https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%A1מקסימינוס תראקס - היסטוריית גרסאות2026-09-15T06:30:37Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%A1&diff=6031&oldid=previmported>Esternit: עריכה2026-05-19T16:29:02Z<p>עריכה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מנהיג<br />
| תאריך פטירה = [[יוני]] [[238]]<br />
| מקום לידה = [[תראקיה]], [[האימפריה הרומית]]<br />
| מקום פטירה = [[אקוויליה]], האימפריה הרומית<br />
| סיבת המוות = נרצח<br />
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג<br />
| שם התפקיד = [[קיסר]] [[האימפריה הרומית]]<br />
| התחלת כהונה =[[מרץ]] [[235]]<br />
| סיום כהונה =[[יוני]] [[238]]<br />
|הקודם בתפקיד=[[סוורוס אלכסנדר]]<br />
|הבא בתפקיד=[[פופיאנוס]]{{ש}}[[בלבינוס]]<br />
}}<br />
}}<br />
'''גַּאיוּס יוּלְיוּס וֶורוּס מַקְסִימִינוּס תְרַאקְס''' (ב[[לטינית]]: '''Gaius Iulius Verus Maximinus Thrax'''), המכונה '''מַקְסִימִינוּס הַתֶרַאקִי''' (לטינית: Maximinus Thrax; לפעמים נקרא '''מַקְסִימִינוּס תֶרַאקוּס''') או '''מקסימינוס הראשון''' ([[173]]–[[238]]), היה [[קיסר רומא]] בשנים 235–238. עלייתו לכס השלטון הייתה תוצאה של משבר פוליטי ב[[רומא]] ובישרה את תחילת האנרכיה הפוליטית הידועה כ[[שנת ששת הקיסרים]] {{אנ|Year of the Six Emperors}} ואת תקופת ההתפוררות הידועה בשם [[האימפריה הרומית#משבר המאה ה-3 והקיסרים המאוחרים (235–395)|תקופת המשבר של המאה השלישית]]. הוא ידוע כקיסר של מחנה, כלומר קיסר שהוכתר על ידי חייליו (ולא על ידי [[הסנאט הרומי|הסנאט]]) ולאחר תקופת שלטון קצרה וסוערת, מת בידי חיילי [[המשמר הפרטוריאני]], לאחר שכשל בניסיון לכפות את שלטונו על הסנאט.<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
על פי המקורות ההיסטוריים וכפי שמשתקף בשמו, שורשי משפחתו של מקסימינוס נעוצים בפרובינקיה הרומית של [[תראקיה]].<br />
הוא עצמו נולד ככל הנראה בתראקיה בשנת 172 או 173.{{הערה|שם=גולן 65|דוד גולן, "מקסימינוס תרקס", בתוך: '''הקיסרים החיילים''', עמ' 65.}} על פי ההיסטוריה הרומית הוא היה בן לאב [[גותים|גותי]] בשם מיקא, ואם מהשבטים ה[[אלאנים]] בשם אבּבּה.{{הערה|שם=גולן 65}} עם זאת היסטוריונים מודרניים מטילים ספק בגרסה זו, ההיסטוריון [[רונלד סיים]] טוען כי ככל הנראה נולד מקסימינוס ב[[פרובינקיה רומית]] [[מואסיה]] (ב[[לטינית]]: Moesia) שהוא שמו הקדום של חבל ארץ ב[[חבל הבלקן|בלקן]], לאורך הגדה הדרומית של ה[[דנובה]], למשפחה ממעמד נמוך וכתוצאה מכך ראה בו הסנאט הרומי - כאשר עמד מולו - כברברי.<br />
<br />
מקורות היסטוריים ראשוניים, שנכתבו זמן רב לאחר תקופת שלטונו של מקסימינוס ובראשם [[היסטוריה אוגוסטה]] מתארים את מקסימינוס בצבעים עזים אך ככל הנראה לוקים בדיוק ונוטים להגזמה ספרותית.<br />
הוא מתואר כענק בעל ממדים על אנושיים, ובגובה 2.5 מטרים. כך למשל מסופר כי הוא יכול היה לחבוש את הצמיד של אשתו כטבעת על [[אגודל]]ו.{{הערה|'''היסטוריה אוגוסטה''', חיי מקסימינוס, ו, 8.}} לפי תיאורים אלו פניו היו מאופיינים על ידי מצח רחב ובולט אף ולסת גדולים.<br />
<br />
===בטרם עלייתו לשלטון===<br />
כקיסרים אחרים שבאו אחריו מרקע חברתי דומה, עלה מקסימינוס תראקס ממעמדו הנחות על ידי טיפוס בסולם הדרגות הצבאי מחייל פשוט בלגיון רומאי לשליט של האימפריה.<br />
