https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A8%D7%A1%D7%9C_%D7%A0%D7%93%D7%92%27%D7%90%D7%A8%D7%99 2026-09-14T05:46:36Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%A1%D7%9C_%D7%A0%D7%93%D7%92%27%D7%90%D7%A8%D7%99&diff=805840&oldid=prev 2026-03-13T15:37:39Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות}}<br /> &#039;&#039;&#039;מרסל נג&#039;ארי&#039;&#039;&#039; (או &#039;&#039;&#039;נדג&#039;ארי, נדז&#039;אר, נדזארי&#039;&#039;&#039;; ב[[יוונית]]: &#039;&#039;&#039;Εμμανουήλ Μαρσέλ Νατζαρή Νατζαρής&#039;&#039;&#039;;{{כ}} [[1 בינואר]] [[1917]] – [[31 ביולי]] [[1971]]) היה אמריקאי ממוצא [[יהדות יוון|יהודי]]-[[יוונים|יווני]], ניצול מ[[אושוויץ|מחנה הריכוז אושוויץ]].&lt;ref&gt;Picture of Marcel Nadjari : https://images.findagrave.com/photos/2017/288/184342999_1508208403.jpg.&lt;/ref&gt; נדג&#039;ארי היה חבר ב[[זונדרקומנדו]] בבירקנאו ממאי 1944 עד [[נובמבר]] 1944. הוא אחד משלושת חברי ה[[זונדרקומנדו]], שכתבו את זיכרונותיהם&lt;ref name=&quot;Chronicle&quot;&gt;Marcel Nadjari, &#039;&#039;Χρονικό 1941–1945 [Chronicle]&#039;&#039;, Ιδρυμα Ετσ – Αχα&#039;ι&#039;μ, Thessaloniki, 1991&lt;/ref&gt; לאחר המלחמה,&lt;ref&gt;See [[Gideon Greif]], &#039;&#039;We wept without tears&#039;&#039;, Yale University Press, 2005, p. 80 : &#039;&#039;Only four former members of this unit published memoirs : Marcel Nadjari, Leon Cohen, Filip Müller, and Miklos Nyiszli.&#039;&#039; We can consider that the last writer mentioned by Dr. Greif, Dr. [[Miklos Nyiszli]], may not be really part of the &#039;&#039;Sonderkommando&#039;&#039;, as he was performing autopsies for Dr. [[Josef Mengele]], even if he was living with the members of the &#039;&#039;Sonderkommando&#039;&#039;. The other books about &#039;&#039;Sonderkommando&#039;&#039; members, such as [[Shlomo Venezia]] or [[Daniel Behnnamias]], are testimonies or interviews, and not strictly speaking memoirs.&lt;/ref&gt; יחד עם [[פיליפ מולר]]&lt;ref&gt;Filip Müller, &#039;&#039;Eyewitness Auschwitz: Three Years in the Gas Chambers&#039;&#039;, Stein and Day, 1979.&lt;/ref&gt; ו[[ליאון כהן (זונדרקומנדו)|ליאון כהן]].&lt;ref&gt;Leon Cohen, &#039;&#039;From Greece to Birkenau : the crematoria workers&#039;uprising&#039;&#039;, translated from the French by Jose-Maurice Gormezano, Salonika Jewry Research Center, 1996.&lt;/ref&gt; הוא השתתף בהכנת מרד הזונדרקומנדו. הוא חיבר את אחד מ-19 כתבי היד של חברי זונדרקומנדו, שנמצאו ליד הריסות המשרפות בבירקנאו.