https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99 משלי - היסטוריית גרסאות 2026-09-15T00:52:18Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99&diff=14617&oldid=prev imported>אלעדב.: דרוש מקור 2026-04-10T17:45:59Z <p>דרוש מקור</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{ספר תנ&quot;כי<br /> | שם = ספר מִשְלֵי<br /> | תמונה = [[קובץ:Incunabulum Blackletter Bible 1497.jpg|250px|מרכז]]<br /> | כיתוב = דף מספר משלי בלטינית משנת [[1497]]<br /> | מספר פרקים = 31<br /> | מספר פסוקים = 915<br /> | סדרת ספרים = [[כתובים]]<br /> | ספר קודם = [[תהילים]]<br /> | ספר הבא = [[ספר איוב]]<br /> }}<br /> ספר &#039;&#039;&#039;מִשְלֵי&#039;&#039;&#039; הוא מספרי התנ&quot;ך, הספר השני בספרי ה[[כתובים]] ומופיע לאחר ספר [[תהילים]], והוא אחד מ[[ספרי אמ&quot;ת]], ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.<br /> <br /> עיקר הטקסט בספר זה הוא [[פתגם|פתגמים]] ואמרי מוסר הנאמרים בדרך שירית, ובצורות תחביריות הנקראות במקרא &quot;[[משל]]&quot;. השם ניתן לו בשל התיבה הראשונה בפתח הספר: &quot;משלי [[שלמה]] בן-דוד מלך ישראל&quot;. הספר נקרא גם &#039;ממשלות&#039; בלשון חז&quot;ל.{{הערה|תלמוד בבלי מסכת גיטין דף ל&quot;ה עמוד א&#039; ע&quot;פ פירוש רש&quot;י במקום.}}<br /> <br /> יהודי תימן מצאו כי הזמן הראוי לקריאת הספר הן השבתות שמאחר חג הפסח ועד חג השבועות.&lt;ref&gt;{{קישור כללי|כתובת=https://nosachteiman.co.il/על-מנהג-קריאת-ספר-משלי-ולימוד-מסכת-אבות/|הכותב=על מנהג קריאת ספר משלי ולימוד מסכת אבות<br /> <br /> <br /> יוסף עראקי הכהן|כותרת=על מנהג קריאת ספר משלי ולימוד מסכת אבות|אתר=נוסח תימן}}&lt;/ref&gt; [[יהדות מרוקו|יהודי מרוקו]] נוהגים לחלק את הספר לשישה חלקים ולאומרו לפני [[תפילת מנחה של שבת|מנחה]] בשבתות שבין חג ה[[פסח]] לחג ה[[שבועות]], תקופה שה[[קיץ]] בפתח והצניעות נשמרת פחות. [[יהדות בבל|יהודי עיראק]] נוהגים לקראו בשלוש שבתות, לפני תחילת מנחה בחודש [[אדר]] ובחודש [[ניסן]].{{הערה|1=[http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&amp;doc_number=000330327&amp;local_base=RMB01 טוביה פרשל], המנהג לקרוא משלי בשבתות}} חלק מיהודי [[לוב]] ויהודי האי [[ג&#039;רבה]] נוהגים לקרוא את הספר לפני מנחה בחג השבועות.{{הערה|{{ynet||המדריך: מנהגי עדות בשבועות|4079405|7 ביוני 2011}}}}<br /> <br /> == מהות הספר וסידורו ==<br /> ספר משלי נחלק בין דברי מוסר וחכמה הנאמרים באופן כללי, לבין משלים המצווים על השומע להישמע להם, ודוחקים בו לנהוג בדרך מסוימת. המשלים הכלליים נוטים להיות קצרים יותר ובעלי חרוז אחד, בעוד משלי הציווי נוטים להיות ארוכים יותר ואפילו דומים לנאום שלם.