https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A7%D7%A1_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%9C 2026-09-14T07:50:41Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%A1_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%9C&diff=93773&oldid=prev 2025-10-02T05:23:46Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות רבנית<br /> | שם = הרב מקס (מנחם) לילייטל<br /> | שם בשפת המקור = Max Lilienthal<br /> | רבותיו =<br /> | תלמידיו =<br /> | בני דורו =<br /> | בן זוג =<br /> | בת זוג =<br /> | ילדים =<br /> | חתימה =<br /> }}<br /> הרב &#039;&#039;&#039;מקס&#039;&#039;&#039; (&#039;&#039;&#039;מנחם&#039;&#039;&#039;) &#039;&#039;&#039;ליליינטל&#039;&#039;&#039; ([[גרמנית]]: &#039;&#039;&#039;Max Lilienthal&#039;&#039;&#039;;{{כ}} [[6 בנובמבר]] [[1815]], [[מינכן]] – [[5 באפריל]] [[1882]], [[סינסינטי]], [[אוהיו]]) היה [[יהודי גרמניה|יהודי גרמני]] ששימש יועץ לשלטונות [[האימפריה הרוסית]] בתוכניתם לכפות השכלה על יהודי [[תחום המושב]], ולאחר מכן [[רב רפורמי]] ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> == קורות חיים ==<br /> ליליינטל למד ב[[ישיבת פיורדא]] תחת הרב [[וולף המבורגר]] וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מרבה של מינכן, [[צבי הירש אאוב]], שנחשב מסורתי למדי. בדיסרטציה שלו ל[[דוקטורט]] ב[[אוניברסיטת מינכן]], שהוגשה ב-[[1837]], עוד נמנע מכל עיסוק ביקורתי בטקסטים, בין מהתורה ובין מהתלמוד. רק בסוף [[שנות ה-30 של המאה ה-19|שנות ה-30]] הכיר את [[לודוויג פיליפסון]] הרפורמי שהלך והשפיע עליו בהדרגה.{{הערה|Bruce L. Ruben, &#039;&#039;&#039;Max Lilienthal: The Making of the American Rabbinate&#039;&#039;&#039;, Wayne State University Press, 2011. עמ&#039; 18–19. להלן &#039;&#039;&#039;רובן&#039;&#039;&#039;.}} ב-[[1839]] הוזמן לכהן כ[[מנהל]] בית הספר היהודי המודרני שהוקם ב[[ריגה]] לבקשת יהודי הקהילה, שביקשו להביא את רוחה של [[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]] בנוסח [[יהדות גרמניה]] אל קהילתם. הוא נסע לרוסיה עם מכתבי המלצה מכמה מנהיגים יהודיים בגרמניה. בנאום הפתיחה של בית הספר ב-[[1840]] הילל ליליינטל את ה[[צאר]] [[ניקולאי הראשון]], ועל כך זכה בטבעת יהלום.<br /> <br /> בדצמבר [[1841]] הזמין אותו [[סרגיי אובארוב]] (Ува́ров), השר לענייני השכלה עממית של האימפריה הרוסית, לייעץ לו בתוכניותיו בתחום החינוך שמטרתן לקדם את מצב היהודים לקרב אותם לרעיונות ה[[מודרניות]] ולחזק את הזדהותם עם [[רוסים|העם הרוסי]]. אובארוב תכנן לפתוח, במקום [[תלמוד תורה|תלמודי התורה]] הדתיים, בתי ספר מתקדמים שבהם ילמדו את מקצועות הקודש והחול, והוא זימן את ליליינטל אליו ל[[סנקט פטרבורג]] כדי שיסייע לו לעמוד על הלכי הרוח אצל הציבור היהודי ויפעל לשכנע את היהודים לקבלת את תוכניותיו. ליליינטל בא לסנקט פטרבורג והחל לפתח בהתלהבות תוכניות לימודים ורעיונות חינוכיים. הוא כתב לכמה מראשי המשכילים ב[[מערב אירופה]] – ובהם [[יום-טוב ליפמן צונץ|צונץ]], [[אברהם גייגר]] ו[[שד&quot;ל]] – וביקש את עזרתם, לרבות בכך שישלחו את תלמידיהם לשמש כמורים בבתי הספר שיקים.