https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%94מריה ונטורה - היסטוריית גרסאות2026-09-14T06:36:48Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=380615&oldid=previmported>אביהו: קישור2026-02-02T08:07:26Z<p>קישור</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות משחק<br />
|תמונה=Marie_Ventura_par_Charles_Gir.jpg<br />
|כיתוב=מריה ונטורה בשנת [[1921]], משחקת ב[[קומדיה]] "העבר" מאת [[ז'ורז' פורטו-ריש]], בציור מאת שארל ז'יר<br />
|שם לידה= אריסטיצה מריה ורמונט<br />
|מקום פטירה = [[הרובע השמיני של פריז]], [[צרפת]]. מקום קבורה:בית הקברות פאסי.<br />
}}<br />
'''מריה אריסטיצה ונטורה''' (ברומניה ידועה גם כ"מריוארה ונטורה", ב[[רומנית]]: '''Maria Ventura''' או '''Marioara Ventura''';<br />
ב[[צרפתית]]: מארי ונטורה - '''Marie Ventura''';{{כ}} [[13 ביולי]] [[1886]] [[בוקרשט]] – [[3 בדצמבר]] [[1954]] [[פריז]]) הייתה [[שחקן|שחקנית]] [[תיאטרון]] [[רומנים|רומנייה]] ו[[צרפתים|צרפתייה]] ממוצא [[יהודי]]. הצטיינה במיוחד כשחקנית [[טרגדיה|טרגדיות]] ו[[דרמה|דרמות]].{{הערה|Fernande Bassan עמוד 107 ראה בבקורות על משחקה ב"צ'טרטון" מאת [[אלפרד דה ויניי]]}} הייתה גם שחקנית [[ראינוע]].<br />
<br />
==רקע משפחתי ושנותיה המוקדמות==<br />
נולדה ב-1886 בשם '''אריסטיצה מריה ונטורה''' לשחקנית התיאטרון הרומנית לאה פאנשטה ורמונט, מתוך קשר רומנטי עם ה[[מחזאי]], [[מבקר תיאטרון|מבקר התיאטרון]] וה[[עיתונאי]] הרומני '''גריגורה ונטורה''' (1909-1840) ובשנת 1890 כשהוריה התחתנו קיבלה את שם המשפחה של אביה. מריה ונטורה נשמה תיאטרון מילדותה בבית הוריה. עמיתתה לימים, לוצ'יה סטורדזה בולנדרה, אמרה כי מהוריה ירשה ונטורה "תשוקה בלתי מנוצחת לתיאטרון ולחיים".<br />
כסנדקית הטבילה אותה השחקנית המפורסמת ולימים מורתה, [[אריסטיצה רומנסקו]]. לעיתים קרובות פקד את בית המשפחה השחקן קונסטנטין י. נוטארה שהגיע לשם חזרות עם אמה. בן בית נוסף היה הדוד, הצייר [[ניקולאיה ורמונט]].{{הערה|Crispedia|כיוון=שמאל}}{{הערה|[http://jurnalul.ro/calendar/retragerea-aristizzei-romanescu-si-succesul-mariei-ventura-633728.html לומיניצה צ'ובאנו "פרישתה של [[אריסטיצה רומנסקו]] והצלחתה של מריה ונטורה", באתר Jurnal.ro. ב-14 בינואר 2013, לפי כתבה מינואר [[1900]] בעיתון הרומני "פמיליה" ב[[אוראדיה]]]}}<br />
כשהייתה בת 9 אמה נפטרה מ[[אי ספיקת כליות]].{{הערה|ביוגרפיה לפי B.Beyern}}<br />
את השנים הראשונות של לימודי התיכון עשתה ונטורה בתיכון "נגוייסקו" בבוקרשט ואחר כך עברה ללמוד בתיכון "למרטין" בפריז ובמקביל בקונסרבטוריון פרטי.{{הערה|Enciclopedia României|כיוון=שמאל}}{{הערה|Crispedia|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