הוא הצטרף לשורות הצבא הרומי בשנת 193/4 כאשר [[ספטימיוס סוורוס]] היה קיסר.{{הערה|שם=גולן 65}} הוא הוצב בחיל הפרשים (militia equestris) והתקדם לאט,{{הערה|שם=גולן 65}} עד שמונה למפקד [[הלגיון הרביעי איטליקה]] (Legio IV Italica).<br />
בשנים 211–217, בימי הקיסר [[קרקלה]], החזיק בדרגת קנטוריו (centurio).{{הערה|שם=גולן 65}} בשנת 217–218 פרש מן הצבא וחזר לכפרו ולעסקיו.{{הערה|שם=גולן 65}} בקיץ 218 זכה מידי הקיסר [[אלכסנדר סוורוס]] בפס הארגמן הרחב ובתפקיד של ממונה על חיילים מן האומות (praefectus gentium). מאוחר יותר החזיק בדרגה של נציג הלגאט של הפרובינקיה הטינגיטנית (praeses pro legato provinciae Mauretaniae Tingitaneae) כיום בצפון [[מרוקו]]. מאוחר יותר שימש הממונה על מסופוטמיה (praefectus Mesopotamiae).{{הערה|שם=גולן 65}}<br />
<br />
בשנת 230–231, במסע של הקיסר [[אלכסנדר סוורוס]] לפרס, שימש בשלב מוקדם מפקד של פלוגות צבא מקובצות ליחידות פעולה משימתיות (preapositus vexillationum).{{הערה|שם=גולן 65}}<br />
בשנת 234 החזיק בתפקיד הממונה על הטירונים בגזרת הגבול של נהר ה[[ריין]] (praefectus tironibus in limite Rhenano).{{הערה|שם=גולן 66|דוד גולן, "מקסימינוס תרקס", בתוך: '''הקיסרים החיילים''', עמ' 66.}}<br />
<br />
בעת התקוממות הלגיונות כנגד הקיסר אלכסנדר סוורוס בחרו החיילים במקסימינוס כקיסר על רקע המוניטין שלו כלוחם קשוח וחסר פשרות. [[המשמר הפרטוריאני]] תמך במינוי ובחירת הלגיונות והסנאט נאלץ לאשרר את המינוי.<br />
<br />
===תפיסת מושכות השלטון===<br />
ב-25 בפברואר 235 הועלה מקסימינוס למעלת קיסר במוגונטיאקום ([[מיינץ]]), בתואר: Imperator Caesar Caius Iulius Verus Maximinus Pius Fidelis Invictus Augustus Proconsul Pater Patriae.{{הערה|שם=גולן 66}}<br />
ב-25 במרס 235 כונה "[[פונטיפקס מקסימוס]]", הכוהן העליון. בנוסף על כך, הוא צורף (cooptatio) למסדרי כל אגודות הפולחנים לאלים של רומא.{{הערה|שם=גולן 66}}<br />
<br />
מקסימינוס גילה חשדנות ועוינות כלפי ה[[אליטה]] הרומאית, הצבאית והאזרחית. גישה זו נבעה ממוצאו הצנוע ומעמדו החברתי הנמוך. גישה זו הדריכה את דרכו בעת שתפס את מושכות השלטון ומאידך מנעה ממנו מלבסס את שלטונו באופן מוחלט. שנות שלטונו הקצרות עמדו בצל ניסיונות הסנאט והאצולה הרומית להורידו מכסאו ולהמליך קיסרים במקביל למקסימינוס.<br />
<br />
על רקע זה, ומתוך חשש מבוסס לחתרנות, החל מקסימינוס לבסס את כוחו על ידי הוצאה להורג של יועציו ומקורביו של הקיסר אלכסנדר סוורוס. בין המזימות שנקשרו נגדו הייתה מזימה לבודד את מקסימינוס והחיילים הנאמנים לו בלב טריטוריה עוינת מעבר ל[[נהר הריין]]. המזימה נחשפה והקושרים, קצינים וסנאטורים, הוצאו להורג. מזימה אחרת הונהגה על ידי יחידות צבא שנותרו נאמנות לקיסר הקודם. אחד הקושרים החליט לשנות את נאמנותו ולגלות את דבר הקשר למקסימינוס, גם הוא וגם מנהיג הקושרים הוצאו להורג.<br />
<br />
במקביל פעל מקסימינוס כנגד האיומים על גבולות האימפריה הרומית בעיקר מצד שבטים גרמאניים מצפון.<br />
בשנת 235 ניהל מסע מלחמה גדול בגרמאניה, שהתנהל עד לעומק של כ-250 ק"מ מזרחית לנהר הריין וכ-150 ק"מ ממערב לנהר [[אלבה (נהר)|אלבה]].{{הערה|שם=גולן 66}}<br />
