https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%93משה שוקד - היסטוריית גרסאות2026-09-14T12:03:52Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%93&diff=152470&oldid=previmported>AVR70: /* קישורים חיצוניים */ הרחבה2025-10-17T10:32:50Z<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים: </span> הרחבה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מדען<br />
|תמונה=[[קובץ:Moshe Shokeid.jpg|260px|משה שוקד]]<br />
| ענף מדעי =[[אנתרופולוגיה]]<br />
| תרומות עיקריות = חקר החברה והתרבות של יוצאי [[צפון אפריקה]]<br />
|כיתוב=משה שוקד}}<br />
<br />
'''משה שוקד''' (נולד ב-[[10 בדצמבר]] [[1936]]) הוא [[פרופסור אמריטוס]] ל[[אנתרופולוגיה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] ומכהן ב[[מכללת רופין]] כראש תוכנית [[מוסמך אוניברסיטה|מ.א.]] ב[[הגירה]] ושילוב חברתי.<br />
<br />
==חייו ופועלו==<br />
משה שוקד נולד בשכונת [[פלורנטין]] בתל אביב. בספרו "מסע ישראלי", הוא מתאר את החיים בשכונה כחיים של שלום בין [[עדה (אנתרופולוגיה)#קבוצה אתנית|עדות]] שונות, דתיים ו[[חילונים|חילוניים]].<br />
<br />
לימודיו ל[[תואר ראשון]] היו ב[[סוציולוגיה]] וב[[היסטוריה של המזרח התיכון]], ואת ה[[תואר שני|תואר השני]] סיים ב[[סוציולוגיה]], שניהם ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]]. בתקופת לימודי [[מוסמך אוניברסיטה|התואר השני]] (בראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]]) עבד במחלקה להתיישבות של [[הסוכנות היהודית]] כסוציולוג של חבל ה[[נגב]]. שם עמד על בעיות קליטת ה[[עלייה]] בקרב העדות השונות, מתוך מציאות קרובה ולא בשאלונים, ומכאן הגיע לאנתרופולוגיה. את עבודת המאסטר עשה בהנחיית פרופ' [[יוסף בן-דוד (סוציולוג)|יוסף בן דוד]] בנושא: "ארגוני המשפחה בתהליך ההסתגלות ל[[מושב]]". את ה[[דוקטורט]] השלים ב[[אוניברסיטת מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]] בשנים [[1968]]-[[1964]] בהנחייתו של פרופ' [[מקס גלקמן]], אשר הכשיר רבים מראשוני האנתרופולוגים הישראלים כמו [[שלמה דשן]], [[עמנואל מרקס]], [[יצחק עילם]] ו[[דון הנדלמן]].<br />
<br />
בשנת 1969 מונה למרצה באוניברסיטת תל אביב{{הערה|{{מעריב||העלאות ומינויים בסגל האוניברסיטה של ת"א|19690813|65}}}}.<br />
<br />
במשך השנים היה קשור בביצוע והנחיה של מחקרים יישומיים ב[[ישראל]], [[איראן]], ו[[פרו]]. רבים מספריו של שוקד נכתבו בשיתוף עם חברו לספסל הלימודים החל מהשנה הראשונה באוניברסיטה, פרופסור שלמה דשן, כשכל אחד חוקר בנפרד, אולם חלק ממחקריהם פורסמו במשותף.<br />
<br />
שוקד היה מרצה וחוקר אורח ב[[אוניברסיטת מנצ'סטר]], ב[[המכון הטרופי המלכותי|מכון הטרופי המלכותי]] ב[[אמסטרדם]], ב[[קווינס קולג']] ([[אוניברסיטת ניו יורק]]), ב[[אוניברסיטת סטוקהולם]], ב[[אוניברסיטת איווה]], ב[[המכון למחקר מתקדם|מכון למחקר מתקדם]] ב[[פרינסטון (ניו ג'רזי)|פרינסטון]], וב[[אוניברסיטת ברלין]].<br />