==ההצלחות הראשונות ברומניה ובצרפת==<br />
בשנת [[1898]], בגיל 12, נרשמה ללימודי משחק בקונסרבטוריון ב[[בוקרשט]], בו למדה, בין השאר אצל [[אריסטיצה רומנסקו]]. סיימה את לימודיה בשנת [[1901]]. הופיעה לראשונה ב-[[12 בפברואר]] על במת התיאטרון הלאומי בבוקרשט ב" L'enfant naturelle" ("הילדה הבלתי חוקית"), מחזה מאת אביה. בגיל 15 הופיעה שוב על אותה במה בתפקיד זאנטו ב-Le Passant מאת [[פרנסואה קופה]].{{הערה|Crispedia|כיוון=שמאל}} בין השנים [[1903]] -[[1905]] למדה בקונסרבטוריון של פריז, בעזרת מלגה ממשלתית, אצל אז'ן סילבן ופול מונה (Mounet). בעת קבלתה לקונסרבטוריון יש אומרים כי המחזאי [[ויקטוריין סארדו]] הצהיר כי "הופיעה [[רשל פליקס|רשל]] חדשה!", תוך התייחסות לשחקנית הבמה היהודיה המפורסמת מן המחצית הראשונה של המאה ה-19.<br />
{{הערה|[http://www.faxmedia.ro/personalitatea-zilei/maria-ventura/107.html ביוגרפיה קצרה באתר הרומני פאקסמדיה - אישיות היום]}}<br />
במהלך הזמן שיכללה את מבטאה הצרפתי עד שמוצאה הזר לא ניכר עוד בדיבורה.{{הערה|לפי B Beyern}}{{הערה|J.Y.Conrad עמוד 176}} הצטיינה בימי הלימודים במשחקה במחזה "ג'וקונדה" מאת [[גבריאלה ד'אנונציו|ד'אנונציו]] על במת ה"תיאטר דה ל'אוור" ושמה נישא בפי כל בסלונים הספרותיים של פריז. שיחקה לצידם של אדואר דה מקס ושל [[שרה ברנאר]] והושפעה מאמנותם.{{הערה|[http://adevarul.ro/cultura/arte/va-mai-amintiti-de-maria-ventura-1_50ad54f47c42d5a66393207f/index.html כתבה בעיתון "[[אדוורול]]" ב-16 במרץ 2010 "אתם זוכרים את מריה ונטורה?"]}}<br />
<br />
בשנת [[1903]] ליוותה את שרה ברנאר בסיור הופעות בארצות הברית. שיחקה אז כמה תפקידים קטנים ב"[[פדרה (רסין)|פדרה]]" ו"[[אנדרומאכה|אנדרומקה]]" מאת רסין וב"פדורה" ו"טוסקה" מאת ויקטוריין סארדו.<br />
זמן מה הייתה מעורבת בקשר רומנטי עם [[אדואר דה מקס]], שהיה גם הוא יליד רומניה וממוצא יהודי. יחד איתו השתתפה בפסטיבל חוגי הסטודנטים הרומנים בפריז ב-[[25 באפריל]] [[1903]], שבו השתתף גם הכנר והמלחין [[ג'ורג'ה אנסקו]].{{הערה|[http://www.oocities.org/enesco_georges/enescu_timeline.html לוח כרונולוגי של חיי אנסקו ברשת]}} ונטורה ודה מקס הופיעו ביחד בצרפתית גם ברומניה, למשל ב"ארֶנֶלה רומאנה", תיאטרון תחת כיפת השמיים ב[[פארק קרול]] בבוקרשט, בהצגות קלאסיות כמו "בריטניקוס" ו "אנדרומקה" מאת רסין, "[[המלט]]" מאת [[ויליאם שייקספיר|שייקספיר]], ב-Le Passant מאת קופה, וב"איסופוס" מאת תאודור דה בנוויל, ברסיטלים של שירה. ונטורה שיחקה באותה עת גם ברומנית על במת התיאטרון הלאומי בבוקרשט ב-[[4 באוקטובר|4]] - [[13 באוקטובר]] [[1904]].<br />