<br /> <br /> הספר הוא בעל אופי [[אנתולוגיה|אנתולוגי]] ואינו מסודר לפי נושאים: ניתן למצוא פסוקים סמוכים העוסקים בנושאים שונים, וכן פסוקים מרוחקים העוסקים בנושאים דומים.{{הערה|ראה: יאיר הופמן, ספרות החכמה: משלי, איוב וקהלת, בתוך: ספרות המקרא - מבואות ומחקרים, יד בן צבי תשע&quot;א, עמ&#039; 333 והלאה}} עם זאת, ניתן להבחין בכמה נושאים מרכזיים שהספר עוסק בהם.<br /> <br /> לחוסר הסדר השולט בספר ישנם שתי תוצאות לוואי המשרתות את מגמת הספר:<br /> * הגיוון מעניק לרצף המשלים צביון חיוני יותר וקרוב למציאות, ולפיכך הוא לא רק מעניין יותר, אלא גם משכנע יותר, בהציגו מעין &#039;תמונת עולם&#039; אמיתית.<br /> * חוסר הסדר לכאורה, מטשטש את ההבדלים שבין התחומים ובין הדמויות ה[[סטריאוטיפ|סטראוטיפיות]] שהמשלים עוסקים בהם ([[צדיק]] - [[רשע (הלכה)|רשע]]; חכם - כסיל; חרוץ - [[עצלנות|עצל]]; [[עושר|עשיר]] - [[עוני|עני]]). טשטוש זה הוא בעל משמעות עמוקה בתורתו של ספר משלי, בהיותו מבטא את המשוואה השולטת בעולמנו (לדברי הספר) לפיה: צדיק, ירא ה&#039; = חכם = חרוץ = עשיר = מכובד, ולעומת זאת רשע = כסיל = עצל = עני = בזוי, ואם כך אין מקום להפרדה חדה בין הנושאים השונים של המשלים.{{הערה|[[יאיר הופמן (חוקר המקרא)|יאיר הופמן]], &#039;&#039;&#039;ספרות החכמה: משלי, איוב וקהלת&#039;&#039;&#039;, בתוך: ספרות המקרא - מבואות ומחקרים, יד בן צבי תשע&quot;א, עמ&#039; 334-335}}<br /> <br /> הספר מייצג את הפן ה[[אופטימיות|אופטימי]] ביותר של ספרות החכמה המקראית, בהעלאתו על נס את הטענה שיש חוקיות בעולם ושהחכמים חשפו אותה והעלו אותה על הכתב, ועל כן מי שיקרא את הספר וינהג לפי עצותיו יצליח בחיים ויהיה מ[[אושר]].{{הערה|[[יאיר הופמן (חוקר המקרא)|יאיר הופמן]], &#039;&#039;&#039;ספרות החכמה: משלי, איוב וקהלת&#039;&#039;&#039;, בתוך: ספרות המקרא - מבואות ומחקרים, יד בן צבי תשע&quot;א, עמ&#039; 333}}<br /> <br /> בשל אופיו המורכב של הספר, אין הוא מכיל משנה סדורה, אלא אוסף נרחב של רעיונות, לעיתים אף סותרים.{{הערה|1=הדוגמה המובהקת להוראות סותרות, נמצאת במשלי שלמה שהעתיקם חזקיה: אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ! - פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה. ובפסוק שלאחריו: עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ! - פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו.}} ביטוי לדבר זה ניתן למצוא בדיון של [[חז&quot;ל]] ב[[תלמוד הבבלי]] ב[[מסכת שבת]],{{הערה|{{בבלי|שבת|ל|ב}}}} האם לשים את ספר משלי בגנזך באופן שלא יהיה נגיש להמון העם,&lt;ref&gt;&quot;בקשו לגנוז ספר משלי&quot; שבת ל ב. משמעות הפועל לגנוז בלשון חז&quot;ל היא &quot;לשים בגנזך&quot; כלומר לשים בארכיון הספרים ולא לאפשר לספר להיות נגיש לציבור (בשל הטעות היכולה לבוא לציבור מהסתירות בספר). &lt;/ref&gt; בדומה לשאלה שהתעוררה על [[ספר יחזקאל]] ([[גמרא]] [[מסכת חגיגה]] דף יג עמוד א), ו[[מגילת קהלת]]. מסקנתם הייתה לא לגנזו אך להתמודד עם הפערים, על מנת ליצור תפיסה אחידה.