<br /> <br /> == ביוגרפיה ==<br /> [[קובץ:Four4ruine.jpg|ממוזער|חורבות קרמטוריום IV]]<br /> נדג&#039;ארי נולד ב[[סלוניקי]] בשנת 1917. הוא למד בבית הספר התיכון הצרפתי אלשיך. תחומי העניין האקדמיים שלו כללו רישום וציור. כשהתבגר, הוא עבד בחנות של אביו, מכירת מזון לבעלי חיים. הוא הצטרף לצבא בשנת 1937 ונלחם נגד האיטלקים ב[[הפלישה האיטלקית לאלבניה|פלישה האיטלקית לאלבניה]] ב-1940. ב-1942 נשלח ל[[עבודת כפייה תחת שלטון גרמניה הנאצית|מחנה עבודה]] גרמני עם עוד 1,500 [[יהודים]]. בשנת 1943 גורשו הוריו ואחותו מסלוניקי ולאחר מכן נרצחו באושוויץ. מאוחר יותר הוא נמלט מהמחנה ועבר ל[[אתונה]], שם עבד זמנית אצל יצרן סבון. באוקטובר 1943 עזב את אתונה ונפצע בקרב כשנלחם בהתנגדות הקומוניסטית. הוא הוקע על ידי אישה צרפתייה כציוני ומבריח יהודים לפלשתינה.<br /> <br /> ב-30 בדצמבר 1943 הוא נעצר ושהה חודש בכלא אברוף באתונה. הוא עונה על ידי הגרמנים עד שהתוודה על זהותו היהודית. לאחר מכן נשלח ל[[חיידרי (מחנה ריכוז)|מחנה הריכוז חיידרי]] למשך חודשיים.&lt;ref&gt;See Gideon Greif, &#039;&#039;We wept without tears&#039;&#039;, Yale University Press, 2005, note on p. 363.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> === באושוויץ ===<br /> הוא גורש מאתונה ב-2 באפריל 1944 והגיע ל[[אושוויץ]] ב-11 באפריל יחד עם עוד מגורשים. 1,872 מהמגורשים נשלחו מיד למותם ב[[תא גזים|תאי הגזים]]. נדג&#039;ארי היה אחד מ-320 הגברים היוונים, שנבחרו לעבודה והוא קיבל את המספר 182669. הוא ושאר הגברים היוונים גרו בבלוק 12 מ-13 באפריל עד 11 במאי.<br /> <br /> הוא נבחר, יחד עם 100 יהודים-יוונים, להיות חלק מה[[זונדרקומנדו]].&lt;ref&gt;See &#039;&#039;Auschwitz&#039;&#039; by Tal Bruttmann : as early as 16 May 1944, four convoys, each carrying 3,000 Jews from Hungary in 45 wagons, had to leave Hungary daily for Auschwitz. After being removed from Auschwitz in November 1943 by order of Himmler, Rudolf Höss was called back to the camp commandment to prepare the site for the scheduled mass arrival (&#039;&#039;Aktion Höss&#039;&#039;). On 9 May, orders were given to increase the number of prisoners of the &#039;&#039;Sonderkommando&#039;&#039; and &#039;&#039;[[Kanada warehouses, Auschwitz|Kanada Kommando]]&#039;&#039; (see &#039;&#039;Auschwitz Chronicle&#039;&#039; by Danuta Czech). In mid-April, the number of &#039;&#039;Sonderkommando&#039;&#039; prisoners stood at 207. On May 15, a contingent of 100 men was taken from the quarantine camp among the Greek Jews selected on April 11.&lt;/ref&gt; הוא הוצב ב[[קרמטוריום]] III והשתתף בהכנה למרד הזונדרקומנדו, לצד יעקב קמינסקי, למקה חיים פלישקו, דוד קוצ&#039;ק, ג&#039;וזפה ברוך, לייבל פול כץ, [[ליאון כהן (זונדרקומנדו)|ליאון כהן]] ו[[אלברטו ישראל אררה]]. אולם במהלך המרד ב-7 באוקטובר 1944 הקיפו אנשי האס אס את אנשי הקרמטוריום השלישי במהירות והם לא יכלו להשתתף במרד.<br /> <br /> בנובמבר 1944, חודשיים לפני שחרור המחנה, הוא קבר&lt;ref&gt;The pages are paginated with pencil from 1 to 13 on 6 sheets but Nadjari omitted the number 10.&lt;/ref&gt; 12 דפים בקנקן ובתיק ליד הקרמטוריום השלישי. הדפים שנכתבו ביוונית ב-3 בנובמבר נלקחו ממחברת, ובו תיאר את הזוועות שהתחוללו באושוויץ.