https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%AA_%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA סוגת תעשיות - היסטוריית גרסאות 2026-09-14T09:59:41Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%AA_%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=387433&oldid=prev imported>דוד שי: /* היסטוריה */ 2025-12-10T03:45:00Z <p><span class="autocomment">היסטוריה</span></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{חברה מסחרית<br /> |סמל=[[קובץ:Sugat.svg|מרכז|240px|תיאור(לא חובה)]]<br /> |סוג=[[חברה פרטית]]<br /> |משרד ראשי=[[קריית גת]]<br /> |בעלות=[[קבוצת סוגת]]<br /> |תאריך הקמה=1961<br /> |אתר אינטרנט=[https://www.sugat.com www.sugat.com]}}<br /> &#039;&#039;&#039;סוגת תעשיות בע&quot;מ&#039;&#039;&#039; היא חברה ישראלית שמרכזה ב[[קריית גת]], המשווקת [[סוכר]], [[קטניות]] ו[[אורז]] ומייצרת [[טחינה]] במותג [[טחינת אל ארז]]. עד שנת [[1979]] עסקה גם בייצור סוכר. החברה נמצאת בבעלות מלאה של [[קבוצת סוגת]] בע&quot;מ.<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> [[קובץ:PikiWiki Israel 16169 kiryat gat.jpg|ממוזער|מפעל סוגת – המפעל הראשון שהוקם באזור התעשייה קריית גת]]<br /> סוגת הקימה מפעל לייצור [[סוכר]] מ[[סלק סוכר]] שנחנך בתחילת 1961 ב[[קריית גת]], בהתאם לתוכנית מ[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] להקים בישראל שלושה מפעלים לייצור סוכר מסלק סוכר: בצפון הארץ, במרכזה ובדרומה{{הערה|{{דבר||תשי&quot;ח - שנה חקלאית ברוכה|19580919|112}}}}. המפעל הוקם על ידי קבוצת משקיעים ציונים מ[[מקסיקו]] על שטח של 320 דונם בקריית גת ויועד לעבד 180 אלף טון סלק סוכר בשנה לייצור 23 אלף טון סוכר{{הערה|{{דבר|יצחק יעקבי|מפעל הסוכר בקרית גת יצעיד את האיזור|19600218|41}}}}. בצד המפעל הוקמו [[תחנת כוח]] של המפעל ומכון [[טיהור שפכים]]{{הערה|{{דבר||החל בירור התביעה|19610630|133}}}} שטיהר את השופכין של המפעל שהועברו לאחר טיהור לשימוש חקלאי{{הערה|<br /> {{דבר||הישגי הייצור בסוגת|19620713|174.3}}}}.<br /> <br /> המפעל החל לפעול במאי 1961 ונחנך רשמית ביוני של אותה שנה{{הערה|{{מעריב||נחנך מפעל הסוכר סוגת|19610614|44}}}}. המפעל פעל במשך כ-90 ימים בשנה, בעונת קציר הסלק{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|הענק המתוק מוקם בקריית גת|19610327|71}}}} ונוהל בידי [[דב פטישי]] ו[[משה שמיר (תעשיין)|משה שמיר]]. המפעל פעל במהלך העונה באופן רציף, דבר שהביא לבקשות מצד גורמים דתיים לסגירת המפעל בשבת{{הערה|{{דבר||נושאים שונים בישיבת מזכירות מפא&quot;י|19610528|16}}}} ולסירוב בטענה שהדבר לא אפשרי כלכלית{{הערה|{{חרות||העבודה בסוגת תמשך בשבת|19620422|75}}}}. בשנה הראשונה עיבד המפעל 70,000 טון סלק סוכר{{הערה|{{דבר||יבול הסלק קטן יותר|19610719|41}}}} ובשנה השנייה עיבד 89,000 טון סלק סוכר{{הערה|{{דבר||הסתיימה עונת הייצור בסוגת|19620717|53}}}}. המפעל, כמו המפעל לייצור סוכר בעפולה, פעל