<br /> <br /> הספר אינו מציג עמדה עקרונית בלבד, אלא מטיף בבירור להתנהגות ששכר טוב בצידה לדוגמה: {{ציטוטון|אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל תָּבֹא, כִּי גֹאֲלָם חָזָק הוּא יָרִיב אֶת רִיבָם אִתָּךְ}}{{הערה|{{תנ&quot;ך|משלי|כג|י|יא}}}}; במשלים רבים הספר בא לקבוע סולם עדיפויות ברור במקרים בהם עלול האדם לטעות.{{הערה|[[יאיר הופמן (חוקר המקרא)|יאיר הופמן]], &#039;&#039;&#039;ספרות החכמה: משלי, איוב וקהלת&#039;&#039;&#039;, בתוך: ספרות המקרא - מבואות ומחקרים, יד בן צבי תשע&quot;א, עמ&#039; 336-335}}<br /> <br /> על אף אופיו ה[[אוניברסליזם|אוניברסלי]] של הספר אין הוא מוותר כלל על ההיבטים ה[[דת]]יים בהדרכותיו, בלא פחות מתשעים פסוקים נזכרים במפורש ה[[אל]], האמונה בו ויראתו כחלק מרכזי בהבנת החוקיות בעולם.{{הערה|[[יאיר הופמן (חוקר המקרא)|יאיר הופמן]], &#039;&#039;&#039;ספרות החכמה: משלי, איוב וקהלת&#039;&#039;&#039;, בתוך: ספרות המקרא - מבואות ומחקרים, יד בן צבי תשע&quot;א, עמ&#039; 336}}<br /> <br /> פתיחת הספר וסיומו עוסקים בשתי דמויות נשיות [[סטריאוטיפ]]יות. האחת היא [[אשת חיל|אשת החיל]], בה עוסק השיר החותם את הספר, והמיוצגת בפתיחת הספר על ידי ה[[חוכמה|חכמה]] המתפארת במעלת עצמה, מתוארים בספר ההישגים שלה על ידי מידותיה הטובות: היא חכמה, [[עושר|עשירה]], [[חריצות|חרוצה]], [[כבוד|מכובדת]], [[זולתנות|גומלת חסדים]], ולסיכום {{ציטוטון|אִשָּׁה יִרְאַת ה&#039; הִיא תִתְהַלָּל}}; והשניה היא האישה הזרה, המפתה, המסוכנת והבלתי מוסרית. מבנה זה של הפתיחה והחתימה יוצר מעגליות ובכך מעניק אופי מגובש במקצת לספר, כמו כן באמצעות דמויות &quot;ממשיות&quot; אלו מומחש היטב המסר של הספר על ההצלחה הכרוכה בהתנהגות הראויה.{{הערה|[[יאיר הופמן (חוקר המקרא)|יאיר הופמן]], &#039;&#039;&#039;ספרות החכמה: משלי, איוב וקהלת&#039;&#039;&#039;, בתוך: ספרות המקרא - מבואות ומחקרים, יד בן צבי תשע&quot;א, עמ&#039; 336-337}}<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> הספר נחלק למספר חלקים השונים זה מזה בתוכן, בסגנון ובמבנה החרוזים:<br /> * &quot;משלי שלמה בן דוד מלך ישראל&quot; ([[S:ביאור:משלי א|א - ט]]). הוא כולל משלים ארוכים וסיפוריים, רובם של כמה פסוקים ואף של פרקים שלמים.<br /> * &quot;משלי שלמה&quot; ([[S:ביאור:משלי י|י - כב פסוק טז]]). הוא כולל משלים קצרים, רובם בני פסוק אחד.<br /> * הקובץ השלישי, המכונה &quot;דברי חכמים&quot;, על שם כותרתו: &quot;הט אזנך ושמע דברי חכמים&quot; ([[S:ביאור:משלי כב#יז|פרק כב פסוק יז, עד פרק כד]]), כולל משלים של חכמים אחרים, ששלמה שילב בספרו.