imported>AutoMod: הסבה לתבנית (מקור ראשון), ניקוי תבניות

2025-12-23T22:36:59Z

הסבה לתבנית (מקור ראשון), ניקוי תבניות

דף חדש

{{כלי תקשורת
|שם=מקור ראשון
|סמל=[[קובץ:Makor Rishon logo.svg|מרכז|200px]]
|תדירות=שבועית
|פורמט=[[עיתון#הפורמט של נייר העיתון|ברודשיט]]
|מייסד=ה[[רב]] [[שמואל טל]]
|בעלים=קבוצת [[ישראל היום]]
|מנכ"ל=דורון ביינהורן
|עורך=[[קלמן ליבסקינד]]
|שפה=[[עברית]]
|מערכת=בניין 9 [[הגן הטכנולוגי מלחה]], {{דגל|ירושלים||+}}
|מדינה={{דגל|ישראל||+}}
|אתר אינטרנט=[http://www.makorrishon.co.il/ makorrishon.co.il]
|סוג=שבועון
|תאריך התחלה=[[1997]]
}}
[[קובץ:מקור ראשון מהדורה דיגיטלית - שער גיליון 4.pdf|220px|ממוזער|שמאל|עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4]]
'''מקור ראשון''' הוא [[שבועון]] ישראלי שנוסד ב-[[1997]] ומאז [[2014]] נמצא בבעלות קבוצת [[ישראל היום]]. נוסף על העיתון, מפעיל מקור ראשון גם אתר אינטרנט.

עורכו הראשי של העיתון הוא [[קלמן ליבסקינד]].

"מקור ראשון" מזוהה עם [[הימין הפוליטי בישראל]]{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|דנקנר מוכר את "מעריב" לבן צבי ב-85 מיליון שקל|0000017f-db72-db22-a17f-fff3d6500000|7 בספטמבר 2012}}}} ועם הציבור ה[[דתי-לאומי]]{{הערה|{{NFC||מי ומה בקריסת מעריב|0018-D-90891-00|11 במרץ 2014}}}}.

== היסטוריה ==
"מקור ראשון" נוסד כ[[שבועון]] בחודש יולי [[1997]] על ידי הרב [[שמואל טל]], והעיתון היה בבעלותו. העורך המייסד של העיתון היה העיתונאי [[מאיר עוזיאל]]<ref>{{מקור ראשון|ישי פלג|הראשון לזהות: מאיר עוזיאל חוזר לימיו כעורך המייסד של מקור ראשון|magazine/509041|22 ביולי 2022}}</ref>. ההקמה בפועל נעשתה על ידי משפחת ליסטנברג, משפחה דתית לאומית העוסקת ביהלומים ומושבה ב[[בלגיה]] וב[[תל אביב]]. עוזיאל צירף אליו את העיתונאים מיכאל רוזוליו ויוני אריאל. רוזוליו היה בעבר כתב ב"[[ידיעות אחרונות]]" וב[[הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו|רשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו]], וממקימי "[[רדיו קול הים האדום]]". יוני אריאל היה העורך הכלכלי של ה[[ג'רוזלם פוסט]]. המערכת הוקמה במשרדי "פרסומי ישראל" ב[[גבעת שאול]] בירושלים, והורכבה מעיתונאים ועורכים דתיים וחילונים.

עורכי העיתון בשנותיו הראשונות היו ברובם חילונים, בהם [[מאיר עוזיאל]] ועופר שפירא.

מרגע הקמתו העיתון נאבק על קיומו הכלכלי. ההכנסות היו נמוכות ומצבו הכלכלי הידרדר עד שבסוף אוקטובר [[1999]] נסגר העיתון, והבעלים הכריזו על [[פשיטת רגל]]{{הערה|שם=גלובס1|{{גלובס||שבועון הימין "מקור ראשון" מחדש הופעתו עם מו"ל חדש|181155|12 בדצמבר 1999}}}}.

