https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%A0%D7%98%D7%A2_%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A8נתן נטע הנובר - היסטוריית גרסאות2026-09-14T07:48:51Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%A0%D7%98%D7%A2_%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A8&diff=83775&oldid=previmported>שילוני: /* קורות חיים */ ויקיזציה2026-04-28T14:17:18Z<p><span class="autocomment">קורות חיים: </span> ויקיזציה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות רבנית}}<br />
הרב '''נתן נטע הנובר''' (? – [[כ' בתמוז]] [[ה'תמ"ג]], [[14 ביולי]] [[1683]]) היה [[רב]], [[מקובל]], [[בלשן]], [[דרשנות|דרשן]] ו[[היסטוריון]]. חיבר את הספר [[יון מצולה]] המתאר את [[גזרות ת"ח ת"ט]] ([[1648]]–[[1649]]) ואת ספר [[שערי ציון (סידור)|שערי ציון]].<br />
<br />
== קורות חיים ==<br />
הנובר נולד בעיר [[אוסטרוה]] שב[[האיחוד הפולני-ליטאי|איחוד הפולני-ליטאי]] במועד לא ידוע, כנראה בסוף שנות ה-20 או תחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-17]]. אביו היה הרב משה הנובר, שעליו לא ידוע הרבה, מלבד העובדה שהוא מכונה על ידי בנו "מורנו הרב", ומכאן שכיהן כנראה במשרה רבנית, ושהוא שנרצח, כנראה בזמן [[גזרות ת"ח–ת"ט]]{{הערה|על פי תוארו בשער ספר "טעמי סוכה" של רבי נתן נטע: {{ציטוטון|'''הקדוש''' מוהר"ר משה הנובר זצ"ל '''הי"ד'''}}.}}. [[יעקב ישראלסון]], שבחן את תולדותיו בראשית המאה ה-20, שיער כי ייתכן שהנובר הבן היה תלמיד ה[[מהרש"א]], שנפטר באוסטרהא ב-[[1632]], אך טענה זו שנויה במחלוקת.<br />
<br />
ב-[[1646]] נסע הרב הנובר ל[[קרקוב]], שם נשא [[דרשה]], שעיבד לימים לספר "טעמי סוכה", שיצא ב[[אמסטרדם]] ב-[[1651]], השנה שבה הוא התחתן ועבר לבית חמיו ב[[איזיאסלב|זאסלב]]. בעקבות [[גזרות ת"ח ת"ט]] ברחו הרב ומשפחתו, יחד עם יהודי זאסלב, מאוקראינה, בריחה שתוארה בספרו "יון מצולה". לפי עדותו של הרב עצמו במבוא לספרו "טעמי סוכה", בשנים אלה הוא התפרנס מדרשות שנתן בבתי כנסת שונים ברחבי אירופה. הוא שאף לקבץ אותן בספר "נטע שעשועים", אולם הוא לא ראה אור מעולם.<br />
<br />
עם הגיעו ל[[ונציה|וונציה]] שבאיטליה למד קבלה, ואף חיבר בהמשך ספר תפילות ובקשות על פיה בשם "[[שערי ציון (סידור)|שערי ציון]]" (פראג 1662). בהקדמה לספר זה{{הערה|{{ציטוטון|ועבר עלינו איש קדוש הרב הכולל מוהר"ר חיים ז"ל ה"ה תלמיד מובהק של הרב האלוקי מוהר"ר חיים ויטאל ז"ל ה"ה וקיבלתי ממנו חכמה מפוארה}} ([http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=45688#p=3&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= הקדמה לספר שערי ציון]).}} הוא מציין כי למד קבלה מפי הרב [[חיים הכהן (מקובל)|חיים הכהן]] מ[[ארם צובא]], [[רב מובהק|תלמידו המובהק]] של רבי [[חיים ויטאל]]. במשך כמאתיים שנה היה זה חיבורו הידוע ביותר של הרב הנובר. הוא נדפס עוד בחייו בשלוש מהדורות, ועוד רבות לאחר תקופתו. כן חיבר גם [[מילון]] ארבע-לשוני ב[[גרמנית]], [[לטינית]], [[איטלקית]] ו[[עברית]] בשם "שפה ברורה”, שיצא בפראג ב-[[1660]].<br />
<br />
יש הגורסים שאחז במשרה רבנית כלשהי ב[[ליבורנו]] שב[[איטליה]] בין השנים [[1653]]–[[1656]]. בשנים [[1657]]–[[1670]] כיהן כרב ראשי ואב בית דין של [[יאשי]]. בשנת 1657 הקים ביאשי את בית הכנסת הראשון הבנוי אבן. מ-1670 ועד מותו כיהן כרב ב[[פוקשאן]] וב[[אונגריש ברוד]]. לפי קביעתו של [[היינריך גרץ]], שאינה מקובלת על הכול, הרב הנובר נהרג עם כל קהילתו ב[[ברודי|ברוד]] ב-14 ביולי [[1683]] בפרעות ה[[קורוצים]], מורדים הונגרים שקמו נגד שלטון [[בית הבסבורג]].<br />
<br />
==יוון מצולה==<br />
ספרו של הנובר "'''[[יון מצולה|יְוֵן מְצוּלָה]]'''"{{הערה|מקור הצירוף: {{הדגשה|טָבַעְתִּי, בִּיוֵן מְצוּלָה, וְאֵין מָעֳמָד|[[s:תהלים סט|תהילים סט ג]]}}.}} הודפס לראשונה בוונציה ב-[[1653]], ונתגלה מחדש וזכה לפופולריות רבה כעבור כ-200 שנה, כשגברה ההתעניינות בהיסטוריה היהודית. הוא תורגם להרבה שפות אירופיות, ונחשב במשך תקופה ארוכה לעדות היהודית הנאמנה ביותר לפרעות ת"ח-ת"ט. במחצית השנייה של המאה ה-20 חדל הספר לשמש כמקור מהימן בעיני חוקרים מודרניים, אף שהוא תיעוד ראשוני של המאורעות. ההצלחה הגדולה שזכה לה והדפסתו במהדורות רבות קיבעו אותו כמסמך חשוב בזיכרון ההיסטורי היהודי.<br />