<br />
שוקד נמנה עם מייסדי [[כתב עת|כתב העת]] "[[קתרסיס (כתב עת)|קתרסיס]]" ומשמש כיום כחבר מועצת המערכת.<br />
<br />
שוקד אימץ את שם המשפחה "שוקד" כמחווה למושב שחקר במסגרת עבודת המאסטר שלו, [[שוקדה]] (בעבודתו כינה את היישוב "רוממה"){{הערה|{{הארץ|יורם בילו|האנתרופולוגים היו אשכנזים ונחקריהם היו מזרחים|00000187-db1b-d6a1-ad87-fb1b6ae20000|3 במאי 2023}}}}.<br />
<br />
==פעילותו הציבורית==<br />
כשהתחילה [[האינתיפאדה הראשונה]] פרסם משה שוקד [[מכתב למערכת]] עיתון [[הארץ]] שכותרתו הייתה: "הגיעה העת למרי אזרחי ב[[ישראל|ציון]]", הוא חתם עליו אז כיו"ר [[האגודה האנתרופולוגית הישראלית]]. בעקבות מכתב זה, שעמד על מה שראה שוקד כחטא השתיקה מול [[הכיבוש הישראלי|הכיבוש המתמשך]], התארגנה קבוצה שכללה את [[אבישי ארליך]], [[ליאון שלף]], [[ענת בילצקי]], [[אורי מאור]], [[טובה רוזן]], [[ישראל גרשוני]], [[אריאלה פרידמן]] ואחרים שהתקבצו ממחלקות שונות באוניברסיטה להקים את "[[עד כאן: תנועת השלום האוניברסיטאית|עד כאן]]". הייתה זו תנועה של אנשי האוניברסיטה נגד הכיבוש, והמשיכה להתקיים עד [[הסכמי אוסלו]]. הם ענדו על דש בגדם כפתור עם הכיתוב: "עד כאן! לדבר עם [[אש"ף]]". אוניברסיטת תל אביב הייתה האוניברסיטה היחידה שהתקיימה בה פעילות רציפה של חברי סגל כנגד הכיבוש. הפעילות שכללה ארגון [[כנס]]ים, [[הפגנה|הפגנות]] ב[[קמפוס]] ומחוצה לו, וכיוצא בזה נעשתה כולה על ידי חברי הקבוצה. באותה תקופה הרבה שוקד לכתוב בענייני השעה בעיתון הארץ.<br />
<br />
==ספריו==<br />
====The Dual Heritage: Immigrants from the Atlas Mountains in an Israeli Village====<br />
ספר המבוסס על ה[[דוקטורט]] של שוקד שראה אור במהדורה ראשונה ב-[[1971]] ועליו קיבל את פרס [[יד יצחק בן-צבי|יצחק בן-צבי]]. בעבודת הדוקטורט שב למושב של יוצאי [[הרי האטלס]] בנגב סמוך ל[[נתיבות]], בו עבד במסגרת תפקידו במחלקה להתיישבות, והתגורר בו תקופה של שנה וחצי ([[1967]]-[[1965]]). הוא עקב אחרי הפעילות בתחומי הכלכלה, המשפחה, הדת והפוליטיקה הקהילתית. הספר עוסק בתהליכים העוברים על בני קהילה אחת שהגיעו כולם מהרי האטלס שב[[מרוקו]], שם הם היו סוחרים נודדים בין שבטי ה[[ברברים (עם)|ברברים]], סנדלרים, נפחים, נגרים, ואשר הפכו בארץ לחקלאים במושב קואופרטיבי. הספר נסב סביב המתרחש בחיי המשפחה, הקהילה, הדת, ומתאר כיצד קהילה שהייתה מפוצלת למשפחות שדירוגן נקבע על פי התעסוקה ומעמד כלכלי-חברתי, הופכת לקהילה של שווים במושב - באמצעים ובמעמד. אין זה תהליך קל, והספר מתאר את הקונפליקטים והקשיים שהיו כרוכים במעבר - למשל, כשמנהיג הקהילה שהיה עשיר במרוקו הופך בארץ לרועה צאן קשה יום. חידושו של שוקד במחקר הוא בניתוח תהליך הטרנספורמציה של קהילה מסורתית לכלכלה מודרנית ולמבנה חברתי חדש, שינוי שהתרחש במהירות יחסית. הם נחלו הצלחה, הם הפכו לחקלאים מיומנים והצליחו לבסס כפר מפותח למדי באותה תקופה.<br />