<br /> <br /> היהודים אכן קיבלו בהסתייגות מרובה את תוכניות השלטונות, והתייחסו אליהן כאל גזרות שתכליתן לגרום ל[[המרת דת]]ם של התלמידים ל[[נצרות]]. הניסיון של [[תנועת ההשכלה היהודית#פרוסיה|השכלת ברלין]], שעל פיה תכננו אובארוב וליליינטל את בתי הספר שלהם, היה לצנינים בעיני שומרי המסורת, מאחר שההשכלה בנוסחה הגרמני הביאה להמרת דת נרחבת ולעליית [[יהדות רפורמית|התנועה הרפורמית]]. גם בין המשכילים לא הייתה הסכמה על היחס לליליינטל ולרעיון ה&quot;השכלה מטעם&quot;: רובם ראו בה תוכנית חיובית, התמלאו אופטימיות ושמחו לשתף פעולה עם השלטונות נגד הממסד הרבני, ואילו המתונים שבהם (בפרט [[מרדכי אהרון גינצבורג|רמא&quot;ג]]) הסתייגו מייבוא רעיונות השכלה ממערב אירופה, שאינם מתאימים ברוחם לאופי הקהילות המיושנות של תחום המושב. באופן כללי נקט ליליינטל גישה של פיוס ושכנוע כלפי המקומיים, גישה שלה התנגדו המשכילים ה[[רדיקליות|רדיקלים]], שראו אותה כ[[צביעות]] והעדיפו על פניה כפיית מודרניזציה בסיוע השלטונות. התמיכה שזכה לה ליליינטל מצד המשכילים חידדה את הפער שבינם לשמרנים, ומאז נקבעה עמידתם כשני מחנות אויבים זה לזה (עד שנות הארבעים עוד ניסו המשכילים לפעול מתוך החברה המסורתית ובשיתוף פעולה עמה). הוא עצמו נותר שומר מצוות באופן מלא בכל שש שנותיו ברוסיה, והטיף לכך שאין סתירה בין כך ואימוץ המודרניות.{{הערה|רובן, עמ&#039; 111.}}<br /> <br /> בסוף 1841 יצא ליליינטל ל[[וילנה|ווילנה]] ול[[מינסק]] כדי להתחיל בהצגת רעיונותיו לציבור היהודי. בווילנה, [[יהדות וילנה|הקהילה הגדולה ביותר]], שכבר היו בה מעט [[יהדות ליטא|יהודים]] [[תנועת ההשכלה|משכילים]], התקבל במידה מעורבת של הסכמה והתנגדות, ואילו במינסק נתקל בהתנגדות חריפה באספת הקהל שערך ונזקק לעזרת המשטרה המקומית כדי להימלט מהמקום. הוא שב לווילנה, ואז החלו להתעורר גם בה פעולות מחאה כנגדו וכנגד תוכניותיו, והוא נאלץ לחזור בידיים ריקות לסנקט פטרבורג.<br /> <br /> [[קובץ:Lilienthal Magid Yeshua.jpg|שמאל|ממוזער|250px|&quot;מגיד ישועה&quot;, וילנא תר&quot;ב-1842]]<br /> ב-1842 הורה אובארוב לליליינטל לצאת למסע רשמי בין [[הקהילה היהודית|הקהילות היהודיות]] ב[[תחום המושב]]. כהכנה למסע, ובניסיון לשכנע את הציבור היהודי, פרסם ב-[[1842]] את &quot;מגיד ישועה&quot; – חוברת שכתב ב[[גרמנית]] ו[[תרגום|תרגם]] בעבורו ל[[עברית]] [[רש&quot;י פין]], ובה ניסה לשכנע ביתרונות החינוך המתקדם. החוברת נדפסה באלפי עותקים והופצה ברחבי הקהילות שבהן ביקר. בסיורו עבר בקהילות רבות ונתקל בקבלת פנים שקטה אך מסויגת. ב-[[1843]] כינס בסנקט פטרבורג ועדה של נציגי היהודים, שבה ישבו בין השאר [[בצלאל שטרן (מורה באודסה)|בצלאל שטרן]], מנהל בית הספר המשכילי ב[[אודסה]], והרבנים [[יצחק מוולוז&#039;ין]] ו[[מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)]]. הוועדה שימשה במידה רבה כ[[חותמת גומי]] להחלטותיו של אובארוב, אך הרבנים הצליחו, לפי עדותם, לבטל כמה מן הגזרות (העדויות של הצדדים השונים שהשתתפו בוועדה שונות זו מזו בתיאור האירועים). ב-[[1844]] פורסם צו ממשלתי מפורט בדבר &quot;הקמת בתי ספר מיוחדים לשם חינוכם של בני הנוער היהודי&quot;, והממשלה חלה ביישום התוכנית, ששיאה בהקמת שני בתי מדרשות: [[בית המדרש לרבנים בווילנה]] ו[[בית המדרש לרבנים בז&#039;יטומיר|בז&#039;יטומיר]].<br /> <br /> ב-[[1845]] נסע לביקור אצל משפחתו וארוסתו בגרמניה, ובמפתיע לא שב יותר לרוסיה, ובמקום זאת [[הגירה|עקר]] ל[[ארצות הברית]]. ההיסטוריונים חלוקים ביניהם בשאלת המניעים שהביאו אותו לכך. כיוּון אחד שהוצע הוא שהתפכח מאשליותיו לגבי הסיכוי לשיפור מצבם של היהודים והבין כי מטרת השלטונות הרוסים להביא להמרת דת; כיוון שני הוא שנפגע מיחס השלטונות כלפיו וכלפי תוכניותיו, או מניסיון להביאו להמיר בעצמו את דתו לנצרות; וכיוון שלישי מתמקד בלחצים שהופעלו עליו מצד הקהילות היהודיות או מצד משפחתו וידידיו.