https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%94משה דוברושקה - היסטוריית גרסאות2026-09-14T10:36:15Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%94&diff=923565&oldid=previmported>TheStriker: הסרת קטגוריה:יהודים מומרים; הוספת קטגוריה:יהודים שהתנצרו באמצעות HotCat2026-03-13T08:43:42Z<p>הסרת <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:יהודים מומרים">קטגוריה:יהודים מומרים</a>; הוספת <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95" title="קטגוריה:יהודים שהתנצרו">קטגוריה:יהודים שהתנצרו</a> באמצעות <a href="/index.php/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:Gadget-HotCat" title="עזרה:Gadget-HotCat">HotCat</a></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{סופר}}<br />
'''משה דוברושקה''' (Moses Dobruška; [[ברנו]] [[12 ביולי]] [[1753]] – [[פריז]] [[5 באפריל]] [[1794]]) היה אדם רב זהויות<br />
שהחל את דרכו כ[[משכילים מוקדמים|משכיל]] ו[[יעקב פרנק|פרנקיסט]] [[יהודי]], המשיך כ[[אציל]] ו[[משורר]] [[נוצרי]] בשם '''פרנץ תומאס אדלר פון שונפלד''' (Franz Thomas Edler von Schönfeld) ו[[הוצאה להורג|הוצא להורג]] כ[[מהפכן]] [[צרפתי]] בשם '''זיגמונד גוטלוב יוניוס פריי''' (Sigmund Gottlob Junius Brutus Frey).<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
===כמשכיל יהודי – משה דוברושקה===<br />
נולד לזלמן ושינדל דוברושקה, משפחה יהודית מברנו שב[[מרקיזות מוראביה]]. האב זלמן היה סוחר עשיר שירש מאביו יעקב משה יליד [[דוברושקה]] {{אנ|Dobruška}} [[מונופול]] על מכירת [[טבק (חומר גלם)|טבק]] במדינה. האם שינדל הייתה בת דודתו של יעקב פרנק מיסד הפרנקיזם, ו[[שבתאות|שבתאית]] ידועה, שאף ארחה בביתה למשך תקופה מסוימת את פרנק ואת [[בנימין וולף אייבשיץ]]. מלבד משה היו לזוג אחד עשר ילדים נוספים. משה שהיה מוכשר מאחיו, נועד על ידי אביו להיות [[רב]], אך הוא עצמו העדיף להחליף את לימודי ה[[תלמוד]] בלימודי שפות וכתיבת [[שירה]]. בנוסף ל[[עברית]] ול[[יידיש]] למד משה גם [[גרמנית]], [[צרפתית]], [[אנגלית]] ו[[איטלקית]]. ב-1773 נישא משה לעלקא, אחיינית אשתו של [[יהודי החצר]] [[חיים פון פופר]] ש[[אימוץ|אומצה]] על ידו כבת, והזוג עבר להתגורר ב[[פראג]]. ב-1774 מת זלמן דוברושקה, ואשתו המשיכה לנהל את עסקיו ואף ניהלה [[סלון ספרותי]] שבו נטלו חלק גם נוצרים. היא כונתה על ידי הלוחם בשבתאים רבי [[יעקב עמדין]] בשם "הזונה דאברישקי" ו"המופקרת מברין".{{הערה|{{אוצר החכמה|עמדין יעקב ישראל בן צבי|התאבקות|100594|||עמוד דיגיטלי=19}}}}<br />
<br />