{{הערה|אראל סגל הלוי [http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mvne.htmlמבנה ספר משלי]}}<br /> * יש אומרים שהקטע האחרון של פרק כד (הפסוקים כג - לד) מהווה קובץ בפני עצמו, שכותרתו &quot;גם אלה לחכמים&quot;, וגם הוא כולל משלים של חכמים אחרים. הקובץ כולל משלים באורך בינוני, בממוצע 2–3 פסוקים כל אחד.<br /> * הקובץ הרביעי, שכותרתו &quot;גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי [[חזקיהו]] מלך יהודה&quot; ([[S:ביאור:משלי כה|כה - כט]]), כולל משלים של פסוק אחד עד שניים, המקובצים לפי נושאים.<br /> * &quot;דברי [[אגור בן יקה]] המשא&quot; ([[S:ביאור:משלי ל|פרק ל]]) (פסוקים א-יד), הכולל כמה משלים ארוכים יחסית על טבע העולם וטבע האדם.<br /> * &quot;לעלוקה&quot; (ל,טו-לג) - מספר משלים ממוספרים על טבע העולם.<br /> * &quot;דברי [[למואל מלך משא]]&quot; ([[S:ביאור:משלי לא|פרק לא]]) (פסוקים א-ט), הכולל שני משלים ארוכים על מלכים, יין ונשים.<br /> * מזמור [[אשת חיל]] (לא,י-לא).<br /> <br /> בספר משלי ישנם 915 פסוקים.<br /> <br /> בספר שולטת צורת &quot;[[תקבולת|התקבולת הנרדפת]]&quot;, אך הצורך להציג את הטוב מול הרע הביא למשלים רבים בעלי &quot;[[תקבולת ניגודית]]&quot;. כמו כן מופיעה בספר צורת &quot;התקבולת המשלימה&quot;.<br /> <br /> [[תרגום השבעים]] הוא עדות לעצמאותם של הקבצים בספר משלי, מאחר שסדרם שונה מזה שב[[נוסח המסורה]], והוא כדלקמן (הסימון לפי פרקי נוסח המסורה):<br /> * א,א - כד,כב<br /> * ל,א - יד (&quot;דברי [[אגור בן יקה]] המשא&quot;)<br /> * כד,כג - לד (&quot;גם אלה לחכמים&quot;)<br /> * ל,טו - לג (&quot;לעלוקה&quot;)<br /> * לא,א - ט (&quot;דברי [[למואל מלך משא]]&quot;)<br /> * כה,א - כט,כו (&quot;גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי [[חזקיהו]] מלך יהודה&quot;)<br /> * לא,י - לא (&quot;[[אשת חיל]]&quot;)<br /> <br /> כמו כן יש בתרגום השבעים אחת-עשרה פסוקיות שאינן בנוסח המסורה, לעומת עשרים וחמש פסוקיות בנוסח המסורה שאינן בתרגום השבעים.{{הערה|יאיר הופמן, ספרות החכמה: משלי, איוב וקהלת, בתוך: ספרות המקרא - מבואות ומחקרים, יד בן צבי תשע&quot;א, עמ&#039; 333-334}}<br /> <br /> == נושאים בספר ==<br /> * &#039;&#039;&#039;התמודדות עם פיתויים&#039;&#039;&#039;: החכם-המחבר מזהיר את התלמידים-הקוראים שלא יתפתו להתחבר עם אנשים רעים, רוצחים וגנבים: {{&quot;&quot;|אם יפתוך חטאים - אל תבא}}, ועם נשים רעות, [[זנות|זונות]] ונואפות: {{&quot;&quot;|הרחק מעליה דרכך, ואל תקרב אל פתח ביתה}}. החכם מתאר את דרכי התנהגותם של האנשים והנשים המסוכנים, ונותן עצות איך להישמר מפניהם.<br /> * &#039;&#039;&#039;חשיבות החכמה, התבונה והדעת&#039;&#039;&#039;: החכם-המחבר קורא לתלמידים-הקוראים להשקיע בלימודי החכמה, לחשוב ולהתעמק, ולא להסתפק במסקנות שטחיות: &quot;חכמות בחוץ תרנה... עד מתי פתיים תאהבו פתי... אודיעה דבריי אתכם...