בסיום לימודיה בפריז, ב-[[27 ביולי]] [[1905]] זכתה מריה ונטורה בפרס הראשון למשחק ב[[טרגדיה|טרגדיות]] ובפרס השני במשחק ב[[קומדיה|קומדיות]].{{הערה|ב-1904 זכתה בפרס השני לדיקלום עם קטע מ"רוקסאנה" מאת רסין, במקום הראשון נבחרה סרז'י- ראה העיתון L'Art et la mode" nr.3 1904" עמוד 625}} בדומה לדה מקס בזמנו, הצטרפה באותה שנה ללהקת התיאטרון "אודיאון" בפריז.<br />
בסתיו 1905 שיחקה לראשונה על במת תיאטרון זה ב"ברניס" מאת רסין. הצטיינה שם גם ב"אנדרומקה", ב"גלטיני" מאת קטול מנדס וב ''La gloire'' (התהילה) מאת דה בנוויל.<br />
ברומניה שיחקה גם בתיאטרון של הזוג בולנדרה בבוקרשט ב"Îndrăgostita" (המאוהבת) ו ב"Omul de altădată", ("האדם של פעם") מאת [[ז'ורז' דה פורטו-ריש]] וב"Marşul nupţial" ({{כ}}La Marche nuptiale - מארש החתונה) מאת אנרי באטאי<br />
{{הערה|[http://jurnalul.ro/calendar/retragerea-aristizzei-romanescu-si-succesul-mariei-ventura-633728.html לומיניצה צ'ובאנו "פרישתה של אריסטיצה רומנסקו והצלחתה של מריה ונטורה", באתר Jurnal.ro. ב-14 בינואר 2013, לפי כתבה מינואר [[1900]] בעיתון הרומני "פמיליה" ב[[אוראדיה]]]}} וב"Să divorţăm" (בוא נתגרש) מאת סארדו.<br />
<br />
==אצל שרה ברנאר ורז'אן, ושוב ב"אודיאון" ==<br />
[[שרה ברנאר]] הזמינה את ונטורה לשחק בתיאטרון שלה, אולם לכוכבת הצעירה לא היה קל להסתגל לסמכותיות ושיטות העבודה של הדיווה והיא עזבה במהרה לטובת להקתה של גבריאל רז'אן.<br />
בשנים [[1908]]-[[1907]] הופיעה לצדן של שרה ברנאר ושל רז'אן בהפקות של "[[יון גבריאל בורקמן]]" מאת [[הנריק איבסן|איבסן]], ב"L'or" (הזהב) מאת רנה פיטר ורוברט דנסי.<br />
ב-[[1908]] ירשה את תפקידה של שרה ברנאר, מרגריט גוטייה, ב""[[הגברת עם הקמליות]]" מאת [[אלכסנדר דיומא הבן|דיומא הבן]]. אחרי הגעתו בשנת [[1910]] של [[אנדרה אנטואן]] לניהול תיאטרון אודיאון חזרה ונטורה לשחק שם ואף הפכה למאהבת של המנהל החדש.<br />
הרשימה בתפקידיה במחזות "אנטאר" מאת שוקרי ג'אנם ה[[לבנוני]], ב"מדמואזל מולייר" מאת ללואר וננגאר, ב"משוחררים" מאת מארי לנרי, ב"[[רומיאו ויוליה]]" מאת שייקספיר, ב"בריטניקוס" מאת רסין, שבו שיחקה בתחפושת את תפקידו של [[נירון]], ב"אסתר, נסיכת ישראל" מאת [[אלכסנדר דיומא האב]]. בשיתוף פעולה עם שרה ברנאר גילמה את הרמיונה ב"אנדרומקה" מאת רסין.<br />
<br />
==ימי מלחמת העולם הראשונה==<br />
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] חזרה השחקנית לרומניה שם עזרה בבקרים בטיפול בפצועים בבית חולים שדה בבוקרשט, לצידה של אלנה קאראג'אני-סטויינסקו, ה[[טייס|טייסת]] הרומניה הראשונה.{{הערה|Enciclopedia României art Elena Caragiani-Stoenescu|כיוון=שמאל}} אחרי הצהרים ובערבים דיקלמה ונטורה שירים ושיחקה בפני המאושפזים.