https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A1ניו יורק דולס - היסטוריית גרסאות2026-09-14T07:01:12Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A1&diff=59471&oldid=previmported>Abuasomgu ב־08:51, 8 בנובמבר 20252025-11-08T08:51:33Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מוזיקאי<br />
|שם=ניו יורק דולס<br />
|תמונה=[[קובץ:New York Dolls - TopPop 1973 11.png|200px|הלהקה בשנת 1973]]<br />
|כיתוב=הלהקה בשנת 1973<br />
|שם לידה=<br />
|תאריך לידה=<br />
|מקום לידה=<br />
|מוקד פעילות=[[ניו יורק]], [[ניו יורק]], [[ארצות הברית]]<br />
|תאריך פטירה=<br />
|מקום פטירה=<br />
|סוגה=[[מוזיקת רוק|רוק]]<br />
|סוג קול=<br />
|כלי נגינה=<br />
|חברת תקליטים=Mercury<br />
|שיתופי פעולה בולטים=<br />
|חברי ההרכב=דייוויד ג'והנסן{{ש}}ג'וני ת'נדרס{{ש}}ריק ריווטס{{ש}}[[סילביין סילביין]]{{ש}}ארתור קיין{{ש}}בילי מורסיה{{ש}}ג'רי נולן<br />
|חברים לשעבר=<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|סיווג=להקה<br />
|התחלת פעילות=[[1971]]<br />
|סיום פעילות=[[1977]]}}<br />
'''ניו יורק דולס''' (ב[[אנגלית]]: '''New York Dolls''') הייתה להקת [[גלאם רוק]]. ייחודה של הלהקה היה בצליל מחוספס ומלוכלך, שהושפע בעיקר מ[[הרולינג סטונז]] ומ[[הסטוג'ס]]. התלבושות האנדרוגניות של חברי הלהקה, וגישתם הניהיליסטית קרובים ל[[טי רקס (להקה)|טי רקס]] ול[[דייוויד בואי]]. המוזיקה וההופעה החיצונית של הניו יורק דולס השפיעו על דור שלם ב[[ניו יורק]] וב[[לונדון]], ובישרו את ה[[פאנק (Punk)|פאנק]]. הם השפיעו גם על ה[[הבי מטאל]] של [[שנות ה-80 של המאה ה-20]], שאימץ יותר את המראה ופחות את הצליל.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
[[קובץ:New York Dolls (2006).jpg|ממוזער|שמאל|250px|הלהקה בשנת 2006]]<br />
חברי הלהקה ניגנו בלהקות שונות בניו יורק לפני הקמת ניו יורק דולס בסוף [[1971]]. ההרכב הראשוני כלל את ה[[גיטריסט]]ים ג'וני ת'נדרס וריק ריווטס, ה[[בסיסט]] ארתור קיין, המתופף בילי מורסיה והסולן דייוויד ג'והנסן. בתחילת [[1972]], ריווטס הוחלף על ידי [[סילביין סילביין]], והלהקה החלה לנגן באופן קבוע ב[[מנהטן]], בעיקר ב[[מרכז מרסר לאמנות]]. בתוך כמה חודשים, כבר החל להתגבש קהל מעריצים, אבל זה לא הספיק כדי לקבל חוזה מחברות התקליטים, שחששו מהלבוש הטרנסג'נדרי והוולגריות המוחצנת של חברי הלהקה.<br />
<br />
ב-[[1972]] ערכו סיבוב הופעות ראשון ב[[בריטניה]], במהלכו מורסיה נפטר משילוב קטלני של [[סמים]] ו[[משקה אלכוהולי|אלכוהול]]. במקומו הצטרף ללהקה ג'רי נולן. אחרי הצטרפותו של נולן, הלהקה הוחתמה ב[[חברת תקליטים|חברת התקליטים]] "מרקורי". בקיץ [[1973]], יצא [[אלבום בכורה|אלבום הבכורה]] [[New York Dolls (אלבום)|New York Dolls]] בהפקת טוד ראנדגרן. הביקורות על האלבום היו טובות, אך הצלחתו הייתה מוגבלת, והוא הגיע רק למקום ה-116 במצעדים באמריקה. גם האלבום השני, שיצא בקיץ [[1974]], Too Much Too Soon, הצליח בביקורת יותר מאשר בשווקים, והגיע למקום 167.<br />
<br />
בעקבות ההצלחה המוגבלת של שני האלבומים, מרקורי סיימה את החוזה על הניו יורק דולס, ושום חברת תקליטים אחרת לא החתימה אותם. הלהקה החליטה לשכור [[אמרגן]] חדש, ובחרו את [[מלקולם מקלארן]], שהתפרסם מאוחר יותר כאמרגנם של [[הסקס פיסטולס]]. בהנחיית מקלארן, חברי הלהקה לבשו בגדי עור אדומים והופיעו כשמאחוריהם דגל [[ברית המועצות]], כדי לסמל את המשיכה שלהם כביכול ל[[קומוניזם]]. למרות שתעלולי יחצ"נות מהסוג הזה הפכו את הסקס פיסטולס לכוכבים שנה אחר כך, הם לא הביאו לתוצאה המקווה לניו יורק דולס, ושום חברה לא החתימה אותם, מה שגרם לעזיבתם של החברים.<br />