&quot;&#039;, &quot;אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה&quot;. החכם מדגיש את חשיבותם של התוכחות ודברי המוסר - האדם צריך להיות פתוח לקבל ביקורת על-מנת שיוכל להתקדם ולהשתפר: {{&quot;&quot;|אוהב מוסר - אוהב דעת, ושונא תוכחת - בער}}. המלים משרש &quot;חכמ&quot;, והיפוכו &quot;כסל&quot;, מופיעות המון פעמים בספר. <br /> * &#039;&#039;&#039;דיבור ושתיקה&#039;&#039;&#039;: החכם קורא לשימוש נכון בכוח הדיבור, לחשוב לפני שמדברים - &quot;פי צדיק יהגה לענות&quot;, &quot;משיב דבר בטרם ישמע איוולת היא לו וכלימה&quot;, לשמור סוד - &quot;הולך רכיל - מגלה סוד, ונאמן רוח - מכסה דבר&quot;, וכשלא יודעים מה להגיד - עדיף לשתוק: &quot;חושך אמריו - יודע דעת... גם אויל מחריש - חכם ייחשב...&quot;.<br /> * &#039;&#039;&#039;כסף ועבודה&#039;&#039;&#039;: החכם מוביל את הקורא לנהוג בחריצות, יושר וחכמה על מנת להצליח מבחינה כלכלית: &quot;לך אל הנמלה עצל - ראה דרכיה וחכם&quot;, &quot;עד מתי עצל תשכב&quot;, &quot;ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים&quot;. מצד שני, הוא לא מטיף להתעשרות אלא דווקא להסתפקות ברמת חיים ממוצעת: &quot;ריש ועושר אל תתן לי, הטריפני לחם חקי&quot;.<br /> * &#039;&#039;&#039;יחס לעניים&#039;&#039;&#039;: החכם קורא להתייחס בכבוד ל[[עוני|עניים]] ולחלשים - לא לגזול ולבזות אותם, לעזור להם, ולא לקחת מהם ריבית: &quot;עושק דל - חירף עושהו&quot;, &quot;[[לועג לרש]] - חירף עושהו&quot;, &quot;וצדיק יתן ולא יחסוך&quot;, &quot;מרבה הונו בנשך ותרבית - לחונן דלים יקבצנו&quot;. עם זאת, החכם מזהיר מאוד מפני ערבות: &quot;אדם חסר לב תוקע כף, עורב ערובה לפני רעהו&quot;.<br /> * &#039;&#039;&#039;קשר עם ה&#039;, שמירת מצוות&#039;&#039;&#039;: החכם קורא לשמירת מצוות ונאמנות לאל, שהן הבסיס לחכמה - &quot;יראת ה&#039; ראשית דעת&quot;, &quot;פי צדיק ינוב חכמה&quot;, &quot;כי נר - מצווה, ותורה - אור, ודרך חיים - תוכחות מוסר&quot;.<br /> * &#039;&#039;&#039;שלום ושלוה&#039;&#039;&#039;: החכם נותן עצות לחיים רגועים ותקינים חברתית, להימנעות ממריבות: &quot;טוב פת חרבה ושלווה בה מבית מלא זבחי ריב&quot;, &quot;פוטר מים - ראשית מדון, ולפני התגלע - הריב נטוש&quot;. הוא מזהיר מאוד מפני &quot;איש מדיינים&quot; - שמתחיל במריבות, איש &quot;נרגן&quot; שמלבה את המריבות, ו&quot;אשת מדיינים&quot; שאוהבת לריב וממררת את חיי משפחתה.<br /> * &#039;&#039;&#039;משפחה&#039;&#039;&#039;: החכם ממליץ על משפחה הבנויה בצורה היררכית, שבה ההורים - ה[[אב]] וה[[אם (משפחה)|אם]] יחד - הם מקור הסמכות, הם צריכים לחנך את ילדיהם ולהיות מוכנים אף להשתמש בעונשים גופניים כשיש צורך בכך: {{&quot;&quot;|חושך שבטו - שונא בנו, ואוהבו - שיחרו מוסר}}. ההצלחה החינוכית היא מקור האושר העיקרי של ההורים: {{&quot;&quot;|בן חכם - ישמח אב, ובן כסיל - תוגת אמו}}.