https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%AAנצרות קופטית - היסטוריית גרסאות2026-09-14T07:00:38Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%AA&diff=9076&oldid=previmported>EranBot: בוט החלפות: אלכסנדר, אמא\1, לעיתים2025-10-01T01:46:14Z<p><a href="/index.php?title=%D7%95%D7%A7:%D7%94%D7%97&action=edit&redlink=1" class="new" title="וק:הח (הדף אינו קיים)">בוט החלפות</a>: אלכסנדר, אמא\1, לעיתים</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{דתות וזרמים<br />
| שם בשפת המקור = Ϯⲉⲕ̀ⲕⲗⲏⲥⲓⲁ ⲛ̀ⲣⲉⲙⲛ̀ⲭⲏⲙⲓ<br />
| תמונה = CairoAbbasiyaMarkEntrance.jpg<br />
| כיתוב = חזית [[קתדרלה|קתדרלת]] מרקוס המבשר ב[[קהיר]]<br />
| דת = [[נצרות]]<br />
| זרם = [[נצרות אוריינטלית אורתודוקסית|אוריינטלי]]<br />
| קבוצה = <br />
| מייסד = <br />
| תאריך ייסוד = [[המאה ה-1]]<br />
| מנהיג = <br />
| מאפיינים = <br />
| שם = הכנסייה הקופטית<br />
| שפות = [[קופטית]] (כ[[לשון קודש]]){{ש}}[[ערבית]] (השפה המדוברת)<br />
| מאמינים = -<br />
| מרכז = {{דגל|מצרים||+}}<br />
}}<br />
'''הכנסייה הקוֹפְּטִית-אורתודוקסית''' (ב[[קופטית]]: '''Ϯⲉⲕ̀ⲕⲗⲏⲥⲓⲁ ⲛⲣⲉⲙ̀ⲛⲭⲏⲙⲓ ⲛⲟⲣⲑⲟⲇⲟⲝⲟⲥ''', "טִיקְלֶסִיַה נְרֶמנכֶמִי נוֹרתוֹדוֹכּסוֹס"; ב[[ערבית]]: '''الكنيسة القبطية الأرثوذكسية''') היא [[כנסייה (מוסד)|כנסייה]] עצמאית שבסיסה ב[[מצרים]] המשתייכת ל[[נצרות אוריינטלית אורתודוקסית|נצרות האוריינטלית]]. הכנסייה מזוהה עם ה[[קבוצה אתנו-דתית|עדה]] הקופטית {{אנ|Copts}}, צאצאי [[מצרים העתיקה|המצרים הקדומים]] שלא [[אסלאם|התאסלמו]] ושימרו את השפה הקופטית. מרבית ה[[נצרות|נוצרים]] במצרים משתייכים לכנסייה זו, ויש לה נוכחות גם מחוץ למצרים, בעיקר בקרב מהגרים קופטים.<br />
<br />
הכנסייה מונהגת על ידי [[סינוד]] {{אנ|Holy Synod of the Coptic Orthodox Church}} שבראשו ה[[פטריארך]] הקופטי-אורתודוקסי של [[אלכסנדריה]], הידוע גם כ"אפיפיור" (בקופטית: Ⲡⲁⲡⲁ, פָּאפָּא). האפיפיור הקופטי נחשב ליורשו של [[מרקוס המבשר]], אבי הנצרות במצרים, והאפיפיור הנוכחי (נכון ל-2025) הוא [[תאודורוס השני (אפיפיור קופטי)|תאודורוס השני]]. הכנסייה מתנהלת לפי ה[[ליטורגיה]] האלכסנדרונית, ומשמרת את [[קופטית|השפה הקופטית]] כ[[לשון קודש]] (למרות שהיא [[היכחדות שפה|נכחדה]] כשפה מדוברת).<br />
<br />