בסמוך לכך נפגש הצבא הרומי בפיקודו של מקסימינוס עם [[שבטים גרמאניים]] אחרים בסדרת קרבות הידועים היום בשם המדעי [[קרב הרי הארץ]]{{מקור}} {{אנ|Battle at the Harzhorn}} (גרמנית: Harzhornereignis).<br />
ממצאים ארכאולוגיים שנחשפו בשנת 2008 בסביבת הרצהורן (Harzhorn), כ-40 ק"מ מצפון ל[[גטינגן]], מלמדים שבאתר התנהל אחד הקרבות המכריעים במסע זה.{{הערה|שם=גולן 66}} שדה הקרב נחשף על ידי ארכאולוגים גרמנים. מדובר בשטח של מספר קילומטרים רבועים שעדיין נמצא בחפירה ומחקר. נחשפו בו שרידי כלי נשק, מטבעות וחפצים אחרים התורמים לידע על ההיסטוריה והתפקוד של הלגיונות הרומאים.<br />
<br />
בעקבות ניצחונותיו הוענק למקסימינוס התואר "אימפרטור", ונוסף לו גם התואר "גרמניקוס מקסימוס" (Germanicus Maximus), שמשמעותו "מנצח הגרמנים הגדול מכולם".{{הערה|שם=גולן 66}}<br />
הוא הצליח להדוף בסדרת קרבות בין השנים 235 ו-236 איום של שבטים [[אלמאנים]] על אזורי הספר של האימפריה תוך אבדות כבדות לצבא הרומי.<br />
לקראת חורף 235–236 קבע את בסיסו בסירמיום על נהר סאווס (Savus), משם יצא למסעות מלחמה במשך רוב שנת 236 נגד ה[[סרמטים]] ונגד ה[[דקים]].{{הערה|שם=גולן 66}}<br />
<br />
בשנת 236 שימש כאחד משני הקונסולים של אותה שנה.{{הערה|שם=גולן 66}} באביב 236 הכריז על [[גאיוס יוליוס ורוס מקסימוס|מקסימוס]], בנו, כעל "קיסר" ו"ראש הנוער שוחר האימפריום" (Princpes Iuventutis).{{הערה|שם=גולן 66}} את אשתו המנוחה [[קייקיליה פאולינה]] העלה לדרגת אלה (Diva).{{הערה|שם=גולן 66}} בסתיו 236 ניתן לו פעמיים התואר "אימפרטור", בפעם השלישית והרביעית.{{הערה|שם=גולן 66}}<br />
<br />
<gallery><br />
Harzhorn Original Dolabra in Folie mit Stickstoff.jpg|ממצאים מהחפירה<br />
Harzhorn-Ereignis Dolabra-Ritzung LEG IIII S A (NLD)-2.JPG|ממצאים מהחפירה<br />
Harzhorn Blick Nordhang.jpg|אזור שדה הקרב 2012<br />
Harzhorn Infostelen in Gold und Holz.jpg|מרכז מידע באזור החפירות<br />
Harzhorn Grabungsschnitt von unten 1.jpg|חפירות בשדה הקרב<br />
Harzhorn Fundschilder.jpg|סימון לחפצים בטרם חפירתם באתר החפירות<br />
</gallery><br />
<br />
===מלחמה במתנגדים מבית===<br />
בשנת 238 פרץ מרד [[אפריקה (פרובינקיה רומית)|בפרובינקיית אפריקה]] לאחר שאצולת הממון המקומית נסחטה על ידי נציגי הקיסרות. ההתקוממות הפכה לעממית והמון מוסת שצויד על ידי האצילים המקומיים עלה על העיר [[אל ג'ם|תיסדרוס]] (Thysdrus) והרג את הפקידים הרומאיים. בשלב הבא פנו בני האצולה המקומית ודרשו מ[[גורדיאנוס הראשון|מַרְקוּס אַנְטוֹנְיוּס גוֹרְדִיָאנוּס]], אציל רומאי שהיה בעבר מושל הפרובינקיה שייקח על עצמו את משרת הקיסר.<br />
בתחילת ינואר 238 הם הכריזו עליו כעל קיסר האימפריה, ובהמשך אותו חודש הכריז הסנאט ברומא על מקסימינוס, הקיסר השנוא, כעל אויב.{{הערה|שם=גולן 66}}<br />
גורדיאנוס סירב תחילה למשרת הקיסר, בטענה שהוא זקן מדי, אך ב-[[22 במרץ]] הוא נטל על עצמו את המשרה המסוכנת תחת השם "גורדיאנוס הראשון", בתנאי שבנו ימשול לצידו בשם [[גורדיאנוס השני]]. ימים מספר לאחר מכן הוא נכנס בשערי העיר [[קרתגו]] וזכה מייד לתמיכה גורפת של האוכלוסייה וההנהגה המקומית. גורדיאנוס שלח משלחת בראשות פובליוס ליקיניוס ולריאנוס (לימים הקיסר [[ולריאנוס]]) לסנאט ברומא וב-[[2 באפריל]] הוא ובנו הוכרזו כקיסרים וזכו לתואר [[אוגוסטוס (תואר)|אַוּגוּסְטוּס]] ("Augustus" ב[[לטינית]]: "הנשגב" או "הנעלה"). מקסימינוס שהה באותה עת עם הלגיונות הנאמנים לו ב[[סרמסקה מיטרוביצה|סִירְמִיוּם]], אסף את עצמו והחל לעלות על רומא במטרה להחזיר לידיו את השלטון.<br />
