https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%99%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%91משה חיים אפרים מסדילקוב - היסטוריית גרסאות2026-09-13T21:06:43Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%99%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=109438&oldid=previmported>אישדה ב־15:12, 17 בפברואר 20252025-02-17T15:12:31Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות רבנית<br />
| שם = ה"דגל מחנה אפרים"<br />
| תמונה = קובץ:ציונו של הדגל מחנה אפרים.jpg<br />
| כיתוב = קברו של הדגל מחנה אפרים<br />
| תאריך לידה עברי = [[ה'תק"ב]]<br />
| תאריך פטירה עברי = [[י"ז באייר]] [[ה'תק"ס]]<br />
}}<br />
<br />
רבי '''משה חיים אפרים ("בעל הדגל") מ[[סדילקוב]]''' ([[ה'תק"ב]], [[1742]] לערך - [[י"ז באייר]] [[ה'תק"ס]], [[12 במאי]] [[1800]]) היה נכדו של [[הבעל שם טוב]] (בעש"ט), מממשיכי דרכו ומסופריה הראשונים של [[החסידות]].[[קובץ:sedilkov.jpg|ממוזער|בית הכנסת של סדילקאב]]<br />
<br />
== תולדות חייו ==<br />
בנם של רבי [[יחיאל (מיכל) אשכנזי]] ו[[אדל בת הבעל שם טוב|אדל]], בתו של הבעש"ט.<br />
<br />
רבי אפרים נולד ב[[מז'יבוז']] עיר מגורי סבו. שנת לידתו אינה ידועה וחלוקות הדעות על גילו בעת פטירת סבו [[הבעל שם טוב]] (בחג השבועות שנת [[תק"כ]] [[1760]]). על פי "ספר החסידות" של [[אברהם כהנא]] נולד בשנת [[תק"ב]] (דהיינו [[1742]]) ואילו בספר "החסידות והחסידים" של [[שמואל אבא הורודצקי]] נולד בשנת [[תק"ח]] (דהיינו [[1748]]). חשיבות הוויכוח נוגעת לטיב זכרונותיו מדרשותיו של סבו בילדותו ובנעוריו. יהא גילו אשר יהא, סבו הבעל שם טוב מכנה אותו: "עילוי גדול בתכלית הלימוד", זאת באיגרת לגיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] משנת [[תקי"ג]] לערך, כלומר כשהיה בן חמש או בן אחת-עשרה.<br />
<br />
לאחר פטירת סבו, למד אצל תלמידו רבי דב בער [[המגיד ממעזריטש]] ובעיקר אצל רבה של פולנאה מחבר הספר [[תולדות יעקב יוסף]] המהווה למעשה את המקור הראשון והמרכזי לתורת הבעש"ט, אולם למרות זאת נחשב רבי אפרים כבן הדור השני לחסידות, כיוון שהוא עצמו קיבל ישירות מתורת סבו ואף מצטט אמירות ישירות שלו בספרו.<br />
<br />
"בעל הדגל" כיהן כרב ומגיד מישרים בעיירה [[סודילקוב]], הסמוכה לעיר [[שפטיבקה]] ולא רחוקה ממז'יבוז' עיירת הולדתו. בשנת [[תקמ"ח]] לערך, שב רבי משה חיים אפרים לעיירת הולדתו מז'יבוז' בה כיהן אחיו רבי ברוך ממז'יבוז' כ[[אדמו"ר]]. משום כך, פנה הוא להתפלל בבית מדרשו של סבו הבעש"ט ואף הוא כיהן בעיר כאדמו"ר. ידוע שקשר הידידות בין האחים היה הדוק מאוד, אף על פי ששניהם כיהנו בכתר האדמו"רות בעיר אחת.<br />
<br />
רבי אפרים לא התבלט רבות בחייו כמנהיג עדה גדולה, כרבו בעל [[תולדות יעקב יוסף]] כחו היה גדול בכתיבה יותר מבהנהגת עדה, אף על פי שנודע כדרשן. אחיו לעומתו, הנהיג עדה גדולה ואף הרבה בנסיעות לערי אוקראינה השונות בהן התגוררו חסידיו, ורבים מאדמו"רי הדור הבא של החסידות נמנו עם תלמידיו.<br />
<br />
בי"ז באייר, ערב [[ל"ג בעומר]] שנת [[תק"ס]] ([[1800]]) נפטר רבי אפרים ונקבר באוהל סבו במז'יבוז'.<br />