הכנסייה הקופטית, יחד עם הכנסיות האוריינטליות האחרות, התפצלה מיתר הנצרות בשנת [[451]] בשל הבדלים ב[[כריסטולוגיה]]: האוריינטלים מאמינים במיאפיזיטיות {{אנ|Miaphysitism}}, כלומר ש[[האל הבן|הטבע האלוהי]] והטבע ה[[אדם|אנושי]] של [[ישו]] התמזגו לאחד, בעוד שה[[נצרות קתולית|קתולים]] וה[[נצרות אורתודוקסית|יוונים-אורתודוקסים]] מאמינים ב[[דיופיזיטיות]]. בכך הכנסייה נבדלת מ[[הכנסייה הקופטית-קתולית]] {{אנ|Coptic Catholic Church}}, שהיא כנסייה [[נצרות קתולית מזרחית|קתולית-מזרחית]] שהתפלגה מהכנסייה הקופטית-אורתודוקסית, והיא דיופיזיטית.<br />
<br />
==אטימולוגיה==<br />
המילה "קוֹפְּטִי" נגזרת מהשם של מצרים ב[[יוונית]], אַייגִיפְּטוֹס (Αίγυπτος). במקור היה משמעה של המילה "קופטי" פשוט "מצרי", אך היום מתייחסת מילה זו אל האוכלוסייה הנוצרית של מצרים. המילה הקופטית לקופטי היא רֶמנכֵמִי (ⲣⲉⲙⲛⲭⲏⲙⲓ), שבתרגום מילולי היא "איש ממצרים" ("כֵמִי" זה מצרים), ואילו המילה הערבית היא קֻבְּט (قُبْط). ב[[תלמוד]] נקראו הקופטים "גיפטים".{{הערה|{{בבלי|מגילה|יח|א}}}}<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
===ראשית הנצרות במצרים===<br />
[[קובץ:AlexMarkCathedralInside2.jpg|ממוזער|קתדרלת מרקוס הקדוש באלכסנדריה {{אנ|Saint Mark's Coptic Orthodox Cathedral (Alexandria)}}. אף שהקתדרלה כפי שהיא כיום נבנתה בעידן המודרני, האתר בו היא נמצאת מהווה כנסייה קופטית לפחות מאז המאה ה-4. כיום היא אחד משני מושביו של האפיפיור הקופטי (השני בקהיר), ובתחתית תמונה זו אף ניתן להבחין בכס האפיפיור.]]<br />
לפי המסורת הקופטית הנצרות הובאה ל[[אלכסנדריה]], בירת [[פרובינקיה מצרים|מצרים הרומית]], כבר בשנת [[43]] לספירה (כעשר שנים לאחר [[צליבת ישו]]) על ידי [[מרקוס המבשר|יוחנן-מרקוס]], מתלמידיו של [[פטרוס]], שהיה ה[[פטריארך]] הראשון של אלכסנדריה. באלכסנדריה הייתה קהילה [[יהדות הלניסטית|יהודית הלניסטית]] גדולה, שסיפקה כר נוח להתבססות האמונה החדשה במצרים, וממנה הנצרות התפשטה גם ל[[מצרים (עם)|מצרים המקומיים]] ברחבי הארץ.<br />
<br />
ב[[המאה ה-2|מאה ה-2]] נוסדה במצרים [[אסכולת אלכסנדריה (נצרות)|אסכולת אלכסנדריה]], אחת משתי האסכולות החשובות בעולם הנוצרי (לצד ה[[אסכולת אנטיוכיה (נצרות)|אנטיוכית]]), שמראשיתה הדגישה את אחדות שני הטבעים של [[ישו]] (האלוהי והאנושי). פעלו בשמה כמה מגדולי המסורת ה[[נזיר (נצרות)|נזירית]], ובראשם [[אנטוניוס הגדול]]. הם נודעו כ"אבות המדבר".<br />
<br />
===התפצלות הכנסייה הקופטית===<br />
החל מ[[המאה ה-4]] הנצרות הייתה ל[[דת ממלכתית|דת הממלכתית]] של [[האימפריה הרומית]], ובכללה מצרים. מנקודה זו הכנסייה הייתה מוגנת מרדיפות ה[[פגניות|פגאנים]], אבל היא הייתה מלאה במחלוקות פנימיות קשות, שרבות מהן עסקו ב[[כריסטולוגיה]] (כלומר מהו בדיוק טבעו של ישו הנוצרי). גם הקיסרים הרומיים לקחו חלק במחלוקות האלה, ולעיתים אף רדפו את בעלי העמדות המנוגדות להם.<br />
