https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%9Dניצנים - היסטוריית גרסאות2026-09-14T10:57:49Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=248234&oldid=previmported>מיכאלי: /* לקריאה נוספת */2026-04-19T16:32:33Z<p><span class="autocomment">לקריאה נוספת</span></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=קיבוץ ניצנים}}<br />
{{בוט יישובים/0359<br />
|שם=ניצנים|<br />
|שם בערבית=|<br />
|מוצא המייסדים=|<br />
|מפה דינמית={{מפה דינמית/מועצה אזורית חוף אשקלון|בחירה=[[ניצנים]]}}<br />
|סמל=|<br />
|דגל=|<br />
|תמונה=[[קובץ:HPIM2667.JPG|250px]]|<br />
|כתובית=בית זיכרון לבנים, בתכנון האדריכל [[נחום זולוטוב]] והפסל [[משה שטרנשוס]]|<br />
|מקור קואורדינטות=תבנית|<br />
|אתר אינטרנט=|<br />
|כיוון כתב=ימינה<br />
}}<br />
[[קובץ:Nitzanim Palace.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הארמון בניצנים|ה"ארמון" בניצנים הישנה]]]]<br />
[[קובץ:שער הברזל של בית הקברות בניצנים הישנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הברזל בבית הקברות בניצנים הישנה, פרי יצירתו של חבר הקיבוץ צבי עמיתי, המנציח את קליטת [[אוניית מעפילים|אוניית המעפילים]] "[[שבתאי לוז'ינסקי (אוניית מעפילים)|שבתאי לוז'ינסקי]]", פינוי הילדים ב[[מבצע תינוק]], נפילת ניצנים והליכה לשבי ובניית ניצנים החדשה]]<br />
'''נִיצָּנִים''' הוא [[קיבוץ]] בתחומי [[מועצה אזורית חוף אשקלון|המועצה האזורית חוף אשקלון]], במרחק של כ-8 ק"מ מצפון מזרח ל[[אשקלון]], ובמרחק זהה מדרום ל[[אשדוד]]. ב[[הקרב על ניצנים|קרב על ניצנים]] ב[[מלחמת העצמאות]] נכבש הקיבוץ בידי [[חיל המשלוח המצרי (1948)|חיל המשלוח המצרי]], ושב ונכבש בידי [[צה"ל]] בסוף המלחמה. לאחר המלחמה שבו רוב חבריו והקיבוץ הוקם מחדש כ-2 ק"מ דרומית לנקודה המקורית, שעליה שוכן היום היישוב [[ניצן (יישוב)|'ניצן']], בית הקברות של ניצנים, [[בית ספר שדה שקמים|בית ספר שדה 'שקמים']], [[יד לאישה הלוחמת]], ועד 1989 '[[כפר הנוער ניצנים]]'. בסמוך לנקודה המקורית שוכנת שמורת הטבע שב[[חולות ניצנים]].<br />
<br />
==הקמה==<br />
גרעין ניצנים הוקם מאיחוד של מספר קבוצות במסגרת [[הנוער הציוני]]. הקבוצה האחת, יוצאי [[פולין]], עברו [[הכשרה]] עוד בארץ מוצאם בשנים 1937–1938. אלה עלו בשנת 1939, חלקם באופן ליגלי וחלקם כ[[מעפילים]]. הקבוצה השנייה היו יוצאי [[רומניה]] ופולין, שקיבלו את חינוכם כנערים ב[[ארץ ישראל]] ב[[מאיר שפיה]] (הראשונים) וב[[בן שמן]] (האחרונים), ואת הכשרתם קיבלו ב[[כפר רופין]]. קבוצה שלישית כללה צעירים שהגיעו במסגרת [[עליית הנוער]] ל[[נהלל]] ועברו אחר כך ל[[אושה]]. קבוצה רביעית כללה נוער [[תל אביב]]י, יחד עם יוצאי [[מקוה ישראל]], אליהם הצטרפו צעירים מ[[ירושלים]] ויוצאות משק הפועלות מ[[פתח תקווה]]. לאחר מספר גלגולים, חלקם הופנה בהמשך ל[[תל יצחק]], שם עברה הקבוצה הרביעית את ההכשרה, וחלקם הצטרף לשלוש הקבוצות שתוארו. בסוף שנת 1940, הקבוצות התאחדו והתארגנו להתיישבות בקבוצת הדר