imported>Meteratz: שוחזר מעריכה של ~2026-28693-47 (שיחה) לעריכה האחרונה של יודוקוליס

2026-05-12T09:30:11Z

שוחזר מעריכה של ~2026-28693-47 (שיחה) לעריכה האחרונה של יודוקוליס

דף חדש

{{בוט יישובים/0080
|שם=נהלל
|שם בערבית=
|מוצא המייסדים=
|מפה דינמית={{מפה דינמית/מועצה אזורית עמק יזרעאל|בחירה=[[נהלל]]}}
|סמל=[[קובץ:NahalalCOA.png|100px]]{{ש}}[[קובץ:PikiWiki Israel 5302 Nahal.JPG|200px]]
|דגל=
|תמונה=[[קובץ:נהלל - זאב שטיין.jpg|250px]]
|כתובית=מושב נהלל
|מקור קואורדינטות=תבנית
|אתר אינטרנט=http://www.nahalal.org.il
}}
[[קובץ:Nahalal, the school bld'g - Showing group of students. cph.3b29937.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידים על רקע בית הספר בנהלל ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]]]]
[[קובץ:Zoltan Kluger. Nahalal.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהלל, מתוך סדרת תצלומי אוויר של [[זולטן קלוגר]], 1937–1938]]
[[קובץ:Keren Hayesod Album, Nahalal garden (cropped).jpg|ממוזער|טקסט=ילדים בעבודות גן בנהלל, 1925–1937|ילדים בעבודות גן בנהלל, 1925–1937]]
[[קובץ:Nahalal01.JPG|250px|ממוזער|בית העם בתכנונו של האדריכל [[ריכארד קאופמן]], לפני שיפוצו, שהסתיים בשנת 2023.{{הערה|"[https://emeknews.co.il/בעמק-יזרעאל-מחזירים-עטרה-לישנה/ בעמק יזרעאל מחזירים עטרה לישנה], עמקניוז, 6 באוגוסט 2023}}]]

'''נַהֲלָל''' הוא [[מושב העובדים]] הראשון בארץ ישראל, נמצא בצפון הארץ ב[[עמק יזרעאל]], משתייך ל[[תנועת המושבים]], ונמצא בתחומי [[מועצה אזורית עמק יזרעאל|המועצה האזורית עמק יזרעאל]]. שטחו כ-8,700 [[דונם]].

נהלל נוסד בשנת [[1921]] ב[[ח' באלול]] [[ה'תרפ"א]], והוא מוכר רשמית כמושב העובדים הראשון בארץ.{{הערה|שם=תנועת המושבים|{{קישור כללי|כתובת=http://www.tmoshavim.org.il/index.aspx?id=4285|כותרת=תנועת המושבים מי אנחנו?|תאריך_וידוא=2020-05-03|אתר=tmoshavim}}}}<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.wzo.org.il/index.php?dir=site&page=news&id=4147|כותרת=ההסתדרות הציונית העולמית|אתר=wzo|תאריך_וידוא=2020-05-03}}</ref><ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=http://www.tmoshavim.org.il/index.aspx?id=4565&itemID=6842|כותרת=תנועת המושבים נהלל – המושב הראשון בהיסטוריה|אתר=tmoshavim|תאריך_וידוא=2020-05-03}}</ref>{{הערה|שם=סדנת היישוב|https://shimur.org/activities/סדנת-היישוב-בראשיתו/}}

במושב 75 משקים חקלאיים ותיקים ומספר מגרשים, בפנים העיגול, שיועדו במקור לעובדי ציבור. בעשור השני של המאה ה-21 נוספו מספר מגרשים לבתים בפנים העיגול וכן 75 מגרשים במעגל חיצוני, שמקיף את העיגול המקורי.

