https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%91%D7%9C%D7%90%D7%9Fנבי סבלאן - היסטוריית גרסאות2026-09-15T10:31:42Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%91%D7%9C%D7%90%D7%9F&diff=17146&oldid=previmported>אור גנוז ב־09:32, 23 באוקטובר 20252025-10-23T09:32:00Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מבנה<br />
| שם בשפת המקור = مقام النّبيّ سبلان<br />
| מפה = {{ממי}}<br />
{{מפה דינמית|זום=13}}<br />
}}<br />
'''מקאם נבי סבלאן''' (ב[[ערבית]]: '''مقام النّبيّ سبلان''', בתעתיק מדויק: מקאם אלנבי סבלאן) הוא אתר מקודש של ה[[דרוזים בישראל]]. פעם בשנה, ב-[[10 בספטמבר]], נערכת במקום חגיגה גדולה בהשתתפות אלפי דרוזים.<br />
<br />
==חשיבות המקום==<br />
האתר נושא את שמו של הנביא סבלאן, אחד משבעה נביאים מקודשים של הדרוזים{{הערה|שם=דבר73}}. לפי מסורת דרוזית אימץ סבלאן חיי צנע וסגפנות והקדיש את חייו לעבודת האל. הוא יצא מ[[מצרים]] ל[[חברון]] כדי לשכנע את עובדי האלילים לקבל את דת האל היחיד, וכתוצאה מהתנגדותם ברח לגליל והתיישב במערה על הר זבול, שם הקדיש את זמנו ללימוד כתבי הקודש תוך שהוא חי חיי סגפנות. החברונים עלו על עקבותיו אך בדרכם היה עליהם לחצות את [[נחל כזיב]] המקיף את ההר. אז אירע נס - מי הנחל גאו וחסמו את דרכם. מאז נקרא חלק זה של נחל כזיב בשם "ואדי חאביס" (חאביס - בערבית: מתבודד). לפי המסורת בנה סבלאן במו ידיו חדר מעל המערה ובו התגורר והמשיך בלימוד הדת ובהפצתה. בערוב ימיו עבר לכפר בחא ב[[הר הבשן]] שם נפטר.<br />
<br />
יש שזיהו במקום את היישוב המקראי זבולון{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יט|כז}}}} המוזכר גם בכתבי [[יוסף בן מתתיהו]].<ref name=":0" /> <br />
היו שזיהו את נבי סבלאן עם [[זבולון]] בן [[יעקב]],<ref name=":0">{{צ-מאמר|שם=Curious Names in Galilee|קישור=http://dx.doi.org/10.1179/peq.1883.15.3.125|כתב עת=Palestine Exploration Quarterly|שנת הוצאה=1883-07|עמ=136|כרך=15|doi=10.1179/peq.1883.15.3.125|מחבר=C. R. C}}</ref>{{הערה|{{על המשמר|ירמיהו שמואלי|סיור במשלט על גבול הלבנון|19481220|24}}}}, שהוזכרה בין השאר על ידי השייך [[אמין טריף]]{{הערה|{{הצופה||הנשיא קיבל משלחת דרוזית|19690224|73}}}}, אולם אמאם אלבדר מבית הדין השרעי הדרוזי בחיפה דחה זיהוי זה. המסורת היהודית אינה מזהה את נבי סבלאן עם זבולון בן יעקב, והיא מראה את קברו של זבולון בעיר [[צידון]] ב[[לבנון]].<br />
<br />
האתר נחשב למקום השני בחשיבותו לדרוזים אחרי קבר [[נבי שועייב]] ב[[קרני חיטין]].<br />
<br />
==האתר==<br />
המקום נמצא בראש [[הר זבול]] בגובה 814 [[מטר]]. כביש מוביל ממרכז [[חורפיש]] לאזור הקבר. הדרוזים בנו על ההר מתחם גדול. המצבה נמצאת בחדר קטן במרכז המבנה. במקום גם אולמות לקבלות פנים, בית תפילה ובית ספר ללימודי דת (מדרסה). <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