כשנה לאחר נישואיו פרסם משה [[מחזה]] פרי עטו בגרמנית, ובאותה השנה הוציא לאור את חיבורו הראשון בעברית "ספר השעשוע", פירוש על ספר "בחינת עולם" של [[ידעיה הפניני]]. בהקדמת החיבור העביר ביקורת על הזנחת הלימודים הכלליים והפילוסופיה בקרב היהודים ועל כך שלדבריו הם מתגאים בבורותם. דוברושקה כתב ששלח את הספר ל[[יחזקאל לנדא]] רבה של פראג באמצעות בנו [[שמואל לנדא]], והרב שיבח את החיבור ואמר עליו "דברי פי חכם חן ושפתיים יישק כי טוב מאוד הוא". בחיבור הזכיר לשבח את [[משה מנדלסון]], את ספרו פיידון (1767) ואת פירושו ל[[ספר קהלת|קהלת]] (1770).{{הערה|{{הספרייה הדיגיטלית|דאברושקי משה בן זלמן|ספר השעשוע|990013296580205171|פראג ה'תקל"ה}}}} הספר נועד לשמש כדוגמה לסדרת ספרים שתכנן להוציא, ולעודד החתמת [[פרענומעראנטן]], אך התוכנית לא יצאה אל הפועל.<br />
<br />
===כמשורר נוצרי – פרנץ תומאס שונפלד===<br />
פחות משנה לאחר הוצאת הספר, בהשפעת קרוב משפחתו יעקב פרנק שהגיע לעיר [[ברנו]] בשנת 1773 וניהל בה קהילה לאחר שחרורו מהמאסר ב[[צ'נסטוחובה]], החליטו משה ומשפחתו להמיר את דתם. ב[[כ"ד בכסלו]] [[ה'תקל"ו]] ([[17 בדצמבר]] 1775) הוטבל משה ל[[נצרות קתולית]] ב[[קתדרלת ויטוס הקדוש]] שבפראג יחד עם עלקא אשתו ובתם מרים. הוא אימץ את השם פרנץ תומאס, אשתו נקראה וילהלמינה ובתם – מריאנה. הם בחרו את שם המשפחה שונפלד בעקבות אחיו הגדול של משה, קרל, שאימץ שם זה עם התנצרותו מספר שנים קודם. בעקבות ההתנצרות הדיר חמיו של משה, חיים פופר את בתו וחתנו מ[[עזבון|עזבונו]], אך לבסוף התפשר להעניק להם באופן חד פעמי 3,000 גולדן. גם שאר אחיו של משה הלכו בעקבותיו ומלבד שתי אחיות כולם התנצרו בשנים שלאחר מכן.<br />
<br />
בסקירה ביוגרפית שפרסם איגנץ דה לוקה {{גר|Ignaz de Luca}} בשנת 1778, נאמר שהצעיר היהודי נמשך מנערותו לשירה הגרמנית והתעניין ביצירותיו של המשורר השווייצרי [[סלומון גסנר]] {{אנ|Salomon Gessner}}. הוא שכנע את אביו שהסכים לו לבסוף ללמוד שפות ולימודים כלליים ואף העניק לו 1,500 [[פורינט אוסטרו-הונגרי|פורינטים]] לצורך קניית ספרים. וכבר ב-1773 פרסם הנער מספר שירים בגרמנית.{{הערה|Ignaz de Luca, ''[https://books.google.co.il/books?id=Sf1LAAAAcAAJ&newbks=1&newbks_redir=0&dq=Das%20gelehrte%20Österreich.%201%2C2&hl=iw&pg=PA105#v=onepage&q&f=false Das gelehrte Österreich: ein Versuch]'' כרך 1 מהדורה 2 עמודים 105–107}} לדברי [[גרשם שלום]] סקירה זו מבוססת על דברי דוברושקה עצמו והיא "מלאה דברים דמיוניים ובדויים".<br />
<br />
ביולי 1778 הועלה תומאס עם כמה מאחיו ל[[אצולה]] ונקרא מאז "פרנץ תומאס פון שונפלד". הוא שימש כעוזרו של [[מייקל דניס]] {{אנ|Michael Denis}} בניהול [[הספרייה הלאומית של אוסטריה]] ושימש גם כ[[צנזור]]. הוא התקרב ל[[יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] שאף הטיל עליו שליחויות, ובעת מותה של אמו הקיסרית [[מריה תרזה]] ב-1780 הדפיס קינה על מותה ודברי ברכה לבנה יוזף הקיסר החדש.<br />
<br />
