https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%97%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9Fנחל חרמון - היסטוריית גרסאות2026-09-13T11:26:29Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%97%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F&diff=3592&oldid=previmported>Idoiz: קידוד קישורים, פיסוק, אחידות במיקום הערות שוליים, בינלאומי–>בין-לאומי, הסרת קישורים מיותרים2026-04-29T13:50:59Z<p>קידוד קישורים, פיסוק, אחידות במיקום הערות שוליים, בינלאומי–>בין-לאומי, הסרת קישורים מיותרים</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{נהר<br />
| שם = נחל חרמון<br />
| תמונה = [[קובץ:Banyas BW 9.jpg|250px]]<br />
| כיתוב = מפל בנחל חרמון<br />
| אורך = 9<br />
| ספיקה = 4<br />
| מוצא = [[עין בניאס]]<br />
| שפך = נהר [[הירדן]]<br />
| מדינות = [[ישראל]]<br />
| מפה = {{מממו|אצבע הגליל|החרמון|סוג=אגם}}<br />
[[קובץ:Shabaa-farms2.png|250px]]<br />
| כיתוב מפה = מפת אזור מקורות הירדן בה מסומנים הנחלים היוצרים את [[נהר הירדן]]<br />
| אגן ניקוז = 95<br />
| גובה מוצא = 390<br />
}}<br />
[[קובץ:Golan Heights - Banias waterfalls 001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[נחל]] הבניאס, אחד ממקורות ה[[מים]] של [[הכנרת]]]]<br />
[[קובץ:Hermon-stream-03.JPG|שמאל|ממוזער|250px|השביל התלוי בנחל חרמון]]<br />
[[קובץ:Banias-falls-nahal-hermon.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|מראה מהנחל בשמורה]]<br />
[[קובץ:Banias Reserve 2020-01-11 IZE-146.jpg|ממוזער|250px|מעיינות הבניאס והבריכות מהן זורם נחל חרמון ב[[שמורת נחל הבניאס]].]]<br />
[[קובץ:Banias. D385-029.jpg|250px|ממוזער|ראשוני האזרחים מבקרים במעיינות הבניאס, תחילת יולי 1967]]<br />
'''נַחַל חֶרְמוֹן''' (מכונה גם '''בָּנְיַאס'''{{הערה|הגייה [[ערבית]] של השם הקדום '''פָּנְיַאס''' – העיצור p אינו [[פונמה]] בשפה הערבית ולכן נעשה שימוש בעיצור b}}) הוא [[נחל]] איתן והוא המזרחי ב[[מקורות הירדן]]. כמות מימיו היא כרבע מכלל מי [[נהר הירדן]].<br />
[[קובץ:Banias River 997009324104005171.jpg|ממוזער|נחל חרמון בשנת 1969]]<br />
<br />
==גאוגרפיה, גאולוגיה והידרולוגיה==<br />
שטח [[אגן ניקוז|אגן הניקוז]] של נחל חרמון הוא כ־95 קמ"ר (כולל יובליו),{{הערה|שם=רשות הכנרת}} והוא כולל חלקים מצפון [[רמת הגולן]] ואת [[הר דובדבן]], שבשטח הישראלי של [[הר החרמון]]. [[יובל (נהר)|יובליו]] העיקריים הם [[נחל סער]], [[נחל גובתה]], [[נחל שיאון]] ו[[נחל פרע]]. אולם הזרימה ביובלים מגיעה רק ל-20% מכלל הזרימה בנחל, בשל האופי ה[[קרסט]]י של הר החרמון, הגורם למים לחלחל לאדמה ולא לזרום על פני השטח.<br />
<br />
