https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%95משקים שנתגלו - היסטוריית גרסאות2026-09-14T06:59:11Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%95&diff=305591&oldid=previmported>שעה אחת: /* קישורים חיצוניים */ הוספה2025-02-27T15:56:06Z<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים: </span> הוספה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{סוגיה<br />
| משנה = {{משנה|תרומות|ח|ד|ו|ללא=שם}}<br />
| משנה תורה לרמב"ם = {{רמב"ם|רוצח ושמירת נפש|יא|ו|טז|ללא=שם}}<br />
| שולחן ערוך = {{שולחן ערוך|יורה דעה|קטז|א|ללא=שם}}<br />
| ספרות הלכתית נוספת = {{בבלי|עבודה זרה|לה|א|מפרש=תוספות|ד"ה=חדא}}, {{רא"ש|עבודה זרה|ב|יג}}<br />
| תלמוד בבלי = {{בבלי|חולין|מט|ב}}<br />
}}<br />
'''משקים שנתגלו''' או '''מים שנתגלו''' הוא מושג [[הלכה|הלכתי]] לפיו [[מים]], [[חלב]] או [[יין]] ששהו '''מגולים''' (לא מכוסים) ללא השגחת אדם, אסורים בשימוש. <br />
<br />
[[חז"ל]] כתבו שטעם האיסור הוא, מחשש ש[[נחש]] שתה מהם והטיל בהם [[ארס]], ולכן משקים נאסרים רק הם היו מגולים לפחות כמשך הזמן שיכול נחש לשתות מהם. <br />
<br />
לדעת ה[[שולחן ערוך]], דין זה אינו נוהג כיום, ומשקים מגולים מותרים בשתייה, מאחר שכיום אין נחשים מצויים בינינו{{הערה|ראו להלן בפרק 'להלכה'.}}.<br />
<br />
== מקור הדין ודעות הפוסקים ==<br />
'''מקור הדין''' הוא מהמשנה ב{{משנה|תרומות|ח|ד|ללא=שם}}: {{ציטוטון|שלושה משקין אסורין משום גילוי: המים והיין והחלב; ושאר כל המשקין מותרין. כמה ישהו ויהו אסורין? כדי שייצא הרחש ממקום קרוב וישתה}} בנוסף לכך, מוזכרת הלכה זו בתלמוד במקומות רבים. ב[[ילקוט שמעוני]] מביא [[אסמכתא (דרשה)|אסמכתא]] לאיסור משקים אלה מ[[מדרש]] [[מדרש ילמדנו|ילמדנו]]: ג' [[משקה|משק]]ים אסורים משום גילוי, [[מים]] ו[[חלב]] ו[[יין]]. מים מנין, לרוקע הארץ על המים. חלב מנין, ותפתח את נאד החלב. יין מנין, דכתיב כל נבל ימלא יין.<br />
<br />
לדעת [[בעלי התוספות]], כל מה שאסרו היה רק בארץ ישראל שמצויים בה נחשים. אך בארצות [[אירופה]] הקרירות יותר, אין להנהיג הלכה זו.<br />
<br />
אף אם שתה אדם בפנינו מן המים ולא ניזוק אין לאחרים לשתות מן הנותר, כיוון שישנם שלשה מיני ארס, ארס של נחש זקן ארסו צף על המשקה, נחש בינוני מפעפע עד חצי גובהו ונחש צעיר מפעפע ושוקע עד למטה, לכן אפילו שהראשון שתה ולא ניזוק, ייתכן שהארס שקע במשקה והשותה מכאן ואילך עלול להינזק. <br />
<br />
כמו כן נאסר להשתמש במים שנאסרו בגילוי לרחצה ולכיבוד הבית שמא ינזק מן הארס וכן נאסר לשפכם לרשות הרבים שמא יעבור עליהם אדם יחף וינזק. אף להשקות מהם לבהמה נאסר, הן לבהמה שלו הן לשל חבירו, כיוון שמזיקם. מותר להשקות מהמים לחתול, כיוון שאין הארס ממיתו אלא רק מכחישו לזמן מה ולאחריו הוא חוזר לאיתנו.<br />