== מקור השם ==
המושב קרוי על שם העיר ה[[מקרא]]ית '''נַהֲלָל''' (גם: '''נַהֲלֹל''') הנזכרת ב[[ספר יהושע]] בנחלת [[שבט זבולון]]: {{ציטוטון|וְקַטָּת '''וְנַהֲלָל''' וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן}},{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יט|טו}}.}} וכן ב[[ספר שופטים]]: {{ציטוטון|זְבוּלֻן לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן '''וְאֶת יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל''' וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ וַיִּהְיוּ לָמַס}}.{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|א|ל}}.}}

בתקופת [[המשנה]] ו[[התלמוד]] התקיים במקום היישוב היהודי '''[[מהלול]]''', אשר זוהה בידי [[חז"ל]] עם נהלל [[המקרא]]ית: {{ציטוטון|ו[[קטת]] – קטינית, '''ונהלל – מהלול''', ו[[תל שמרון|שמרון]] – סימונייה, ו[[ידאלה|יראלה]] – חורייה, [[בית לחם הגלילית|בית לחם]] – בית לחם צרייה}}.{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת מגילה|מגילה]], פ"א ע"א.}} מהלול נזכרת במקורות [[חז"ל]] גם כעיירה ממנה העלו [[מעשרות]] ל[[בית המקדש]] לצד [[מגדל צבעייא]] ו[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]].{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת מעשר שני|מעשר שני]], פ"ה ה"ב.}} שם זה נשתמר בשמו של הכפר הערבי [[מעלול]] שהיה קיים בסמוך למושב עד שננטש ב[[מלחמת העצמאות]].

==היסטוריה==
המתיישבים הראשונים של נהלל אנשי [[העלייה השנייה]] ו[[העלייה השלישית]] עלו לארץ מ[[מזרח אירופה]]. שאיפתם הייתה להתיישב בארץ באופן שיתאים לערכים [[סוציאליזם|סוציאליסטים]], בהם דגלו, תוך שמירה על פרטיות של הפרט והתא המשפחתי בשונה מהחברה ה[[קיבוץ|קיבוצית]].

=== ניסוח העקרונות ===
רעיון מושב העובדים נהגה לראשונה על ידי [[אליהו מרגלית]]{{מקור}} שפרסם אותו בספטמבר 1908 בעיתון "[[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]". [[אליעזר יפה]] נחשף לרעיון, בסמוך לעלייתו ארצה בנובמבר 1908, ונחשב למגבש רעיון מושב העובדים. היה ממייסדי נהלל, מייסד [[תנובה]] ומנהלה הראשון. בשנת [[1919]] פרסם [[אליעזר יפה]] את חיבורו "יסוד מושבי עובדים". בחוברת זו נוסחו לראשונה באופן מעשי עקרונות מושב העובדים בצד תכנון מפורט להקמתו.

[[יצחק וולקני-אלעזרי|יצחק אלעזרי-ווֹלקני (וילקַנְסקי)]] היה זה שעיצב את הבסיס הכלכלי של רעיון המשק המעורב המשפחתי.

עקרונות היסוד, כפי שנוסחו על ידי אליעזר יפה בחוברת, ואשר על פיהם הוקם נהלל, הם:
*'''קרקע לאומית''': מקימי המושב ראו לנגד עיניהם את אדמות הערבים שבכל דור חולקו מחדש בין בני המשפחה וכך הלכו וקטנו עד שנהיה קשה כלכלית להתקיים מהן, לכן הם החליטו שהקרקע תהיה שייכת למוסדות הלאומיים, ניתן יהיה להחכירה למעבד הקרקע בלבד והיא תעבור מדור לדור מבלי אפשרות לחלקה.
*'''עבודה עצמית''': על מנת למנוע מצב בו נוצר מעמד של פועלים ומעמד של מעסיקים נקבע כי אסור להעסיק עובדים חיצוניים במשק החקלאי. מאוחר יותר כאשר הוקמה מעברה בסמוך לנהלל ונוצר צורך למצוא מקומות תעסוקה עבור תושביה שונה סעיף זה.
*'''משק חקלאי מעורב''': נקבע כי בכל משק יהיה מגוון של ענפים חקלאיים וזאת על מנת למנוע תלות בענף אחד ועונתיות.
*'''ערבות הדדית''': חברי המושב יהיו ערבים זה לזה, יתגייסו למפעלים ציבוריים (קניית כלים חקלאיים גדולים לשימוש הכלל לדוגמה), יסייעו זה לזה בעת הצורך ויאפשרו לוועדי המושב השונים שימוש בכספם (מסי אגודה שונים) לתמיכה בחברי מושב בעת צרה.
*'''קנייה ומכירה משותפת''': נקבע כי החקלאים יקנו וימכרו את מוצריהם במשותף.