<br />
לאחר פטירתו, לא ירשו בניו את תפקידו באדמור"ות. את תפקידו כמגיד מישרים ואדמו"ר בסדילקוב, המשיך חתנו רבי דוד הלוי איש הורוביץ עוד בחייו.<br />
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1742|מספר שנים=58}}<br />
<br />
=== צאצאיו ===<br />
*רבי יעקב יחיאל מקוריץ. הוציא את ספרו של אביו.<br />
**חתנו רבי לייבוש מ[[חסידות פרוסקורוב]].<br />
*רבי יצחק מקאליס.<br />
**חתנו רבי יעקב יוסף בנו של רבי [[חיים טירר]] ה"באר מים חיים".<br />
**חתנו רבי יוסף משיפיטובקה נכד רבי [[פנחס מקוריץ]] ורבי [[יעקב שמשון משיפיטובקה]].<br />
*רבי יוסף יחיאל ממז'יבוז'. חתן רבי חנינא ליפא מחמלניק. היה נחשב אצל רבי [[ישראל מרוז'ין]].<br />
*אטל אשת רבי דוד הלוי איש הורביץ מסדילקוב.<br />
**חתנו וממלא מקומו רבי אריה לייב גוטמן בן רבי אברהם מקוריסטשוב (חתן רבי [[מנחם נחום טברסקי (הראשון)|מנחם נחום מצ'רנוביל]]).<br />
***רבי ישראל, האדמו"ר מסדילקוב ב[[יאסי]].<br />
כיום מכהנים שניים מצאצאיו כאדמו"רי סדילקוב. הקשיש שבהם רבי אריה לייב גלאנץ ב[[מונסי]] שב[[ניו יורק]]. והרב אריה וואהל מסדילקוב ב[[בית שמש]].<br />
<br />
=="דגל מחנה אפרים" ==<br />
עשר שנים לאחר פטירתו בשנת [[ה'תק"ע]] ([[1810]]) הדפיס בנו רבי יעקב יחיאל מקוריץ את כתביו שהשאיר אחריו בהעניקו לספר את השם "דגל מחנה אפרים". ספר זה גדוש בפרשנות [[קבלה|קבלית]] ו[[חסידות|חסידית]] ובו מובאות חלק מדרשותיו שנאמרו בשנים בהן כיהן כרבה של סדילקוב. אחת הנקודות הבולטות בספר היא; ציטוטים רבים של דברי תורה ששמע מסבו והופכים אותו בעצם לאחד המקורות הראשוניים והמהימנים של תורת הבעש"ט.<br />
<br />
בסוף הספר מופיע נספח - אף הוא מכתב ידו - בו דברים נוספים ששמע מסבו, אך ללא פרשנות אישית משלו וכן תיעוד של חלק מחלומותיו.<br />
<br />
הספר הוא אחד מספרי החסידות שזכה לתפוצה גדולה ויצא לאור במהדורות רבות. הוא מהווה עד היום "ספר יסוד" בתורת החסידות של [[הבעל שם טוב]].<br />
<br />
בשנת תשע"ג יצא לאור מחדש במהדורת "[[פאר מקדושים]]" - [[מהדורה מוערת]] מפוסקת ומנוקדת.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* {{היברובוקס||דגל מחנה אפרים|23525|ברדיטשוב תקס"ט, 1809}}<br />
* {{הספרייה הדיגיטלית||דגל מחנה אפרים|001129557|}}<br />
* {{ספריא||דגל מחנה אפרים|Degel_Machaneh_Ephraim}}<br />
* {{דעת|[[אברהם כהנא]]|daat/history/hasidut/kahana8-2.htm|ר' משה חיים אפרים ב"ר יחיאל בעל "דגל מחנה אפרים", בתוך "ספר החסידות" (ורשה תרפ"ב)}}<br />
* [https://web.archive.org/web/20110521173356/http://www.zadikim.org/index.asp?catID=17098&siteLang=3 רבי משה חיים אפרים מסאדילקוב] באתר [http://www.zadikim.org אהלי צדיקים]<br />
* {{חכמי ישראל|188|רבי משה חיים אפרים מסדילקוב (בעל „דגל מחנה אפרים”)}}<br />
* {{אתר החכם היומי}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007312981005171|משה חיים אפרים בן יחיאל מיכל (1748-1800), מסדילקוב}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי חסידות]]<br />
[[קטגוריה:ילידי 1748]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-1800]]</div>imported>אישדה