מקור רוב המים בנחל הוא ב[[מעיין|מעיינות]] שמתחת למערת בניאס, שמקורם ב[[גשם|גשמים]] ו[[שלג]]ים שחלחלו בהר החרמון. בעבר נבעו המעיינות מתוך המערה, אך כיום הם נובעים בבריכות מתחתיה. המעיינות נובעים בטמפרטורה של 15 [[מעלות צלזיוס|מעלות]] והם מהווים, יחד עם [[נחל דן|עין דן]], [[בית גידול]] ל[[תולעים שטוחות|תולעת השטוחה]] וה[[אנדמיות (מיון עולם הטבע)|אנדמית]] ''[[Dugesia golanica]]''.{{הערה|[http://continenticola.lifedesks.org/node/365 {{כ}}''D.golanica''] באתר www.lifedesks.org.}}<br />
<br />
=== תוואי ===<br />
אורכו של נחל חרמון הוא כ־10 ק"מ. הנחל זורם בתחילתו בכיוון דרום-מערב, וחלקו העליון נושא אופי הררי וקניוני. לאורך 3.5 ק"מ שבין המעיינות ל[[שאר ישוב]], יורד הנחל מרום של 390 מ' עד לרום של 200 מ', היינו בשיפוע ממוצע של 5.4%. זה שיפוע חריף למדי, המקנה למימיו עוצמת זרימה ומאפשר לו לחתור לעצמו [[קניון (גאולוגיה)|קניון]] עמוק, ובו אשדות ו[[מפל]]ים. הגדול שבמפליו הוא [[מפל הבניאס]], מפל בגובה 10 מטרים. יובלו נחל פרע, שלא התחתר כל כך עמוק, נופל אל קניון זה במפל גבוה.<br />
<br />
ממוצא הקניון ומטה ממשיך הבניאס לזרום אל [[עמק החולה|עמק החוּלה]] בשיפוע מתון יותר, אך עדיין כפלג-הרים מהיר וסוער למדי. תחילה ערוצו עמוק עם חתך טרפזי, ובהמשך אפיקו רדוד יותר, שפותיו מוגבהות מעל מפלס הזרימה בשיעור של 1–3 מ' בלבד. גם בתחום המישור של עמק החוּלה שומר האפיק על אופיו הפראי-טבעי, עם יער גדות של [[דולב מזרחי]] ו[[ערבה (צמח)|ערבה]], אולם השטחים המעובדים בעמק מגיעים למרחק של מטרים ספורים בלבד מהמים.<br />
נחל חרמון נפגש עם [[נחל דן]] בסמוך ל[[קיבוץ]] [[שדה נחמיה]]. אורכו הכללי של נחל חרמון, מעין בניאס ועד למפגשו עם נחל דן כ-9 ק"מ בקו אווירי, והוא יורד כדי 310 מ', מרום של 390 מ' במעיין ועד רום של 80 מ' במפגש הנחלים.<br />
<br />
בצלעות הנחל נחשפת סדרה של שכבות [[בזלת]] ו[[טרברטין]] (נטף-נחלים, טופה), הערוכות חליפות בדגם מאוצבע. שני סוגי [[סלע]] אלה הורבדו בתקופה מאוחרת (ב[[פליסטוקן]]). הבזלת פרצה מלמטה וזרמה באפיק, ואילו הטרברטין הושקע מלמעלה מתוך מי המעיינות שזרמו כאן בתנאים שעודדו השקעת חומר [[אבן גיר|גירני]] שהומס במים. בתוך שכבות אלה חצב הנחל את ערוצו. בהמשך, במישור העמק, חתור הנחל בתוך משקעים אלוביאליים.<br />
<br />
=== ספיקה ===<br />
על אגן ההיקוות של נחל חרמון יורדים מעל 1,200 מ״מ בממוצע רב שנתי. ה[[ספיקה]] השנתית הכוללת של הנחל מגיעה לכ־162 מיליון [[מ"ק]] מים (1939–2021), שהם כשליש מכלל נפח מי ה[[נהר הירדן|ירדן]] הנמדדים בתחנת גשר הפקק. הספיקה השנתית המקסימלית בנחל הייתה 435 מיליון מ״ק ב[[חורף 1968–1969 בישראל|חורף 1968–1969]]. הספיקה הרגעית המקסימלית הגבוהה ביותר הייתה 15.6 מ״ק בשנייה ונמדדה ב־24 בינואר 2005 וב־16 במרץ 2012 בתחנת המדידה חרמון – שאר ישוב<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=הרשות הממשלתית למים ולביוב|שם=תחנות - ספיקות שיא ונפחים שנתיים|כתב עת=באתר DATA.GOV - מאגרי המידע הממשלתיים|שנת הוצאה=23 במרץ 2025|קישור=https://data.gov.il/dataset/maxdischarge_yearlyvolume}}</ref>.<br />