<br /> <br /> ==מחבר הספר==<br /> ===על פי המסורת היהודית===<br /> [[קובץ:Proverb scroll.PNG|ממוזער|מגילת ספר מִשְלֵי]]<br /> <br /> על פי המסורת היהודית, ספר משלי נכתב על ידי [[שלמה המלך]], ונראה כי מרבית קובצי המשלים היו ידועים ונפוצים בעם, ונאספו ונערכו בתקופת המלך [[חזקיהו]], כפי שנאמר במשנה: &quot;חזקיהו וסיעתן כתבו [[ספר ישעיהו|ישעיהו]], משלי, [[שיר השירים]] וקהלת&quot; ([[בבא בתרא]] טו). וכן נאמר בראש פרק כה: &quot;גם אלו משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה&quot;. היו מבין הרבנים שאף פירשו את &quot;העתקת המשלים&quot; בימי חזקיה (המופיע בחלקו השני של הספר), כ[[תרגום]] משלים עתיקים משפה זרה.{{הערה|1=ר&#039; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45069&amp;st=&amp;pgnum=184 עמר השכחה] לרבי [[אברהם גבישון]], ממגורשי קטלוניה. אחד מרבני גרמניה הרחיב על כך בספר, ובו חרוזים רבים בשפות זרות ובעיקר בערבית, המביעות אמרי שפר הנמצאים במשלי באופן שאינו מתחרז (דוגמת: טוב שכן קרוב מאח רחוק - ג&#039;ארך לקריב, ולא אחוך לבעיד).}}<br /> <br /> ===במחקר===<br /> [[ביקורת המקרא|חוקרי המקרא]] אומרים כי ספר משלי לא נכתב על ידי כותב אחד בזמן אחד, אלא הוא [[אנתולוגיה|אוסף של משלים מתקופות שונות]], ולעיתים מרוחקות מאוד זו מזו. קשה מאוד לתארך את זמני קבוצות המשלים השונות, בייחוד מפני שמשל היה צורה ספרותית מקובלת במזרח הקדום וייתכן שחלקים ממשלי פשוט נלקחו כמות שהם מכתבי עם אחר, כגון [[משלי אמנ-אמ-אפה|כתבי אמנ-אמ-אפה]] המצריים,{{הערה|1=להשוואה ובחינה ביקורתית של טענה זו ראו מבוא לספר משלי עם פירוש [[דעת מקרא]], ירושלים תשמ&quot;ד, עמ&#039; 73-76. וראה הפניות נוספות אצל [[יאיר הופמן (חוקר המקרא)|יאיר הופמן]], &#039;&#039;&#039;ספרות החכמה: משלי, איוב וקהלת&#039;&#039;&#039;, בתוך: ספרות המקרא - מבואות ומחקרים, יד בן צבי תשע&quot;א, עמ&#039; 333 ובהערה 12 }} ו[[הוראות שורופק]] מ[[שומר]]. לפי גינזברג, מקורם של חלק מהמשלים בספר משלי הוא מממלכת ישראל. הסיבה לכך היא שלאחר חורבן שומרון היגרה העילית התרבותית של [[ממלכת ישראל]] לירושלים ביחד עם הסופרים והמורשת הספרותית העשירה שלהם, והסופרים האלה הם שהעתיקו את המשלים בארמונו של חזקיהו, כפי שנרמז במשלי כה, 1.{{הערה|1=H. L. Ginsberg. The Israelian Heritage of Jüdaism, New York 1982, pp. 36-37|כיוון=שמאל}} לפי פרופ&#039; [[אלכסנדר רופא]] בשם חוקרים נוספים, בספר תשעה חלקים, כשבראשם משלים המיוחסים לשלמה המלך, ובתווך משלים של חכמי האומות, ועורך משלים, שהכניס תוספות לנוסח העתיק (מבלי למחוק או לתקן אותו), המשליך את המוסר ודרך הטוב על מעשיו של האדם בלבד. המשלים שנוספו, מורים על כך שעיקר החשיבות היא הביטחון בקב&quot;ה, ולפי מצוותיו.