https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%A8משפחת שפיצר - היסטוריית גרסאות2026-09-14T10:08:22Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%A8&diff=1005199&oldid=previmported>דולב: מיקום בקטגוריות2026-05-24T18:03:59Z<p>מיקום בקטגוריות</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''משפחת שפיצר''' היא [[משפחה]] [[יהודי]]ת ענפה שמוצאה מ[[מרכז אירופה]].<br />
<br />
== מקור השם ==<br />
שפיצר נחשב שם אשכנזי טיפוסי ומתועד כשם משפחה יהודי החל מהמאה ה-17 בערים מרכזיות באירופה. הוא נגזר מהמילה הגרמנית spitz שמשמעותה מחודד.<br />
<br />
== תולדות משפחת שפיצר ==<br />
ההיסטוריה של משפחת שפיצר קשורה בהיסטוריה של [[הרובע היהודי]] בירושלים בין השנים 1700 ל־1967.<br />
<br />
=== סוף המאה ה-17 הדור הראשון ===<br />
בני הדור הראשון של המשפחה עלו לרובע היהודי בארץ ישראל בשנת 1700 עם [[יהודה החסיד (ירושלים)|ר' יהודה החסיד]] לקבל את פני [[שבתאות|המשיח]]. מותו הפתאומי של יהודה החסיד כעבור ששה ימים, השאיר את הקהילה האשכנזית ללא מקורות מחיה. בעקבות חובות לנושים מוסלמים שנלקחו למחיה ולבניית בית הכנסת האשכנזי ברובע היהודי, עברה הקהילה התמוטטות כלכלית.<ref name=":2">{{צ-ספר|מחבר=המבורגר, חיים|שם=שלושה עולמות, ספר ראשון|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תרצ"ט, 1938}}</ref><br />
<br />
=== המאה ה-18 - הדור השני והשלישי ===<br />
ב-1721, בעקבות החובות שלא הוחזרו, החריבו הנושים את בית הכנסת והפכוהו לחורבה (ומאז נקראה "[[חורבת רבי יהודה החסיד]]"). ואסרו על היהודים האשכנזים לגור ברובע היהודי בירושלים. בני הדור השני נאלצו לגלות לצפת, שם הקימו קהילה גדולה וחיו כמאה שנים עם בני הדור השלישי והרביעי עד ל[[רעידת האדמה בצפת (1837)|רעידת האדמה בשנת 1837]] שהחריב את הקהילה היהודית בצפת.<ref>{{צ-ספר|מחבר=שילר, אלי. מחבר המאמר|שם=צפת ואתריה|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=הוצאת אריאל|שנת הוצאה=2002|עמ=106-113}}</ref> אליעזר וולף ובריינדל לורברבוים (בני הדור השלישי) הגיעו עם ההורים בני הדור השני לצפת והפכו לחלק מהקהילה בצפת עד לרעידת האדמה.<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=בן יוסף, דויד|שם=האם יש סיכוי לאהבה?|מו"ל=הוצאת מרכוס|שנת הוצאה=תשמ"ד, 1984}}</ref><br />
<br />
=== המאה ה-19 - הדור הרביעי והחמישי ===<br />
מאה שנים לאחר שהדור הראשון גורש מהרובע היהודי לצפת, חזרו מעט המשפחות ששרדו את רעש האדמה לרובע היהודי בירושלים, בעזרת [[משה מונטיפיורי]] שהחזיר את חובות הדור הראשון.<br />
<br />
מינדל וולף-הכהן (1827–1905) "היתומה מצפת" בת הדור הרביעי של העולים עם ר' יהודה החסיד בשנת 1700, הייתה היחידה שניצלה מכל משפחתה. בגיל עשר עברה לרובע היהודי עם שארית הפליטה של יהודי צפת.<ref name=":2" /><ref name=":1" /><br />
<br />
בנישואיהם השניים, מינדל וולף הכהן ור' משה יהודה סגל המבורגר,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mytzadik.com/tzadik.aspx?id=1646|כותרת=רבי יהודה משה הלוי סגל המבורגר|אתר=www.mytzadik.com|תאריך_וידוא=2026-01-26}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1104|כותרת=1104 {{!}} Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel|אתר=tidhar.tourolib.org|תאריך_וידוא=2026-01-26}}</ref> בני הדור הרביעי, היו מייסדי הקשר בין משפחת המבורגר ושפיצר שחיו עד הדור החמישי ברובע היהודי.<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=לובצקי, חסי|שם=סיפורים מן החורבה. הספור שלא סופר על הישוב הישן בארץ ישראל|שנת הוצאה=תשע"ח 2017. הספריה הלאומית בירושליים|מקום הוצאה=|מו"ל=}}</ref><br />
<br />