ב-[[1783]] הקים יחד עם היהודי המשכיל [[אפרים יוסף הירשפלד]] {{גר|Ephraim Joseph Hirschfeld}} והברון הנוצרי הנס אקר {{גר|Hans Heinrich von Ecker und Eckhoffen}} את [[האחים האסייתים]] {{גר|Asiatische Brüder}} – [[לשכת בונים חופשיים]] שהייתה מהראשונות לקבל לשורותיה יהודים, ואליה הצטרפו בין השאר יהודי החצר מברלין [[דניאל איציג]], הרב [[ברוך משקלוב]] והדוכס [[פרדיננד מבראונשווייג]] {{אנ|Duke Ferdinand of Brunswick-Wolfenbüttel}}. על אף התנצרותו לא זנח את עברו השבתאי ובאידאולוגית הקבוצה שילב מוטיבים קבליים מתורת השבתאות. יוסף פרנץ מוליטור {{אנ|Joseph Franz Molitor}} שכתב סקירה על הקבוצה, זיהה את שונפלד כנכדו של הרב [[יהונתן אייבשיץ]]. לדברי [[גרשם שלום]] מדובר בטעות שמקורה בעובדה שאייבשיץ אכן היה "סבו הרוחני" ובין השאר קיבל שונפלד את תורותיו השבתאיות מהספר "ואבוא היום אל העין" של אייבשיץ שחלקו אף פורסם בגרמנית על ידי שונפלד.{{הערה|גרשם שלום במאמרו המצוין [[#לקריאה נוספת|להלן]]}}<br />
<br />
בשנים שלאחר מכן עודד שונפלד את [[יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|הקיסר יוזף השני]] לפעול נגד [[האימפריה העות'מאנית]], דבר שאכן קרה ב[[המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1788–1791)|מלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית]] שהחלה ב-[[1788]]. במלחמה זו שימש שונפלד כ[[ספק (עיסוק)|ספק]] מרכזי ל[[צבא]] [[האימפריה הרומית הקדושה]] והתעשר מאוד. באותה שנה הוא פרסם ספר שירים בשם ''Davids Kriegsgesaenge'' (שירי המלחמה של [[דוד המלך]]) והקדיש אותו לצבאו של יוזף השני. בהקדמת הספר הודיע על תוכניתו לפרסם פירוש ל[[ספר תהילים]] ושיבח את [[נתיבות השלום#התרגום והביאור לנ"ך|תרגום התהילים של משה מנדלסון]] ושל [[יוהאן גוטפריד הרדר]].<br />
<br />
באוקטובר 1784, עזב שונפלד את "האחים האסייתים". ייתכן שהסיבה לכך הייתה יחסו השלילי של הקיסר יוזף לקבוצות השוליים של [[הבונים החופשיים]] שקיומן באוסטריה נאסר לבסוף לפי פקודתו בסוף 1785. בשנים שלאחר מכן עבר מרכז הקבוצה לחלופין בין [[המבורג]], [[בראונשווייג]] ו[[שלזוויג (מחוז)|שלזוויג]] ובראשה עמד לבסוף [[קרל, נסיך הסן-קאסל]].<br />
<br />
עם מותו של יוזף השני ב-[[1790]] והתמנות אחיו [[לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|לאופולד השני]] תחתיו, פרסם שונפלד [[אודה]] על הקיסר המנוח וחוברת שירה בגרמנית ובאיטלקית לכבוד מחליפו. ב-27 באוגוסט [[1791]] ליווה שונפלד את הקיסר לאופולד ל[[טירת פילניץ]] {{אנ|Pillnitz Castle}} שם חתם עם [[פרידריך וילהלם השני, מלך פרוסיה]] על [[הצהרת פילניץ|הצהרתם על תמיכה בלואי ה-16]] נגד ההפיכה בצרפת.<br />
<br />
כשלושה חודשים לאחר מכן מת יעקב פרנק ב[[אופנבך על המיין|אופנבך]] ושונפלד שהגיע לעיר הוזכר כאחד היורשים הפוטנציאלים להנהגת ה[[פרנקיסטים]]. לבסוף, מלבד כמה משפחות שראו בשונפלד יורשו ואף [[גלגול נשמות|גלגולו]] של פרנק, הכירו רוב הפרנקיסטים ב[[אווה פרנק]] כמנהיגת התנועה.<br />