עד [[מבצע חירם]] התקיים בסמוך לאתר הכפר [[סבלאן]], כפר קטן שתושביו מוסלמים.<br />
<br />
בשנת 1957 סללו הדרוזים דרך עפר שאפשר הגעה לאתר ברכב{{הערה|שם=הארץ57|{{הארץ1||החל חג נבי זבלאן|19570923|49}}}}. בשנות ה-60 דרשו הדרוזים קרקעות מהכפר הנטוש סבלאן לצורך הרחבת האתר{{הערה|{{הארץ1||תובעים קרקעות להקדש דרוזי|19620611|96}}}} והזהירו מפני פגיעה באתר{{הערה|{{קול העם||השלטונות מתנכלים להקדש דרוזי|19650404|64}}}}. בתחילת שנות ה-70 בקשו מנהיגי העדה הדרוזית לסלול את הכביש אל האתר{{הערה|{{על המשמר|שמואל בנטוב|מנהיג העדה הדרוזית בן ה־80: רבה זיקת העובדים הדרוזיים אל ההסתדרות|19720813|30}}}} והכביש נחנך בספטמבר 1973{{הערה|שם=דבר73|{{דבר||נחנך הכביש הגבוה בארץ|19730911|86}}}}.<br />
<br />
חג נבי סבלאן חל בחודש ספטמבר. בשנת 1957 חל החג בערב 22 בספטמבר ובשנת 1960 בערב 18 בספטמבר{{הערה|{{הארץ1||חג נבי זבלאן|19600919|38}}}}. בשנת 1967 צוין החג ב-10 בספטמבר{{הערה|{{הצופה|מוסבאח חלבי|"חג הנביא זבולון" בעדה הדרוזית|19670919|27}}}} ובשנת 1968 ב-10{{הערה|{{הצופה||הערב מתחיל חג הנביא סבלאן של העדה הדרוזית|19680909|33}}}} וב-25 בספטמבר{{הערה|{{דבר||"עוקלא" ו"ג'והלא" ליד קבר הנביא סבלאן בגבול לבנון|19680926|73}}}}. בשנת 1968 בקשו נציגים דרוזים הכרה רשמית של ממשלת ישראל בימים 10-11 בספטמבר כחג דרוזי{{הערה|{{הצופה||הדרוזים תובעים הכרה בימי חגם|19680719|15}}}} ובקשתם נענתה בתחילת 1969{{הערה|{{הצופה|מוסבאח חלבי|התרחבות הפעולות המחלקה הדרוזית במשרד הדתות|19690311|39}}}}.<br />
<br />
בשנות ה-70 התקיימה מדי שנה "צעדת נבי סבלאן" בהשתתפות יהודים וערבים{{הערה|{{דבר||יום הדרוזים בישראל|19770603|18.4}}{{ש}}{{דבר||בשבת - סיום מבצע חודש הדרוזים|19780525|61}}{{ש}}{{מעריב|מנחם רהט|כ-1500 דרוזים ויהודים השתתפו ב"צעדת נבי סבלאן" - אתמול|19780528|68}}}}. הצעדה לא התקיימה בימי [[מלחמת לבנון הראשונה]] וחודשה בשנת 1986{{הערה|{{מעריב||כאלפיים צועדים|19860921|263}}}}.<br />
<br />
== גלריה ==<br />
<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="4"><br />
NABISABLAN03.JPG|חזית בניין הקבר, 2009<br />
נבי סבלאן.jpg|מבנה קברו של נבי סבלאן, [[חורפיש]] קודם לשיפוץ<br />
NABISABLAN004.JPG|פתח הכניסה המרכזי לבניין הקבר<br />
השער לקברו של נבי סבלאן.jpg|השער המוביל לקברו של נבי סבלאן. ניתן לראות את סמלי ה[[כוכב (סמל)|כוכב]], שהוא סמלם של ה[[דרוזים]], מתנוסס מעל שני עמודי השר<br />
</gallery><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* [https://web.archive.org/web/20100103022802/http://www.notes.co.il/Jacobson/63062.asp סקירה ותמונות עדכניות של נבי סבלאן] באתר 'רשימות',12/09.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אנשי דת דרוזים]]<br />
[[קטגוריה:הגליל העליון]]<br />
[[קטגוריה:חורפיש]]</div>imported>אור גנוז