https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%9F_%28%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91%29נווה שאנן (תל אביב) - היסטוריית גרסאות2026-09-15T00:26:58Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%9F_(%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91)&diff=70728&oldid=previmported>Virant ב־19:05, 20 באפריל 20262026-04-20T19:05:52Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{שכונה<br />
| שם = נווה שאנן<br />
| תמונה = [[קובץ:שכונת נווה-שאנן ותכנית המנורה של יוסף טישלר 1923.jpg|250px|]]<br />
| כיתוב = תוכנית הקמת השכונה בצורת מנורת בית המקדש לפי תכנון של האדריכל יוסף טישלר<br />
| עיר = [[תל אביב-יפו]]<br />
| תאריך ייסוד =<br />
| שטח = 845 [[דונם]]<br />
| קואורדינטות =<br />
| מפה={{לשוניות2|רוחב=100%|זיהוי=1|שם1=מפת מיקום|שם2=מפה דינמית|תוכן1={{ממי}}|תוכן2={{מפה דינמית/תל אביב-יפו|סמל סמן=town}}}}<br />
|אוכלוסייה=4,590<br />
|תאריך אוכלוסייה=2012<br />
}}<br />
[[קובץ:תל אביב של מטה (3576750774).jpg|ממוזער|250px|שמאל|[[מדרחוב נווה שאנן]] - אחד הרחובות המסחריים המרכזיים של השכונה]]<br />
[[קובץ:קהל בפסטיבל מנורת לילה 2016.jpg|ממוזער|שמאל|250px|קהל מבקרים בפסטיבל מנורת לילה 2016]]<br />
'''נָווה שאנן''' היא שכונה שהוקמה בדרום [[תל אביב]] ב-[[1921]]. גבולותיה הם [[רחוב הרכבת]] מצפון, [[דרך בגין (תל אביב)|דרך בגין]] [[רחוב העלייה|ורחוב העלייה]] ממערב, רחוב החרש ממזרח ורחוב [[דרך שלמה]] מדרום.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
[[קובץ:פינת נווה שאנן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"פינת יעקב פרמן" - בניין הנצחה לזכר מייסד השכונה - "יעקב פרמן"]]<br />
לאחר [[מאורעות תרפ"א]], החליטה קבוצה של מעל 400 יהודים לעזוב את [[יפו]]. יושב ראש הוועד של המתיישבים היה ה[[עסקן]], אספן האמנות והחוקר [[יעקב פרמן]].{{הערה|{{הארץ|Ronen Tal|One Voyage That Changed the Face of Jewish Culture in Israel|0000018a-2765-da97-a7cb-67f7b90c0000|August 27, 2023}}}} לשם כך איתרה הקבוצה את פרדס שייח'-עלי ששכן בסמוך למתחם של [[תחנת כוח|תחנת הכוח]] הראשונה בתל אביב. הפרדס היה תא שטח פורה בגודל של 260 [[דונם]] ונהנה מאספקת מים עצמית. את הקרקע רכש עבור הקבוצה [[בצלאל יפה]] וב[[דצמבר]] [[1921]] חגגו חברי הקבוצה את השלמת הרכישה של השלב הראשון{{הערה|{{דואר היום||נוה שאנן חוגגת|19211229|4}}}}.<br />
<br />
חברי הקבוצה, אשר כללה בעלי מקצוע מתחומים שונים, ובהם [[נגרות|נגר]]ים, [[חקלאי]]ם, [[סוחר]]ים ופועלי בניין{{הערה|{{דואר היום||נוה שאנן|19211216|7}}}}, שאפו להקים חלופה עירונית ל[[מונופול]] החקלאי שהיה בידיהם של הערבים ביפו וה[[טמפלרים (תנועה)|גרמנים]] במושבה [[שרונה (מושבה)|שרונה]]. בהתאם לכך, הם בחרו, במסגרת [[תחרות אדריכלית]] שיזמו, בתוכניתו של האדריכל [[יוסף טישלר]], הידועה כתוכנית "המנורה".<br />