{{הערה|1=[http://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13987 יצירת האוספים וסידורם בספר משלי], וכן [http://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13988 עריכת ספר משלי] מתוך &quot;אסופת החכמה&quot; שפרקים ממנו מובאים ב[[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|אתר מט&quot;ח]]}}<br /> <br /> == ניבים וביטויים שמקורם בספר משלי ==<br /> * לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם{{הערה|{{תנך|משלי|ו|ו}}}} - פתגם בשבח החריצות.<br /> *מים גנובים ימתקו{{הערה|{{תנך|משלי|ט|יז}}}} - פתגם בטעם החטא.<br /> *&#039;&#039;&#039;&quot;יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ&quot;&#039;&#039;&#039; - אי האדרת עצמך ([[ספר משלי]] (כז, ב))<br /> *חושך שבטו שונא בנו{{הערה|{{תנך|משלי|יג|כד}}}} - פתגם בנושא חינוך.<br /> *פתי יאמין לכל דבר{{הערה|{{תנך|משלי|יד|טו}}}} - פתגם הלועג לאדם התמים, המאמין לכל דבר שאומרים לו.<br /> *[[לא לעולם חוסן|כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם נֵזֶר לְדוֹר וָדוֹר]]{{הערה|{{תנך|משלי|כז|כד}}}} - ביטוי שמשמעותו שגם אם לאדם יש כוחות רבים הכוחות הללו אינם קיימים לנצח, והם עשויים לעזוב אותו ביום מן הימים. ולכן עליו לסגל לעצמו את מידת ה[[ענווה]].<br /> * [[אל תען כסיל כאיולתו]] ו[[ענה כסיל כאיולתו]] - סתירה בשאלת ההדרכה מתי יש לאדם להשיב על דברי כסילים ומתי עליו להימנע מלהשיב.<br /> <br /> == מפרשי ספר משלי ==<br /> על ספר משלי חובר המדרש הקדום [[מדרש משלי]].<br /> <br /> עם מפרשיו המובהקים של ספר משלי נמנים [[רש&quot;י]], רבי [[משה קמחי]] (פירוש שיוחס בעבר בטעות לרבי [[אברהם אבן עזרא]]), [[רד&quot;ק]], רבי [[ישעיה מטראני]], רבי [[יונה גירונדי]], [[מנחם המאירי|המאירי]], ה[[רלב&quot;ג]], ה[[הגאון מווילנה|גר&quot;א]]{{הערה| [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,contains,הגר%22א%20אוצר%20הברכה&amp;sortby=rank&amp;vid=NLI&amp;lang=iw_IL הודפס מחדש מנוקד &quot;מאורות הגר&quot;א&quot;, עם &quot;מאורות הרב חיים מוואלוז&#039;ין&quot; ביאורי תלמידו לספר משלי, מכון אוצר הברכה, אברהם סופר ירושלים]}}, וה[[מלבי&quot;ם]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * [[מיכאל ו. פוקס|מיכאל פוקס]], [https://jstudies.huji.ac.il/sites/default/files/jstudies/files/21._mkhqrym_blshvn_krk_y-yb_-_prq_yt_-_pvqs.pdf תארוך החיבור של משלי י-כט], &#039;&#039;&#039;[[מחקרים בלשון]]&#039;&#039;&#039; י&quot;א-י&quot;ב, תשס&quot;ט, עמ&#039; 245–259.