https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%93%D7%A0%D7%90%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99נבוכדנאצר השני - היסטוריית גרסאות2026-09-13T14:33:43Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%93%D7%A0%D7%90%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99&diff=14917&oldid=previmported>פעמי-עליון: סידור2026-03-02T17:58:36Z<p>סידור</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מפנה|נבוכדנצר}}<br />
{{מנהיג<br />
| תאריך לידה = [[642 לפנה"ס]]<br />
| תאריך פטירה = [[7 באוקטובר]] [[562 לפנה"ס]]<br />
| מדינה = [[האימפריה הבבלית החדשה]]<br />
| תפקיד1 = {{תפקידים מוויקינתונים}}<br />
}}<br />
[[קובץ:Nebuchadnezzar II crop.png|ממוזער|מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל".]]<br />
[[קובץ:Nebuchadnezzar II inscription.jpg|250px|ממוזער|שמאל|לבנת חרס בבלית מהמאה ה־6 לפנה"ס נושאת כתובת ב[[כתב יתדות]] "נבוכדנאצר מלך בבל תומך [[אסגילה|אֵ־סגילה]] (מקדש בבבל) ואֵ־זִידָה (מקדש ב[[בורסיפה]]) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל"]]<br />
'''נְבוּכַדְנֶאצַּר הַשֵּׁנִי''' או '''נְבוּכַדְרֶאצַּר הַשֵּׁנִי''' (ב[[אכדית]]: '''Nabû-kudurri-uṣur''') היה [[מלך]] [[בבל]] בתקופת [[האימפריה הבבלית החדשה]]. הוא עלה למלוכה בשנת [[605 לפנה"ס]]. היה בנו של המלך [[נבופלאסר]], ומחריבו של [[בית המקדש הראשון]].<br />
<br />
לנבוכדנאצר מיוחסת בניית [[הגנים התלויים בבבל]], שעל פי האגדה נבנו עבור אשתו, שהתגעגעה לנוף ה[[הר]]ים בו גדלה.<br />
<br />
== מקור שמו ==<br />
משמעות שמו ה[[אכדית|אכדי]] '''נבו־כודורי־אוצור''' 𒀭𒈾𒁉𒌝 𒆪𒁺𒌫𒊑 𒌑𒍑𒌋𒌫{{הערה|1=[https://cdli.ucla.edu/search/search_results.php?SearchMode=Text&PrimaryPublication=&MuseumNumber=&Provenience=&Period=&TextSearch=ku-dur-ri&ObjectID=&requestFrom=Submit נבו-כודורי-אוצור] באתר CDLI] לפענוח כתובות בכתב יתדות, של [[אוניברסיטת קליפורניה]] לוס אנג'לס.}} היא "[[נבו (אל)|נבו]], נצור את בכורי": "[[נבו (אל)|נבו]]" הוא אל החכמה הבבלי, "כודורי" שמשמעו 'בן בכור', "אוצור" מהשורש ה[[שפות שמיות|שמי]] נ־צ־ר ([[גזרת חפ"ן|בנפילת נ']]) שמשמעותו כבעברית נְצוֹר, שְׁמוֹר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.assyrianlanguages.org/akkadian/dosearch.php?searchkey=98&language=id|כותרת=Search Entry|אתר=www.assyrianlanguages.org|תאריך_וידוא=2020-07-31}}</ref><br />
<br />
קיימת מילה שנייה באכדית "כודורי" שמשמעה 'גדר, אבן גבול'<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.assyrianlanguages.org/akkadian/dosearch.php?searchkey=6855&language=id|כותרת=Search Entry|אתר=www.assyrianlanguages.org|תאריך_וידוא=2020-07-31}}</ref> (קשורה לעברית גדר), ועקב כך בעבר פורש שמו כ"נבו שומר ה[[גבול]]". הן [[שם תאופורי|המרכיב התאופורי]] "נבו" (לדוגמה [[נבופלאסר]], [[נבונציר]] ואחרים) הן הסיומת "־אצר" מקובלות בשמות בבליים.<br />
<br />
השם מופיע ב[[תנ"ך]] במספר צורות איות שונות: '''נְבוּכַדְנֶצַּר''' (בספרים [[ספר דניאל|דניאל]], [[מגילת אסתר|אסתר]], [[ספר עזרא|עזרא]] ו[[ספר נחמיה|נחמיה]]), '''נְבוּכַדְנֶאצַּר''' (בספרים [[ספר מלכים|מלכים]], [[ירמיהו]], [[דברי הימים]] ודניאל) ו'''נְבוּכַדְרֶאצַּר''' (בספרים ירמיהו ו[[יחזקאל]]).<br />
<br />
== מלחמותיו ==<br />
[[קובץ:Hartmann-schedel DESTRVCCIO-IHEROSOLIME 1493 1-1460x750.jpg|200px|ממוזער|מפה המתארת את חורבן המקדש וירושלים, מתוך [[כרוניקת נירנברג]] של [[הרטמן שדל]], 1493]]<br />