=== ההתיישבות ===
[[קובץ:בית העם נהלל.jpg|ממוזער|בית העם נהלל 2023 צילמה [[הדס רגב ירקוני]]]]
הקמתו של נהלל נחשבת באופן רשמי כמושב העובדים הראשון בארץ{{הערה|שם=תנועת המושבים}}<ref name=":0" /><ref name=":2" />,{{הערה|שם=סדנת היישוב}} אם כי לטענת יואל פיקסלר, [[כפר מל"ל]] התנהל באופן מעשי כמושב עובדים כבר בשנת 1919 ולמעשה הקדים את נהלל בשנתיים, אולם בשעתו נבצר מכפר מל"ל להשלים מספר מהלכים שיהפכו אותו למושב עובדים באופן רשמי, ולכן זכה נהלל בבכורה<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.kfarmalal-museum.co.il/רקע-היסטורי/|הכותב=יואל פיקסלר|כותרת=מעין-חי לכפר מל"ל|אתר=מוזיאון עין חי – כפר מל"ל|תאריך=}}</ref>.

הגרעין הראשוני של חלוצי נהלל הוקם ב[[כנרת (מושבה)|מושבה כנרת]] בשנת [[1919]]. אל גרעין ראשוני זה נבחרו להצטרף חברים נוספים ממושבות וישובים חקלאיים נוספים כמו רבקה{{הערה|ממייסדי יסוד המעלה ומראשוני נהלל. כונתה "אשת הברזל", ממייסדות החינוך ההתיישבותי אותו ניהלה במרכז החקלאי עד קרוב למותה}} ו[[יהודה גרינקר]] מ[[יסוד המעלה]] וביניהם קבוצה שהגיעה מ[[דגניה א']] בראשות [[שמואל דיין]]. מרביתם של המתיישבים היו כבר בעלי משפחות, חברים במפלגת [[הפועל הצעיר]] ובעלי ניסיון חקלאי רב יחסית של כעשר שנים או יותר.

חלוצי נהלל באו ב[[ח' באלול]] [[ה'תרפ"א]] ([[11 בספטמבר]] [[1921]]) אל גבעה סמוכה לכפר הערבי מעלול, 2 ק"מ דרומית מזרחית ל[[תל שמרון]]. את הגבעה כינו "גבעת הכיבוש" כשכוונתם לכיבוש העבודה העברית. לימים, ומשקיבל המושג "כיבוש" הקשרים אחרים, שונה שמה של הגבעה בפי אנשי נהלל והיא נקראת היום "גבעת הראשונים".<ref>עבודת מחקר של עפר אבידב, בן למייסדי נהלל.</ref>

אחד העולים סיפר:
:"ב[[ח' באלול]] [[תרפ"א]] יצאנו אל המקום הנועד וליד [[אלון]] גדול אשר למרגלות הגבעה ... הקמנו אוהל וכאשר באו באותו ערב עוד חברים מצאו כבר נקודת ישוב באוהל הראשון".{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=גאוגרפיה}}

מגבעה זו השקיפו הראשונים על השטח הנועד למושבם על ידי [[הקרן הקיימת]]. [[מעיין|מעיינות]] ו[[נחל]]ים יצרו [[אדמת ביצה|ביצות]] ואיתם גם דגירה של היתוש [[אנופלס]] שמעביר את קדחת ה[[מלריה]]. הפחד והאזהרות של המומחים וביניהם גם [[הלל יפה]] שהיה מומחה לקדחת ולמלחמה בה, הביא אותם להתגורר זמנית בגבעה. המהנדס [[יוסף ברויר]], תכנן את ייבוש הביצות בנהלל. לפי תוכניתו ולמרות האזהרות, החלו התושבים בעבודות לכריית תעלות שינקזו את מי ה[[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]] ויאפשרו התיישבות במקום המיועד. העבודה נעשתה כולה על ידי המתיישבים עצמם ובעזרת פועלים יהודים. לאחר שהוכשרה האדמה החלו החלוצים לבנות צריפים שבהם התיישבו במקום הקבע.{{הערה|נעמה דגן, [http://www.bezalel.ac.il/watertowers/Submissions/Nahalal/tiud.pdf מגדל המים בנהלל], מגדל המים – היבטים חדשים, [[בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים|בצלאל]], 2010}} המעבר לבתי קבע החל רק ב-[[1933]].