<br />
===כמהפכן צרפתי – זיגמונד גוטלוב יוניוס פריי===<br />
[[קובץ:Philosophie sociale.jpg||ממוזער|שער הספר Philosophie sociale פריז 1793]]<br />
[[קובץ:LeopoldineFrey.jpg|ממוזער|מדליון שן עם דמותה של ליאופולדינה פריי מתוך ספרו של [[לואי דה בונלד]] {{אנ|Louis de Bonald}}]]<br />
[[קובץ:FrancoisChabot.jpg|ממוזער|פרנסואה שאבו]]<br />
[[קובץ:Procès de Danton, Desmoulins, Chabot.jpg|ממוזער|ז'ורז' דנטון ושאר הנשפטים עומדים בפני בית הדין המהפכני. יצירה משנת 1834]]<br />
באמצע מרץ 1792 נסע שונפלד עם אחיו עמנואל ובנו יוסף ל[[צרפת]]. בתחילה ל[[שטרסבורג]] ולאחר מכן ל[[פריז]]. עם הגעתו למדינה שינה את שמו לזיגמונד גוטלוב פריי ולאחר מכן הוסיף לעצמו גם את השם יוניוס על שמו של המצביא הרומי [[דקימוס יוניוס ברוטוס אלבינוס|יוניוס ברוטוס]]. כבר עם הגעתו לצרפת עלו שאלות על נסיבות עזיבתו את [[אוסטריה]] והפניית עורף לידידו הקיסר. שונפלד-פריי עצמו טען כי התפתח משבר ביחסיו עם הקיסר{{הערה|לאופולד, שמת בינתיים, או בנו [[פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרנץ]] שעלה לשלטון ב-1 במרץ 1792}} שבעקבותיו נמלט מהממלכה לחיי חירות בצרפת המשוחררת, ואילו מתנגדיו העלו את החשד שנשלח על ידי הקיסר לשליחות ריגול נגד תומכי [[המהפכה הצרפתית|ההפיכה בצרפת]].<br />
<br />
בשטרסבורג, הצטרף פריי ל[[המועדון היעקוביני|יעקובינים]], והפגין תמיכה קיצונית בערכי [[המהפכה הצרפתית|המהפכה]] ו[[חירות האדם|החירות]]. בכתביו מאותה תקופה אף תקף במילים בוטות את ידידו לשעבר [[יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|הקיסר יוזף]] על מלחמתו ב[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]] והקרבת חיי אלפים בעקבות "יצר הכיבוש" שלו. הוא פרסם מאמרים פובליציסטים בעיתון היעקוביני ''Journal de la Montagne'', ופיזר כסף רב עבור ערכי המהפכה.<br />
<br />
ביוני עזב פריי את שטרסבורג שהייתה לטעמו עדיין רחוקה מחירות ועבר לפריז. בפריז השתתף ב[[הפיכת 10 באוגוסט 1792|הסתערות על ארמון המלוכה]] ואף קיבל על כך ציון לשבח. זמן קצר לאחר מכן הגישו הוא ואחיו בקשה ל[[אזרחות]] צרפתית אך זו לא התקבלה. הוא הפגין [[פטריוטיות]] רבה, הקפיד על לבישת בגדי היעקובינים ולא יצא מביתו בלי לחבוש את הכובע האדום ולעטות את המעיל המזוהה איתם. ביתו ברחוב אנז'ו {{צר|Rue d'Anjou}} היה מקום מפגש לחברי [[הוועידה הלאומית]]. בנוסף פיזר כסף רב ל[[צדקה]], אימץ תינוק [[יתמות|יתום]], וביוני 1793 אף הפיץ על חשבונו ספר [[פילוסופיה|פילוסופי]] ברוח המהפכה שכתב לכבוד העם הצרפתי.<br />
<br />
