https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99משולם זושא מאניפולי - היסטוריית גרסאות2026-09-15T11:05:49Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99&diff=70324&oldid=previmported>אגנוסטיקן: /* תולדות חייו */2026-01-20T13:06:08Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מפנה|זושא|להקה חסידית הקרויה על שמו|זושא (להקה)}}<br />
{{אישיות רבנית<br />
| תמונה = File:Tombstone of Zusha of Hanipol.jpg<br />
| כיתוב = המצבה שעל קברו של רבי זושא<br />
| תאריך לידה = [[1730]]<br />
| תאריך פטירה = [[28 בינואר]] [[1800]]<br />
| תאריך לידה עברי = [[ה'ת"ץ]]<br />
}}<br />
רבי '''משולם זוסיל{{ביאור|בכתיב זה חתום על פי רוב{{הערה|צילום כתב ידו אצל: [[אברהם כהנא]], '''ספר החסידות''', עמ' 142, וכן ברוב [[הסכמה|הסכמותיו]] לספרים.}}, וכך מכונה אצל בני משפחתו{{הערה|בסוף הקדמת בן משפחתו רבי [[אברהם ליכטשטיין]] לחומש "מקראי קודש" (כנפי נשרים), חומש שמות.}} ועל מצבתו. בחלק מהמקורות נכתב: '''זוסמן''', '''זוסיא''' או '''זושא'''{{הערה|ראו גם: '''תורת הרמ"ז''', עמ' רל"ה–רל"ו.}}.}} מאניפולי''' (בכתיב [[יידיש|יידי]]: '''אניפאלי'''; ידוע בכינוי "'''הרבי ר' זוּשֶׁא'''"; [[ה'ת"ץ]], [[1730]]{{ביאור|כך נכתב ברשימות [[מפקד אוכלוסין]] שנערך בהאנופיל ב־[[1795]] ([[ה'תקנ"ה]]). זאת בשונה מהמקובל שרבי זושא נולד כ־15 שנה לפני אחיו רבי [[אלימלך מליז'נסק]], לערך בשנת [[ה'תס"ב]] ([[1702]]){{הערה|הרב נפתלי אהרן וקשטיין, "ויתילדו" (פורסמו בעיתון [[המודיע]]), מס' 139 ({{אקדמיה||אסופת מאמרי ויתילדו חלק ב|49278670||עמ' 350}}).}}.}} – [[ב' בשבט]] [[ה'תק"ס]], [[28 בינואר]] [[1800]]) היה [[אדמו"ר|צדיק חסידי]] ב[[האנופיל]] שב[[ווהלין]]{{ביאור|להבדיל מ[[אנופול]] ו[[אנופול-רחוב]] שבפולין, ועוד עיירות בעלות שם דומה.}} בראשיתה של [[תנועת החסידות]], תלמידו של [[המגיד ממזריטש]] ואחיו של רבי [[אלימלך מליז'נסק]]. אבי [[חסידות אניפולי|שושלת אניפולי]].<br />
<br />
== תולדות חייו==<br />
נולד ב[[טרנוב]] לרבי אליעזר ליפמאן, תלמיד חכם, עשיר ובעל קרקעות.<br />
<br />
אין מידע רב על ראשית חייו: בצעירותו עסק בעיקר בלימוד [[קבלה]]{{מקור|נושא=יהדות|נושא2=אישים}}, והיה בנעוריו תלמידו של ה[[יחיאל מיכל מזלוטשוב|מגיד מזלוטשוב]]. נהג לצאת עם אחיו, הרב אלימלך, למסעות נדודים ("גלות"). על פי המנהג, היו ה"גולים" יוצאים בלי כסף ובלי אוכל למשך זמן רב. עוד נהגו שלא לישון באותו מקום יותר מלילה אחד.<br />
<br />
במסעותיהם פגשו האחים את [[המגיד ממזריטש]], והיו לתלמידיו המובהקים.<br />
<br />
רבי זושא כיהן כ[[אדמו"ר]] בעיירה [[האנופיל|אניפולי]].<br />
<br />
==דרכו==<br />
[[קובץ:Menorat zahav.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר תורותיו - "[[מנורת זהב]]", מהדורה ראשונה, [[וורשה]], [[1902]]]]<br />
בין תלמידי המגיד הפך רבי זושא לסמל של תמימות, ענווה וטוב לב. על כך כותב הרב [[יהודה לייב מימון]] בספרו "שרי המאה":<br />
: "הרים לא עקר בפילפולו, פילים לא חיבר בקופא דמחטא, ספרים לא חיבר, שאלות ותשובות ופסקי הלכה לא ערך, אבל הוא היה צדיק תמים, חסיד ועניו, ואת עמו אהב אהבה בלי מיצרים".<br />
<br />