<br />
כך הייתה המחלוקת בין אסכולות אלכסנדריה ואנטיוכיה: בעוד שהאנטיוכיים תבעו להדגיש את הבידול בין האלוהי והאנושי, כדי להבהיר שהאל איננו מושפע מבריאתו ומצוי מעבר לה, האלכסנדרוניים דרשו את ההפך כדי לוודא שטבע האדם החוטא נעטה כולו על ידי ישו ולכן נגאל. בשנת [[431]] [[תאודוסיוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית|הקיסר תאודוסיוס השני]] כינס את [[ועידת אפסוס]], שעמדה בסימן הדומיננטיות של האלכסנדרוניים והשפלת האנטיוכיים: בראש הוועידה עמד [[קירילוס האלכסנדרוני|קירילוס]], שהיה פטריארך אלכסנדריה ונציג נאמן של אסכולת עירו, ובהנהגתו הוועידה גינתה פלג קיצוני של האסכולה האנטיוכית בשם [[נסטוריאניזם]], שהפריד בין שני טבעיו של ישו עד כדי כך ששלל מ[[מרים, אם ישו|מרים]] את התואר "יולדת האלוהים" (כי לדעתו היא אמא רק של הטבע האנושי של ישו), והכריזה עליו כעל [[מינות (נצרות)|מינות]].<br />
[[קובץ:Диоскор Александрийский.jpg|ממוזער|דיוסקורוס הראשון, האפיפיור הקופטי בשנים [[444]]–[[454]], שבימיו התפצלו הקופטים מהכנסייה הרומית]]<br />
כתגובת נגד לנסטוריאניזם, כומר מ[[קונסטנטינופול]] שהשתייך לאסכולת אלכסנדריה בשם [[אוטיכס]] ניסח משנה כריסטולוגית קיצונית לא פחות, [[מונופיזיטיזם]], שקבעה כי לישו היה טבע אחד בלבד בו התאחדו האלוהי והאנושי. רעיונותיו של אוטיכס עוררו מחאה קשה אף מאלו שישבו בין המשפתיים עד אותה עת, ובשנת [[448]] אוטיכס נמלט לאלכסנדריה, אל הפטריארך [[דיוסקורוס הראשון]] {{אנ|Pope Dioscorus I of Alexandria}} שתמך בו. לאוטיכס היו קשרים בחצר הקיסר תאודוסיוס השני, וכדי להציל אותו הקיסר והפטריארך ארגנו [[ועידה אקומנית]] נוספת, [[ועידת אפסוס השנייה]] {{אנ|Second Council of Ephesus}}, שבה לאלכסנדרוניים הייתה שליטה מלאה: [[לאו הראשון (אפיפיור)|לאו הראשון]], [[אפיפיור|בישוף רומא]] דאז שהתנגד למונופיזיטיזם, לא הספיק להגיע בשל החיפזון שבה כונסה הוועידה ואפילו את המכתב ששלח סירבו להקריא, ואילו [[הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול|הפטריארך של קונסטנטינופול]], שהרשיע את אוטיכס קודם לכן, הודח ונפטר מעט לאחר מכן – לפי עדויות שנויות במחלוקת, הוא הוכה במהלך הוועידה בידי נזירים ממצרים שהביא עמו דיוסקורוס למטרה זו, ומת מפצעיו. מכל מקום, הוועידה זיכתה את אוטיכס מכל אשמה, והדיחה מספר [[בישוף|בישופים]] שתמכו באסכולה האנטיוכית.<br />
<br />