<br />
ספיקתו הקבועה של עין בניאס, שהיא זרימת הבסיס של נחל חרמון, שלא כוללת זרימה עילית בשיטפונות, מגיעה ל־110 מיליון ממ"ק בשנה, שהם כרבע מכלל נפח מי ה[[נהר הירדן|ירדן]] הנמדדים בתחנת גשר הפקק.{{הערה|שם=רשות הכנרת|{{קישור כללי|כתובת=https://kineret.org.il/streams/חרמון/|כותרת=נחל חרמון|אתר=[[רשות ניקוז ונחלים כינרת|רשות הכינרת]]}}}} התנודה בין שנת השיא לשנת השפל בספיקתו נטו של עין בניאס היא בשיעור של כ־1:4; התנודה בין חודש השיא לחודש השפל – כ־1:15; ובין שיא רגעי לשפל רגעי 1:20<ref name=":0" />.<br />
<br />
==הצומח בנחל==<br />
ה[[צומח]] לאורך נחל חרמון מצטיין ברבגוניות, בזכות מפגש של שלוש [[פיטוגאוגרפיה|חברות צומח]] עיקריות: חברת [[אלון התבור]] וה[[אלה אטלנטית|אלה האטלנטית]], האופיינית לשולי [[עמק החולה]], ומגיעה בחלקו העליון של הנחל לאחד משיאיה, חברת ה[[אלון מצוי|אלון המצוי]] וה[[אלה ארצישראלית|אלה הארצישראלית]], ([[חורש ים תיכוני]]) הגולשת לכאן מצפון רמת הגולן במזרח, וחברת צמחיית הנחלים בשליטת ה[[דולב מזרחי|דולב המזרחי]] וה[[ערבה (צמח)|ערבה המחודדת]], עם [[ער אציל]], [[אשחר רחב-עלים]] ו[[מילה סורית]]. חברה זו מצטיינת לא רק בפרטים עבי-גזע ומרשימים של דולב וערבה, אלא גם בתופעות מעניינות אחדות נוספות, המייחדות את הבניאס משכניו: בסלעי [[טרברטין]] סמוך למפל, גדלה אחת מהאוכלוסיות הצפופות ביותר בארץ של השרך [[רב-רגל פשוט]], ובחלקו התחתון של הנחל, סמוך למפגשו עם הדן, ב[[קרקע אלוביאלית]], יש שטחים נרחבים מכוסים ב"יער" של השרך [[שבטבט גדול]]. באותה סביבה גדל בשפע גם המטפס [[חלביב יווני]], שאפשר למצוא אותו בארץ אך ורק כאן ולגדות נחל שניר (החצבני).<br />
<br />
הדמיון בין צומח הגדות של הבניאס לזה של ה[[נחל שניר|חצבני]] בולט בעיקר כאשר משוים אותם לצומח הגדות של [[נחל דן]], שבו הדולב, שהוא שכיח עד שולט בשני הראשונים, נעשה נדיר בדן. אפשר להבדיל בין צומח הבניאס לצומח החצבני בכך שלאורך הבניאס צומחים פרטים עבי-גזע וזקנים של דולב, בעוד שלאורך החצבני כל עצי הדולב צעירים יותר, אולי כי העצים הזקנים בחצבני מושמדים מדי פעם ב[[שיטפון|שיטפונות]] או ב[[בעירה|שרֵפות]].<br />
<br />
בצלעות קניון הבניאס, במיוחד מן המפל ומטה, גדל צומח מגוון של עשבוניים, שבולטות בו בראשית החורף [[כלנית|כלניות]] בצבעים רבים, מהמקדימות בפריחתן בכל האזור, ואילו בראשית הקיץ שולטים מרבדים של [[דרדר גדול פרחים]], המתגוונים בעמודי פריחה של [[בן חצב יקינתוני]].<br />