רבי זושא חי בדוחק רב. נהג ללמוד ליד ה[[קמין|אח]] על רצפת בית המדרש. מסופר כי רבים מהאנשים ששמעו את שמו ובאו מרחוק להיוועץ בו, הופתעו מבגדיו הבלויים ומצורת חייו הפשוטה. לפי סיפור נודע, כשבאו האחים רבי [[שמעלקה מניקלשבורג]] ורבי [[פנחס הורוביץ]] אל המגיד ושאלו איך אפשר לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה (כמובא במשנה האחרונה ב[[מסכת ברכות]]), הפנה אותם לרבי זושא. הם מצאו אותו מאחורי התנור ואמרו לו שהמגיד שלח אותם. הוא ענה להם: נראה שלא שמעתם נכון, אינני יכול להסביר לכם זאת מכיוון שמעולם לא היה לי רע{{הערה|1=סיפור זה אינו מופיע בספר [http://www.hebrewbooks.org/3688 בוצינא קדישא] על רבי זושא. ייתכן שזוהי העברה מסיפור על רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] וברכת "שעשה לי כל צורכי" בכל בוקר, למרות שאין לו מה לאכול או ללבוש. גרסה דומה ביחס לרבי זושא עוסקת בתלמיד ששלח מהמגיד ממזריטש אליו בעניין קבלת ייסורים בשמחה. רבי זושא לא ידע להסביר, כי "מעולם לא היו לי ייסורים". ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15847_134.pdf סיפור על קבלת ייסורים בשמחה] (שערי מועדים, [[הרבי מליובביץ]], תמוז [[ה'תשנ"ה]]). }}.<br />
<br />
הוא נהג לדבר על עצמו בגוף שלישי, "זושא אומר"{{מקור|}}, ונימק זאת בכך שרק הקב"ה יכול לומר '''אני''', כלשון הדיבר הראשון מ[[עשרת הדיברות]] "אנוכי ה' אלוקיך".<br />
<br />
אמרתו הידועה: "אם ישאלו אותי בשמיים למה לא הייתי משה רבינו - אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא - יסתתמו טענותי".<br />
<br />
בסיפורי חסידים מוצג רבי זושא כמי שהחזיר אלפים בתשובה על ידי שהוכיח אותם בצורה מתוחכמת, כאשר היה מתוודה כביכול על חטאיו שלו בפניו של אדם שבאמת חטא בחטאים אלו, ובעקבות כך היו בני שיחו [[חזרה בתשובה|חוזרים בתשובה]].<br />
<br />
מסופר כי [[שניאור זלמן מלאדי|בעל התניא]], שקיבל ממנו הסכמה על ספרו, אמר עליו: "עבודתו הייתה ביראה עילאה כל כך, עד שגם בהיכל היראה הייתה יראתו לפלא"{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/butzinakadisha/butzinakadisha01.pdf בוצינא קדישא], אות כו}}. נודע באהבת-ישראל שלו ופעל רבות ל[[פדיון שבויים]].<br />
<br />
=== פטירתו ===<br />
[[קובץ:Mausoleum with Zusha of Hanipol, Dov Ber of Mezeritch.jpg|ממוזער|האוהל בו נטמן רבי זושא, לצד [[המגיד ממזריטש]].]]<br />
ב[[ב' בשבט]] [[ה'תק"ס]] [[28 בינואר]] [[1800]] נפטר ממחלה. הוא נקבר בעיר [[האנופיל|אניפולי]] ליד רבו, [[המגיד ממזריטש]]. בתחילה היה כתוב על מצבתו: "פה נטמן הקדוש... עובד אלוהים באהבה והשמח בייסורים ורבים השיב מעוון". לאחר זמן נכתבה המצבה מחדש ועליה כתוב אך: "הרבי ר' זושא"{{הערה|[http://www.hakolhayehudi.co.il/family_article.php?id=266 כאן] על יום השנה לפטירתו ב[[תשע"ו]] עם תמונות ממצבת קברו.}}.<br />
<br />
===משפחתו===<br />
נישא פעמיים. שם אשתו הראשונה לא ידוע וממנה התגרש וממנה נולד לו בנו הבכור. מאשתו השנייה הניה{{הערה|יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, עמ' שעו}} נולדו לו בנו ובתו האחרים.<br />
* בנו רבי [[צבי מנחם אוירבך]] - מילא את מקום אביו כאדמו"ר מאניפולי. נפטר בשנת [[1814]].<br />
* בנו רבי [[ישראל אברהם מזל]] מצ'רני-אוסטראה, היה חתנו של רבי [[זאב וולף מצ'רני-אוסטראה]]. מילא את מקום חמיו אחר עלייתו של זה ל[[ארץ ישראל]]. לאחר פטירתו שימשה אשתו, [[ציזיא חנה]], באדמו"רות במקומו.<br />
* חתנו רבי מנחם נחום שגר באניפולי. היה [[רב מובהק|תלמידו המובהק]].<br />
<br />
=== כתבים אודותיו ===<br />