עוד בהיותו [[יורש עצר]] כבש נבוכדנאצר השני את [[סוריה]]. ב[[קרב כרכמיש]] הביס את הצבא המשותף של מצרים ואשור בהנהגתם של [[נכו השני|פרעה נכו השני]] ו[[אשור-אובליט השני|אשור־אובליט השני]] מלך אשור, וזאת במסגרת מדיניותו לחיזוק שליטתו ב[[לבנט]].{{הערה|שם=מחקר|{{צ-מאמר|מחבר=Stefan Zawadzki|שם=NEBUCHADNEZZAR AND TYRE IN THE LIGHT OF NEW TEXTS FROM THE EBABBAR ARCHIVES IN SIPPAR|כתב עת=[[ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה|ארץ־ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה]]|כרך=כז|שנת הוצאה=2003|עמ=276*|קישור=https://www.jstor.org/stable/23629888}}}} קרב זה הביא להתמוטטותה הסופית של האימפריה האשורית, ומצרים הפסיקה להיות גורם משמעותי באזור. בעקבות הקרב עלתה [[האימפריה הנאו-בבלית|האימפריה הבבלית]]. נבוכדנאצר הביס את [[ממלכת יהודה]], והחריב את ערי ה[[פלשתים]] ב־[[604 לפנה"ס]]. בשנת 601 לפנה"ס יצא למסע צבאי למצרים בתקופת מלכותו של פרעה [[נכו השני]]. במסע זה שני הצבאות סבלו מאבדות רבות, והקרב ביניהם הסתיים ללא הכרעה.{{הערה|הערך נבוכדנאצר, '''האנציקלופדיה המקראית''', כרך ה, עמ' 734}} בשנת [[597 לפנה"ס]] [[גלות יהויכין|הגלה]] את [[יהויכין המלך|יהויכין]] מלך יהודה לבבל והמליך תחתיו את [[צדקיהו]] דודו. בשנת [[586 לפנה"ס]], בעקבות מרד אזורי בו השתתף צדקיהו, ערך נבוכדנאצר [[המצור על ירושלים (588 לפנה"ס)|מצור]] נוסף{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_MAPS_JER00236978|הכותב=|כותרת=ציור מצור נבוכדנאצר על ירושלים|אתר=מתוך מילון תנ"כי של קלמה, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]|תאריך=}}}} על [[ירושלים]], ובסופו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_MAPS_JER002369789|הכותב=|כותרת=ציור כיבוש ירושלים ע"י נבוכדנאצר|אתר=מתוך מילון תנ"כי של קלמה, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]|תאריך=}}}} נהרסה העיר, חרב [[בית המקדש]], והחלה [[גלות בבל]].<br />
<br />
במסגרת מדיניותו של נבוכדנאצר לחיזוק שליטתו בלבנט, הוא ניסה לכבוש את [[צור (לבנון)|צור]]; הוא צר עליה 13 שנה {{אנ|Siege of Tyre (586–573 BC)}} החל מהשנה השביעית למלכהּ [[אתבעל השלישי]],<ref name=":1232">[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.10.11.1?lang=he 8.13.1] (ראו גם ב[[s:EL:Ιουδαϊκή_αρχαιολογία/ι|מקור היווני]])</ref><ref>[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[נגד אפיון]]''', פסקה 21 (ראו ב[[s:EL:Κατ'_Απίωνος/α|מקור היווני]] וב[[s:קדמות_היהודים_-_נגד_אפיון#כא|תרגום לעברית]])</ref><ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=Israel Ephʿal|שם=Nebuchadnezzar the Warrior: Remarks on his Military Achievements|כתב עת=Israel Exploration Journal|כרך=53|שנת הוצאה=2003|עמ=186|קישור=https://www.jstor.org/stable/27927044}}</ref> עד שנת 572 לפנה"ס בערך,<ref name=":212">{{צ-ספר|מחבר=Wallace B. Fleming|שם=The History of Tyre|מו"ל=Columbia University Press|שנת הוצאה=1915|עמ=42–47|קישור=https://www.degruyter.com/document/doi/10.7312/flem93586/html|פרק=5: [https://www.degruyter.com/document/doi/10.7312/flem93586-007/html Tyre’s Resistance to Babylon]}}</ref><ref name=":0" /><ref>{{צ-מאמר|מחבר=משה אילת|שם=תרשיש בישעיהו כג ובהיסטוריה|כתב עת=שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|כרך=י|שנת הוצאה=1986|עמ=30|קישור=https://www.jstor.org/stable/23412207}}</ref>{{הערה|שם=מחקר}} ולא הצליח לכבשה.