מעט לאחר מכן תאודוסיוס השני נפטר, ובמקומו התמנה לקיסר [[מרקיאנוס, קיסר האימפריה הביזנטית|מרקיאנוס]]. הוא הסכים שהתנהגותם של האלכסנדרוניים בוועידת אפסוס השנייה הייתה מתחת לכל ביקורת, וכינס ועידה נוספת כדי ליישב את ההדורים – [[ועידת כלקדון]], שנערכה בשנת [[451]] בהשגחה קיסרית צמודה ותחת משמר חיילים שנועדו למנוע התפרעויות. בכלקדון הבישופים שתמכו לפני כן בדיוסקורוס חזרו בהם, בטענה שדיוסקורוס הוא אדם אלים והם פעלו מתוך פחד. הוועידה הגדירה את טבעו של ישו כ[[דיופיזיטיות|דיופיזיטי]] (מעין עמדת ביניים בין הנסטוריאניזם למונופיזיטיזם), הכריזה על ועידת אפסוס השנייה כבטלה ומבוטלת, הדיחה את דיוסקורוס ממשרתו כפטריארך אלכסנדריה וגזרה עליו עונש [[מאסר]].<br />
<br />
ואולם, כמעט כל האוכלוסייה המצרית המשיכה לתמוך בדיוסקורוס, וסירבה לקבל את התאולוגיה של כלקדון ואת הפטריארך החדש שהקיסר שלח לאלכסנדריה. במצרים פרצו [[מהומות]], וכשדיוסקורוס מת בכלאו בישופי מצרים הכריזו על [[טימותאוס השני]] {{אנ|Timothy II of Alexandria}} כפטריארך אלכסנדריה, בניגוד לדעתו של הקיסר. מנקודה זו והלאה, לאלכסנדריה תמיד היו שני פטריארכים, ששניהם מתיימרים להיות יורשיו הלגיטימיים של מרקוס המבשר: [[הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של אלכסנדריה|פטריארך ביזנטי]] שדוגל בכריסטולוגיה הדיופיזיטית, ופטריארך קופטי (נקרא גם אפיפיור) שדוגל בכריסטולוגיה המונופיזיטית (או למצער מיאפיזיטית – ההזדהות כמונופיזיטית שנויה במחלוקת). בכך הכנסייה הקופטית התפצלה מהכנסייה של האימפריה הרומית. יחד איתה התפצלו גם [[הכנסייה הסורית-אורתודוקסית]] ו[[הכנסייה האפוסטולית הארמנית]], והן מהוות יחד את [[נצרות אוריינטלית אורתודוקסית|הנצרות האוריינטלית]], המתבססת על ועידת אפסוס השנייה ולא על כלקדון.<br />
<br />
רוב המצרים דבקו בכנסייה הקופטית, למרות שהשלטון הרומי רדף אותם בשל כך. קופטים רבים עונו ומתו, אך בכל זאת נותרו נאמנים למיאפיזיטיות. לכנסייה הקופטית הייתה נוכחות גם ב[[אתיופיה]]: ה[[אבונא]] של [[אקסום]] (ראש הכנסייה האתיופית) היה כפוף לאפיפיור הקופטי באלכסנדריה – ובדרך כלל היה קופטי בעצמו; מצב זה נמשך עד [[המאה ה-20]] – ובעקבותיו גם הנוצרים באתיופיה קיבלו את המיאפיזיטיות.<br />
<br />
===השלטון הערבי במצרים===<br />
[[קובץ:Cairo, chiesa sospesa, interno, iconostasi 2.JPG|ממוזער|ה[[איקונוסטאזיס]] של "הכנסייה התלויה" {{אנ|Hanging Church}} ב[[קהיר]]. כנסייה זו שימשה כמושב האפיפיור הקופטי כאשר עבר לקהיר. ליד האיקונות ניתן לראות כיתוב הן בקופטית והן בערבית.]]<br />
[[האימפריה המוסלמית]] [[הכיבוש המוסלמי של מצרים|כבשה את מצרים]] ב[[המאה ה-7|מאה ה-7]], ומאז ועד היום מצרים נתונה לשלטון ה[[אסלאם]]. הקופטים הושמו במעמד של "[[ד'ימי|בני חסות]]": הותר להם להישאר נוצרים והובטחה להם הגנה, אבל הוטלו עליהם הגבלות מסוימות, כגון תשלום מס ה[[ג'יזיה]], שהושת על נוצרים ו[[יהודים]] אבל לא על מוסלמים. היחס של הקופטים למוסלמים היה מסויג, ורבים העדיפו את השלטון המוסלמי על פני הרומי (שכאמור היה עוין לקופטים מאז כלקדון).<br />