<br />
באמצע [[1975]], ג'וני ת'נדרס וג'רי נולן עזבו את הלהקה והקימו את להקת ההרטברייקרס עם [[ריצ'רד הל]] מ[[טלוויז'ן]]. דייוויד ג'והנסן וסילביין סילביין ניסו לפעול בכמה הרכבים שונים של הניו יורק דולס, עד שהחליטו לפרק את הלהקה רשמית ב-[[1977]]. לאחר הפירוק, ג'והנסן פיתח קריירת סולו שהובילה לפיתוח האלטר-אגו שלו, באסטר פוינדקסטר, באמצע שנות ה-80. סילביין ניגן איתו במשך שנתיים לפני שהחל בקריירת סולו משלו. גם ת'נדרס הקליט מדי פעם אלבומי סולו במהלך ואחרי עבודתו עם ההרטברייקרס, עד למותו מ[[מנת יתר]] ב-[[1991]]. שנה אחר כך, נולן נפטר מ[[שבץ]].<br />
<br />
ב-[[2004]], חברי הלהקה הנותרים התאחדו במסגרת פסטיבל "Meltdown" שערך [[מוריסי]], לשעבר סולן להקת [[הסמית'ס]] ונשיא מועדון המעריצים הבריטי של הניו יורק דולס. את ת'נדרס החליף סטיב קונטה מלהקתו של ג'והנסן, ובמקום נולן ניגן גארי פאוול מלהקת [[הליברטינז]]. הצלחת ההופעה הובילה להצעות מפסטיבלים אחרים, אבל כמה שבועות לאחר ההופעה ב"Meltdown", ארתור קיין נכנס לבית-החולים, בגלל חשד ל[[שפעת]]. הוא אובחן כחולה [[לוקמיה]], ונפטר תוך כמה שעות ספורות מאשפוזו. בהמשך 2004, חברי הלהקה הנותרים הופיעו עם נגן ה[[בס (קול)|בס]] סאם יאפה מלהקת האנוי רוקס, במופע מחווה לחבריהם המנוחים (מורסיה, ת'נדרס, נולן וקיין) ב[[פסטיבל מוזיקה]] בעיר ניו יורק.<br />
<br />
ב-[[28 בפברואר]] 2025 דייוויד ג'והנסן הלך לעולמו מסרטן.{{הערה|{{ynet||דייויד ג'והנסון, סולן להקת ניו יורק דולס, הלך לעולמו בגיל 75|entertainment/article/hklvd3esye|1 במרץ 2025}}}}<br />
<br />
== השפעות ==<br />
===אמנים משפיעים===<br />
ניו יורק דולס הושפעו באופן הישיר ביותר מלהקות הגלאם רוק הבריטיות, שהחלו לצבור פופולריות בזמן הקמתה של הלהקה. הצליל הבסיסי והמלוכלך של הלהקה הושפע מאוד מאותן להקות, בעיקר מטי רקס, מנהיגת הז'אנר. גם ההופעה החיצונית של חברי הלהקה הושפעה מהגלאם רוק הבריטי. הם נהגו להופיע עם איפור כבד, תסרוקות מבולגנות ובבגדי נשים. דייוויד בואי השפיע על התיאטרליות של הלהקה, שהתבלטה בעיקר בהופעות.<br />
<br />
השפעה חשובה נוספת הן להקות המחתרת מ[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], במיוחד הלהקות הגדולות מסצנת [[דטרויט]]: הסטוג'ס ו-[[MC5]]. הלהקות האלה הפכו את הצליל של ניו יורק דולס להרבה יותר רועש ואנרכיסטי מזה של עמיתיהם הבריטיים. הלהקה גם הושפעה מ[[הוולווט אנדרגראונד]], בעיקר בכתיבת המילים, שהיו הרבה פעמים שערורייתיות ומזעזעות כמו המוזיקה עצמה.<br />
<br />
כמו כן הושפעו מאמני [[רוק אנד רול]] קלאסי מ[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] כמו [[צ'אק ברי]] ו[[בו דידלי]]. חלק חשוב בעיצוב הצליל של הלהקה היה גם לאמני [[בלוז]] כמו [[סוני בוי וויליאמסון]], והלהקות שיצרו שילוב בין בלוז ו[[מוזיקת רוק|רוק]] בשנות ה-60 כמו הרולינג סטונז ו[[היארדבירדס]].<br />
<br />
===אמנים מושפעים===<br />
ניו יורק דולס הייתה אחת הלהקות שהשפיעו ביותר על עיצוב הצליל של הפאנק. הסגנון החובבני והגולמי של הלהקה והגישה של חברי הלהקה למוזיקה, באופן ששלל את כל ההיבטים האמנותיים שלה ונועד לזעזע, נתנו השראה לצעירים בארצות הברית ובבריטניה להקים להקות ולהתחיל לנגן בלי שום ידע מוקדם בנגינה. מהראשונים שהושפעו מניו יורק דולס היו [[ראמונס]], להקה מניו יורק שכיום מוכרת כלהקת הפאנק הראשונה. גם [[הסקס פיסטולס]] הבריטיים הושפעו מהם, למרות שגם הושפעו ישירות מהראמונס. האמרגן של הסקס פיסטולס היה מלקולם מקלארן,<br />