<br />
בסמוך לנחל ישנם גם עצי פרי שהם שרידי בוסתנים נטושים, וכן צומחים ליד הנחל עצי [[צפצפה (עץ)|צפצפה מכסיפה]] שניטעה על מנת להכין ממנה קורות לבתים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
מכתבי [[יוסף בן מתתיהו]] משתמע שהבניאס היה המקור העיקרי של [[נהר הירדן]]. [[יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)|יואל אליצור]] משער שמדובר בטעות של בני התקופה אשר בגלל חשיבות העיר [[בניאס (אתר ארכאולוגי)|בניאס]] או בגלל מפלו המרשים ייחסו לו זרימה חזקה יותר מאשר ב[[נחל דן]].{{הערה|[[יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)|יואל אליצור]], שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, יד יצחק בן צבי, תשס"ט, עמ' 241}}<br />
<br />
[[הסכם ניוקומב-פולה]] מ-1923 שמאוחר יותר אושר על ידי [[חבר הלאומים]] קבע את קו הגבול הבין-לאומי בין [[המנדט הבריטי]] ל[[המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון|מנדט הצרפתי]] ולמעשה בין ארץ ישראל ומאוחר יותר מדינת ישראל ובין סוריה ולבנון. בהסכם נקבע כי הנחל עצמו יישאר בשטח [[המנדט הבריטי]] בעוד שהכפר והמעיינות יהיו בשטח ה[[המנדט הצרפתי על סוריה|מנדט הצרפתי]] (ובמשתמע, חלק מ[[סוריה]]). [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות]] קבעו שהשטחים ממערב לקו הגבול הבין-לאומי עליהם השתלטו הסורים יהיו ל[[גבול ישראל–סוריה#אזורים מפורזים|אזורים מפורזים]]. בפועל השתלטו הסורים בתחילת שנות ה-50 על רכס הבניאס חלקו הגדול של המפורז הצפוני כך שרק חלקו הדרומי של הנחל נותר בשליטה ישראלית. בשנת 1964 ריכזה סוריה [[צמ"ה|ציוד הנדסי כבד]] באזור, והחלה במפעל שמטרתו הטיית מסלול הנחל מזרחה על מנת למנוע ממימיו להגיע לישראל, בניגוד לחוק הבין-לאומי. ישראל התנגדה לפעולה זו, ו[[המלחמה על המים|המאבק על מי הירדן]] נמשך בגזרה, כאשר אחד משיאיו היה פעולה גדולה של [[צה"ל]] ב-12 באוגוסט 1965 במהלכה הצליח צה"ל להשמיד את ציוד ההטיה, לאחר קרב בו הופעלו [[ארטילריה]] ו[[טנק]]ים.{{הערה|{{גלובס|רון פז|מים לא שקטים|477019|18 במרץ 2001}}}} הסורים המשיכו במאמציהם, אך הצליחו לחפור רק חלק קטן מן התעלה עד שנכבש האזור בידי [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] ב[[מלחמת ששת הימים]]. במהלך אותה מלחמה פלשה מחלקת טנקים סורים לאזור, במהלך הקרב הידרדר אחד הטנקים לאפיק הנחל, הוא הושאר במקום.<br />
[[קובץ:SyrianTank in Banias river 2.jpg|ממוזער|טנק T-34 סורי שהשתתף בהתקפה על קיבוץ דן ב-6 ביוני 1967 ב[[החזית הסורית במלחמת ששת הימים|מלחמת ששת הימים]]. הטנק נפל לערוץ הבניאס והתהפך.]]<br />
<br />
== תיירות ==<br />
{{ערך מורחב|שמורת נחל הבניאס}}<br />
<br />