<br />
כך, במשך מאות שנים מצרים הייתה ארץ שבה יש רוב [[דמוגרפיה|דמוגרפי]] נוצרי-קופטי, אבל שלטון של מיעוט מוסלמי. השליטים המוסלמים התייחסו לנתיניהם הקופטים בצורות שונות: היו שהפגינו כלפיהם [[סובלנות]] והיו שרדפו אותם. במרוצת השנים שיעור הנוצרים במצרים ירד בהדרגה בעקבות התאסלמויות, אבל מוערך שהם הפכו למיעוט רק ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]], כ-500 שנה לאחר הכיבוש המוסלמי. ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]] האפיפיור הקופטי העביר את מושבו מאלכסנדריה לבירה החדשה, [[קהיר]], אבל תוארו נשאר עדיין "הפטריארך של אלכסנדריה".<br />
<br />
ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] החלה [[הכנסייה הקתולית]] להפעיל [[מיסיון]] במצרים במטרה להמיר את הקופטים. רובם דחו את הקתוליות, אבל היה מיעוט שהסכים לקבל את מרות [[הכס הקדוש]] ואת התאולוגיה הקתולית (שהיא דיופיזיטית) במסגרת שבה יוכל לשמר את רוב המסורות הקופטיות. למענם הוקמה בשנת [[1741]] [[הכנסייה הקופטית-קתולית]] {{אנ|Coptic Catholic Church}}, בהנהגתו של ארכיבישוף קופטי שהמיר דתו לקתוליות. בהמשך היו גם קופטים שהפכו ל[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]], אבל הרוב המוחץ נותרו "אורתודוקסים" (כלומר אוריינטלים).<br />
<br />
מעמד הקופטים החל להשתפר תחת השלטון הסובלני יחסית של [[שושלת מוחמד עלי]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]. בשנת [[1855]] מס הג'יזיה הוסר מעליהם, וזמן קצר לאחר מכן הותר להם לשרת ב[[צבא מצרים]]. בתקופה זו עלתה ה[[לאומיות]] המצרית, שלרוב רואה בקופטים חלק בלתי נפרד מהלאום המצרי. ב[[מהומות 1919 במצרים]] לקחו הקופטים חלק משמעותי, מה שהראה את ההומוגניות של החברה המצרית באותם ימים.<br />
<br />
בשנת [[1893]] הוקם מחדש ה[[סמינר לכמרים|סמינר]] התאולוגי הקופטי {{אנ|Coptic Theological Seminary}} ב[[קהיר]], שמכשיר [[כומר|כמרים]] קופטים אבל פונה גם לציבור הרחב ומלמד את המורשת הקופטית: השפה הקופטית, [[תאולוגיה]], [[היסטוריה]] ו[[אמנות]] קופטית (כולל [[שירה]], [[מוזיקה]], [[איקונוגרפיה]] ו[[אריגה]]). הסמינר קיים עד היום, ויש לו מספר סניפים ברחבי העולם. הוא רואה עצמו כיורש של אסכולת אלכסנדריה הקדומה.<br />
<br />