אמרגנם של הניו יורק דולס לשעבר.<br />
<br />
הניו יורק דולס השפיעו גם על ההבי מטאל של שנות ה-80, שהושפע למעשה מהגלאם רוק באופן כללי ונודע כ[[גלאם מטאל]]. הלהקה השפיעה על הלהקות היותר בלוזיות ומלוכלכות מלהקות ההבי מטאל: [[מוטלי קרו]] ו-[[Guns N' Roses]].<br />
<br />
השפעת הניו יורק דולס ניכרת גם בקרב להקות ה[[מוזיקת אינדי|אינדי]] מאז שנות ה-80 של המאה ה-20. [[מוריסי]], סולן [[הסמית'ס]], שהיה בנעוריו נשיא מועדון המעריצים של הניו יורק דולס, אמר פעם שהלהקה השפיעה מאוד על להקתו, אחת מהחשובות שבלהקות האינדי. אבל ההשפעה לא באמת הורגשה עד לגל להקות הרוק ששטף את המיינסטרים בתחילת שנות ה-2000. מלבד להקות ה[[ניו מטאל]] וה[[פופ פאנק]] שהצליחו אז, היו גם להקות פאנק יותר אגרסיביות ולהקות שניסו להחיות את ה[[גראג' רוק]] של שנות ה-60. להקות כאלה היו [[הסטרוקס]], [[ההייבס]] ו[[הווייט סטרייפס]]. הצליל של הלהקות האלו היה רועש וגולמי מאוד ביחס לצליל הנקי של הלהקות היותר מצליחות, ונשמע דומה מאוד לזה של הניו יורק דולס. ה[[וולווט אנדרגראונד]] ו[[איגי פופ]] השפיעו על צליל זה ביותר, אך גם לניו יורק דולס היה חלק בעיצובו של צליל זה.<br />
<br />
== דיסקוגרפיה ==<br />
===אלבומים===<br />
* New York Dolls – 1973<br />
* Too Much Too Soon -1974<br />
<br />
===אוספים===<br />
* Lipstick Killers (Mercer St. Sessions) – 1981<br />
* After the Storm – 1985<br />
* The Best of the New York Dolls – 1985<br />
* Night of the Living Dolls – 1986<br />
* Rock N' Roll – 1994<br />
* Evils Dolls – 1995<br />
* Glam Rock Hits – 1999<br />
* New York Tapes: 1972-1973 – 2000<br />
* A Hard Night's Day – 2000<br />
* Actress: Birth of the New York Dolls – 2000<br />
* Archive – 2001<br />
* 20th Century Masters – The Millennium Collection: The Best of the New York Dolls – 2003<br />
<br />
===אלבומי הופעה===<br />
* Seven Day Weekend – 1973<br />
* Red Patent Leather: Live in NYC 1975 – 1984,1993<br />
* Paris Is Burning – 1993<br />
* Paris Le Trash – 1993<br />
* I'm a Human Being – 1998<br />
* Live in Concert: Paris 1974 – 1998, 2003<br />
* Street Trash – 1999<br />
* The Glamorous Life Live – 1999<br />
* Great Big Kiss – 2002<br />
* From Paris with L-U-V – 2002<br />
* Return of the New York Dolls: Live from Royal Festival Hall – 2004<br />
<br />
===EP===<br />
* Personality Crisis – 1986<br />
<br />
===וידאו/DVD===<br />
* Live fron Royal Festival Hall – 2004<br />
* All Dolled Up – 2005<br />
<br />
== שמעו גם ==<br />
<br />
קטע מהשיר "[[מדיה:Trash.ogg|Trash]]" מתוך האלבום New York Dolls מ-1973<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{אתר רשמי}}<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
* [http://www.punk77.co.uk/punkhistory/newyorkdolls.htm ניו יורק דולס ב-Punk77, אתר המוקדש לפאנק של שנות ה-70]<br />
* {{השרת העיוור|שם=אלבום הבכורה|מספר=2184}}<br />
* {{ynet|אור ברנע|"השלב הבא הוא להישאר בחיים"|3573440|27 ביולי 2008}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ניו יורק: להקות]]<br />
[[קטגוריה:להקות רוק אמריקאיות]]<br />
[[קטגוריה:להקות גלאם רוק]]<br />
[[קטגוריה:להקות פאנק (Punk)]]<br />
[[קטגוריה:להקות שהוקמו בשנת 1971]]<br />
[[קטגוריה:להקות שהתפרקו בשנת 1977]]</div>imported>Abuasomgu