<br />
המרד באפריקה דעך באותה מהירות ופתאומיות בה פרץ. גורדיאנוס היה חסר צבא מקצועי שיתמוך בו ונשען על כוחן של מיליציות מקומיות. הלגיון היחיד באפריקה [[הלגיון השלישי אוגוסטה]], היה תחת פיקודו של מושל [[נומידיה]] שתמך במקסימינוס, בעיקר בגלל עוינות ארוכת שנים לגורדיאנוס, ובחר לנצל את ההזדמנות ולהתעמת עם הקיסרים לבית גורדיאנוס. הצבאות נפגשו בסמוך לעיר קרתגו. הלגיון הרומי הביס ללא קושי את צבא המיליציות הלא-מאומנות ולא-מצוידות של מקומיים, בפיקודו של גורדיאנוס השני, שעמד מולו. בתום יום הקרב נהרג גורדיאנוס השני ואביו גורדיאנוס הראשון התאבד בתליה לאחר שקיבל את החדשות המרות.<br />
<br />
על מנת לקדם את פני מקסימינוס, שעתה עלה על רומא עם הלגיונות הנאמנים לו, מינה הסנאט את [[פופיאנוס]] ו[[בלבינוס]] לקיסרים משותפים ב-[[22 באפריל]] 238. ההחלטה לא עברה ללא התנגדות ונאמני הקיסרים הקודמים דרשו כי יורשם החוקי [[גורדיאנוס השלישי]] יוכתר. לאחר מהומות ברחובות רומא הסכימו פופיאנוס ובלבינוס לפשרה לפיה יתמנה גורדיאנוס השלישי לתפקיד "קיסר", שבתקופה זו היה תואר כבוד חסר סמכויות.<br />
<br />
===מותו של מקסימינוס===<br />
צבאו של מקסימינוס נכנס לאיטליה מהצפון ובהגיעו אל מול חומות העיר [[אקוויליה]] ציפה כי שערי העיר יפתחו לפניו ללא התנגדות. להפתעתו הוא גילה כי תחת הנהגת סנטורים המתנגדים לו העיר התכוננה למצור וסירבה לאפשר לצבאו להצטייד להמשך דרכו. צבאו של מקסימינוס נאלץ להיכנס למלחמת מצור אך נכשל בניסיונות לעלות על החומות או לשכנע את התושבים להיכנע. הצבא, שלא היה מצויד למלחמת מצור ולהתשה, החל לסבול ממחסור באספקה. בנוסף, הכישלון בכיבוש העיר פגע במורל הגייסות. את הכף הכריעו שמועות, כי צבא הנאמן לסנאט נאסף וצועד צפונה על מנת להתעמת עם חיילות הקיסר ולהכריעם. במהלך חודש מאי, בעת הפוגה בקרבות, הוכה מקסימינוס למוות באוהלו בידי חייליו ועימו נרצחו בניו והקצינים הנאמנים לו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''[[היסטוריה אוגוסטה]]: הקיסרים החיילים''', "מקסימינוס תרקס", עמ' 18–20; 65–89. תרגם מלטינית, הוסיף מבוא והערות [[דוד גולן]]. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2014.<br />
*{{צ-ספר<br />
|מחבר=[[משה עמית]]<br />
|שם=תולדות הקיסרות הרומית<br />
|מקום הוצאה=ירושלים<br />
|מו"ל=[[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]]<br />
|שנת הוצאה=2002<br />
}} {{ULI|003600990}}<br />
* [[אדוארד גיבון]], '''[[שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית]]''', עברית: אריה ענבי, הוצאת "ספרי זהב", תל אביב, 1955.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{הארץ|נעה שפיגל|לראשונה, פוענחה כתובת על אבן דרך רומית סמוך לכנרת|1.7160541|23 באפריל 2019|מנויים=לא}}<br />
* {{Find a Grave}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
* {{אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{קיסרי רומא}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:קיסרי רומא]]<br />
[[קטגוריה:תראקיה]]<br />
[[קטגוריה:ילידי 173]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-238]]</div>imported>Esternit