האפיפיור הקופטי [[קירילוס השישי]] {{אנ|Pope Cyril VI of Alexandria}} העניק ל[[הכנסייה האורתודוקסית האתיופית|כנסייה האורתודוקסית האתיופית]] ב-[[1959]] עצמאות ([[אוטוקפליה]]), ובכך ויתר על הכוח למנות את ה[[אבונא]] האתיופי (שמעתה נושא בתואר פטריארך) ועל השליטה בכנסייה האתיופית. האפיפיור [[שנודה השלישי]] קיבל לכנסייה הקופטית בשנת [[1994]] גוף בריטי בשם "[[הכנסייה הבריטית-אורתודוקסית]]" {{אנ|British Orthodox Church}}, שהפך ל[[דיוקסיה]] של הכנסייה הקופטית ב[[האיים הבריטיים|איים הבריטיים]], למרות שאנשי הכנסייה הזו כלל אינם ממוצא קופטי והצטרפו לכנסייה הקופטית רק כדי לקבל לגיטימציה; ב-[[2015]] הם התפצלו מחדש מהכנסייה הקופטית.<br />
<br />
החל מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], וביתר שאת מאז [[המהפכה במצרים (2011)|המהפכה במצרים]], אירעו במצרים מספר אירועי אלימות, שבהם הותקפו קופטים בידי מוסלמים קיצוניים. מאות קופטים נרצחו באירועים כאלה, והעדה הקופטית טוענת לקיפוח ולאפליה מתמשכת מצד השלטונות, והתייחסות מקלה להתקפות פיזיות ומילוליות עליהם.<br />
<br />
מאז [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] תאולוגים קופטים ויוונים-אורתודוקסים נפגשים על מנת להגיע לעמק השווה לגבי המחלוקות ביניהם. מאז [[1990]], הקופטים והיוונים-אורתודוקסים מכירים ב[[טבילה לנצרות|הטבלות]] זו של זו, והחל מ-[[2001]], כנסיות אלה הסכימו להכיר זו בזו ב[[סקרמנט]] הנישואים שלהן: כיום, אם קופטי/ת ויווני/יה רוצים להתחתן, הם יכולים לערוך את החתונה באחת מהכנסיות וגם השנייה תכיר בו, ואין צורך לערוך שתי חתונות בכל אחת מהכנסיות.<br />
<br />
==הנצרות הקופטית כיום==<br />
[[קובץ:Coptic diaspora map.png|ממוזער|300x300 פיקסלים|מפה המציגה את תפוצת הקופטים בעולם]]<br />
מספר החברים בכנסייה הקופטית-אורתודוקסית אינו ידוע בוודאות. ידוע שהקופטים מהווים בין 5% (לפי הערכת הממשלה) ל-15% (לטענת נציגי הכנסייה) מכלל אוכלוסיית [[מצרים]], שמונה כיום למעלה ממאה מיליון נפש. מוערך כי מחוץ למצרים ישנם בין מיליון לשני מיליון קופטים: הם מצויים בעיקר ב[[אמריקה הצפונית]] (כמיליון), [[סודאן]] (כ-400 אלף), [[אירופה]], [[אוסטרליה]] ו[[לוב]].<br />
<br />
על אף אפלייתם, הקופטים נוטים להיות עשירים יותר מהמוסלמים במצרים. העדה הקופטית מחזיקה בנתח של 30%–40% מכלל הכלכלה המצרית,{{הערה|1=[http://www.aljazeera.net/NR/exeres/AF9D7247-8E36-4CF0-861F-1502A22E1F97.htm ملف التمييز ضد الأقباط في مصر]، الجزيرة نت، 20 نوفمبر 2011}} על פי העיתון [[פורבס]], שליש מטבלת האנשים העשירים ביותר במצרים הם קופטים.{{הערה|1=[http://www.akhbarak.net/articles/169230- _10-03-2011_ مجلة_فوربس_الأمريكية_ مجلة فوربس الأمريكية: عائلة ساويرس أغنى أغنياء مصر]، مصرس، 10 مارس 2011}}<br />
<br />
