https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%9F_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%98סידן גלוקונאט - היסטוריית גרסאות2026-09-14T10:38:35Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%9F_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%98&diff=681996&oldid=previmported>סנאי: הגהה וניסוח2025-07-17T05:08:37Z<p>הגהה וניסוח</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{תרופה<br />
| שם = סידן גלוקונאט<br />
| IUPAC = calcium (2''R'',3''S'',4''R'',5''R'')- 2,3,4,5,6-pentahydroxyhexanoate<br />
| תמונה = Calcium gluconate.svg<br />
| תמונה2 = Calcium gluconate ball-and-stick.png<br />
}}<br />
'''סידן גלוקונאט''' (באנגלית: '''Calcium gluconate''') הוא תוסף [[מינרל]]ים ותרופות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.drugs.com/monograph/calcium-salts.html|הכותב=The American Society of Health-System Pharmacists|כותרת=calcium salt|אתר=|תאריך=8 בינואר , 2017}}</ref>. [[נוסחה מולקולרית|הנוסחה המולקולרית]] C<sub>12</sub>H<sub>22</sub>CaO<sub>14,</sub> כתרופה משתמשים בו בהזרקה לווריד לטיפול ברמת [[סידן]] חופשי נמוך בדם ([[היפוקלצמיה]]), רמת [[אשלגן]] גבוה בדם ורמות רעילות של [[מגנזיום]]<ref>{{צ-ספר|שם=British national formulary: BNF 69|מו"ל=British Medical Association|שנת הוצאה=2015|ISBN=9780857111562}}</ref>. תוספת סידן בדרך כלל נדרש רק כאשר אין די סידן בתזונה. ניתן להוסיף תוספת לטיפול או למניעת [[דלדול עצם|אוסטאופורוזיס]] או [[רככת]]. ניתן ליטול אותו גם דרך הפה ולא מומלץ להזרקה לשריר. במינונים רגילים השימוש נחשב בטוח בעת [[היריון]] ו[[הנקה]]. סידן גלוקונאט מיוצר על ידי אינטראקציה בין [[חומצה גלוקונית]] {{אנ|Glucuronic acid}} עם [[סידן פחמתי]] או [[סידן הידרוקסידי]]. סידן גלוקונאט נכנס לשימוש רפואי בשנות העשרים. הוא מופיע ברשימת תרופות חיוניות של [[ארגון הבריאות העולמי]], בה רשומות התרופות הבטוחות והיעילות ביותר הדרושות במערכת הבריאות <br />
<br />
[[זמינות ביולוגית (פרמקולוגיה)|זמינותו הפרמקולוגית]] של סידן גלוקונאט גבוהה.<br />
<br />
==שימושים רפואיים==<br />
===רמת סידן נמוך בדם===<br />
תמיסת 10% סידן גלוקונאט (הניתנת דרך הווריד) היא השיטה הנפוצה ביותר לטיפול ברמת סידן נמוך בדם<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Spencer, H.; Scheck, J.; Lewin, I.; Samachson, J.|שם=Comparative absorption of calcium from calcium gluconate and calcium lactate in man|כתב עת=The Journal of Nutrition}}</ref>. צורה זו של סידן לא נקלטת כמו [[סידן לקטט]] {{אנ|Calcium lactate}} והיא מכילה רק 0.93% יוני סידן. במקרה של היפוקלצמיה חריפה וחמורה, ניתן לטפל בה עם [[סידן כלורי]].<br />
<br />
===רמת אשלגן גבוה בדם===<br />
סידן גלוקונאט משמש כחומר הגנה מונע מחלות לב בקרב אנשים עם רמות אשלגן גבוהות בדם, כאשר אפשרות אחת היא שימוש בסידן כלוריד<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Faine; Miller|שם=The Calcium Quandary|כתב עת=Emergency Physicians Monthly}}</ref>. אלטרנטיבה זו מומלצת כאשר רמות האשלגן גבוהות, מעל 6.5 מ"מ/ליטר, או כאשר תרשים ה-א.ק.ג. מראה שינויים כתוצאה מאשלגן גבוה בדם.<br />
<br />
===מנת יתר של מגנזיום סולפט===<br />
משמש לטיפול נגד מנת יתר של [[אפסומיט|מלחי אפסום]] הניתנת לרוב לנשים בהיריון והנקה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.drugs.com/pregnancy/calcium-gluconate.html|הכותב=|כותרת=Calcium gluconate Pregnancy And Breastfeeding Warnings|אתר=calcium salts|תאריך=18 בינואר 2017}}</ref> על מנת למנוע התקפים. מגנזיום סולפט<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Omu AE, Al-Harmi J, Vedi HL, Mlechkova L, Sayed AF, Al-Ragum NS|שם=Magnesium sulphate therapy in women with pre-eclampsia and eclampsia in Kuwait|כתב עת=Med Princ Pract}}</ref> אינו ניתן לנשים בהריון שחוות צירים מוקדמים במטרה להאט או להפסיק את התכווצויותיהן. כיום משתמשים ב[[טוקוליטיקה]] כתרופה לעיכוב לידה, בגלל יעילות טובה יותר ומכלול תופעות הלוואי.. עודף מגנזיום סולפט עלול להוביל לרמות רעילות של מגנזיום סולפט בדם. רעילות זו, מביאה לדיכוי דרכי הנשימה ולאובדן [[רפלקסים מולדים|רפלקס]] בגידים עמוקים ([[היפרלקסיה|היפרפלקסיה]]).<br />