<br />
====The Predicament of Homecoming====<br />
ספרם של שוקד ושלמה דשן שראה אור ב-[[1974]], העוסק בבעיות חברה ותרבות של יוצאי [[צפון אפריקה]], מעין פרק ב' של ספר הדוקטורט. הספר דן בשאלות ספציפיות: שוקד בעולמם של עולים ממרוקו ודשן בעולים מ[[תוניס]]. הספר עוסק בבעיות של שינוי תרבותי. אחד מפרקיו עסק בשאלת ה[[עקרות]] של גברים. בהרי האטלס, גברים לא הואשמו בעקרות, ואילו בישראל הרפואה מייחסת עקרות גם לגברים. שוקד מראה כיצד מתמודדים עם דילמה קשה זו, ואיזה חידוש תרבותי מאפשר השלמה עם פגיעה זו במעמד הגברים. בנוסף, בודק שוקד, מה קורה ליחסי המשפחה המורחבת כשחבריה אינם חיים כולם במקום אחד, כשנוצר פיזור, וכיצד מתמודדים עם מציאות זו.<br />
<br />
====דור התמורה: שינוי והמשכיות בעולמם של יוצאי צפון-אפריקה====<br />
ספר זה מסכם את מחקריהם של שוקד ושלמה דשן על יוצאי צפון אפריקה. מהדורה ראשונה שלו התפרסמה ב-[[1977]] ומהדורה שנייה ומעודכנת, הכוללת פרקים נוספים יצאה ב-[[1999]]. שניהם עבדו בקהילות שונות בנגב. הספר מנסה להראות את החוויה של העלייה מצפון אפריקה בממדי חיים שונים. דשן ושוקד עמדו במיוחד על שאלת ה[[דת]]. תרומתו של שוקד לנושא היא בהיותו הראשון שכתב על תופעת המסורתיות של יוצאי צפון אפריקה ועדות המזרח בכלל. הוא קרא לזה 'דתיות של מסורת' והסביר את הגורמים החברתיים והתרבותיים המעודדים דפוס דתיות זה. כיום מובן מאליו שמסורתיות שכיחה יותר אצל עדות ה[[מזרחים|מזרח]] מאשר אצל ה[[אשכנזים]]. שוקד תיאר זאת במאמר שהתפרסם לראשונה בכתב העת מגמות ([[1984]]).<br />
<br />
====Distant Relations: Ethnicity and Politics among Arabs and North African Immigrants in Israel====<br />
גם ספר זה משותף לשוקד ושלמה דשן, וראה אור ב-[[1982]]. בספר זה מוצגת עבודתו של שוקד בקרב ערביי [[יפו]] יחד עם המחקר של דשן על יהודי צפון אפריקה. מעמידים הם זה לצד זה את ה[[ערבים]] מחד ויהודי המזרח מאידך, קבוצות המצויות בשוליים של החברה הישראלית. תובנה שהייתה חדשנית לזמנה.<br />
<br />
את מחקרו ביצע שוקד בשנים [[1972]]–[[1974]], בקהילה המהווה את שארית הפליטה של ערביי יפו שעד [[1948]] הייתה העיר הערבית הגדולה בישראל. היו בה מעל מאה אלף ערבים, ובעת המחקר נותרו בה כ-10,000 ערבים ממוצא [[מוסלמים|מוסלמי]] ו[[נוצרים|נוצרי]]. שוקד ניסה לבדוק את אופי וארגון חיי הקהילה ביפו. הנושא המרכזי בחלק מן הפרקים הוא מאבקם של צעירים מוסלמים בוועד הממונה על רכוש ה[[ואקף]] המוסלמי, שהתמנה על ידי הממשלה. התזה של שוקד הייתה שהמניע של המאבקים הוא קוד הכבוד. קוד הכבוד הזיק מצד אחד לניהול הקהילתי, אבל מצד שני הוא נתן ביטוי לתרבות הייחודית, לתחושת הזהות הלאומית, ולקשר בין אנשים.<br />
<br />
====Children of Circumstances: Israeli Immigrants in New York====<br />