לאחר כארבעה שבועות, בדצמבר [[1999]], "מקור ראשון" הוקם מחדש, תחת חברה בשם "מקור ראשון החדש" - מהלך שאפשר לרוכש, מייקל כריש, ליהנות ממוניטין העיתון מבלי לשאת בחובות העבר{{הערה|שם=גלובס1|}}. כריש פעל להרחבת מאגר המנויים ולביסוסו הכלכלי של העיתון אך ספג גם הוא הפסדים כבדים. הוא החזיק בעיתון כארבע שנים עד שנת [[2003]] אז מכר את העיתון לאיש העסקים [[שלמה בן-צבי]]. מאחורי בן צבי עמדה משפחת ה[[נדבן]] היהודי בריטי, קונרד מוריס, ובעקבות הרכישה בוצעו בעיתון שינויים משמעותיים{{הערה|{{גלובס|אבי שאולי|גם קונרד מוריס מתקדם לקראת רכישת השליטה באנגל משאבים|1000543865|3 במרץ 2010}}}}. בן צבי יזם מבנה מחודש לעיתון, שכלל הרחבה ניכרת של מספר העמודים והמוספים, גיוס כותבים מוערכים ומעבר לפורמט ברודשיט.

עד אמצע [[2007]] הופיע "מקור ראשון" כשבועון. ב-25 באפריל 2007, תקופה קצרה לאחר שבן צבי רכש את העיתון הוותיק "[[הצופה]]", מוזגו העיתונים והמהדורה היומית החלה להופיע תחת הלוגו "מקור ראשון - הצופה". לעורך העיתון היומי מונה תחילה [[יואב שורק]] ולאחר מכן [[אריאל כהנא]]{{הערה|{{העין השביעית|יועד קדרי|"מקור ראשון", במחשבה שנייה|23537|3 ביוני 2009}}}}. העיתון הודפס באותן השנים בדפוס "גרפופרינט" של [[קבוצת הארץ]]{{הערה|שם=גאוני|{{גלובס|יעל גאוני|"הארץ" חזר להדפיס את "מקור ראשון" ו"הצופה" לאחר שהסדיר מחלוקת כספית עם בן-צבי|1000257980|25 בספטמבר 2007}}}}. ביוני 2007, השיק העיתון אתר אינטרנט חדש בהשקעה של 1.5 מיליון שקל{{הערה|{{גלובס|יעל גאוני|העיתון "מקור ראשון" משיק אתר אינטרנט חדש בהשקעה של 1.5 מיליון שקל|1000222170|17 ביוני 2007}}}}.

ביוני [[2009]] הוכרז כי העיתון יחל בהוצאת מהדורה יומית דיגיטלית אשר תצא בצהריי היום ותופץ באימייל ל[[מנויים]], בהשקעה של חצי מיליון ש"ח{{הערה|{{NFC|עידן יוסף|תפוצה מתרחבת: מקור ראשון במהדורה דיגיטלית|202388|1 ביוני 2009}}}}. מהדורה מיוחדת זו הייתה נפרדת מזו שהודפסה בבוקר ימי חול ומהדורת יום שישי, וכללה 35 עובדים{{הערה|{{גלובס|יעל גאוני|"מקור ראשון" עובר גם לאינטרנט: יפיץ בצהריים מהדורה דיגיטלית לכ-100 אלף מנויים|1000454612|1 ביוני 2009}}}}. המהדורה החזיקה חודשיים והפסיקה פעולתה עם גיליון אחרון ב-[[29 ביולי]] [[2009]]{{הערה|{{כיפה|[[אמנון בזק]]|הצצה ראשונה לאתר האינטרנט החדש של "מקור ראשון"|תרבות/הצצה-ראשונה-לאתר-האינטרנט-החדש-של-מקו|23 במאי 2012}}}}.

ב־[[23 בספטמבר]] [[2014]] הופק הגיליון האחרון של העיתון היומי. מתאריך זה מודפס רק עיתון סוף־שבוע.