<br /> <br /> בארצות הברית בא ליליינטל תחילה ל[[ניו יורק]], ושם נעשה [[רב קהילה]]. קהילות יוצאי גרמניה בניו יורק קיבלו אותו בחום ואף מינו אותו ל&quot;רב ראשי&quot;, מינוי שלא עלה יפה. ב-[[1850]] התפטר בעקבות חיכוכים בקהילה, והקים מוסד חינוכי. במשך העשור הראשון לשהותו בארץ החדשה עדיין החזיק בעמדות שמרניות, אך אז פגש ב[[יצחק מאיר וייז]]. ב-[[1854]] הפגין את מעברו המלא ליהדות הרפורמית כשפרסם מאמר בו, תוך סקירה ביקורתית של הנוהג, טען כי [[יום טוב שני של גלויות]] היה מתאים לזמנו וההתפתחות ההיסטורית מאפשרת לבטלו כיום.{{הערה|רובן, עמ&#039; 118.}} הוא החל לדווח לעיתון התנועה הרפורמית &#039;&#039;American Israelite&#039;&#039;, שיצא ב[[סינסינטי]], ובאותה שנה עבר לסינסינטי ונעשה שותף בעריכת העיתון ורב הקהילה הרפורמית המקומית. בקהילה זו פעל עשרים ושבע שנים, עד פטירתו, הקים מוסדות והיה [[מרצה]] ל[[היסטוריה של עם ישראל|היסטוריה]] ו[[ספרות עם ישראל|ספרות יהודית]] ב[[היברו יוניון קולג&#039;]]. מילא תפקיד חשוב בעיתונות היהודית באמריקה ופרסם ספרים ומאמרים. פעל גם במוסדות הכלליים של העיר סינסינטי.<br /> <br /> בשהותו בארצות הברית נהפך ליליינטל למעריץ נלהב של רעיונות ה[[חופש]] וה[[דמוקרטיה]] האמריקאיים. הוא תמך בנחרצות ב[[הפרדת הדת מהמדינה]], כפי הנראה גם בעקבות חוויותיו בפרשת &quot;ההשכלה מטעם&quot; באימפריה הרוסית. [[מלחמת האזרחים האמריקנית]] הגבירה את תחושות ההערצה שלו לאמריקה, והוא החל מדבר על ארצות הברית במונחים של [[גאולה]] ו[[משיח]]; הוא קבע כי אין ליהודים עוד צורך במשיח שיביא אותם ל[[ארץ ישראל]], מאחר ש[[ישועה|ישועתם]] הרוחנית והחומרית מתקיימת בארצות הברית.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * מיכאל סטניסלבסקי, &quot;התחלותיה של ההשכלה ברוסיה&quot;, בתוך: עמנואל אטקס (עורך), &#039;&#039;&#039;הדת והחיים - תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה&#039;&#039;&#039;, ירושלים: [[מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל]], תשנ&quot;ג, עמ&#039; 126–166.<br /> * [[עמנואל אטקס]], &quot;פרשת ה&#039;השכלה מטעם&#039; והתמורה במעמד תנועת ההשכלה ברוסיה&quot;, בתוך: עמנואל אטקס (עורך), &#039;&#039;&#039;הדת והחיים - תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה&#039;&#039;&#039;, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל&#039; תשנ&quot;ג, עמ&#039; 167–216.<br /> * מתי סילבר, &quot;הרב מקס לילינטל: מ&#039;השכלה מטעם&#039; להפרדה בין הדת למדינה&quot;, בתוך: &#039;&#039;&#039;ציון עא (ג)&#039;&#039;&#039;, ינואר 2006, עמ&#039; 343–372.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> {{ויקישיתוף בשורה}}<br /> * {{אוצר ישראל|ו|53|לִילְּיֶעְנְטַהאְל, מנחם (מאקס)|עמוד=45}}<br /> * {{אנצ יהודית|שם=מקס ליליינטל|קישור=9984}}<br /> * {{אנצ רוסית|12455}}<br /> * [http://www.biografija.ru/show_bio.aspx?id=77308 ביוגרפיה] {{רוסית}}<br /> * {{Find a Grave}}<br /> {{פרופילי אנציקלופדיות|האנציקלופדיה היהודית=לא}}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליליינטל, מקס}}<br /> [[קטגוריה:אנשי חינוך יהודים גרמנים]]<br /> [[קטגוריה:אנשי חינוך יהודים אמריקאים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים גרמנים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים רפורמים אמריקאים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פיורדא]]<br /> [[קטגוריה:סגל היברו יוניון קולג&#039;]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת מינכן]]<br /> [[קטגוריה:גרמנים שנולדו ב-1815]]<br /> [[קטגוריה:גרמנים שנפטרו ב-1882]]</div>

imported>הנדב הנכון