ספרו זה של שוקד, ראה אור ב-[[1988]], והוא עדיין המחקר ה[[אתנוגרפיה|אתנוגרפי]] המקיף ביותר שעוסק בישראלים היורדים. שוקד בדק את היורדים בני המעמד הבינוני ברובע [[קווינס]] ב[[ניו יורק]]. הוא חי בקרבם עם משפחתו במשך שנתיים ([[1984]]-[[1982]]), וילדיו הלכו שם לבית ספר. שוקד לא מצא שם חיי קהילה ייחודיים של היורדים, ולא ניתן היה לזהות ארגונים ישראליים במרחב ניו יורק. הוא תיאר כיצד מתבטאת הישראליות אצל היורדים על אף העדר גיבוש קהילתי. דוגמה לכך נמצאת בפרק בו הוא מתאר את מפגשי השירה בציבור. היורדים מבטאים את הזהות הישראלית במיוחד באמצעות שירה בציבור. שוקד קרא לאירועים מסוג זה מפגשים מזדמנים, שאינם כרוכים במחויבות מתמשכת. הוא טען בספר, מה שאכן קרה, שרוב היורדים לא ישובו ארצה.<br />
<br />
====A Gay Synagogue In New York====<br />
ספרו של שוקד שיצא לאור לראשונה ב-[[1995]]. בארצות הברית קיימים כעשרים [[בית כנסת|בתי כנסת]] [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלים]], הממוקמים בערים הגדולות, ובניו יורק מצוי בית הכנסת ההומוסקסואלי הגדול מביניהם, המונה כאלף חברי קהילה ונוסד ב-[[1972]]. כאן למד להכיר אנשים המבטאים זהות כפולה: זהות של הומוסקסואלים ו[[לסביות]], אבל גם זהות של [[יהודים]]. מסקנות מחקרו מדגישות מאבק על זהות כפולה זו. הוא בחן כיצד הם מתמודדים עם בעיות ומצוקות, אישיות וחברתיות ומחפשים להן פתרון. בבית הכנסת יש כיום גם מיעוט משתתפים [[הטרוסקסואליות|הטרוסקסואלים]]. הם יצאו למשל למאבק לצורך השתתפותם במצעד התמיכה בישראל המתקיים מדי שנה בשדרה החמישית בניו יורק. שוקד תיאר גם את תהליך המיסוד - כיצד הופך בית הכנסת מחבורה וולונטרית למבנה ביורוקרטי הדומה לבית כנסת אמריקאי רגיל. הם מתחילים כחבורה רדיקלית מורדת והופכים את בית הכנסת למוסד ממוסד ומפותח, שונה מאוד ממה שהכיר בשנותיו הראשונות. במהלך השנים המשיך שוקד לפרסם מאמרים על בית הכנסת.<br />
<br />
שוקד גם כתב מספר מאמרים העוסקים בחיי הומוסקסואלים במסגרות אחרות, ובמיוחד בנושאי קבוצות תמיכה, ל[[ביסקסואליות|ביסקסואלים]], [[קשיש]]ים, המכורים למין. מחקרים הדנים באנשים העומדים בפני בעיות אישיות-חברתיות ומחפשים להם פתרון. בכל מאמר ניסה לחשוף את הסיבה ואת התמורה של ההצטרפות לקבוצה. אלו אינם תמיד מה שאנו מניחים מראש, מה שהאיש ברחוב מדמיין כשהוא רואה כותרת של מפגשי קבוצות.<br />
<br />
====יהודי המזרח====<br />
ספר מקורות בעריכת שוקד ודשן שיצא לאור ב-[[1983]] של המחקרים האנתרופולוגיים על העבר וההווה של [[יהדות ארצות האסלאם|יוצאי ארצות האסלאם]]. הספר כולל מבוא לנושא העדתיות ומעבודותיהם של העורכים.<br />
<br />
====החוויה הבין-תרבותית====<br />
ספר מקורות שהתפרסם ב-[[1998]] להוראת האנתרופולוגיה בעריכת שוקד ודשן. הספר כולל מבוא של העורכים אודות התפתחות האנתרופולוגיה ומציג מבחר של מחקרים מישראל ומהקלאסיקה העולמית.<br />
<br />