{{הערה|J.Y.Conrad עמוד 176}} היא המשיכה לעשות זאת גם בימי הכיבוש הגרמני ([[1918]]) בבוקרשט, תוך שהיא נמלטת ל[[יאשי]], יחד עם ג'ורג'ה אנסקו ואמנים אחרים. כשביקרה בבתי חולים ביאשי גילתה ונטורה את כישרונו של אחד המאושפזים, לימים שחקן התיאטרון ג'ורג'ה וראקה.{{הערה|Faxmedia ביוגרפיה קצרה}} ב-[[11 במרץ]] 1918 שיחקה על במת התיאטרון הלאומי של יאשי את נורה במחזה "[[בית הבובות (מחזה)|בית הבובות]]" מאת [[הנריק איבסן|איבסן]], לצידם של טוני בולנדרה, יון מנולסקו וויקטור אנטונסקו.<br />
<br />
==בין "קומדי פרנסז" ובין המולדת==<br />
אחרי שנת [[1919]] שיחקה בתיאטרון "[[קומדי פרנסז]]" בפריז, שבה התקבלה על תקן "פרימה-דונה בקומדיות, דרמות, ולמקרה הצורך, בטרגדיות".{{הערה|J-Y.Conrad עמוד 141}} כעבור 3 שנים, ב-[[1922]] הפכה לחברה קבועה (sociétaire) (ה-366 במספר){{הערה|ביוגרפיה לפי B.Beyern}} של להקתו.<br />
הופעת הבכורה שלה ב"קומדיה פרנסז" בתפקיד ז'רמן פורטייה במחזה "Le voile dechiré " (הצעיף הקרוע) מאת פייר וולף, זכתה להערכה רבה בכל העיתונים.{{הערה|Enciclopedia României|כיוון=שמאל}}<br />
הופיעה בתפקידים רבים מן הרפרטואר הצרפתי והעולמי - במחזות של [[ז'אן רסין|רסין]], [[מולייר]], [[קורניי]] ("Horace" - הורטיוס), [[פייר דה מאריבו|מאריבו]] (סילביה ב"[[משחק של אהבה ומזל]]") [[אנטון צ'כוב|צ'כוב]], [[ג'ורג' ברנרד שו|שו]], [[לואיג'י פירנדלו|פירנדלו]], [[אוקטב מירבו]] ("Les affaires sont les affaires"), אנרי לנורמאן, [[פרנסואה מוריאק]], אנרי באטאי וכו'. על במת התיאטרון הלאומי בבוקרשט שיחקה ב-[[1925]] בתפקיד הראשי ב"[[ז'אן דארק (מחזה)|יוהנה הקדושה]]" מאת ג'ורג' ברנרד שו. בתיאטרון רומני אחר, של להקת "בולנדרה-מנולסקו-מקסימיליאן-סטורין", שיחקה ב"A iubi" (לאהוב) מאת פול ז'רלדי, ב-"Prizoniera " (השבויה) מאת אדואר בורדה. על במות צרפת ורומניה ראו אותה גם בתפקיד "לורנצאצ'ו" במחזה בעל אותו השם מאת [[אלפרד דה מיסה]]. גילמה את אנה במחזה הרומני "הבנאי מנולה" מאת [[אוקטביאן גוגה]] ואת ליאנה ב"Pavilionul cu umbre" -"הביתן עם צללים - " מאת סופר רומני אחר, [[ג'יב מיכייסקו]].<br />
המשורר וה[[מכתם|אפיגרמיסט]] צ'ינצ'ינט פבלסקו, התלהב מאוד מהופעת מריה ונטורה במחזה האחרון וכתב למחבר,ג'יב מיכייסקו, את המכתם הבא:<br />
{{ציטוט|תוכן=O, Gib! Venturei totdeauna/Ar trebui să i te-nchini:/Că-n Pavilionul tău cu umbre/A pus... divinele-i lumini.”}}{{הערה|אנציקלופדיה של רומניה}}<br />
{{ציטוט|תוכן=או,ג'יב! לוונטורה לעד אסיר תודה תהי/ כי את ביתן צלליך/...האירה באורה האלהי}}<br />
(בתרגום חופשי)<br />
<br />
===התיאטרון "מריה ונטורה"===<br />
