:כלי נגינה עתיקים]]<br /> [[קטגוריה:הודו: תרבות]]<br /> [[קטגוריה:הודו: המצאות]]</div>

imported>אביהו