====מסע ישראלי====<br />
ספרו של שוקד שהתפרסם בשנת [[2002]]. זהו תיאור [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] של אנתרופולוג יליד הארץ, המשחזר את המסלול שהוביל למתודה ולשדות המחקר. הוא עוסק גם באקדמיה הישראלית, מברר את יחסו של האקדמאי הישראלי למצב הפוליטי הישראלי הייחודי, ואת המעורבות של אקדמאי בחיי היום-יום.<br />
<br />
====[[הרצל]] לא גר כאן יותר====<br />
ספרו של שוקד משנת [[2005]], המתמקד בפרידה מהמציאות הפוליטית. בספר זה הוא חושף את המגבלות במעורבותו של איש אקדמיה במציאות היומיומית. מבטא הוא את הקושי להיות ישראלי, את תחושות התקווה המתרחקת וחוסר האונים בסביבה המסרבת להתמודד עם מהלך ה[[היסטוריה]].<br />
שוקד ממשיך כיום בעיבוד חומרים המצויים בידו ממחקרים קודמים ומפתח התעניינות במצבם של יוצאי [[אתיופיה]] בישראל.<br />
<br />
==רשימת ספריו==<br />
* מינקוביץ (שוקד) משה (תשכ"ח), '''מחמולה לאגודה: ארגונים משפחתיים בתהליך ההסתגלות למושב'''. ירושלים: בית הספר לכלכלה ולמדעי החברה ע"ש קפלן, האוניברסיטה העברית.<br />
* שוקד משה ודשן שלמה (תשל"ז, מהדורה מורחבת תשנ"ט),''' דור התמורה: שינוי והמשכיות בעולמם של יוצאי צפון אפריקה'''. ירושלים: [[יד יצחק בן-צבי]].<br />
* שוקד משה, [[עמנואל מרקס|מרקס עמנואל]] ודשן שלמה (עורכים, תש"מ), '''פרקים באנתרופולוגיה חברתית'''. ירושלים ותל אביב: [[הוצאת שוקן]].<br />
* דשן שלמה, ושוקד משה (עורכים, תשמ"ד), '''יהודי המזרח: עיונים אנתרופולוגיים על העבר וההווה'''. ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן.<br />
* שוקד משה, ודשן שלמה (עורכים, תשנ"ח), '''החוויה הבין תרבותית'''. ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן.<br />
* שוקד משה (תשס"ג), '''מסע ישראלי: תל אביב, ניו יורק ומה שביניהן'''. תל אביב: ידיעות אחרונות, ספרי חמד.<br />
* שוקד משה (תשס"ה),''' הרצל לא גר כאן יותר'''. ירושלים: [[הוצאת כרמל]].<br />
<div style="direction: ltr;"><br />
* Moshe Shokeid, '''Three Jewish Journeys through an Anthropologist’s Lens: From Morocco to the Negev, Zion to the Big Apple, the Closet to the Bimah'''. Brighton MA: Academic Studies Press, 2010. אסופה של מבחר ממאמריו.<br />
</div><br />
* שוקד משה (2012), '''מסע אנתרופולוגי: תצפית מרחוק ומקרוב''', הוצאת [[רסלינג]].<br />
<div style="direction: ltr;"><br />
* Moshe Shokeid, '''Gay Voluntary Associations in New York: Public Sharing and Private Lives''', University of Pennsylvania Press, 2014<br />
</div><br />
<div style="direction: ltr;"><br />
* Moshe Shokeid, '''Can Academics Change the World: An Israeli Anthropologist’s Testimony on the Eise and the Fall of a Protest Movement on Campus''', New York, Berghahn, 2020<br />
</div><br />