<ref name=":04">{{צ-ספר|מחבר=[[אליה שמואל הרטום]]|שם=ירמיהו – צלומים ומפות מקוריים בצבעים|מו"ל=יבנה|שנת הוצאה=1989|סדרה=סדרת [[תנ"ך קאסוטו|תורה נביאים כתובים – מפורשים פרוש חדש בצרוף מבואות]]|עמ=27}}</ref> הנביא [[יחזקאל]] תיאר במפורט ב[[קינת יחזקאל על צור|קינתו על צור]] את הסתערות נבוכדנאצר על צור ואת סבל העיר. במקום אחר יחזקאל מזכיר שנבוכדנאצר לא הצליח להפיל את צור במצור.<ref name=":1">{{תנ"ך|יחזקאל|כח|יח|יט}}; {{צ-ספר|מחבר=[[אליה שמואל הרטום]]|שם=יחזקאל|מו"ל=יבנה|שנת הוצאה=1989|סדרה=סדרת [[תנ"ך קאסוטו|תורה נביאים כתובים – מפורשים פרוש חדש בצרוף מבואות]]|עמ=97}}</ref> המקורות הבבליים לא מזכירים במפורש את כיבוש צור, צידון או אחד מהאיים והארצות הכפופים להן, אולם ניכר שהצבא הבבלי הגיע לקרבת החוף הכנעני.{{הערה|שם=:04}} בתעודות שהתגלו בארמון המלכים בבבל מוזכרים אסירים מדיניים מערים פיניקיות, ביניהן צור,{{הערה|שם=:04}} וכן מתועדות הקצאות ציוד (כמו אוהלים, נעליים, שריונות ומזון)<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Stefan Zawadzki|שם=NEBUCHADNEZZAR AND TYRE IN THE LIGHT OF NEW TEXTS FROM THE EBABBAR ARCHIVES IN SIPPAR|כתב עת=[[ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה|ארץ־ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה]]|כרך=כז|שנת הוצאה=2003|עמ=277*–278*|קישור=https://www.jstor.org/stable/23629888}}</ref> ואנשי צבא לקבוצות של 4, 10 ו־30 חיילים שהלכו עם המלך לצור, הן מ[[ארך]] והן מ[[סיפר (עיר)|סיפר]] (הרחוקות כ־250 ק"מ זאת מזאת), דבר המעיד על מבצע צבאי גדול תחת פיקוד המלך.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Israel Ephʿal|שם=Nebuchadnezzar the Warrior: Remarks on his Military Achievements|כתב עת=Israel Exploration Journal|כרך=53|שנת הוצאה=2003|עמ=186–187|קישור=https://www.jstor.org/stable/27927044}}</ref> ייתכן, אפוא, שהבבלים פרשו את חסותם או השפעתם על ערי הסחר הכנעניות ועל איי הים הכפופים להן.{{הערה|שם=:04}} יש הסוברים שהייתה לנבוכדנאצר הצלחה מוגבלת בכיבוש; לפיהם, בשל התנאים הגאוגרפיים והצי ה[[איונים|איוני]] הקטן של הבבלים רק החלק היבשתי של העיר נכבש, ובהסדר שסיים את המצור סוכם שאתבעל השלישי ירד מהשלטון, אך מוסד המלוכה יישמר,<ref name=":22">{{צ-מאמר|מחבר=Stefan Zawadzki|שם=NEBUCHADNEZZAR AND TYRE IN THE LIGHT OF NEW TEXTS FROM THE EBABBAR ARCHIVES IN SIPPAR|כתב עת=[[ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה|ארץ־ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה]]|כרך=כז|שנת הוצאה=2003|עמ=277*|קישור=https://www.jstor.org/stable/23629888}}</ref> ועל צור הומלך המלך בעל, שהיה כנראה בנו של אתבעל.<ref name=":212" /><ref name=":23">{{צ-מאמר|מחבר=Stefan Zawadzki|שם=NEBUCHADNEZZAR AND TYRE IN THE LIGHT OF NEW TEXTS FROM THE EBABBAR ARCHIVES IN SIPPAR|כתב עת=[[ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה|ארץ־ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה]]|כרך=כז|שנת הוצאה=2003|עמ=278*–279*|קישור=https://www.jstor.org/stable/23629888}}</ref><br />
<br />
אף על פי שכיבושי נבוכדנאצר השני הגדילו את כוחה של בבל ואת השפעתה, קרסה הממלכה פחות מעשרים וחמש שנים לאחר מותו.<br />
<br />
== נבוכדנאצר באמנות ==<br />
נבוכדנאצר מופיע כדמות הראשית ב[[אופרה]] של [[ג'וזפה ורדי|ורדי]], "[[נבוקו]]". באופרה זו, לאחר שנבוכדנאצר כובש את ירושלים ומגלה את ה[[יהודים]], הוא מתחרט, מבקש את סליחת ה[[אלוהים]], ומאפשר ליהודים את [[שיבת ציון]]. בכך חורג הסיפור מהמציאות ה[[היסטוריה|היסטורית]], ומייחס לנבוכדנאצר מעשים שנעשו למעשה על ידי [[כורש]], זמן רב לאחר מותו של נבוכדנאצר.<br />