<br />
=== תכנון השכונה ורחובות השכונה בצורת מנורת בית המקדש ===<br />
על פי תוכנית המנורה, אשר בנויה למעשה על רעיון [[עצמים קונצנטריים|קונצנטרי]] השואב השראה מפרויקטים חקלאיים–עירוניים מוקדמים יותר, כדוגמת אלה של [[ריכרד קאופמן]] ו[[אבנעזר הווארד]], תוואי הרחובות בנוי בצורת [[המנורה|מנורת שבעת הקנים]] שעמדה ב[[בית המקדש]], אשר השמש במרכזה. [[רחוב לוינסקי]] מהווה את "השמש" וממנו יוצאים "קנים": רחובות צרים, אשר מתעגלים בהגיעם לציר [[שדרות הר-ציון]] (שדרות ירושלים דאז). עם זאת, התוכנית לא באה לידי מימוש בשל הסיבה שחברי הקבוצה התקשו לרכוש את כל השטחים המיועדים. המיקום הגאוגרפי של התוכנית נקטע למעשה במה שהפך מאוחר יותר לגבול בין יפו לתל אביב. גבול זה, לא רק שחסם ומנע את התממשות החזון ה[[אוטופיה|אוטופי]] של הקבוצה, אלא גם יצר את תוואי השטח שהוקצה בשנים מאוחרות יותר לפרויקט [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב|התחנה המרכזית החדשה]].<br />
<br />
[[קובץ:בית האונייה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית האוניה]] העומד בקצה השכונה הנראה מאזור [[מחלף לה גוארדיה]]]]<br />
בהסתמך על האופי הקונצנטרי של תוכנית השכונה, היווה מרכז ה"מנורה" מתחם שכונתי מקומי, אשר בהמשך נקרא "[[מתחם ביאליק]]". מתחם זה כלל בית ספר יסודי שכונתי ע"ש [[חיים נחמן ביאליק]] שנבנה ונחנך ב-[[1930]], על מנת לענות על צורכיהם של תושבי השכונה. בד בבד, החלה השכונה להינתק משאר אזורי המגורים הסובבים אותה. תושבי השכונה, אשר בחלקם הגדול עבדו בתחומי מלאכה שונים ומגוונים, פתחו את עסקיהם כך שנוצר רצף של בתי עסק קטנים המתמחים במקצועות, כגון: דפוס, ייצור מתכת, מכירת נעליים, נגרות וכדומה. אלה התערבבו עם בתי המגורים, אשר נבנו בבנייה נמוכה ורוויה יחדיו. לצורך התרחבותה של שכונת נווה שאנן נרכשו אדמות אבול ג'יבן עליהן נבנתה השכונה החדשה בשנות השלושים על "גבעה ([[שכונת גבעת מרקו]])" לצידי הדרך העולה מצומת המסגר - לה גוארדיה (הרחובות ראש פינה, איילת השחר, הגר”א).<br />
<br />
=== מתחם התערוכות והירידים הראשון בתל אביב (יריד המזרח 1932) ===<br />
בשנת [[1932]] הוקם בקצה הצפון-מערבי של השכונה מתחם זמני של הירידים והתערוכות בארץ שנקרא בשם: [[יריד המזרח]]. באופן זמני, לפני שעבר אל צפון העיר, המתחם השתרע בין שני צדדיו של רחוב השפלה. בשנת [[1934]] עבר המתחם אל שטח קבוע בצפון העיר בצמוד אל [[נמל תל אביב]] בסמוך אל שפך [[נחל הירקון]] ואל "[[תחנת הכוח רדינג]]" וכונה בשם: "יריד המזרח".<br />
<br />
=== הקמת בנייני מגורים בסגנון הבינלאומי ===<br />