* שקד משה, '''תמונות מפסיפס אתנוגרפי: מפגשים, חוויות ותובנות''', [[הוצאת כרמל]], 2022{{הערה|{{הארץ|יורם בילו|האנתרופולוגים היו אשכנזים ונחקריהם היו מזרחים|00000187-db1b-d6a1-ad87-fb1b6ae20000|3 במאי 2023}}}}<br />
<br />
==מאמרים נבחרים מתוך ספרים וכתבי עת==<br />
* וינגרוד, אלכס ומינקוביץ (שוקד) משה (תשנ"ג), "דפוסי קליטה של דור שני במושבי עולים". '''[[מגמות]]''', כרך י"ב (4) עמ' 363–372.<br />
* מינקוביץ (שוקד) משה (תשנ"ג), "קשרי שארות בתהליך ההסתגלות למושב". '''מגמות''', כרך י"ב (3), עמ'<br />
* מינקוביץ (שוקד) משה (תשכ"ז), "דיון: בעיות דמוגרפיות ואקולוגיות" מתוך '''מיזוג גלויות''' (עורכים ש.נ. אייזנשטדט וא. זלוצ'ובר), ירושלים: האוניברסיטה העברית, הוצאת מאגנס, עמ' 164–167.<br />
* שוקד משה (תשל"א), "רשתות חברתיות, תמריצים כלכליים ושינויים בחלוקת העבודה בין גברים ונשים במושב עולים".''' מגמות''', כרך י"ז (3), עמ' 241–253.<br />
* שוקד משה (תשל"ב), "סלע-כפר במשבר קליטה" מתוך '''מושבי עולים בישראל''' (עורך ע. שפירא) ירושלים: המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, עמ' 75–88.<br />
* שוקד משה (תשל"ט), "תהליכי מיסוד ארגוני במושב העולים". מתוך '''ישראל דור ההתהוות''' (עורך א. אריאן), תל אביב: זמורה, ביתן, מודן, עמ' 185–202.<br />
* שוקד משה (תש"מ), "משררה אישית לרב ממונה – שינויים במעמד המנהיגות הדתית בקרב יהודי הרי האטלאס מהתקופה הקולוניאלית ועד ההתיישבות בארץ". מתוך '''יהדות צפון צפון אפריקה במאות י"ט''', כ' (עורך מ. אביטבול) ירושלים, מכון בן-צבי, עמ' קט-קיט.<br />
* שוקד משה (תש"מ), "עבר והווה במבנה ההנהגה הדתית בקהילת יוצאי הרי האטלס". מתוך '''פרקים בתולדות החברה היהודית בימי-הביניים ובעת החדשה (מוקדשים לפרופ' [[יעקב כ"ץ (היסטוריון)|יעקב כ"ץ]],''' עורכים [[עמנואל אטקס]], [[יוסף שלמון]]) ירושלים: הוצאת מאגנס, עמ' תע'-תפא.<br />
* שוקד משה (תש"מ), "קיום יהודי בסביבה ברברית". '''[[פעמים]]''' 1 (4) עמ' 60–71 (הופיע גם, בקובץ פעמי מערב, בעריכת [[יצחק בצלאל]], מכון בן-צבי, תשמ"ג, עמ' 96–108).<br />
* שוקד משה (תשמ"א), "היבט אנתרופולוגי לבעיית האינטגרציה – אירועים בבית ספר אזורי". '''מגמות''', כרך כ"ו (1), עמ' 56–70.<br />
* שוקד משה (תשמ"ג), "להבהרת דפוסי התוקפנות בקרב יוצאי מרוקו". '''מגמות''', כרך כ"ז (4) עמ' 397–411.<br />
* שוקד משה (תשמ"ד), "מצוות מול מסורת: מגמות בדתיות עדות המזרח". '''מגמות''' כרך כ"ח (3-2), עמ' 250–264.<br />
* שוקד משה (תשמ"ו), "חיי הדת בעולמם של יוצאי המזרח". מתוך '''מחצית האומה''' (עורך ש. דשן), רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, עמ' 107–130.<br />
* שוקד משה, (תשמ"ח), "[http://www.molsa.gov.il/CommunityInfo/Magazine/Documents/8-1-1987-SHOKEID.pdf חותם העלייה על חיי המשפחה של יוצאי מרוקו בישראל]". '''[[חברה ורווחה (כתב עת)|חברה ורווחה]]''', כרך ח' (1), 1987, עמ' 3–14.<br />