הקופטים במצרים מדברים [[ערבית]] כשפת אם, והשפה משמשת גם בכנסייה – ב[[הטפה|דרשות]] של הכומר, ולעיתים אף ב[[תפילה]]. בתפוצות הקופטיות מחוץ לעולם הערבי משתמשים גם בשפות המקומיות. עם זאת, השפה הקופטית עדיין נמצאת בשימוש ב[[ליטורגיה]] הקופטית, וקופטים רבים לומדים את השפה.<br />
<br />
בכנסייה הקופטית אפשר להסמיך רק [[גבר|גברים]] לכמורה, ועליהם להינשא בטרם ההסמכה, אם הם רוצים להתחתן. נוהג זה דומה לזה של [[נצרות יוונית-אורתודוקסית|הכנסייה היוונית-אורתודוקסית]].<br />
<br />
===שמות קופטיים במצרים כיום===<br />
לקופטים רפרטואר שמות ייחודי. שמות רבים הם שמות של דמויות מן [[הברית הישנה]] ו[[הברית החדשה]]: يوسف (יוסוף, כלומר [[יוסף]] בן [[יעקב|יעקב אבינו]], או [[יוסף הקדוש]] בעלה של מרים אם [[ישו]]), مريم (מַרים, כלומר מִרים אחות [[משה]] או [[מרים המגדלית]] או [[מרים, אם ישו|מרים אם ישו]]), بنيامين ([[בנימין]]), راعوث (ראעות', כלומר [[רות]]), بطرس (בוטרוס-[[פטרוס]]), حنّا (חנּא-יוחנן), جرجس (גירגיס-[[ג'ורג' הקדוש|ג'ורג']]) ועוד. שמות מן הברית הישנה המופיעים ב[[הקוראן|קוראן]] יכולים להיות משותפים לקופטים ולמוסלמים, אך שמות מן הברית החדשה הם קופטיים בלבד.<br />
<br />
הקופטים משתמשים גם בשמות פרעוניים: مينا (מינא-מנס, [[נערמר]]), ويصا (ויצא-בס, אל פרעוני).<br />
<br />
קבוצת שמות נוספת המבדילה את הקופטים מן המוסלמים היא של שמות אירופאיים: ميشيل (מישל), جوزيف (ז'וזף), ماريان (מריאן). עד לדור הקודם השמות הזרים היו ממקור צרפתי, אך כעת ניכרת השפעה אמריקאית: مونيكا (מוניקה), ديفيد (דייוויד), مايكل (מייקל) ועוד.<br />
<br />
קבוצת שמות אחרת כוללת שמות המשותפים לקופטים ולמוסלמים, כדי לטשטש את זהותו הדתית של בעל השם (קופטים מדווחים על הפליה בבית הספר ברגע שמתגלית דתם). בתחום זה מרובים שמות המסתיימים ב-ي: فتحي (פתחי), سعدي (סעדי), عدلي (עדלי) ועוד. נפוצים גם שמות מהשורש مجد (=תהילה): مجدي (מגדי), ماجد (מאגֶד). כמו כן נפוצים שמות עם הרכיב عبد (עבְּד, כלומר עֶבֶד): عبد المسيح (עבד-אלמסיח, דהיינו עבד המשיח), عبد النور (עבד-אלנור, דהיינו עבד האור). שני שמות אחרונים אלה הם קופטיים בלבד.<br />
<br />
== הקופטים בישראל ==<br />
[[קובץ:Magon0293.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנסיית הבשורה הקופטית בנצרת]]<br />
מרבית הקופטים בישראל מתגוררים בעיר [[נצרת]] שבגליל, שבה קהילה קופטית-אורתודוקסית המונה בין 1,500 ל-2,000 נפש. לרובם ככולם אותו שם משפחה – "קופטי" (قبطي), המציין את השתייכותם לעדה זו. יש להם כנסייה בעיר, [[כנסיית הבשורה הקופטית]] {{אנ|Coptic Church of the Annunciation}}, אשר כפופה באופן ישיר לאפיפיור הקופטי במצרים{{הערה|[https://amiramorenbikes.com/2023_0719_nazrert-kotim/ נצרת, הקהילה הקופטית וכנסייתה], מתוך הבלוג "עמירם במשעולי ישראל" של עמירם אורן, 23 ביולי 2023}}.<br />