מאז 2009 חלקו העליון של הנחל כלול ב[[שמורת טבע|שמורת הטבע]] 'שמורת נחל חרמון', ובמקום ישנם מסלולי טיולים רגליים, בנופי הפרא הקדומים של האזור, שהם בין הנופים הטבעיים היפים ב[[ישראל]]. בשנת 2010 נחנך באתר, לאחר מאבקים משפטיים ממושכים, שביל תלוי ראשון מסוגו בישראל, העובר באזור שעד כה לא היה נגיש למטיילים.{{הערה|{{הארץ|משה גלעד|טיול אל השביל התלוי בשמורת הבניאס|1.3304550|30 ביולי 2014|מנויים=לא}}}} הכניסה לשמורה בתשלום והכניסה למים אסורה בכל שטח השמורה. השמורה הוכרזה בשנת 1977, וכיום שטחה הוא כ-1,300 דונם (כ-1.3 קמ"ר).<br />
<br />
מחוץ לשמורה יש מסלולי טיול נוספים, ללא תשלום. אלו כוללים את המסלול אל הטנק הסורי ההפוך, ליד קיבוץ שניר,{{הערה|[https://www.maslulim-israel.co.il/tracks/בריכת-הטנק-הסורי-בנחל-חרמון/ בריכת הטנק הסורי בנחל חרמון], אתר מסלולים ישראל}} וממנו מסלול לאורך הנחל אל [[שאר ישוב]] וחורשת הנופלים לזכר הרוגי [[אסון המסוקים]], הסמוך ל[[קבר נבי יהודה]]. בהמשך הנחל עוברת טיילת מפגש הנחלים, שביל שהותאם במיוחד לרוכבי אופניים, מגשר הבניאס בצפון, דרך חניון האקליפטוסים ליד חיבור הנחל עם [[נחל דן]] ועד שדה נחמיה והמפגש עם נחל שניר אל הירדן בדרום.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[בניאס (אתר ארכאולוגי)]]<br />
* [[בית ספר שדה חרמון]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Banias River|שם ויקישיתוף=נחל חרמון|ויקימסע=הבניאס}}<br />
* {{שמורת טבע|שמורת טבע נחל חרמון (בניאס)}}<br />
* [http://www.teva.org.il/?CategoryID=215&ArticleID=29 נחל חרמון - הבניאס] באתר [[החברה להגנת הטבע]].<br />
* {{תמונה}} {{הארץ|משה גלעד|נמצאה פינה שקטה ונפלאה בבניאס|00000181-f5e3-dd4b-abaf-ffef984e0000|13 ביולי 2022}}<br />
* {{יומן חדשות|שער לגן עדן|/66667-2/|''' 1984'''}}<br />
* {{קישור כללי|כתובת=https://kineret.org.il/streams/חרמון/|כותרת=נחל חרמון|אתר=[[רשות ניקוז ונחלים כינרת|רשות הכינרת]]}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{נחלי הגולן}}<br />
{{נחלי הגליל}}<br />
{{בקרת זהויות}}<gallery><br />
קובץ:נחל חרמון בניאס 003.jpg<br />
קובץ:נחל חרמון בניאס 006.jpg|[[מפל מים|מפל]] ב[[נחל]] חרמון (בניאס)<br />
קובץ:נחל הבאניאס בתחילת החורף.jpg|[[נחל]] חרמון (בניאס) בתחילת ה[[חורף]]<br />
קובץ:Banias river (49).jpg|[[נחל]] חרמון (בניאס) ב[[שיטפון]]<br />
</gallery>{{coord|33|14|48|N|35|41|34|E|type:landmark|display=title}}<br />
{{מיון רגיל:חרמון, נחל}}<br />
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]<br />
[[קטגוריה:יובלי הירדן]]<br />
[[קטגוריה:מקורות הירדן]]<br />
[[קטגוריה:החרמון: גאוגרפיה]]<br />
[[קטגוריה:רמת הגולן: נחלים]]<br />
[[קטגוריה:עמק החולה: נחלים]]<br />
[[קטגוריה:הר דובדבן|נחל ערער]]</div>imported>Idoiz