בשנים [[1929]]–[[1936]] שיחקה מדי שנה גם בבוקרשט ובערים אחרות ברומניה עם להקת התיאטרון הפרטי שניהלה ונשא את שמה. בלהקתה היו חברים שחקנים בעלי שם כמו אאורה בוזסקו, ג'ורג'ה וראקה, א. פופה מרציאן וכו' ובמאי הבית היה [[ויקטור יון פופה]]. היא הפיקה כ-40 הצגות ושיחקה בין היתר ב[[מחזה|מחזות]] רומנים מאת אלכסנדרו קיריצסקו ("בורג'ה", שבו גילמה בבגדי גבר את [[צ'זרה בורג'ה]]- 1936), אדריאן מניו (''Lupii în aramă''- "הזאבי של נחושת", בבימוי ויקטור יון פופה) מירצ'ה שטפנסקו (הקומדיה Veste bună -בשורה טובה) ואחרים ועודדה את התפתחות המחזאות במולדתה. גילמה בתיאטרונה גם את [[נפוליאון השני|הדוכס מרייכסטג]] הקטין ב-"L'aiglon" מאת רוסטאן. חזרה להופיע ברומניה גם אחרי שסגרה את להקתה. שיחקה, למשל, בתיאטרון הלאומי ב"מונה ואנה" מאת [[מוריס מטרלינק|מטרלינק]], ב"בורג'ה" מאת קיריצסקו, וב"דרי-דרי", מאת יון קנטקוזינו.<br />
לאחרונה ביקרה ברומניה עם שחקני ה"קומדי פרנסז" ב-1940-1939.{{הערה|Crispedia|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
ונטורה נחשבה לשחקנית בעלת רגישות יוצא דופן, בעלת חוש מיוחד לטראגיות, הצטיינה בקול מרשים ובמחוות אלגנטיות.<br />
נותרו בזיכרון ביצועיה המצוינים בתפקידים כמו ברניס, כמו בתפקיד הראשי ה"הסוד" מאת [[אנרי ברנשטיין]], כאנייס ב"[[בית הספר לנשים]]" מאת מולייר או כגבורה של "אשמדאי" מאת פרנסואה מוריאק.<br />
<br />
בשנים [[1922]]-[[1909]] הייתה פעילה גם כשחקנית [[ראינוע]].<br />
בשנת [[1938]] הייתה לאישה הראשונה שביימה מחזה על במת ה"[[קומדי פראנסז]]", את "איפיגניה באולידה", מחזה מאת [[ז'אן רסין]].<br />
{{הערה|[http://www.journeedelafemme.com/histoire-acces-pouvoir-politique-des-femmes-1.htm באתר על יום האישה הבינלאומי] בצרפתית}}<br />
מריה ונטורה סרבה להצעת הנישואים של חברה, הפוליטיקאי הסוציאליסטי ועורך הדין [[ז'וזף-פול בונקור]] (1972-1873), שר חוץ וראש ממשלה לשעבר, מחשש שנישואים אלה יפגעו בעבודתה בתיאטרון ויובילו לאובדן עצמאותה. בונקור כתב מאוחר יותר את המקדמה לביוגרפיה של ונטורה, מאת נניור ומאסוף.<br />
<br />
==בימי מלחמת העולם השנייה ואחריה==<br />
בעת הכיבוש הנאצי בצרפת בשנת [[1941]] ונטורה נאלצה להפסיק לשחק ב"קומדי פרנסז" אף על פי ששלחה מכתב שבו הסבירה כי הוריה נישאו בנישואים [[נצרות אורתודוקסית|נוצרים אורתודוקסים]], אמה נקברה בבית קברות נוצרי ואביה היה צאצא למשפחה אריסטוקרטית ותיקה.<br />
.{{הערה|עמוד 171 ",R.Cardinne-Petit ''Les Secrets de la Comédie Française1936-1945'' Nouvelles éditions latines Paris,1958}} אחרי 1941 הקדישה עצמה בעיקר להוראת המשחק. עם תלמידיה נמנים מילן דמונז' (Mylene Demongeot), פרנסואה גרן (Guerin),{{הערה|Crispedia|כיוון=שמאל}} ליז טופאר (Lise Topard){{הערה|[http://blog.lefigaro.fr/theatre/2012/12/ ארמל אליו -בלוג של Armelle Héliot הספד אחרי מותו של ז'אן טופאר באתר של "לה פיגרו" דצמבר 2012]}}<br />