&lt;ref&gt;&#039;&#039;Marcel Nadjari&#039;s Manuscript November 3, 1944 (Conservation and legibility enhancement through multispectral imaging)&#039;&#039;, Auschwitz-Birkenau State Museum, 2020.&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;See the conference by Andreas Kilian: https://www.dailymotion.com/video/x6nlfpy?playlist=x5w315&lt;/ref&gt;<br /> <br /> לאחר המרד גויסו נדג&#039;ארי וחבריו לזונדקומאנדו והופקדו על הריסת המשרפות. ב-18 בינואר 1945 פינה ה[[אס אס]] את אושוויץ, ואלפי האסירים, שיכלו ללכת הוצאו מהמחנה ב[[צעדת מוות]]. אף על פי שחברי הזונדרקומנדו לא הורשו לעזוב את המחנה, נדג&#039;ארי וכמה חברים התערבבו בקהל האסירים. הוא שרד את צעדת המוות והגיע ל[[מאוטהאוזן]] ב-25 בינואר. הוא הועבר ל[[מלק]] ולאחר מכן מחנה העבודה [[גוזן (מחנות ריכוז)|גוזן]], ממנו שוחרר על ידי דיוויזיית השריון ה-11 של הארמייה ה-3 של ארצות הברית ב-5 במאי 1945.<br /> <br /> === אחרי אושוויץ ===<br /> נדג&#039;ארי חזר ליוון לאחר ששוחרר.&lt;ref&gt;See ‘Tu choisiras la vie’ by Jacques Stroumsa, who met Nadjari in Marseille before his departure to Greece. P. 113.&lt;/ref&gt; הוא החל לעבוד בבית חולים באתונה ב-1947. הוא התחיל לכתוב על חוויותיו באושוויץ בלי שום כוונה לפרסמם. הוא התחתן עם רוז&#039;ה סלטיאל ב-1947. יחד נולד להם בן, אלברטו, יליד 1950. ב-1951 הם עברו ל[[ארצות הברית]] שם הפך לחייט. בתם נלי נולדה ב[[ניו יורק]] ב-1957. נדג&#039;ארי מת מהתקף לב ב-31 ביולי 1971 בגיל 54 בניו יורק.<br /> <br /> ==מציאת הכתבים שהוצפנו==<br /> בשנת 1980, תשע שנים לאחר מותו של נדג&#039;ארי, נמצא הקנקן בו נשמרו הדפים על ידי נד&#039;גארי במהלך שיפוץ בשטח המחנה. הקנקן נמצא בשלמותו אך הכתבים, שנכתבו בעיקרם בשפה ה[[יוונית]] עם מעט [[צרפתית]], [[גרמנית]] ו[[פולנית]], נמצאו דהויים מאוד ולא ניתנים לקריאה. באמצעות טכנולוגיה אופטית דיגיטלית, הצליחו ההיסטוריונים פאבל פוליאן ואלכסנדר ניקיטאייב לפענח את הכתוב בו מתאר נדג&#039;ארי את הזוועות במחנה ההשמדה.&lt;ref&gt;See the Marcel Nadjari manuscript recovering : https://www.youtube.com/watch?v=u2xnfsAiEJY.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{קישור כללי|הכותב=מוריה חן|כותרת=לאחר 74 שנה: פוענח יומן שנכתב על ידי ניצול אושוויץ|אתר=Hidabroot|תאריך=2 בנובמבר 2017|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/228523}}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> {{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:נדג&#039;ארי, מרסל}}<br /> [[קטגוריה:מהגרים מיוון לארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:זונדרקומנדו]]<br /> [[קטגוריה:סלוניקי: יהודים]]<br /> [[קטגוריה:יהודים יוונים]]<br /> [[קטגוריה:אסירים במחנה הריכוז אושוויץ]]<br /> [[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1917]]<br /> [[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-1971]]</div>

imported>Abuasomgu