<br />
===כוויות מחומצה הידרופלואורית===<br />
תכשירי [[ג'ל]] של סידן גלוקונאט משמשים לטיפול ב[[כווייה|כוויות]] שנגרמו על ידי [[חומצה הידרופלואורית]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Roblin I, Urban M, Flicoteau D, Martin C, Pradeau D|שם=Topical treatment of experimental hydrofluoric acid skin burns by 2.5% calcium gluconate|כתב עת=J Burn Care Res}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=el Saadi MS, Hall AH, Hall PK, Riggs BS, Augenstein WL, Rumack BH|שם=Hydrofluoric acid dermal exposure|כתב עת=Vet Hum Toxicol}}</ref>. הסיבה לכך היא שסידן גלוקונאט מגיב עם חומצה הידרפלואורית ליצירת [[סידן פלואוריד]] {{אנ|Calcium fluoride}} בלתי מסיס ובלתי רעיל.<br />
<br />
===דום לב===<br />
על אף שנעשה שימוש בסידן תוך ורידי במקרים של [[דום לב]], השימוש בו אינו מומלץ. מקרים של דום לב בהם עדיין מומלץ לכלול אשלגן גבוה בדם הם סידן נמוך בדם כמו שעשוי להופיע בעקבות [[עירוי]] דם ומנת יתר של חוסם תעלות סידן. יש סיכוי ששימוש כללי יכול להחמיר את התוצאות. אם משתמשים בסידן באופן יומיומי הסידן הכלורי הוא הצורה המומלצת.<br />
<br />
==תופעות לוואי==<br />
תופעות הלוואי של סידן גלוקונאט: בחילה, עצירות ובטן רגיזה. הזרקות תוך ורידיות מהירות של סידן גלוקונאט עלולות לגרום ל[[היפרקלצמיה]] שעלולה לגרום להפרעות קצב לב וירידה ב[[לחץ הדם]]. זריקות תוך שריריות עלולות להוביל לנמק מקומי ולהיווצרות מורסה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Yui-Ming Lam; Hung-Fat Tse; Chu-Pak Lau|שם=Continuous Calcium Chloride Infusion for Massive Nifedipine Overdose|כתב עת=Chest}}</ref>.<br />
<br />
==חברה ותרבות==<br />
דווח על מחסור בסידן גלוקונאט רפואי בנובמבר 2012 ונובמבר 2015 בארצות הברית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.accessdata.fda.gov/scripts/drugshortages/dsp_ActiveIngredientDetails.cfm?AI=Calcium+Gluconate+Injection&source=govdelivery&st=c&tab=tabs-4|הכותב=|כותרת=FDA Drug Shortages|אתר=|תאריך=21 בנובמבר 2015}}</ref>.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[חומצה לקטית]]<br />
* [[אשלגן]]<br />
* [[מגנזיום]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* "מלחי סידן". האגודה האמריקאית לרוקחי מערכת הבריאות. נשמר בארכיון מהמקור ב־18 בינואר 2017. הוחלף 8 בינואר 2017.<br />
* מלר, י., קסטנבאום, ר. ש., גלינסקי, ד., & שני, ש. (1984). השינויים ברמות ההורמונים המווסתים סידן בסרום של זקנים, בזמן ריפוי שבר. ''Gerontology/גרונטולוגיה'', (29/30), 77-77.<br />
* יעל זילברמן (רוקחות), & Zilberman, Y. (1985). האינטראקציה של חמרים ותרופות המשפיעים על תנועת סידן בתא עם שחרור סרוטונין מתרומבוציטים. מוציא לאור לא ידוע.<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* <div class="mw-content-ltr">Martin, T. J., Kang, Y., Robertson, K. M., Virji, M. A., & Marquez, J. M. (1990). Ionization and hemodynamic effects of calcium chloride and calcium gluconate in the absence of hepatic function. ''Anesthesiology'', ''73''(1), 62-65.<br />
</div><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{יוטיוב|C0VUMvjBSMA|שם=Severe Hyperkalemia Emergency|אורך=4:40}} - סרטון המראה כיצד מתן סידן עוזר לטפל ב[[היפרקלמיה]] (מצב של יתר אשלגן בדם)<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]<br />
[[קטגוריה:סידן: תרכובות]]</div>imported>סנאי