בשנת [[1951]] חזרה לבמה כדי לשחק בתפקיד הראשי של המחזה "קולומבה" מאת [[ז'אן אנוי]] שנכתב במיוחד עבורה.<br />
המחזה הוצג אז 369 פעמים. גם בשנת [[1952]] קצרה ונטורה הצלחה במחזה "הוואלס של הטוריאדורים" מאת אנוי.<br />
ביתה האחרון בפריז היה ברחוב בוז'ון (Rue Baujon) מס. 12.{{הערה|J-Y.Conrad עמוד 140}} בדומה לאמה, נפטרה מריה ונטורה עקב אי ספיקת כליות .{{הערה|ביוגרפיה לפי B.Beyern}} היא הובאה לקבורה בגוש 10 בבית הקברות פאסי בפריז.<br />
{{הערה|[http://www.landrucimetieres.fr/spip/spip.php?article1083 על קברה של מריה ונטורה באתר על בתי קברות בצרפת]}}<br />
<br />
==פרסים ואותות כבוד==<br />
*[[1935]] - קיבלה את [[לגיון הכבוד|אות לגיון הכבוד]] של צרפת עם דרגת [[אביר]]<br />
<br />
==תפקידים נבחרים==<br />
===לפני "קומדי פרנסז"===<br />
* ''Jean-Marie'' (ז'אן מארי) - מאת אנדרה דה טרייה (André de Theuriet)<br />
* ''Le Passant'' מאת פרנסואה קופה<br />
*1905- ''Scarron'' ("סקארון") מאת קטול מנדס, תיאטר דה לה גטה ליריק (Théâtre de la Gaîté Lyrique)<br />
* ''Endymion'' מאת אשיל רישאר<br />
*''הבתולה מאבילה'' - מאת קטול מנדס<br />
* (הבת של בני רבנשטיין) (Die Rabensteinerin - ''La Fille des Rabenstein'' מאת ארנסט פון וילדנברוק<br />
*1907 -''Après le pardon'' (אחרי המחילה) מאת מטילדה סראו ופייר דקורסל, תיאטר רז'אן<br />
* ''Les Affranchis'' (המשוחררים) מאת מארי לנרי (Marie Lenéru)<br />
*1910 - ''Mademoiselle Molière'' (מדמואזל מולייר) מאת לואי ללואר (Louis Leloir) וגבריאל ניגון (Gabriel Nigond), תיאטר דה ל'אודאון<br />
*1913 - ''La Maison divisée'', (הבית המחולק) מאת אנדרה פרנה, תיאטר דה ל'אודאון<br />
*''Maud'' מאת מ. לקונט דה נוי<br />
*''La Semaine folle'' (השבוע המטורף) מאת אבל הרמאן<br />
*''Amoureuse'' (מאוהבת) מאת פורטו-ריש<br />
*''L'Évantail'' (המניפה) מאת רובר דה פלר וגסטון ארמאן דה קייאווה<br />
*''Monna Vanna'' (מונה ואנה) מאת [[מוריס מטרלינק]]<br />
<br />
===ב"קומדי פרנסז"===<br />
בשנים 1919–1938 שיחקה ב-56 תפקידי ראשיים, רובם במחזות קלאסיים<br />
{{הערה|J.Y.Conrad עמוד 141}}<br />
*1920 - ''Paraître'' מאת מוריס דונה (Donnay)<br />
*1920 - ''Le Repas du lion'' מאת פרנסואה דה קירל (de Curel)<br />
*1921 - פדרה ב- ''פדרה'' מאת ראסין<br />
*1921 - ''Le Sicilien ou l'Amour peintre'' (הסיציליאני או האהבה ציירת) מאת מולייר<br />
*1921 - ''Vautrin'' (ווטרן) מאת אדמון גירו (Guiraud) לפי [[אונורה דה בלזק]]<br />
*1922 - דונה סול ב"[[ארנני]]" מאת [[ויקטור הוגו]]<br />
*1922 - ''Le Chevalier de Colomb'' מאת פרנסואה פורשה (Porché)<br />
*1922 - ''Ésope'' (איסופוס) מאת תאודור דה בנביל<br />