<br />
ב[[ירושלים]] יש גם כן קהילה קופטית, שקיימות עדויות לקיומה עוד מ[[המאה ה-9]]. מרכז הקופטים בעיר הוא [[מנזר דיר אנטוניוס]] שב[[הרובע הנוצרי|רובע הנוצרי]], שבו יושב ה[[ארכיבישוף]] הקופטי של ירושלים {{אנ|Coptic Orthodox Archdiocese of Jerusalem}}, שלהלכה סמכותו משתרעת על כל הקופטים ב[[דרום-מערב אסיה]] חוץ מ[[סיני]]. בדיר אנטוניוס חיים כיום כ-20 נזירים קופטים, ובנוסף כמה עשרות משפחות קופטיות מתגוררות בירושלים, רובן במבנה ברובע הנוצרי בשם "ח'אן הקופטים" (خان أقباط) התוחם מצפון את [[בריכת חזקיהו]]. לכנסייה הקופטית יש חזקה על מספר תאי תפילה ב[[כנסיית הקבר]] וכמה מקומות אחרים בירושלים, והיא טוענת לבעלות גם על [[דיר א-סולטאן]], השנוי במחלוקת שכן גם [[הכנסייה האורתודוקסית האתיופית|הכנסייה האתיופית]] תובעת אותו לעצמה.<br />
<br />
ב[[חיפה]] מתגוררות כיום כמה משפחות נוצריות הנושאות את שם המשפחה "קופטי", שמוצא רובן מהקהילה בנצרת. ב[[יפו]] יש מנזר קופטי בשם [[מנזר אנטוניוס הקדוש (קופטי)|מנזר אנטוניוס הקדוש]], שכיום גר בו נזיר אחד, ועד 1948 הייתה בעיר קהילה קופטית. לכנסייה הקופטית יש נכסים גם ב[[בית לחם]], ב[[יריחו]] וב[[קאסר אל-יהוד]].<br />
<br />
במרץ 1957 נעצר ראש הכנסייה הקופטית בישראל, הכומר יואכים אל-אנטוני, בחשד לריגול ולאחר מכן הורשע.{{הערה|{{דבר||הכומר הקופטי אל-אנטוני נידון ל-12 שנות מאסר|19570801|13}}}}{{הערה|{{מעריב|נח סביר|הכומר המרגל מבקש "חופשה מיוחדת"|19630509|46}}}}<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{רשתות חברתיות}}<br />
* {{הארץ|ניר חסון|הסכסוך על המרתף מתחת לכנסיית הקבר|1.1295592|19 בדצמבר 2009}}<br />
* {{הארץ|אבי יששכרוף|האסלאם הפוליטי במצרים מאיים על האחווה הדתית במדינה|1.1692709|27 באפריל 2012}}<br />
* [http://ccdl.libraries.claremont.edu/cdm/landingpage/collection/cce האנציקלופדיה הקופטית] {{אנגלית}}<br />
* [[Wolfgang Kosack]], Novum Testamentum Coptice. Neues Testament, Bohairisch, ediert von Wolfgang Kosack. Novum Testamentum, Bohairice, curavit Wolfgang Kosack. / Wolfgang Kosack.'' neue Ausgabe, Christoph Brunner, Basel 2014. {{ISBN|978-3-906206-04-2}}.<br />
* {{בריטניקה}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{נצרות}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:נצרות קופטית|*]]</div>imported>EranBot