<br />
== להלכה ==<br />
מנהג העולם להקל, על פי פסקו של ה[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|קטז|א}}}}, שאין דין זה נוהג בזמנינו, משום שאין נחשים מצויים בינינו. אולם, ב[[פתחי תשובה]]{{הערה|יורה דעה, קטז, סעיף קטן א}} הביא בשם [[השל"ה]] ש"שומר נפשו ירחק משתיית משקין אלו", וציין שהנהגת [[הגר"א]] הייתה להחמיר בכך ביותר כי "גם אם בטל הטעם לא בטל הדין", וישנם טעמים על פי ה[[קבלה|סוד]].<br />
<br />
יש [[אחרונים]] שחילקו בין מקומות שהנחשים מצויים גם בזמנינו למקומות שאינם מצויים כלל{{הערה|ראו [[פרי חדש]] ו[[ברכי יוסף]], יורה דעה, קטז}}. וכוונתם לאסור בארצות החמות שבהן יש יותר נחשים מאשר בארצות אירופה. ידוע ש[[החזון איש]] החמיר בכך לעצמו ובעקבותיו החמיר גם [[חיים קניבסקי|הגר"ח קנייבסקי]]. ב[[כף החיים]]{{הערה|יורה דעה קטז אות ז}} הביא בשם הפוסקים שיש לחשוש גם למשקה שהיה מגולה ביום בלי שראו אותו.<br />
<br />
בכוס של [[קידוש]] או [[הבדלה]] וכדומה כתב השולחן ערוך שיש להקפיד על משקים שנתגלו, משום [[הקריבהו נא לפחתך]].{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|רעב|א}}}} וכתבו אחרונים שזה דווקא כאשר המשקים התגלו לזמן ממושך, אבל אם התגלו לזמן קצר, מותר לקדש עליהם.{{הערה|ראו {{משנה ברורה|רעב|ג}} על פי ה[[מגן אברהם]]}}<br />
<br />
== באילו משקים נוהג גילוי ==<br />
איסור שתיית משקה מגולה, נוהג ב[[מים]], [[יין]] (ואפילו מעורבים בו מים, ואפילו התחיל טעמו להשתנות ל[[חומץ]]), [[חלב]], [[דבש]] ו[[ציר (מזון)|ציר]]; ויש אומרים שגם [[שום]] כתוש.<br />
<br />
משקה שעיקרו מבוסס על משקאות שנוהג בהם דין גילוי, אך טעמו נשתנה, כגון [[קפה]], דעת [[חיים קנייבסקי|הגר"ח קנייבסקי]] שאין נוהג בו דין גילוי{{הערה|ראו {{רמב"ם|רוצח ושמירת הנפש|יא|ט}}}}.<br />
<br />
==באילו משקים אין דין גילוי==<br />
בגמרא מנו מספר משקים בהם אין נוהג דין גילוי, מאחר שאין דרכם של נחשים לשתות מאותן משקאות: <br />
<br />
יין תוסס עד ג' ימים, יין מבושל, משקה חם, מי כבשים, מי שלקות ותורמוסין, וכן משקים חריפים או מרים שנשתנה טעמם.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{מיזמים|ויקימילון=מים מגולים}}<br />
<br />
* [https://ph.yhb.org.il/17-36-02/ כשרות משקים שנתגלו] באתר [[פניני הלכה]] מאת הרב [[אליעזר מלמד]]<br />
* {{קישור כללי|כתובת=https://olamot.net/shiurim/משקים-שנתגלו/|הכותב=|כותרת=משקים שנתגלו - עולמות|אתר=עולמות|תאריך=29 בינואר 2025}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{כשרות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:הלכה]]<br />
[[קטגוריה:כשרות]]</div>imported>שעה אחת