כמעט לכל אורך תקופת פעילותו בגרעון גדול{{הערה|{{דבר||פת: לא כדאי לפתוח מחדש את מפעלי הסוכר|19800618|118}}}} ונהנה מ[[סבסוד]] עמוק על ידי [[ממשלת ישראל]], ששילמה לו על פי שיטת &quot;[[קוסט פלוס]]&quot;{{הערה|{{דבר||מפעלי הסוכר בעפולה וקריית גת ימשיכו לייצר|19780518|74}}}}. בשנת 1970 עלה טון של סוכר בייצור מקומי 900 ל&quot;י, לעומת 400 ל&quot;י לטון מיובא, ובעקבות זאת הוחלט לסגור את מפעל הייצור בעפולה ולרכז את כל ייצור הסוכר במפעל סוגת{{הערה|{{דבר|י. משולח|ועדת חלפון מציעה לסגור את ביהח&quot;ר לסוכר בעפולה|19700802|87}}}}. התוכנית לא יצאה אל הפועל והמפעל בעפולה לא נסגר. בשנת 1978 החליטה הממשלה להפסיק את סבסוד הסוכר הישראלי החל משנת 1979 וסירבה להטיל [[מכס]] של 5% על סוכר מיובא{{הערה|{{דבר||תביעה לדון בוועדה המרכזת בעתיד מפעלי הסוכר|19780903|53}}}}{{הערה|{{דבר||סוגת מבקש להטיל מכס של 5% על סוכר מיובא|19780918|118}}}}. [[יגאל הורביץ]] אמר על ההחלטה, ש&quot;נגמרה החגיגה&quot;{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|החגיגה המרה של עובדי הסוכר|19790325|168}}}}. אף על פי שלפני הבחירות לרשויות המקומיות, הבטיח סגן השר [[יורם ארידור]] שסוגת לא ייסגר{{הערה|{{דבר||בגן השר ארידור הבטיח שסוגת לא ייסגר|19781101|129}}}}, החלטת הממשלה קויימה ובעקבות זאת נסגר מפעל הסוכר בעפולה וסוגת חדלה לייצר סוכר והתמקדה בפעילות אריזה, שאז כללה אורז וסוכר{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|מפעל סוגת יפטר כ-100 עובדים ותיקים|19790710|105}}}} ובהמשך הורחב למגוון של קטניות.<br /> <br /> בעקבות עלייה תלולה במחיר הסוכר, נחתם הסכם לחידוש ייצור הסוכר במפעל בשנת 1981{{הערה|{{דבר|אייזיק סדומי|מחדשים גידול סלק הסוכר וייצור הסוכר|19800905|198}}}}, אולם במהרה ירדו מחירי הסוכר והמפעל לא ייצר עוד סוכר. יתרה מזאת, תחרות באריזת סוכר, במיוחד מצד &quot;[[עלית]]&quot;, הביאה לסגירת פעילות האריזה{{הערה|{{מעריב|מיכל הולצמן|טונה זרה - אישיות לא רצויה|19821022|374}}}} והמפעל נמכר ל[[יצחק פדרמן]], שבהמשך השקיע ב&quot;[[עלית]]&quot;{{הערה|{{מעריב||מתנהל מו&quot;מ למכירת סוגת|19821227|76}}}}{{הערה|{{מעריב|עודד שורר|עלית הכסא היקר של פדרמן|19860509|95}}}}. בשנת 1985 הוקם בשטח המפעל מפעל [[דשן גת]]{{הערה|{{מעריב||מונופול אחד הם כבר שברו|19861024|296}}}}.<br /> <br /> בשנת 1986 נכנסה סוגת לתחום ה[[תה]]{{הערה|{{מעריב|יעל פז מלמד|הקרב על השקית|19861024|294}}}} ולמגוון של מוצרי קטניות. בשנת 1988 רכשה {{קישור שפה|אנגלית|Man Group|ED&amp;F Man}} הבריטית את סוגת, ומינתה את דייוויד פרנקלין למנכ&quot;ל החברה.{{הערה|שם=פרנקלין|{{גלובס|אילנית חיות|אחרי 23 שנה: מנכ&quot;ל סוגת דיוויד פרנקלין פורש מתפקידו|1000709959|26 בדצמבר 2011}};{{ש}}{{כלכליסט|אורנה יפת|היה סוכר: יו&quot;ר ומנכ&quot;ל סוגת דיוויד פרנקלין פורש אחרי 23 שנה|3556396|25 בדצמבר 2011}}}}. בשנת 2006 החלה סוגת בהקמת מתקן לזיקוק סוכר גולמי{{הערה|{{ynet|תני גולדשטיין|סוגת מחדשת את זיקוק הסוכר בקרית גת|3322377|1 בנובמבר 2006}}}} שנפתח בשנת 2009{{הערה|{{כלכליסט|מאיה זיסר|בלעדי ל&quot;כלכליסט&quot;: סוגת תייצא סוכר למרוקו|3392136|17 בפברואר 2010}}}}. בשנת 2011 פרש פרנקלין מניהול החברה, ובמקומו מונה ג&#039;יל גמון.