באזור נקודת ההתיישבות הראשונה שוכן בית הקברות של היישוב, למרגלות תל שמרון.

[[קובץ:nahalal.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיכר בנהלל. מגדל המים הלבן הוקם בשנת 1924]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 32282 War memorial in Nahalal.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה של [[מרדכי כפרי]] בנהלל לנופלים במערכות ישראל]]

למרות קשייה של התנועה הציונית מצבה של נהלל בשנים הראשונות להקמתה היה טוב יחסית והיא שימשה מודל להקמתם של מושבי עובדים נוספים. בשנת [[1923]] הקימה [[חנה מייזל]] בנהלל את [[בית ספר חקלאי מקיף ויצו קנדה נהלל]] לצעירות בו התחנכה בין השאר [[חנה סנש]]. מאוחר יותר הפך בית הספר לבית ספר חקלאי מעורב.

בשנת 1939 נמנו ביישוב 837 תושבים ב-74 משקים.{{הערה|{{דבר||מושבי העובדים בעמק|19390925|79}}}}

== תכנון המושב ==
נהלל נבנתה בצורת עיגול, על פי תוכניתו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=002710757&local_base=NNLALL|הכותב=ריכרד קאופמן|כותרת=מהלול כפר נהלל. תצלום מפה מתוך תכניות בניה בשביל ארץ ישראל. אוסף המפות ע"ש לאור, הספרייה הלאומית|אתר=|תאריך=1922|תאריך_וידוא=2018-01-24}}}} של האדריכל [[ריכרד קאופמן]]. הייתה זו עבודת תכנון ישוב הראשונה של קאופמן, ש[[עלה לארץ ישראל]] ב-1920.{{הערה|שם=לוין|{{קתדרה|מיכאל לוין|עיר גנים כמקור לתכנון נהלל|14.7|14 ינואר 1980}}}} מטרת התכנון הייתה לתת מענה לדרישות ביטחוניות ומעשיות אך היא שיקפה בעיקר את הרצון להקים מושב שיושתת על עקרונות השוויון. בצורה זו מרחק כל משק מן המרכז שווה וניתן לחלק את החלקות כך שגודלן יהיה שווה גם כן. בטבעת החיצונית של העיגול הוכשרו החלקות החקלאיות, צריפיהם של החקלאים נבנו בטבעת הקרובה לחלקות אלו ובחלק הפנימי של המעגל נבנו מוסדות הציבור וצריפיהם של [[המגזר הציבורי|עובדי הציבור]].

השפעות תכנוניות שככל הנראה השפיעו על קאופמן, ניתן למצוא בתכנונו האוטופי (שלא יצא אל הפועל) של [[מתכנן ערים|מתכנן הערים]] האנגלי, [[אבנעזר הווארד]], ל[[עיר גנים|עיר הגנים]] שהגה בסוף [[המאה ה-19]].{{הערה|שם=לוין}} מקור אפשרי אחר, ופחות ודאי, ניתן למצוא בתוכניתו של האדריכל הצרפתי, [[קלוד-ניקולא לדו]], שפעל ב{{ה|מאה ה-18}} בתקופתו של [[לואי החמישה עשר, מלך צרפת]] ויצר גם הוא תוכנית ל[[עיר האידיאלית שו]] {{צר|Cité idéale de Chaux}} שגם היא נותרה על הנייר בלבד.{{הערה|שם=לוין}}{{הערה|Susan G. Solomon, [https://books.google.co.il/books?id=2aiviEwUNBsC&pg=PA21&dq=nahalal+kauffman+ledoux&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwi6vNrciu74AhWWScAKHWyXCFoQ6AF6BAgFEAI#v=onepage&q&f=false Louis I. Kahn's Trenton Jewish Community Center], Princeton Architectural Press, New York, 2000, p. 21|כיוון=שמאל}} לדו תכנן לפני כן את [[מפעלי המלח המלכותיים בארק-א-סנאן]] שגם בתוכניתם ניכר דמיון לתוכנית נהלל.