*1923 - ''Le Carnaval des enfants'' (קרנבל הילדים) מאת סן-ז'ורז' דה בואלייה (Saint-Georges de Bouhélier<br />
*1923 - ''Un homme en marche'' מאת אנרי מרקס<br />
*1923 -''Florise'' (פלוריז) - מאת תאודור דה בנוויל<br />
*1924 - ''Le Tombeau sous l'arc de triomphe'' (הקבר שמתחת קשת הניצחון) מאת פול רנאל (Raynal)<br />
*1924 - ''Le Vieil Homme'' (הזקן) מאת ז'ורז' דה פורטו ריש<br />
*1934 - ''L'Otage'' (בן הערובה) מאת [[פול קלודל]], בימוי מאת [[אמיל פאבר]]<br />
*1926 - אלמירה ב"[[טרטיף]] מאת מולייר<br />
*1930 - מריאן ב"הקפריזות של מריאן" מאת [[אלפרד דה מיסה]]<br />
*1938 - ''Le Vieil Homme'' מאת פורטו-ריש, בימוי מאת אדואר בורדה<br />
*1938 - ''Iphigénie'' (איפיגניה) מאת רסין, בבימויה<br />
*1938 - ''L'Otage'' (בן הערובה) מאת קלודל<br />
*1938 - אגריפינה ב"בריטניקוס" מאת ראסין<br />
*1938 -''Cyrano de Bergerac'' ([[סירנו דה ברז'ראק]]) מאת [[אדמון רוסטאן]], בבימויו של פייר דוקס<br />
<br />
===אחרי "קומדי פרנסז"===<br />
*1942 - ''Jeunesse''(נעורים) מאת פול ניבואה, בתיאטרון "אדוארד השביעי"<br />
*1946 - ''Mégarée'' (מגארה) מאת [[מוריס דרואון]] - בבימוי ז'אן מרקיר, בתיאטר רואיאל דו פארק (Théâtre royal du Parc) וב[[תיאטרון וייה-קולומבייה]].<br />
*1951 - ''קולומבה'' - מאת ז'אן אנוי, בבימויו של אנדרה ברסאק (Barsacq), בתיאטר דה ל'אטלייה,<br />
*1952 - ''La Valse des toréadors'' (ואלס התוראדורים) מאת אנואי, בבימוי המחזאי, בתיאטר דה שאנז אליזה, עם רולאן פייטרי (Piétri)*1953 - ''La Petite Catherine'' (קתרין הקטנה) מאת אלפרד סבואר, בבימוי קריסטיאן ז'ראר, בתיאטר דה בוף פריזיין (Théâtre des Bouffes Parisiens) עם קריסטיאן ז'ראר<br />
*1954 - קולומבה מאת אנואי, בימוי אנדרה ברסאק, תיאטר דה סלסטן (Théâtre des Célestins) וב"תיאטר דה ל'אטלייה"<br />
<br />
==פילמוגרפיה==<br />
* ''Gibier de potence'' (1951) בתפקיד קונסואלה<br />
* ''Molière, sa vie, son oeuvre'' (1922) סרט תיעודי על חיי מולייר ויצירתו<br />
* "''עלובי החיים''" Les Misérables - פרק 4: קוזט ומריוס (1913) בתפקיד פנטין טנרדייה<br />
* ''Les Misérables - פרק 3: קוזט'' (1913) בתפקיד פנטין טנרדייה<br />
* ''Les Misérables - פרק 2: פנטין'' (1913) בתפקיד פנטין טרנרדייה<br />
* ''Les Misérables - פרק 1: ז'אן ולז'אן (1913) בתפקיד פנטין טנרדייה<br />
* ''זאזה'' (1913) בתפקיד זאזה<br />
*''בנו של קארל החמישי'' ''Le Fils de Charles Quint'' (1912)<br />
*קוונטין דרוורד ''Quentin Durward'' (1912)<br />
*אנטאר ''Antar'' (1912)<br />
*שלומית ב''הרודיאדה'' (1910)<br />
* ''המכשפת'' (1910) בתפקיד<br />