* שוקד משה (תשמ"ט), "אלימות ברפרטואר העדתי" מתוך '''אלימות וסובלנות''' (עורכים צ. רוזן, צ. טאובר), פפירוס, אוניברסיטת ל-אביב, עמ' 148–153.<br />
* שוקד משה, (תשנ"א), "יורדים בניו יורק: אתניות ישראלית כהוויה של מפגשים מזדמנים" '''מגמות''', כרך ל"ג (2) עמ' 145–163.<br />
* שוקד משה, (תשנ"ג), "עם הזמר: ילדי הנסיבות – מהגרים מישראל בניו יורק". מתוך '''עלון למורה במדעי החברה''', ירושלים: משרד החינוך והתרבות, המזכירות הפדגוגית, עמ' 97–110.<br />
* שוקד משה (תשנ"ט), "קבר הצדיק וזכות-אבות בראי התקופה". '''[[סוציולוגיה ישראלית]]''' כרך א' (1) עמ' 39–53.<br />
* שוקד משה (תש"ס), "על חטא שלא כל-כך חטאנו במחקר יהודי המזרח". '''מקרוב''', 3, עמ' 79–89.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
'''מכּתביו''':<br />
{{פרופילי מדענים|}}<br />
* {{קתרסיס|אשם בסבל המרוקאים?|33|גיליון 1, תשס"ד 2004}}<br />
* [https://web.archive.org/web/20210425044625/http://www.katharsis.co.il/images/magazine/MosheShokeidThePainsofaDiscipline.pdf מצוקות בדיסציפלינה], "קתרסיס" 2, סתיו תשס"ה 2004<br />
* [https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_4.3(1).pdf קיום יהודי בסביבה ברברית], "[[פעמים]]", 4, חורף תש"ם 1980, עמ' 60–71<br />
* {{הארץ||מדוע תוחרם האקדמיה|1.1209557|30 ביוני 2010}}<br />
* [http://www.google.com/books?hl=iw&lr=&id=hazES1iT8AUC&oi=fnd&pg=PP11&dq=%22Moshe+Shokeid%22&ots=ivA-c3VG-x&sig=o1gDY7htZR7wm4SJC82vP0xRGbw#v=onepage&q=&f=false A Gay Synagogue in New York], Google Books<br />
* [http://www.google.com/books?hl=iw&lr=&id=zg5fFOlPJusC&oi=fnd&pg=PR8&dq=%22Moshe+Shokeid%22&ots=LQ067gEGuS&sig=HqP1CWL8x9Peh2qiH-px_OeXyd4#v=onepage&q=&f=false The dual heritage: immigrants from the Atlas mountains in an Israeli village], Google Books<br />
* {{הארץ|משה שוקד|השבט הישראלי נוסע למרוקו|00000199-dcd3-d253-a3bd-fedb6afa0000|13 באוקטובר 2025}}<br />
'''על כתביו:'''<br />
* {{הארץ|[[דניאל בר-טל]]|לא, הם לא יכולים לשנות את העולם|1.9700757|11 באפריל 2021}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007268005905171|משה שוקד}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:שוקד, משה}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת מנצ'סטר]]<br />
[[קטגוריה:פעילים חברתיים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: סוציולוגיה ואנתרופולוגיה]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי האגודה האנתרופולוגית הישראלית]]<br />
[[קטגוריה:סגל המרכז האקדמי רופין]]<br />
[[קטגוריה:זוכי פרס יצחק בן-צבי]]<br />
[[קטגוריה:חוקרי יהדות ארצות האסלאם]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1936]]</div>imported>AVR70