ביקורת נמתחה על קאופמן בכך שיצר מבנה תכנוני סגור שאינו מאפשר את התרחבות המושב.{{הערה|שם=לוין}} והוא ניסה לענות על בעיה זאת בתכנונם של שני המושבים הבאים שתכנן: [[כפר יחזקאל]] ו[[כפר יהושע]].{{הערה|שם=לוין}} תכנונה הייחודי של נהלל התפרסם ונחרט בתודעת היישוב העברי ובהמשך בישראל.{{הערה|שם=לוין}}

== כיום ==
במהלך השנים חלו שינויים רבים במבנה הארגוני של נהלל. באופן כללי ניתן לומר כי המושב נעשה פחות שיתופי. מוסד העזרה ההדדית בוטל, האחריות למצב הכלכלי של כל משק הועבר באופן בלעדי לידיו של הפרט. ה[[אגודה שיתופית|אגודה השיתופית]] עדיין קיימת אך לצידה של האגודה החקלאית שברשותה הנכסים החקלאיים של המושב הוקמה אגודה מוניציפלית נפרדת. הקשיים בחקלאות בארץ גרמו לתושבים רבים לפנות למקורות עיסוק אחרים, אף כי עדיין קיימים משקים פעילים רבים יחסית. במושב [[בית ספר]] יסודי אזורי ובית ספר תיכון אזורי, וכן מפעלים לייצור מזון לבהמות. המושב מהווה מקום מרכזי ב[[עמק יזרעאל]] המספק שירותים למושבי וקיבוצי הסביבה.

במושב פועלת תנועת הנוער [[התנועה החדשה (תנועת נוער)|התנועה החדשה]].

== ידוענים ==
כמה מתושבי נהלל, הקבועים והארעיים, היו לאורך השנים דמויות מוכרות ובולטות. ביניהם חבר הכנסת הראשונה [[שמואל דיין]], בנו שר הביטחון והרמטכ"ל [[משה דיין]], אשתו הראשונה של משה דיין, [[רות דיין]], ונכדיו של שמואל – חברת הכנסת [[יעל דיין]], הבמאי והתסריטאי [[אסי דיין]], הפסלים [[אודי דיין]] ו[[מרדכי כפרי|מרדכי (מוטק'ה) כפרי]], והיוצר [[יהונתן גפן]]. בנהלל התגוררו פרקי זמן הצנחנית [[חנה סנש]], הסופר והעיתונאי [[מאיר שלו]], הרמטכ"ל ושר הביטחון [[שאול מופז]], איש [[סיירת מטכ"ל]] [[מוקי בצר]], איש התקשורת [[אוריאל בן-עמי]], ראש הממשלה [[אריאל שרון]], הזמרת [[שולה חן]], הזמר [[דדי בן עמי]], האלוף [[משה פלד (אלוף)|מוסה פלד]], השר [[אריה נחמקין]], חבר הכנסת [[עמוס הדר]], ה[[כדורסלן]] [[בועז ינאי]] ו[[שרה שטרן (קפה תמר)|שרה שטרן]] לבית קרסיק (שרה מ[[קפה תמר]]). [[חבר הכנסת]] [[רם בן ברק]] (המשנה ל[[ראש המוסד]]) הוא דור שלישי במושב. בנוסף נולדו וגדלו ביישוב יוצר הסרטים, העורך והמוזיקאי [[רועי כפרי]], הסופר והמוזיקאי [[גון בן ארי]] והשחקנית [[פנינה גרי]].

לרשימה המלאה ראו [[:קטגוריה:נהלל: אישים|נהלל: אישים]].