באותה תקופה ר' [[חייא דוד הלוי שפיצר]] שחי חי ברובע היהודי עם בני משפחתו והתפלל ב[[בית הכנסת החורבה|בית כנסת החורבה]]. כתב את הספר - 'נברשת לנץ החמה', לקביעת מועדי היום ה[[הלכה|הלכתיים]] בירושלים לפי זריחת ושקיעת [[השמש]], לשם כך ביצע מדידות רבות בירושלים העתיקה וסביבותיה (עד [[הר הזיתים]] ממזרח ושכונת [[בית יעקב (שכונה)|בית יעקב]] ממערב - שתי הנקודות הגבוהות ביותר בתחום העיר דאז).<ref>{{צ-ספר|מחבר=באר, חיים|שם=נוצות|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1979}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=שפיצר, ר' חייא|שם=הנברשת|שנת הוצאה=1898}}</ref><br />
<br />
=== תחילת המאה ה–20 - הדור השישי ===<br />
בשנת 1902 (תרס"ב) בני הדור השישי עזבו את הרובע היהודי והקימו את השכונות מחוץ לחומות. שניים מהעוזבים היו ר' שמעון שפיצר ואחיו ר' [[שמואל זנוויל שפיצר]] שהקים בשנת תרס"ב (1902) את שכונת [[בתי נייטין]] ב[[מאה שערים]]. הכתובת על שער הכניסה ורחוב שפיצר קיימים עד היום. בשנת תרס"ח (1908) הקים ר' זאנויל ביחד עם [[נפתלי צבי פרוש-גליקמן]], את שכונת [[שערי חסד]]. כדי להבטיח את רכישת השטח, הוא נרשם ב[[רישום זכויות במקרקעין בישראל#היסטוריה|טאבו]] על שם ארבעה חברים נתיני חוץ. אחד מהארבעה היה שפיצר, שהיה נתין אוסטריה.<br />
<br />
בשנת 1918 ייסדה [[חנה שפיצר]] את בית הספר תלמוד תורה לבנות ב"[[בית יהודיוף-חפץ]]" ב[[שכונת הבוכרים]]. חנה שפיצר, כלתו של ר' זאנויל ובתו של הרב [[צבי אשר כהנא שפירא]], נצר ל[[משפחת ריבלין]], הייתה חלוצת החינוך לבנות חרדיות והקפידה על העברית כשפת ההוראה. בית הספר "שפיצר" ורחוב המחנכת בירושלים נקראים על שמה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=כהן, טובה. שוורץ, יהודה|שם=אשה בירושלים : מגדר, חברה ודת|מקום הוצאה=רמת גן|מו"ל=מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים|שנת הוצאה=תשס"ב 2002}}</ref><br />
<br />
=== השנים לפני קום המדינה - הדור השביעי ===<br />
[[שושנה רזיאל]] שפיצר דור שביעי ב[[ירושלים]] אלמנתו ומשמרת זכרו של [[דוד רזיאל]], לוחמת ה[[אצ"ל]], אשת חינוך. [[יקיר ירושלים|יקירת ירושלים]]. הייתה בת הזקונים של חיים ו[[חנה שפיצר]]. ''' '''<br />
<br />
בשנת 1945 הוקמו מספר יישובים בגוש עציון בין [[חברון]] ל[[ירושלים]]. מקימי היישובים היו צעירים כבני 20 שהתחנכו במוסדות [[עליית הנוער]]. חלקם הגיעו לפני [[מלחמת העולם השנייה]] מארצות אירופה וחלקם הגיעו מ[[מאה שערים]]. לאה שפיצר ומרים ליבנה שלמדו בבית ספר 'שפיצר' ב[[שכונת הבוכרים]] היו גם הן ממקימי הקיבוץ [[משואות יצחק (גוש עציון)|משואות יצחק]] ב[[גוש עציון]].<ref name=":1" /><ref name=":0" /><br />
<br />
ב[[מלחמת העצמאות]] נכבש [[הקרב על הרובע היהודי בירושלים|הרובע היהודי]] בידי כוחות ערבים ובמשך חמישים שנים לא הייתה גישה לרובע.<br />
<br />
=== מלחמת ששת הימים - הרובע היהודי וגוש עציון ===<br />
ב[[מלחמת ששת הימים]] הרובע היהודי וגוש עציון חזרו להיות תחת ריבונות מדינת ישראל. בית הכנסת החורבה על שם [[יהודה החסיד|ר' יהודה החסיד]] נבנה מחדש וחזר להיות למקום תפילה.דוד לובצקי, החתן של לאה שפיצר-חייקין (יושב בשורה הראשונה שני מימין) הוא אחד מחיילי החטיבה הירושלמית שהייתה ברובע היהודי ובגוש עציון.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=רס"ן אלי מיכלסון, ראש המחלקה להסטוריה בצה"ל וזוכה פרס רמטכ"ל לכתיבה בנושאי צבא ובטחון.|שם=צה"ל הכין שיעורי בית|כתב עת=מערכות 440|עמ=14|קישור=https://www.idf.il/media/q3lj0ae0/113022.pdf}}</ref><br />
<br />
== עץ משפחה ==<br />
{{עץ משפחת שפיצר}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משפחות יהודיות בארץ ישראל|שפיצר]]<br />
[[קטגוריה:משפחות רבנים|שפיצר]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שפיצר|*]]</div>imported>דולב