<br />
== במסורת היהודית ==<br />
על פי המסופר ב[[אלפא ביתא דבן סירא]], נבוכדנאצר השני נולד מצאצאי [[שלמה המלך]] ו[[מלכת שבא]].{{הערה|1=אלפא ביתא דבן סירא, בתוך: [[יהודה דוד אייזנשטיין]] (עורך), '''אוצר מדרשים''', ניו יורק 1915, עמ' 46.}}<br />
<br />
=== תקופת חייו ===<br />
{{ראו גם|השנים החסרות}}<br />
על פי המחקר ההיסטורי מלך נבוכדנאצר השני בין השנים 605–562 לפנה"ס. אולם, [[פרשני המקרא היהודים]] מאחרים את פעולותיו בחורבן בית ראשון לשנת [[ג'של"ט]] ב[[מניין השנים בלוח העברי]] = 422 לפנה"ס (שלשיטת ה[[פירוש אברבנאל|אברבנאל]] וה[[מלבי"ם]] היא שנת 3358 [[לבריאת העולם]]).<br />
<br />
=== החרבת צור ===<br />
[[יחזקאל]] [[קינת יחזקאל על צור|קונן על צור]] וניבא שהעיר תיחרב על ידי נבוכדנאצר: {{ציטוטון|בֶּן אָדָם יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צֹּר עַל יְרוּשָׁלִַם הֶאָח נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה. לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו. וְשִׁחֲתוּ חֹמוֹת צֹר וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע... כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הִנְנִי מֵבִיא אֶל צֹר נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.. וּנְתַתִּיךְ לִצְחִיחַ סֶלַע מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה עוֹד כִּי אֲנִי יהוה דִּבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יהוה|{{תנ"ך|יחזקאל|כו}}}}. למעשה, המצור של נבוכדנאצר על העיר נכשל,<ref name=":21">{{cite book|last=Bement|first=R B|title=Tyre; the history of Phoenicia, Palestine and Syria, and the final captivity of Israel and Judah by the Assyrians|publisher=Ulan Press|page=48|asin=B009WP2MR8}}</ref> ואף שהעיר נחלשה כלכלית היא לא חרבה<ref name=":21" /> (ולכך גם רמז יחזקאל במקום אחר{{הערה|שם=:1}}) והמשיכה להתקיים ברציפות עד ימינו.[[קובץ:Plan of Babylon RB.JPG|250px|ממוזער|שמאל|תוכנית העיר בבל בתקופת נבוכדנאצר השני]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[סמגר נבו]]<br />
*[[נבושזבן]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* {{צ-ספר|שם=The Fall and Rise of Jerusalem: Judah under Babylonian Rule|קישור=https://www.degruyter.com/document/doi/10.1515/9781575065533/html|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2005|ISBN=|מחבר=[[עודד ליפשיץ (פרופסור)|Oded Lipschits]]|שפה=|עמ=36–67}}<br />
</div><br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Nebuchadrezzar II}}<br />
* {{אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007300969005171|נבוכדנצר ה-2, (630-562 לפנה"ס), מלך בבל}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{ספר מלכים}}<br />
{{סדרה<br />
| הקודם = [[נבופלאסר]]{{ש}}626–605 לפנה"ס<br />
| הבא = [[אויל-מרדוך|אויל־מרדוך]]{{ש}}562–560 לפנה"ס<br />
| רשימה = [[מלך]] ממלכי [[בבל]] בתקופה הבבלית החדשה{{ש}}605–562 לפנה"ס<br />
}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
[[קטגוריה:מלכי האימפריה הבבלית החדשה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך המוזכרים במקורות חיצוניים]]<br />
[[קטגוריה:כשדים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-6 לפנה"ס]]<br />
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-7 לפנה"ס]]</div>imported>פעמי-עליון