==ייצוג בתרבות הישראלית==
*השיר "הורה נהלל" חובר בשנת [[1941]] על ידי [[צבי בן-יוסף]] לכבוד חגיגות 20 שנה לנהלל. הוא בוצע לראשונה ברדיו ב"[[קול ירושלים]]".{{הערה|{{הקלטה}} [https://www.nli.org.il/he/items/NNL_MUSIC_AL990036759820205171/NLI הורה נהלל באתר הספרייה הלאומית]}}
*השיר "[[אנחנו שנינו מאותו הכפר]]" מאת [[נעמי שמר]] נכתב בהשראת סיפורם של חברים קרובים מנהלל.
*השיר "[[אתם זוכרים את השירים]]" של [[יהונתן גפן]], שפורסם לראשונה במהלך [[מלחמת יום הכיפורים]] (1973) והוקדש "לילדי נהלל".{{הערה|יהונתן גפן, '''בעיקר שירי אהבה''', דביר, 1976}} השיר מתאר את חיי הילדים במושב בצורה אוטופית, כניגוד חד למלחמה.
*נהלל נתנה השראה לרומנים "[[רומן רוסי]]" ו"[[הדבר היה ככה]]" מאת [[מאיר שלו]].{{הערה|ב"רומן רוסי" העלילה, פרי דמיון המחבר, סובבת סביב מושב בעמק יזרעאל. בספרו "הדבר היה ככה" נהלל מוזכרת בשמה המלא, ובו תיאר שלו דיון נוקב שערכו לו בני נהלל הוותיקים, שזיהו דמויות ואירועים אמיתיים מתולדות המושב שהופיעו בספרו "רומן רוסי".}}
*ספר השירה "מנהלל ועד בכלל – רטרוספקטיבה" מאת [[אוריאל בן-עמי]], על יחסיו של המחבר עם מקום הולדתו והשפעותיו עליו.
*האמן הישראלי [[גל וינשטיין]] יצר עבודה בשם "נהלל" ([[2009]]–[[2010]]) המציגה דימוי של המושב במבט על, כשהוא עשוי משטיחים. העבודה נמצאת באוסף [[מוזיאון ישראל]].
*הסרט התיעודי "בנהלל לא בוכים" של [[ציפי ביידר]], על ה[[שכול]] והמאבק סביב [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל|יום הזיכרון]] בנהלל.
*ההצגה וסרט הקולנוע "[[סיפור אהבה ארץ ישראלי]]" מספרים את סיפורה האישי של ילידת המושב, השחקנית והבמאית [[פנינה גרי]], על רקע נהלל, [[בית קשת]] ו[[תל אביב]] בשנות ה-40.
* ב[[שיר העמק]] של [[נתן אלתרמן]] מוזכרת נהלל בסופי כל בית: "מ[[בית אלפא]] עד נהלל".
* בשיר "יהונתן" של [[אביתר בנאי]], בו הוא נפרד מ[[יהונתן גפן]], מוזכרת נהלל בשורות ״יהונתן עזב את נהלל לתל אביב״, ״כבש אחרון של יהונתן מנהלל במקום הראשון״.
* בשיר "[[היא לא תשוב]]" של [[אתניX|אתניקס]] מסופר על החקלאי גל שחורש את שדות העמק בנהלל.

== ראו גם ==
* [[סליק אבידוב בנהלל]]