בשנים [[1934]]- [[1936]] הוקמו על הגבעה כמה מהבתים המרשימים בעיר שנבנו לפי היבטים אדריכליים של [[הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל|הסגנון הבינלאומי]]: בית שרנו (ראש פינה 26), בית קלמרו (ראש פינה 25) ובית שלם (ראש פינה 28). שלושת הבניינים הם מהמבנים המרשימים בסגנון הבינלאומי של תל אביב, ושלושתם מיועדים לשימור מחמיר בתוכנית השימור של תל אביב. בקצה הצפון מזרחי של השכונה (לבנדה 56) בצמוד לחומת הרכבת שעברה כאן בדרך לירושלים, נבנה בית שמעון לוי (בתמונה), הידוע יותר בכינוי "[[בית האוניה]]". שמעון לוי קיבל אישור לבנות בית בן שלוש קומות, אך שנה אחר כך הוגשה נגדו תביעה על שבנה שש קומות. משום גובהו הרב שימש גג הבית תצפית לאנשי [[ההגנה]]. לפי [[דן יהב]], בספרו "תל אביב-יפו עיר החלומות", הערבים נהגו לפרסם את תמונת הבית בכרזות תעמולה המסבירות את "שאיפות ההשתלטות של היהודים הבונים מבצרי ענק". בית האוניה מיועד אף הוא לשימור.<br />
<br />
=== הקמת התחנה המרכזית הישנה ===<br />
ב-[[1938]] התקבלה ההחלטה לפתוח בשטח הגובל מצפון-מערב לשכונה את תחנת האוטובוסים המרכזית הראשונה של תל אביב ("[[התחנה המרכזית הישנה של תל אביב|התחנה המרכזית הישנה]]"). המניע העיקרי להקמת התחנה בשטח זה נבע מעצם העובדה שהאוטובוסים העירוניים חנו ב[[כיכר המושבות]] הסמוכה שהיוותה צומת תחבורתי בעיר. בשנת [[1940]] נפתחה התחנה המרכזית הישנה באזור הצפוני של השכונה כאשר מסביבה נקראו שמות הרחובות על שם חבלי ארץ: "[[שפלת יהודה|השפלה]], [[הנגב]], [[הגליל]], [[השומרון]], [[השרון]]". בסמוך אל התחנה מוקמו לאחר מכן חניוני אוטובוסים ומסוף עבור קווים עירוניים עם תחנת מידע ברחוב הגדוד העברי. בצמוד אל התחנה הוקם בית הספר לנהיגה של "[[אגד]]".<br />
<br />
החלק הדרומי של השכונה היה שייך לתחום השיפוט של עיריית יפו והיו בו פרדסים של ערבים מקומיים. לאחר נטישתם בזמן [[מלחמת העצמאות]], היו אמורים להקים שם את החלק הדרומי של נווה שאנן, אך ריבוי בעלות על הקרקעות במתחם לא אפשר לבנות את החצי הדרומי של השכונה. אריה פילץ יזם מקומי, רכש את בהדרגה את הקרקעות וב-[[1963]] הציע להקים על אותן קרקעות את [[התחנה המרכזית החדשה בתל אביב|התחנה המרכזית החדשה]]. [[אריה פילץ|פילץ]], היה נחוש לנצל את זכויות הבנייה המגיעות לו ולהקים שם טרמינל אוטובוסים בינעירוני, ללא כל התחשבות במצב הסביבה וטובת תושבי המקום ותוך כדי כך הרס את אחד הרחובות שהיווה את '''תוכנית המנורה''' של מתכנן השכונה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelstory.org/he/episode/%D7%A4%D7%99%D7%9C-%D7%9C%D7%91%D7%9F/|כותרת=סיפור ישראלי: פיל לבן}}</ref>.<br />
<br />
=== פתיחת המדרחוב והתחנה המרכזית החדשה ===<br />
בסוף שנת [[1992]] החלו בעירייה ביישום התוכניות להפיכת [[מדרחוב נווה שאנן|רחוב נווה שאנן]] ל[[מדרחוב]] ולחברו אל מתחם התחנה המרכזית, כחלק מתהליך החייאת השכונה. כמה שבועות לאחר פתיחת התחנה נפתח המדרחוב עם כניסה תת-קרקעית ממנו ישירות אל מתחם התחנה.<br />
<br />