* ''רומן של צעיר עשיר'' ''Le Roman d'un jeune homme riche'' (1909)<br />
<br />
==מקורות אחרים==<br />
*Jean-Yves Conrad „''Paris, capitala României - ghid al plimbărilor insolite pe urmele românilor celebri din Paris''” Junimea, Iași, 2006<br />
{{רומנית}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* Ioan Massof, Gheorghe Nenișor, ''Maria Ventura'', Ed. Tineretului, București, 1966{{רומנית}}<br />
*Bertrand Beyern ''Guide des tombes d'hommes célèbres'', Le Cherche Midi, Paris, 2003 {{צרפתית}}<br />
* George Marcu (coord.), ''Dicţionarul personalităţilor feminine din România'', Editura Meronia, Bucureşti, 2009<br />
(לקסיקון הנשים החשובות של רומניה){{רומנית}}<br />
* Nicolae Havriliuc:''Un proiect scenic al timpului:Teatrul Maria Ventura Teatrul azi 11-12, 2010''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* [http://androom.home.xs4all.nl/biography/p026649.htm ביוגרפיה קצרה, לפי Bertrand Beyern]<br />
* [http://enciclopediaromaniei.ro/wiki/Marioara_Ventura ב"אנציקלופדיה של רומניה" ברשת - לפי George Marcu]<br />
* [http://www.crispedia.ro/Maria_Ventura הערך ב"קריספדיה" ברומנית]<br />
* [http://books.google.fr/books?id=WzMZAWOONdkC&pg=PA107&lpg=PA107&dq=Marie+Ventura++son+jeu&source=bl&ots=Ose83zMV4M&sig=5Yzh6ZgFDsB8zxzsw0YHxu5BNxo&hl=iw&sa=X&ei=4fclUdyeCcrNswb01IDQAw&ved=0CDcQ6AEwAg#v=onepage&q=Marie%20Ventura%20%20son%20jeu&f=false פרנאנד בסאן - אלפרד דה ויני וה"קומדי פרנסז" עמודים 107-108] Fernande Bassan ''Alfred de Vigny et la Comédie Française ''<br />
Études littéraires françaises 31, Tübingen, Günter Narr Verlag, Paris, Éditions Place 1984 on Google books<br />
* [http://patrimoine.jalougallery.com/lart-et-la-mode-numero_32-page_18-detailp-55-4953-18.html L'Art et la mode nr.3 1904, p.625 על התחרות לדיקלום של הקונסרבטוריון בפריז 1904 בעיתון "האמנות והאופנה" גיליון 3 1904, עמוד 625]<br />
* [https://web.archive.org/web/20160303192116/http://www.hetel.ro/index.php/2012/08/6065/ איך החליט ג'ורג'ה וראקה להיות שחקן תיאטרון מאת ווייקו הטל, לפי הספר Dinu Bondi, Valeria Vraca ''George Vraca'' Editura Meridiane Bucureşti 1967]<br />
* {{Find a Grave}}<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:ונטורה, מריה}}<br />
[[קטגוריה:שחקניות תיאטרון צרפתיות]]<br />
[[קטגוריה:שחקניות תיאטרון יהודיות רומניות]]<br />
[[קטגוריה:שחקני תיאטרון יהודים צרפתים]]<br />
[[קטגוריה:מעוטרי אות לגיון הכבוד]]<br />
[[קטגוריה:ילידות 1888]]<br />
[[קטגוריה:נפטרות ב-1954]]</div>imported>אביהו