בפריז הצטרפה אליו ולאחיו גם אחותו בת ה-22 אסתר ש[[המרת דת|התנצרה]] כשנה קודם לכן והפכה לליאופולדינה פון שונפלד ולאחר מכן לליאופולדינה פריי. האחים הציגו את האחות כ[[קטין|קטינה]] בת 16 וטענו ל[[אפוטרופסות]] עליה. בינואר [[1793]] אירחו האחים בביתם את הפוליטיקאי הצרפתי [[פרנסואה שאבו]] {{אנ|François Chabot}} חבר [[הוועידה הלאומית]]. יוניוס הראה לשאבו את הספר הפילוסופי שהחל לכתוב, ושאבו התלהב וראה בפריי את "אחד מגדולי הפילוסופים של אירופה". האחים הציעו לשאבו לשאת את אחותם והבטיחו לו [[נדוניה]] של 200,000 [[לירה צרפתית|לירות]] {{אנ|French livre}}, וב-[[5 באוקטובר]] אכן נחגגו נישואי פרנסואה לליאופולדינה.<br />
<br />
באפריל [[1794]] נעצר ה[[גיס (משפחה)|גיס]] שאבו בחשד למעורבות בפרשת הפירוק {{צר|Liquidation de la Compagnie des Indes orientales}} של [[חברת הודו המזרחית הצרפתית]], ומספר ימים לאחר מכן נעצרו גם האחים פריי ו[[מזכיר]]ם עורך הדין ה[[דנמרק|דני]] יוהאן פרידריך דידריכסן {{דנ|Johann Friedrich Diedrichsen}}. בנוסף לחשדות בשחיתות עלה נגד יוניוס החשד שבא לצרפת כ[[מרגל]] אנטי מהפכני, ולצורכי הטעיה פיזר לטובת המהפכה כספים שקיבל מחצר המלוכה [[בית הבסבורג|ההבסבורגית]]. יוניוס עצמו טען שהכסף הוא כספו האישי שנשלח לו מ[[וינה|ווינה]] על ידי אשתו. טענות הריגול לא הוכחו, אך הספיקו החשדות האחרים נגדו ונגד מקורביו כדי לשפוט אותם בחומרה.<br />
<br />
בין 2 ל-5 באפריל הם נשפטו {{צר|Procès de Georges Danton et des dantonistes}} ביחד עם [[ז'ורז' דנטון]] ב[[בית דין מהפכני]] ונידונו ל[[עונש מוות]]. ב-16 ב[[ז'רמינל]] שנה 2 לפי [[הלוח המהפכני הצרפתי]] (5 באפריל [[1794]]), בוצע גזר הדין, וראשם של הארבעה ועשרה מעורבים נוספים [[עריפת ראש|נערף]] ב[[גיליוטינה]].<br />
<br />
==בספרות==<br />
דמותו של משה דוברושקה מופיעה בספר "[[ספרי יעקב]]" של הסופרת הפולנייה כלת [[פרס נובל]] [[אולגה טוקרצ'וק]], שיצא לאור ב-[[2014]] ותורגם לשפות רבות ואף ל[[עברית]]. דמותו מופיעה גם ב[[רומן היסטורי|רומן ההיסטורי]] ''L'Inconnu de la Bastille'' של הסופרת הצרפתייה [[אנני ג'יי]] {{אנ|Annie Jay}} מ-[[2008]].<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
* ''Telimon und Thryse: ein Schäferspiel in einem Aufzuge'' פראג, 1774 ([https://books.google.co.il/books?id=oX6ggXqKhQQC&newbks=1&newbks_redir=0&dq=telimon%20und%20thryse&hl=iw&pg=PA1#v=onepage&q&f=false עותק דיגיטלי])<br />
* ''Die zwo Amaryllen ein Schäferspiel in einem Aufzuge'' פראג 1774 ([https://books.google.co.il/books?id=ZdVdAAAAcAAJ&newbks=1&newbks_redir=0&dq=die%20zwo%20amarllen&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false עותק דיגיטלי])<br />
* '''ספר השעשוע''' פירוש על ספר "בחינת עולם" של ידעיה הפניני, פראג ה'תקל"ה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013296580205171/NLI? עותק דיגיטלי])<br />