<br /> * ליסה פרדמן (עורכת), &#039;&#039;&#039;פירוש רש&quot;י למשלי&#039;&#039;&#039;, [[הוצאת מאגנס]], 2019<br /> * הרב [[יעקב משה חרל&quot;פ]], &#039;&#039;&#039;[[מי מרום]]&#039;&#039;&#039; חלק י&quot;ד<br /> * [https://kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Page.aspx?nBookID=94985126&amp;nTocEntryID=94989074&amp;nPageID=94985313 ספר משלי וחכמת המזרח הקדום] באתר [[כותר (ספרייה דיגיטלית)|כותר]]<br /> * [[עדין שטיינזלץ]], &#039;&#039;&#039;נשים במקרא&#039;&#039;&#039;, ספרית &quot;אוניברסיטה משודרת&quot;, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תל אביב, תשמ&quot;ג – 1983, פרק י&quot;ג: &quot;אשת משלי – מעמד האישה, הסמוי והגלוי&quot;, עמ&#039; 92–97.<br /> * [[יורם טהרלב]], &#039;&#039;&#039;בעקבות שלמה המלך - קריאה חדשה בספר משלי&#039;&#039;&#039;, [[כנרת, זמורה - מוציאים לאור]], 2022<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מידות טובות (יהדות)]]<br /> *[[תיקון המידות]]<br /> *[[הוראות שורופק]]<br /> *[[משלי אמנ-אמ-אפה]]<br /> *[[עבד לווה לאיש מלווה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{בריטניקה}}<br /> * {{אוצר הספרים היהודי|תנ&quot;ך/משלי|ספר משלי}}<br /> {{מיזמים|ויקיציטוט=משלי|ויקיטקסט=קטגוריה:משלי|שם ויקיטקסט=משלי}}<br /> {{קישורי פורטל|תנ&quot;ך}}<br /> * [https://www.youtube.com/watch?v=CWBpQvtuBjE ביטויים בספר משלי], סרטון אנימציה של מיזם [[929 - תנ&quot;ך ביחד|929]]<br /> {{ספר תנ&quot;ך|שם=משלי|תורת אמת=d_root__003_ktuvim__28_mishlei|ממרא=28}}<br /> * [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14259&amp;pgnum=1 מקראות גדולות משלי]<br /> * {{אסיף|משלי|סוג=קטגוריה}}<br /> * [http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mdrik.html נושאים בספר משלי, מתוך אתר הניווט בתנ&quot;ך]<br /> * [[אלכסנדר רופא]], [http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13987 אסופות החכמה: יצירת האוספים וסידורם בספר משלי], אתר מקראנט {{קישור שבור}}<br /> * {{רמב&quot;י נושא|משלי ספר||ספר משלי|רשימה=כן}}<br /> * {{צ-ספר|מחבר=|שם=משלי עם ביאור מרבינו עמנואל|מקום הוצאה=נאפולי|מו&quot;ל=דפוס יוסף בן יעקב גונצנהויזר|שנת הוצאה=שנת רמ&quot;ז|קישור=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002013469/NLI}}, ספר סרוק באתר הספרייה הלאומית<br /> {{ltr|<br /> * Crawford H. Toy, [http://archive.org/stream/criticalexegeti00toycuoft &#039;&#039;Proverbs&#039;&#039;] (International Critical Commentary), New York: Charles Scribner&#039;s Sons, 1899. Online copy at the [[ארכיון האינטרנט|Internet Archive]]<br /> }}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{שלמה}}<br /> {{ספרי התנ&quot;ך}}<br /> {{הברית הישנה}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> [[קטגוריה:משלי|*]]<br /> [[קטגוריה:ספרי כתובים]]<br /> [[קטגוריה:חיבורים המיוחסים לשלמה]]<br /> [[קטגוריה:ספרות חוכמה]]</div> imported>אלעדב.