בניית התחנה, אשר תוכננה על ידי האדריכל [[רם כרמי]], הסתיימה ב-[[1993]] ונפתחה ב-[[18 באוגוסט]] באותה השנה. האזור כולו התדרדר בשל חילופי אוכלוסייה, התבלות המבנים הקיימים באזור והזנחתם, ואי ההשקעה של העירייה בתשתיות ושירותים קהילתיים. התחנה החדשה הפכה למוקד אזורי, אשר קיבל גוון רב-תרבותי ומשרת בעיקר את צורכיהם המסחריים של אוכלוסיית ה[[עובדים זרים בישראל|זרים]] באזור. מתחם ביאליק הפך לאזור פשע, המשמש גם כמקום מפגש ל[[נרקומן|נרקומנים]], [[זנות|זונות]] ו[[חסר בית|חסרי בית]]. התחנה המרכזית הישנה הפכה אף היא לאזור נטוש, משום שכל תנועת האוטובוסים עברה לתחנה החדשה, ושטח התחנה הישנה הפך לחניון אוטובוסים ומכוניות. ב-[[2 באוגוסט]] [[2009]] נהרסו הרציפים האחרונים שנותרו בתחנה, לאחר ששלושה רציפים נוספים נהרסו ב-[[2001]].<br />
<br />
בנוסף, עברה השכונה גם שינויים באופי האוכלוסייה. אם בשנותיה הראשונות של השכונה התושבים המייסדים היו ברובם בעלי מקצועות חופשיים, המתקשרים לתחומי מלאכה ובנייה, הרי שברבות השנים חלקם עזבו את האזור, או שהשכירו את השטחים והמבנים למשפחות אחרות, אשר באו ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר. בסוף המאה ה-20 האזור הפך לפחות אטרקטיבי בשל התופעות האורבניות השונות שצוינו לעיל, והחל למשוך גורמי פשע, משפחות מעוטות יכולת, ו[[עובדים זרים בישראל|עובדים זרים]], בשל שכר הדירה שהיה נמוך יחסית.<br />
<br />
=== השכונה כיום ===<br />
ב-[[2005]] הועבר בית הספר ביאליק למבנה של בית ספר רוגוזין ב[[רחוב העלייה]], וחלק ממבנהו נהרס. מבנה נוסף נשאר ונמסר לשימושה של משטרת ישראל. לידה הוקמה ב-[[2007]] "גינת לוינסקי" - גינה ציבורית עם מגרש ספורט ו[[גן שעשועים]]. בלב הגינה ממוקמת [[ספריית גן לוינסקי]] - מרכז קהילתי עצמאי וייחודי המציע פעילות פנאי ותרבות למגוון הקהילות המתגוררות בשכונה.<br />
<br />
לפי תוכנית המתאר תל אביב 5000 שהוצגה ב-[[2 בפברואר]] [[2010]], נווה שאנן ואזור התחנה המרכזית הישנה יועדה לפיתוח כשכונת מגורים, בעיקר לצעירים, בשילוב שימושים נוספים. לאורך [[נתיבי איילון]] יפותח מרכז עסקים ראשי ויקומו מגדלים. בשטחי התחנה המרכזית יוקם מרכז ציבורי שבמקור היה אמור לכלול את בית הספר לאמנות מנשר. בגלל חוסר מימון הפרויקט, הבית עתיד להיות הבית של להקת [[בת-שבע (להקה)|בת-שבע]].<br />
<br />
[[קובץ:נוהשאנן091.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין מגורים ומסחר ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]] ברחוב לוינסקי פינת נווה שאנן, יולי-2008. במרכז התמונה כניסה תת-קרקעית, שאינה בשימוש, לתחנה המרכזית החדשה.]]<br />
[[קובץ:Tel Aviv Central Bus Station, Levinsky St., Neve Sha'anan.jpg|350px|שמאל|ממוזער|צומת הרחובות [[רחוב לוינסקי|לוינסקי]] ודוד צמח בשכונת נווה שאנן, לצד הכניסה ל[[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב|תחנה המרכזית החדשה של תל אביב]], ותחת אחד מגשרי הגישה שמובילים אוטובוסים לקומות העליונות. תושבים שנפגעו מבניית מערכת הגשרים של התחנה מנהלים מאבק משפטי ארוך בשל ירידת ערך דירותיהם.]]<br />
[[עיריית תל אביב-יפו]] פרסמה ב-[[2009]] מלגת לימודים לעידוד סטודנטים וצעירים להתגורר באזור נווה שאנן והתחנה המרכזית הישנה.<br />
<br />
משנת [[2014]] עד שנת [[2020]] התקיים בשכונה [[פסטיבל מנורת לילה]], פסטיבל אמנות ואור עירוני, שהתבסס על "תוכנית המנורה", האירוע משך אליו קהל של אלפים מדי שנה מכל הארץ.<br />