{{הערה|שם=פרנקלין}}<br /> <br /> במרץ 2014 חיברה [[נתג&quot;ז|חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל]] את מרכז ה[[אנרגיה]] של מפעל סוגת [[גז טבעי בישראל#תשתיות|למערכת ההולכה הארצית]] של [[גז טבעי|הגז הטבעי]]. בכך, הייתה סוגת למפעל ה-14 המתחבר למערכת{{הערה|[https://www.ingl.co.il/הושלם-פרויקט-חיבור-מפעל-סוגת-למערכת-הה/ הושלם פרויקט חיבור מפעל סוגת למערכת ההולכה הארצית], באתר חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל, 4 במרץ 2014}}. בשנת 2017 סגרה סוגת את מפעל זיקוק הסוכר לאחר הפסדים רבים, ופיטרה כ-60 מרביתם תושבי קריית גת. מאותה העת היא מייבאת סוכר ממדינות שונות באירופה כאשר רוב היבוא הוא מגרמניה{{הערה|{{גלובס|שני מוזס|סוגת תסגור את בית הזיקוק לסוכר; מרבית העובדים יפוטרו|1001195043|2 ביולי 2017}}}}.<br /> <br /> בשנת 2019 רכשה חברת &quot;מלח הארץ&quot; (כיום [[קבוצת סוגת]]), שבבעלות של קרן ההשקעות &quot;[[פורטיסימו קפיטל]]&quot;, את &quot;סוגת תעשיות&quot; מחברת ED&amp;F Man{{הערה|{{כלכליסט|גולן חזני|עכשיו זה סופי: פורטיסימו חתמה על הסכם לרכישת סוגת ב-60 מיליון דולר|3770302,00|13 בספטמבר 2019}}}}.<br /> <br /> ביוני 2021 רכשה סוגת תעשיות את כלל הפעילות הקמעונאית של [[שמן תעשיות]] בע&quot;מ, שכללה בין היתר פעילות יבוא, שיווק, הפצה ומכירה של [[שמן בישול|שמנים]] לשוק הקמעונאי, תמורת כ-163.5 מיליון ש&quot;ח.{{הערה|{{כלכליסט|נורית קדוש|סוגת מתרחבת: רוכשת את שמן תעשיות ב-142 מיליון שקל|3895915|28 בפברואר 2021}};{{ש}}[https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/1706001-1707000/P1706142-00.pdf#page=78 קבוצת סוגת בע&quot;מ - תשקיף להשלמה - הנפקה ראשונה לציבור], עמ&#039; ו-3 באתר &quot;[[מאיה (הודעות לבורסה)|מאיה]]&quot;}}<br /> <br /> בפברואר 2022 רכשה החברה את חברת אגס ירוק מסחר ושירותים בע&quot;מ, בעלת המותג [[טחינת אל ארז]],{{הערה|{{כלכליסט|נווית זומר|ג&#039;וליה זהר מוכרת את טחינה אל ארז לקרן פורטיסימו|shopping/article/sy9bikqec|28 בפברואר 2022}}}} וזו מוזגה לתוכה.<br /> <br /> שתי חברות בנות נוספות של סוגת תעשיות הן מלח הארץ עתלית בע&quot;מ (כ-92%), שבבעלות מפעל מלח ב[[עתלית]], ומלח הארץ אילת בע&quot;מ (כ-94%), שבבעלותה מפעל מלח ב[[אילת]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{אתר רשמי|https://www.sugat.com/}}<br /> {{רשתות חברתיות}}<br /> * {{מעריב||הכימיה המוצלחת של סוגת|19870113|266}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תעשיית מזון בישראל]]<br /> [[קטגוריה:קריית גת: חברות]]<br /> [[קטגוריה:פורטיסימו קפיטל]]<br /> [[קטגוריה:ישראל: חברות פרטיות בבעלות חברות ציבוריות]]</div> imported>דוד שי