ליד [[הרצליה]], שם הקימו משק עזר מגוון, התפרנסו מעבודות חוץ, למשל ב[[פרדס]]י הסביבה, והמתינו להזדמנות להקים יישוב עצמאי. תוך כדי כך הצטרפו חברים נוספים. לחברי הקבוצה הוצעו שלוש נקודות התיישבות. הם בחרו באדמה באזור הכפר [[חמאמה]], אותה רכשה [[קק"ל]] בשנת [[1942]] יחד עם בית ענק מוקף בגן מידי מוח'תאר הכפר, עבד רבו (כיום: [[בית ספר שדה]] שיקמים). חברי הקבוצה שמנו כ-70 חברים בחרו באתר זה עבור ניצנים, מכיוון שהייתה זמינה להתיישבות מיידית, והייתה קרובה לים, ממנו קיוו להתפרנס מ[[דיג]] ולהביא מעפילים. העלייה על הקרקע יצאה לפועל ב-8 בדצמבר 1943. באוגוסט 1945, הוקם יישוב הקבע. המשק כלל, בין היתר, מטעים, לול ו[[אורווה]].<br />
<br />
הקיבוץ שכן בין העיירות הערביות [[איסדוד]] (ליד [[אשדוד]] של ימינו) ו[[אל-מג'דל (אשקלון)|מג'דל]] ([[אשקלון]] של ימינו), על [[דרך הים]] מ[[עזה]] ל[[יפו]], באזור שהיה מאוכלס בעיקר בערבים. היישוב היהודי הקרוב ביותר לניצנים היה [[באר טוביה]], שהיה מרוחק ממנו כ-8 קילומטרים. ב[[תוכנית החלוקה]] נכלל ניצנים בתחומי המדינה הערבית, שלפי עקרונות התכנית אמורה הייתה לכבד את זכויות המיעוט היהודי, בדיוק כפי שבמדינה היהודית יכלו לחיות בשוויון אזרחי בני המיעוט הערבי. באביב 1947 השתתפו תושבי ניצנים בהעלאת מעפילי אוניית המעפילים "[[שבתאי לוז'ינסקי (ספינת מעפילים)|שבתאי לוז'ינסקי]]" לחוף בקרבת הקיבוץ.{{הערה|{{דבר|מ. בן שחר|"שבתי לוזינסקי" ושבתי לוזינסקי ז"ל|19470327|24}}{{ש}}{{ynet|דוד הכהן|קיבוץ ניצנים: עם ובלי קשר לפינוי|3091997|31 במאי 2005|קישור מחבר=ללא}}}}<br />
<br />
==ניצנים במלחמת העצמאות==<br />
{{ערך מורחב|הקרב על ניצנים}}<br />
ב[[מלחמת העצמאות]], עם [[הכרזת המדינה]] ב-[[14 במאי]] [[1948]], פלש הצבא המצרי למדינה החדשה. תחילה נכבשה [[יד מרדכי]] ואז המשיכו המצרים להתקדם צפונה כשהם עוקפים את ניצנים ונעצרים ב[[גשר עד הלום]]. אז התפנו לתקוף את ניצנים. ילדי הקיבוץ כבר פונו לפני כן ברגל ל[[באר טוביה]]. הצבא המצרי היה מצויד ב[[טנק]]ים וב[[ארטילריה]] ונהנה מסיוע אווירי, ומולו עמדו חברי הקיבוץ ותגבורת שנשלחה אליהם כשהם מצוידים בנשק דל. לאחר שרבים מלוחמי ניצנים נהרגו בקרב, ב-[[7 ביוני]] 1948 נכנעו יתר הלוחמים לכוח המצרי ונפלו ב[[שבויי צה"ל|שבי]]. בדף קרבי של [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]] תקף קצין התרבות של החטיבה, [[אבא קובנר]], את הכניעה, וכתב: "לצאת לשבי הפולש - חרפה ומוות".<br />
<br />
ההיסטוריון הצבאי [[אורי מילשטיין]] טען בספרו 'הופקרו למוות' כי הסיבה לכישלון הקרב נעוץ הן בהשתייכות הפוליטית של ניצנים ל'[[הנוער הציוני]]', והן לגישתם האידאולוגית של מפקדי 'גבעתי' – [[שמעון אבידן]] ואבא קובנר.<ref>{{צ-ספר|מחבר=אורי מילשטיין|שם=הופקרו למוות|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=מנדלי מוכר ספרים והוצאת שרידות|שנת הוצאה=2013}}</ref> לעומת זאת ההיסטוריונית [[דינה פורת]], הראתה במחקרה אודות אבא קובנר, כי 'הדף הקרבי' – הגם שנוסח באופן אומלל (בראייה לאחור) – נועד לחיילי ומפקדי 'גבעתי' לקראת הצפוי להם בהמשך המלחמה. פורת אף הציגה באופן משכנע את השתלשלות העניינים משנות ה-80' ואילך, עת צצה שוב הפרשה, וקובנר נמנע מלהביע התנצלות על דבריו ב'דף הקרבי'.<ref>{{צ-ספר|מחבר=דינה פורת|שם=מעבר לגשמי|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=2009}}</ref><br />