<br />
נכון לשנת [[2020]], ישנה הגירה חיובית מאסיבית של אוכלוסיות חזקות עקב פיתוח נדל"ן מואץ. גורמים נוספים להתפתחות השכונה הם יוזמות קהילתיות ועירוניות הכוללות את הפיכת התחנה המרכזית הישנה לגינה ציבורית זמנית בשנת [[2015]] ומרכז ייעוץ עירוני לחברות הזנק בשם הרציף, פתיחת מרכז קהילתי בשנת [[2017]] ברחוב הגר"א 28 והקמת [[גלריית המשאבה]], גלריה עירונית חדשה.<br />
<br />
נכון ל-[[2023]] על פי הערכות כמעט מחצית מהתושבים בשכונה הם [[עובד זר|עובדים זרים]] ו[[מבקש מקלט|מבקשי מקלט]]. תושבים אלו מצאו להם את המסגרות הפרטיות והייחודיות שלהם, אם באמצעות ארגון גני ילדים פרטיים בדירות ספציפיות של אימהות, או הסבת מרתפים ל[[כנסייה|כנסיות]] מקומיות, ושימוש במקומות שונים בשכונה לשם מפגשים ארעיים במשך היממה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[שרון רוטברד]], '''עיר לבנה, עיר שחורה''', [[הוצאת בבל]], 2005.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Nave Sha'anan, Tel Aviv}}<br />
* [http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/ACC66A2F-6A44-43E9-A52C-B46D11CE49EB,frameless.htm נווה שאנן], באתר ארכיון [[עיריית תל אביב]]<br />
* [http://www.flickr.com/groups/700814@N24 קבוצה בפליקר מקודשת לתחנה המרכזית - חדשה וישנה והשכונה מסביבן]<br />
* אריה סמסונוב, [http://avivsela.wordpress.com/2011/05/06/כך-נוסדה-נוה-שאנן/ כך נוסדה נוה שאנן], הקבלן והבונה, 1967<br />
* {{הארץ|רז סמולסקי|הזדמנות במקום הכי נמוך בתל אביב|1.1466675|21 בדצמבר 2007}}<br />
* {{הארץ|[[אסתר זנדברג]], עכבר העיר אונליין|הקשר בין נוה שאנן לחנוך לוין|1.3329030|12 בנובמבר 2009}}<br />
* {{Time Out ישראל|ארנון בן דרור|איך הפכה שכונת נווה שאנן לחצר האחורית של תל אביב?|עירוני/תל-אביב/תל-אביב-חדשות-עירוניות/איך-הפכה-שכונת-נווה-שאנן-לחצר-האחורית-ש|3 באוגוסט 2016}}<br />
* {{TheMarker|נמרוד בוסו|נווה שאנן: משקיעים בחצר האחורית|1.3081076|5 באוקטובר 2016}}<br />
* {{mynet|נעמי רייכמן|ניצוצות של תקווה במקום הכי נמוך בתל אביב|4883736|28 בנובמבר 2016}}<br />
* {{ידיעות אחרונות|[[מרב בטיטו]]|השבר האפריקאי|4960121|10 במאי 2017}}<br />
* {{הארץ|אברהם בלבן|מאה שנה לייסוד נווה שאנן|1.9463311|19 בינואר 2021}}<br />
* {{TheMarker|גילי מלניצקי|ביום שבו השכונה מוכת הנרקומנים, הזנות וההומלסים תעבור מהפך - ברור מי יבוא לפה|1.10424691|2 בדצמבר 2021}}<br />
* {{TheMarker|קים לגזיאל|"אני כבר לא איהנה מזה": השכונה שהמחירים בה המריאו ב-180% תקועה בתחנה|00000188-e1d4-d5fc-ab9d-fbfcf34d0001|23 ביוני 2023}}<br />
* {{נתוני שכונות תל אביב}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:נווה שאנן (תל אביב)|*]]<br />
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: שכונות]]<br />
[[קטגוריה:מבנים ואתרים שתכנן יוסף טישלר]]</div>imported>Virant