https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%93משומד - היסטוריית גרסאות2026-09-14T12:57:30Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%93&diff=155201&oldid=previmported>דזרט: לא מדויק2026-05-27T16:28:11Z<p>לא מדויק</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מפנה|יהודי מומר|חוטא הנכשל בקביעות בעבירה חמורה|משומד לדבר אחד}}<br />
'''משומד''' או '''יהודי מומר''' הוא מי ש[[המרת דת|המיר את דתו]] מה[[יהדות]] לדת אחרת. במרוצת הדורות, בעקבות ה[[צנזורה#צנזורה על ספרים עבריים|צנזורה הנוצרית על ספרי הקודש היהודיים]], הומר הכינוי "משומד", שהובן על ידי ה[[נוצרים]] כגנאי ל[[נצרות]], ותחתיו נכתב בכל מקום "'''מומר'''", במובן של המרת דת.<br />
<br />
==אטימולוגיה==<br />
האטימולוגיה הרווחת של המילה 'משומד' היא מן השורש שמ"ד, שמשמעו כנראה אונס והכרח לעזוב את הדת היהודית, בדומה לביטוי '[[שעת השמד]]'.{{הערה|[[מילון אבן-שושן]], הערך: '''משֻמד''', והערך: '''שמד [ב]'''. [[אנציקלופדיה מאיר נתיב]], הערך: '''מומר [או משמד]'''.}} ה[[רמב"ן]] מפרש שהמילה היא קיצור של 'משומדע', ונובעת מן הפועל הארמי 'אשתמודע' (הכיר), כלומר מנוכר.{{הערה|[[פירוש הרמב"ן לתורה]], {{תנ"ך|שמות|יב|מג}}.}} יש חוקרים הסבורים כי מדובר בצורת "שפעל" של הפועל "עמד" או "אמד" במשמעות של טבילה או צלילה (בדומה למילה "אמודאי"), ומקורה ב[[ארמית]] של ארץ-ישראל ובהטבלה שהייתה נהוגה בעת [[התנצרות]].{{הערה|כלומר, הפועל "שמד" במשמעות של המרת-דת נגזר מהצורה המוקדמת "שעמד", "להטביל, לגרום למישהו לצלול". על פי ארנסט קליין, מילון אטימולוגי של השפה העברית.}}<br />
<br />
==סוגי המשומדים ומעמדם ההלכתי==<br />
ב[[הלכה]] משמש המושג 'משומד', או בעקבות הצנזורה, 'מומר', לא רק לציון מי שהמיר את דתו במוצהר לדת אחרת, אלא גם למי שעובד [[עבודה זרה]], או ש[[מחלל שבת בפרהסיה]].<br />
<br />
'משומד' הוא אדם שאינו שומר מצווה מסוימת או שאינו שומר מצוות כלל. מבחינים בין משומד לדבר מסוים, "משומד לדבר אחד", לבין משומד לכל המצוות, "משומד לכל התורה כולה". כמו כן קיימת הבחנה בין משומד שעובר על המצוות בגלל תאוותו, "משומד לתיאבון", לבין משומד שעובר על המצוות מכיוון שהוא כופר בהן, "משומד להכעיס".[https://web.archive.org/web/20160404191255/http://www.hashefa.co.il/article/9767.aspx]<br />
<br />
על השאלה אם המשומד הוא [[יהודי]] או שאינו יהודי, הייתה מחלוקת במשך דורות רבים. לפי שיטת [[רש"י]], המשומד הוא יהודי,{{הערה|שם=משפט|[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/1E8B07F9-07DB-4D7B-8C9E-34A0BD1F208E/26062/80meshumadim1.doc מיהו לא יהודי? - להגדרת יהודי "בן דת אחרת" בחוק השבות], 21 באוקטובר 2010, [[משרד המשפטים]], המחלקה למשפט עברי}} ולפיה נפסק ב[[שולחן ערוך]]: {{ציטוטון|ישראל מומר שקידש, קידושיו קידושין גמורים}}.{{הערה|{{שולחן ערוך|אבן העזר|מד|ט}}}} זו הייתה גם עמדתו של הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] שאמר שהמשומדים נשארים בקדושתם, אך הם "בעלי מומים ויהודים רעים".