<br />
ב"יון מצולה" תיאר הנובר את [[גזרות ת"ח ת"ט|פרעות ת"ח-ת"ט]] בהנהגת [[הטמאן]] ה[[קוזקים]] [[בוגדן חמלניצקי]]. עדותו האישית תופסת רק חלק קטן מהספר, כשמפורטת בו גרסת המחבר לגבי השתלשלות האירועים שהובילו למרד ואחר כך לפרעות ביהודים, ומהלכם של אלה. בספר מובאים תיאורים של [[גזירות ת"ח ת"ט|מרד האוקראינים]] (בלשונו: "היוונים", משום שהשתייכו לכנסייה האורתודוקסית - יוונית) וה[[טטרים]] "הקדרים" נגד האצולה ששלטה במקומיים ועשקה אותם.<br />
<br />
הספר כולל תיאור רציחתם של גדולי ישראל ר' [[יחיאל מיכל מנמירוב|יחיאל מיכל, הקדוש מנמירוב]] ור' [[שמשון מאוסטרופולי]].<br />
<br />
הנובר תיאר מעשי בגידה רבים של העילית הפולנית ביהודים, אף כי היסטוריונים מודרניים רבים מבטלים את טיעוניו. בניגוד למחברי רשומות יהודים אחרים בני זמנו, הנובר ציין סיבות חברתיות להתקוממות, וכתב את ספרו בסגנון היסטוריוגרפי.<br />
<br />
==ספריו==<br />
[[קובץ:Zaslav Great Synagogue -05.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת הגדול בעיר [[איזיאסלב]] שבאוקראינה, בו החל נתן נטע הנובר ללמד.]]<br />
* '''[[יון מצולה]]'''<br />
* '''טעמי סוכה'''<br />
* '''[[שערי ציון (ספר)|שערי ציון]]'''<br />
* '''שפה ברורה'''<br />
<br />
===מתרגומיו===<br />
* [[אייזיק מאיר דיק]], '''ספורי גזירות ת"ח ות"ט''' / שכתב ר' נתן נטע הנובר תורגם ליידיש על ידי אייזיק מאיר דיק, ווילנה?, דפוס ראם?, תרכ'-.{{הערה|אתר הספרייה הלאומית, ערך : אייזיק מאיר דיק}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
{{ltr|<br />
* Edward Fram, "Creating a tale of Martyrdom in Tulczyn, 1648", in: ''Jewish History and Jewish Memory: Essays In Honor of Yosef Haiym Yerushalmi'' .(Eds: Elisheva Carlebach, John M. Efron & David N. Myers), Hanover: University Press of New England; Brandeis University Press (1998), pp. 89-112.<br />
}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{גדולי ישראל|ד|92|עמודים=1182-1181}}<br />
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=2852}}<br />
* {{הארץ|ישראל ברטל|האימה שהודחקה|00000195-609a-da4c-a9f7-f89fba1f0000|4 במרץ 2025}}<br />
* {{אנצ דעת|2947|יון מצולה}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007262212105171|נתן נטע בן משה הנובר (1620-1683)}}<br />
<br />
===ספריו===<br />
;יון מצולה<br />
* {{דעת||daat/history/tkufot/yon-2.htm|יון מצולה}}<br />
* {{HebrewBooks||יון מצולה|3845|ונציה תיג, 1653}}<br />
* {{HebrewBooks||יון מצולה|37858|קרקוב תרנ"ו, 1896}}<br />
* {{HebrewBooks||יון מצולה|39413|פיעטרקוב תרס"ב, 1902}}<br />
* {{HebrewBooks||יון מצולה|44179|ברלין תרפ"ג, 1923}}<br />
* {{HebrewBooks||יון מצולה|37342|תל אביב תש"ה, 1945}}<br />
* ספר יון מצולה : גזרות ת"ח-ת"ט. ירושלים : כרמל מקבוצת ידיעות ספרים, תשפ"ה 2025. דפוס צילום של מהדורת 1945, בצירוף מבוא מאת אדם טלר.<br />
;ספרים אחרים<br />
* {{HebrewBooks||שערי ציון|45688|פראג תנ"ב, 1692}}<br />
* {{HebrewBooks||שערי ציון|23749|אמשטרדם תקכ"ו, 1766}}<br />
* {{HebrewBooks||טעמי סוכה|42591|אמשטרדם תי"ב, 1652}}<br />
* {{HebrewBooks||טעמי סוכה|32505|תרס"ב, 1902}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:הנובר, נתן נטע}}<br />
[[קטגוריה:היסטוריונים יהודים]]<br />
[[קטגוריה:יאשי: רבנים]]<br />
[[קטגוריה:פליטים יהודים]]<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים פולנים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים רומנים]]<br />
[[קטגוריה:ילידי 1610]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-1683]]</div>imported>שילוני