כאמור, רבי זושא לא חיבר ספרים בעצמו, אולם לאחר מותו נכתבו אודותיו שני ספרים:<br />
* "[[מנורת זהב]]" - תולדות ותורותיו - נדפס לראשונה בוורשה ב-1902, עם הסכמות הרב [[שלום מרדכי שבדרון]] והרב [[חיים חזקיהו מדיני]]<br />
* "בוצינא קדישא"- תולדותיו ותורותיו{{הערה|"[http://www.daat.ac.il/daat/vl/butzinakadisha/butzinakadisha01.pdf בוצינא קדישא]"}}. את שני הספרים ערך הרב [[נתן נטע דונר]] מ[[קולבייל]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* [[מרטין בובר]], "רבי זוסיא מאניפולי", בספרו '''אור הגנוז''', [[הוצאת שוקן]], 1947{{ULI|012483341}}<br />
* [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], "אנציקלופדיה לחסידות" הוצאת [[מוסד הרב קוק]], תשמ"ו<br />
* '''הנאהבים והנעימים - האחים רבי זושא ורבי אלימלך מליז'נסק''', [[שמחה רז]], הוצאת יריד הספרים 2009<br />
* [[זאב קיציס]], '''המורים הגדולים של החסידות''', ידיעות ספרים 2023, עמ' 150–167<br />
* זאב קיציס, "[https://www.academia.edu/10219200/%D7%A2%D7%9C_%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99 על דרכי יצירתו של סיפור שבחים חסידי: עיון בסיפור על 'הצדיק המתוק', רבי זושא]", מעשה סיפור ג (תשע"ג), עמ' 201–226<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{מיזמים|ויקיציטוט=משולם זושא מאניפולי}}<br />
* [https://zadikim.com/places/רבי-משולם-זושא-מאניפולי/ רבי משולם זושא מאניפולי], באתר "אהלי צדיקים"<br />
* [https://www.mytzadik.com/tzadik.aspx?id=177 רבי משולם זושא ליפמן מאניפולי], באתר "MyTzadik - האנציקלומדיה להנצחת הצדיקים"<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/3695 מנרת זהב, ווארשא תרס"ד] {{PDF}}<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3688&st=&pgnum=1&hilite= ספר "בוצינא קדישא"] באתר [[היברובוקס]]<br />
* {{היברובוקס|יוסף קאלינסקי|ספר תורת הרמ"ז|57850|כולל: דברי תורתו ותולדותיו של ר' זושא, ירושלים : פינת יקרת, תשע"ו}}<br />
* {{הארץ|[[אדמיאל קוסמן]]|הניסיון לקבל מכות גורל דומה לניסיון לחמוק מהן|1.1123916|25 ביולי 2006}}<br />
* [http://www.daat.ac.il/daat/ktav_et/maamar.asp?ktavet=1&id=514 רבי זושא ורבי אלימלך - גרסה חסידית וספרותית], ד"ר דינה לוין, בכתב עת המקוון 'מעמקים' ([[אתר דעת]])<br />
* [https://www.youtube.com/watch?v=YTKnf4rJQ3k ר' זושא שמח בחלקו] סיפורי רבי [[שלמה קרליבך]] (יוטיוב)<br />
* [http://www.93fm.co.il/radio/165046/ יומא דהילולא • 10 דברים של ידעתם על רבי זושא מאניפולי], באתר [[קול חי]]<br />
* {{חכמי ישראל|187|רבי משולם זושא אוורבוך (רבי זושא מאניפולי)}}<br />
* [http://www.zusha.org.il/person/ר-זושא-מאניפולי/ סיפורי ר' זושא מאנפולי] בתוך אתר '[http://www.zusha.org.il/ זושא מגלים את הסיפור החסידי]'<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007299180105171|משולם זיסל בן אליעזר ליפמן (1719–1800), מהניפולי}}<br />
<br />
==ביאורים==<br />
{{ביאורים}}<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{חסידויות}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים אוקראינים]]<br />
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רבי זושא מאניפולי]]<br />
[[קטגוריה:ילידי 1718]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-1800]]</div>imported>אגנוסטיקן