<br />
בסוף אוקטובר 1948 כבש [[צה"ל]] את האזור מחדש. שלדי הלוחמים נאספו ונקברו בקבר אחים בבית הקברות בניצנים הישנה. בקרב נהרגו 33 מן המגינים, כמחציתם חברי הקיבוץ. על 33 אלו יש להוסיף עוד 4 חברי קיבוץ שנהרגו בהתנפלות על שיירה כמה חודשים קודם לכן. אנדרטת זיכרון לזכרם מוצבת על [[כביש 232]], כקילומטר דרומית לפנייה לחוות 'נטיעות הדרום', בצד המערבי של הכביש.<br />
<br />
לאחר המלחמה, בעקבות דרישה של חברי ניצנים, הוקמה ועדת חקירה, בראשות [[נחמיה ברוש]], שבחתימת בן-גוריון טיהרה את מגיני ניצנים מאשמת הפקרת המשק וכניעה לאויב.<br />
<br />
לזכר האירוע הוקמה [[אנדרטה לחברי קבוצת ניצנים וחיילי גבעתי שנפלו במקום במלחמת העצמאות|אנדרטה]].<br />
<br />
==ניצנים לאחר מלחמת העצמאות==<br />
לאחר [[מלחמת העצמאות]] הוקם הקיבוץ מחדש במרחק כשני ק"מ דרומית מזרחית ממקומו הקודם.<br />
<br />
באתר שבו היה היישוב הישן שנפגע במלחמה הוקם ב-[[1949]] [[כפר הנוער ניצנים]], אשר נסגר ב-[[1990]]. לידו קיים [[בית ספר שדה]] שקמים אשר מופעל על ידי [[החברה להגנת הטבע]] ואתר הנצחה לניצנים הישנה. בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] הוקם במקום היישוב הקהילתי הדתי [[ניצן (יישוב)|ניצן]].<br />
<br />
ב[[שנות השישים]] הוקם בקיבוץ ניצנים בית הנצחה לנופלים בקרב ניצנים במלחמת העצמאות. את בית ההנצחה תכנן האדריכל נחום זולוטוב, שאחיו בצלאל נהרג בקרב. ליד בית ההנצחה נטעו 33 [[ברוש]]ים לזכר הנופלים.<br />
<br />
לאחר קום המדינה הצטרפו לקיבוץ עולים רבים מ[[דרום אמריקה]], במיוחד מ[[ארגנטינה]]. בקיבוץ כיום כ-100 משפחות ובסך הכול כ-450 נפש. תושבי המקום מתפרנסים, בין השאר, ממפעל "[[פלטכניקה]]" (נסגר ב-2015), [[רפת]], [[פרדס]] של כ-2,000 [[דונם]], [[בית אריזה]], [[גידולי שדה]], יחידת [[מחשוב]], אגודת המים – אגודה שיתופית חקלאית שמטרתה לספק מים מושבים מקולחי אשקלון לפרדס, גד"ש ופרדסי פרי אור (האגודה מטפלת כיום – 2024 – בכמות של כ־3 מיליון קוב. ראשיתו של ענף זה בשנת 1971, ביוזמה של מרכז המשק דאז, דוד מנור, שלנוכח בצורת שעמדה לייבש את שדה החיטה, שכנע את מוסדות הקיבוץ לרכוש משאבה, להשיג הסכמה מעיריית אשקלון ולעשות שימוש בצמ"ה של מחצבת הזיפזיף של הקבוץ, וכך הוקם מאגר בקיבולת של כ-30 אלף קוב, ששרידיו קיימים בשטח עד היום).<br />
<br />
בשנים האחרונות נפתח תהליך קליטה וקבלה לחברות בקיבוץ ניצנים ובמהלך שנת 2015 הונחה האבן פינה לשכונה החדשה בקיבוץ, אשר כוללת תכנון להקמה של 64 יח"ד חדשות למגורים עבור חברי הקיבוץ הנקלטים, אכלוס השכונה החל במהלך שנת 2020.<br />
<br />
<gallery><br />
Dr-nizanim02.jpg|בניין חדר האוכל נחנך ב-1967 והורחב ב-1983<br />