{{הערה|1=משה חיים אפרים בלאך, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28197&pgnum=24 הנחשב המשומד ליהודי], '''המאור''', חשון תשי"ח, עמ' 24-27.}} לעומת זאת, דעת ה[[רדב"ז]] שמעיקר הדין המשומד נחשב כ[[גוי]] לכל דבר,{{הערה|שו"ת רדב"ז חלק א' סימן שנא: "דקדושי מומר לאו דאורייתא נינהו אלא משום חומרת אשת איש אמרו מומר שקדש חוששין לקדושיו דמדין תורה הרי הוא כעכו"ם לכל דבריו"}} ויש שכתבו שאינו בכלל 'אחיך' האמור בתורה. לפי כל הדעות, אם המשומד [[חזרה בתשובה|יחזור בתשובה]], הוא יחזור להיות יהודי ללא צורך ב[[גיור]].<br />
<br />
== ברכת למשומדים (למינים) ==<br />
{{ערך מורחב|ברכת המינים}}<br />
ב[[תפילת שמונה עשרה]] נאמר "לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה...". במרבית נוסחי התפילה היום השתרש שינוי שנערך מאימת [[צנזורה על ספרים עבריים|הצנזורה הנוצרית]], ובמקום "משומדים" מופיעות המילים "מינים" או "מלשינים" ולעיתים שתיהן. המילים המקוריות מופיעות רק בנוסח התימני הבלדי.<br />
<br />
== חזרה בתשובה ==<br />
כתבו כמה [[ראשונים]], שיש לקבל באהבה מומר שמבקש לשוב בתשובה, ואין להכביד עליו ולדרוש ממנו להרבות ב[[סיגוף|סיגופים]], מפני שעצם בחירתו לשוב בתשובה אחרי היא מאמץ וסיגוף גדול עבורו, ועוד שאם נקשה עליו יש חשש שיוותר על תהליך התשובה.<ref>[[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]] סי' קצח; [[בנימין זאב מארטה|בנימין זאב]] סי' עב.</ref><br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[רשע (הלכה)]]<br />
* [[עבודה זרה]]<br />
* [[תינוק שנשבה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* משה ברוך לזבניק, '''המשֻמד, מסורת עם''', ורשה: [[הוצאת לוין אפשטין]], תרע"ד.<br />
* יוסף ארן, "דיוקנו של יהודי משומד", '''[[מאזניים (כתב עת)|מאזניים]]''' סז [10] (תשנ"ג), עמ' 55–59.<br />
* [[נפתלי בן מנחם]], "יחזקאל הוגה", '''[[סיני (כתב עת)|סיני]]''' ס (תשכ"ז), עמ' 182–183.<br />
* אסף תא-שמע ויחיאל שילה, "[https://asif.co.il/wpfb-file/20-pdf-22/ משומד לכל התורה ברמב"ם]", '''גלֻת''' ד (תשנ"ו), עמ' 291–295.<br />
* "תשובות גדולי אשכנז בעניין גט של משומד", '''[[מוריה (כתב עת)|מוריה]]''' ו [י-יא] (תשל"ו), עמ' 4–12.<br />
* "תשובת רבינו [[ישראל מברונא]] בעניין גט של משומד", '''מוריה''' ו [יב] (תשל"ו), עמ' 5–8.<br />
*פרופ' [[נחום רקובר]], '''תקנת השבים''', מינוי משומד שחזר בתשובה לתפקיד [[שליח ציבור]], 266. הוצאת ספרית המשפט העברי; [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]], 2007<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://web.archive.org/web/20170113113045/http://www.hashefa.co.il/home/artdetails.aspx?mCatID=68393&artID=9611 סוגיית מומר להכעיס] מאמרים ושיעורים באתר 'שפע'<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007294031805171|כפירה - apostasy - יהדות}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{הסתייגות|הלכתית}}<br />
<br />
[[קטגוריה:יהודים מומרים|*]]<br />
[[קטגוריה:מעמדות ויוחסין ביהדות]]<br />
[[קטגוריה:המרת דת]]<br />
[[קטגוריה:האמונה היהודית]]</div>imported>דזרט