== לקריאה נוספת ==
*[[אליעזר יפה]], '''יסוד מושבי עובדים''', יפו: הוועד המרכזי של מפלגת הפועל הצעיר, תרע"ט–1919.
*[[שמואל דיין]] (1921), "ראשיתה של נהלל": ייסוד מושב עובדים – מהלול – המייסדים הולכים לתור את המקום – העלייה על הקרקע – נהלל – יבוש ביצות – סלילת הכביש. בתוך: [[אברהם יערי]] (עורך), '''[[זכרונות ארץ ישראל]]''', כרך שני, פרק קיא, עמ' 1170–1185.
*שמואל דיין, '''נהללים''': סיפור ארבעים שנה, תל אביב: מסדה ותנועת המושבים, תשכ"א–1961.
*רינה פורת (עורכת ומהדירה), '''החלום ושברו''': חנה ויעקב ירדנאי, נהלל: הוצאה פרטית, 1989.
*[[שמואל גדון]], '''נהלל תרפ"א–תשל"א 1921–1971''', ירושלים: [[משרד החינוך והתרבות]] – המרכז לטיפוח התודעה היהודית, תשל"א 1970.
*לביאה אפלבאום (עורכת), '''לא על הלחם לבדו: המשכיות ותמורות במושב נהלל''', רחובות: [[המרכז לחקר התיישבות כפרית ועירונית]], 1974.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ימין}}
* {{אתר רשמי}}
* [https://web.archive.org/web/20140413132735/http://locali.co.il/nahalal/ מושב נהלל], אתר המושב
* [http://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4861 מט"ח, "לא על הלח לבדו". מהספר 'נתיבי בת הכפר' מאת רבקה גרינקר]
* [http://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4860&source=92 מט"ח, "שנה ראשונה בנהלל" מהספר נתיבי בת הכפר מאת רבקה גרינקר]
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?docid=NNL03_EDU700276185&presentorid=NLI_EDU&searchurl=http%3A%2F%2Fweb.nli.org.il%2Fsites%2Fnlis%2Fhe%2Feducation%2Fpages%2Fresults.aspx%23%3Fquery%3Dlsr16%2Cexact%2Cפריט+מקור%26query%3Dlsr16%2Cexact%2Cפריט%2Bמקור%26query%3Dany%2Ccontains%2Cחינוך%26query%3Dlsr11%2Cexact%2Cגאוגרפיה%26indx%3D31%26institution%3DNNL%26vid%3DNLI_EDU%26loc%3Dlocal%2Cscope%3A(NNL_EDU1)%26sortField%3Dpopularity%26bulkSize%3D10 קרקעות בעמק יזרעאל ע”י מרחביה, 1922], מפה ובה שטחי נהלל, מתוך [http://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Education/Pages/default.aspx אתר חינוך] של [[הספרייה הלאומית]]
*{{מרחב}}
* [http://www.romgalil.org.il/cds/176/ נהלל] באתר [[הרשות לפיתוח הגליל]]
* {{הארכיון הציוני}}
* {{קתדרה|מיכאל לוין|עיר גנים כמקור לתכנון נהלל|14.7|14 ינואר 1980}}
* {{מוסף שבת|[[אוריאל בן-עמי]]|מדברים יהודית בנהלל|2014/10/31/מדברים-יהודית-בנהלל-אוריאל-בן-עמי}}
* {{ynet|נדב מן|90 שנה – ועוד עובדים: דברי ימי נהלל בשחור-לבן|4119601|9 בספטמבר 2011}}
* {{כלכליסט|ארי ליבסקר|אנחנו מגש העשב|3584042|4 באוקטובר 2012}}
* {{ynet|הילה שמר|הטבעת החדשה במעגל של נהלל תמנע ממנו את רשימת אונסק"ו?|4725703|16 בנובמבר 2015}}
* טל מילנר-הוברמן, [http://www.shimur.org/uploads/magazin6.pdf#page=109 'בית העם בנהלל – מתכנון לשימור: ערך, תפקיד ותפקוד המבנה על תהפוכותיו והשלכותיו'] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20170203161827/http://www.shimur.org/uploads/magazin6.pdf#page=109 |date=2017-02-03 }}, '''אתרים – המגזין''', [[המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל]], 6 (דצמבר 2016), עמ' 107–118.
* {{NFC|[[אלי אלון.]]|פנתיאון של ארץ ישראל היפה בנהלל |0026-D-160083-00|20 באפריל 2023}}
* {{סרטונים}} [http://www.youtube.com/watch?v=8RjOKSsJULs נהלל 1923], סרטו של [[יעקב בן דב]]
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=a9YwVqbViLs&feature=em-uploademail 30 שנה לנהלל], [[יומני כרמל]] ספטמבר 1951
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=Z-a4SppKEYg 40 שנה לנהלל], [[שירות הסרטים הישראלי]], 1961
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=Jdmy_MuJSSw 50 שנה לנהלל], [[הטלוויזיה הישראלית]], 1971
* {{הארץ|משה גלעד|'''מאה השנים הראשונות''': נהלל סוגר מעגל|1.10181687|5 בספטמבר 2021}}
* {{הקלטה}} [https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=24413 נהלל בת 100], במסגרת הסכת עולמי עם [[יצחק נוי]], [[כאן ב|תאגיד השידור הישראלי – כאן]], 14 בספטמבר 2021
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007540446305171|נהלל (ישראל)}}
* {{ארכיון בספרייה הלאומית|997009665868005171}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מועצה אזורית עמק יזרעאל|בחירה=[[נהלל]]}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:נהלל|*]]
[[קטגוריה:מושבי תנועת המושבים]]
[[קטגוריה:מושבים]]
[[קטגוריה:עמק יזרעאל]]
[[קטגוריה:מבנים ואתרים שתכנן ריכרד קאופמן]]
[[קטגוריה:ערים עגולות]]
[[קטגוריה:יישובי המקרא]]
[[קטגוריה:נחלת שבט זבולון]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1921]]
[[קטגוריה:ישראל: יישובים הקרויים על שם יישוב קדום]]
[[קטגוריה:מושבים במחוז הצפון]]

נהלל - היסטוריית גרסאות

imported>Meteratz: שוחזר מעריכה של ~2026-28693-47 (שיחה) לעריכה האחרונה של יודוקוליס