Dr-nizanim01.jpg|אולם האוכל<br />
Nizanimarchiv01.jpg|ארכיון הקיבוץ שוכן במבנה ששימש במקור גן ילדים<br />
Nizanimarchiv02.jpg|ארכיון הקיבוץ<br />
</gallery><br />
<br />
== ראו גם ==<br />
<br />
* [[תמונת הניצחון|תמונת ניצחון]]<br />
* [[מבצע תינוק]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* צביקה דרור, "ניצנים: קבוץ שהוקם פעמיים", הקבוץ המאוחד, 1990<br />
* עמית חכם, "קיבוץ ניצנים במלחמת העצמאות: ההיבט האנושי", '''עיונים''' 39, [https://bgri-press.bgu.ac.il/ הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות], 2023.<br />
* אודי מנור, הפרק 'ניצנים' בספר: "כל אחד בונה - הנוער הציוני 1925-2020", הוצאת הנוער הציוני 2022.<br />
*מיכאל יעקובסון, [https://michaelarch.wordpress.com/2026/04/19/%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%95%d7%91-%d7%91%d7%97%d7%93%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c-%d7%91%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a5-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%a0%d7%99%d7%9d/ סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ ניצנים], באתר 'חלון אחורי', 19 באפריל 2026<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{אתר רשמי}}<br />
* [https://web.archive.org/web/20110611033808/http://www.hof-ashkelon.org.il/info/yeshuvim/nizanim.htm קיבוץ ניצנים], באתר [[מועצה אזורית חוף אשקלון]]<br />
* {{מעריב|עזרא ינוב|שוב פורחים הניצנים|19661007|142}}<br />
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=7U4Dfnj2z6I&t=101 טקס הנחת אבן הפינה לקבוצת ניצנים]. [[יומני כרמל]], ספטמבר 1945 <small><small>(התחלה 1:41)</small></small><br />
* [https://www.slides.co.il/slides/11896// אורי איתיאל. מצגת פרשת ניצנים 1948]<br />
* {{הארץ|אורי משגב|שנית ניצנים לא תיפול|1.4649356|1 בדצמבר 2017}}<br />
* [https://www.hof-ashkelon.org.il/171/ אתר חוף ניצנים]<br />
* [http://knitzanim.localtimeline.com/index.php?lang=he סיפורו של קיבוץ ניצנים - ארכיון קהילתי]<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007538149205171|ניצנים (ישראל)}}<br />
* [https://makom.hamoreshet.org.il/landmark/the-old-nitzanim-site/ ניצנים הישנה, יד לאשה הלוחמת], מיזם אבני מורשת<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מועצה אזורית חוף אשקלון|בחירה=[[ניצנים]]}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ניצנים|*]]<br />
[[קטגוריה:קיבוצים]]<br />
[[קטגוריה:יישובים עבריים שנחרבו במלחמת העצמאות]]<br />
[[קטגוריה:החזית המצרית במלחמת העצמאות]]<br />
[[קטגוריה:קיבוצי העובד הציוני]]<br />
[[קטגוריה:קיבוצים במחוז הדרום]]<br />
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1943]]<br />
[[קטגוריה:מועצה אזורית חוף אשקלון]]<br />
[[קטגוריה:מעוטרי נס הקוממיות]]<br />
[[קטגוריה:מישור החוף הדרומי: קיבוצים]]</div>imported>מיכאלי