* ''Auf den Tod M. Theresien'' [[קינה]] על מותה של [[מריה תרזה]] וינה, 1780 ([https://books.google.co.il/books?id=FCNlAAAAcAAJ&newbks=1&newbks_redir=0&dq=Franz%20Thomas%20Schönfeld&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false עותק דיגיטלי])<br />
* ''Davids Kriegsgesaenge'' וינה ולייפציג 1788 ([https://books.google.co.il/books?id=I95kAAAAcAAJ&newbks=1&newbks_redir=0&dq=Franz%20Thomas%20Schönfeld&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false עותק דיגיטלי])<br />
* ''Philosophie sociale'' פריז 1793 ([https://books.google.co.il/books?id=S-mE-OqlNisC&pg=PP7&source=gb_mobile_entity&hl=iw&newbks=1&newbks_redir=0&gboemv=1&ovdme=1&gl=IL&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false עותק דיגיטלי])<br />
* ''Les aventures politiques du père Nicaise, ou, L'antifédéraliste'' פריז 1793 {{גוגל ספרים|krJ_NGKVfAwC|דף הספר}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* סילבנה גראקו, '' Il sociologo eretico: Moses Dobruska e la sua Philosophie'' [[פירנצה]] [[2021]] {{איטלקית}} {{מסת"ב|9783110758825}}<br />
* [[יעקב וינשל]], "יוניוס ברוטוס פריי: שבתאי על גרדום המהפכה" בתוך '''[[האומה]]''', חוברות 1–2 ([[ה'תשכ"ב]]), עמודים 97–121, 241-294<br />
* {{JSTOR|[[גרשם שלום]]|קריירה של פראנקיסט: משה דוברושקה וגלגוליו|23553227|[[ציון (כתב עת)|ציון]]|לה ([[ה'תש"ל]]) עמודים 127–181}}<br />
* צבי וולמוט, "הפרנקיסט היעקביני שהועלה לגרדום יחד עם דנטון" [[הארץ]] 30.07.1971<br />
* ק. ורצבך {{אנ|Constant von Wurzbach}}, הערך '''[https://de.m.wikisource.org/wiki/BLKÖ:Schönfeld,_Franz_Thomas Schönfeld, Franz Thomas]''' בתוך ''Biographisches Lexikon des Kaiserthums Oesterreich'' כרך 31 (1876) עמודים 151–152 ([http://www.literature.at/viewer.alo?objid=12540&viewmode=fullscreen&rotate=&scale=3.33&page=171 עותק דיגיטלי])<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית}}<br />
* {{אנצ יהודית|קישור=5247}}<br />
* {{אנצ ייווא|Dobruschka-Schonfeld_Family|משפחת דוברושקה - שונפלד}}<br />
{{פרופילי אנציקלופדיות|האנציקלופדיה היהודית=לא}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:דוברושקה, משה}}<br />
[[קטגוריה:יעקובינים]]<br />
[[קטגוריה:פרנקיזם]]<br />
[[קטגוריה:יהודים שהתנצרו]]<br />
[[קטגוריה:אצולה יהודית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהוצאו להורג בימי המהפכה הצרפתית]]<br />
[[קטגוריה:יהודים חברי הבונים החופשיים]]<br />
[[קטגוריה:משכילים מוקדמים]]<br />
[[קטגוריה:צנזורים]]<br />
[[קטגוריה:חברי האילומינטי]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהוצאו להורג בעריפת ראש]]<br />
[[קטגוריה:יהודים שהוצאו להורג]]<br />
[[קטגוריה:ילידי 1753]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-1794]]</div>imported>TheStriker