==== תקופת בן צבי ====
תחת בן צבי, מקור ראשון הגדיל את נוכחתו בשיח הציבורי בישראל ואת מנעד תחומי העיסוק. עם זאת גם בתקופת שלמה בן צבי סבל מקור ראשון מגרעון כלכלי, כמו גם מניהול תזזיתי שהביא לריבוי הוצאות. מיד עם רכישת העיתון הועברה המערכת מ[[פתח תקווה]] לבית קלקא בתל אביב ומשם ל[[הגן הטכנולוגי מלחה|גן הטכנולוגי במלחה]] שבירושלים{{הערה|{{גלובס|רועי ברק|מערכת העיתון "מקור ראשון" עוברת לירושלים|1000723241|8 בפברואר 2012}}}}. מוספים נפתחו ונסגרו, עיתונאים, כותבים ומנהלים גויסו ופוטרו. כדי להתגבר על המשבר הורה בן צבי על קיצוצי שכר וצעדי התייעלות נוספים. בד בבד, לאחר שעובדים גילו כי לא קיבלו הפרשות סוציאליות ושכרם עוכב זמן רב, הם פתחו במאבק כנגד הנהלת העיתון. בנובמבר [[2008]] דווח{{הערה|{{וואלה|[[ענת קם]]|12% מעובדי מקור ראשון יפוטרו|1382435|20 בנובמבר 2008}}}} על קשיים כספיים אליהם נקלע העיתון ועובדי העיתון אף הגישו ל[[בית משפט|בית המשפט]] בקשה לפירוק העיתון{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|ביהמ"ש: העיתון "מקור ראשון" יגיב בתוך 72 שעות לבקשת הפירוק של העובדים|1000399513|19 בנובמבר 2008}}}}. העיתון התמודד עם המשבר על ידי קיצוץ בתוכן, העלאת מחירים, פיטורי עובדים, סגירת [[אתר אינטרנט|אתר האינטרנט]] וארכיון הכתבות של העיתון, וצעדים נוספים. חרף הקשיים הפנימיים העיתון המשיך לצאת באופן סדיר; תוך שהוא מתקיים בזכות הזרמות חיצוניות של עשרות מיליוני שקלים{{הערה|{{העין השביעית|איתמר ב"ז|דו"חות "מקור ראשון" - פועל בהפסד לפחות מאז 2009 ומתקיים בזכות הזרמות חיצוניות של עשרות מיליוני שקלים נחשפים|101146|15 במרץ 2014}}}}.

בפברואר 2012 אתר העיתון הותקף על ידי [[האקר]]ים פלסטינים{{הערה|{{גלובס|רועי גולדנברג|אתר העיתון "מקור ראשון" הותקף הבוקר ע"י האקרים|1000726321|20 בפברואר 2012}}}}.

בספטמבר 2012 רכש בן צבי את עיתון [[מעריב]]. הוא שילב את כותבי מקור ראשון במעריב ובאתר העיתון [[מעריב nrg]]{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|עובדי "מעריב" לבן-צבי: עצור את המיזוג עם "מקור ראשון"|1000805327|11 בדצמבר 2012}}}}, בנוסף העביר את הדפסת "מקור ראשון" לבית הדפוס של "מעריב", במקום בית הדפוס של "[[הארץ]]"{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|מכה ל"הארץ": בן צבי מעביר את הדפסת "מקור ראשון" ל"מעריב"|1000814932|16 בינואר 2013}}}}. עם זאת, רכישת הענק הביאה את שני העיתונים לקריסה. העיתונים, שבאותה עת כבר היו לפותים זה בתוך זה, הן בתוכן הן בניהול, נקלעו להליך [[פירוק חברות|פירוק]]. ב-[[9 במרץ]] [[2014]] אושרה בקשתו של בן צבי לצו [[הקפאת הליכים]] לחודשיים לעיתונים "מקור ראשון" ו"מעריב"{{הערה|{{גלובס||חובות בהיקף של 50 מיליון ש' הביאו את "מעריב" לבקש הקפאת הליכים|1000922028|5 במרץ 2014}}}}. העיתון העומד למכירה יחד עם העיתון "מעריב", והוגשו מספר הצעות כולל מ"[[ישראל היום]]", "[[ג'רוזלם פוסט]]", "[[ידיעות אחרונות]]" וקבוצה בראשות המנכ"ל אודי רגוניס{{הערה|{{גלובס||הערכות: עובדי "מקור ראשון" יתמכו בהצעת רגוניס|1000927035|25 במרץ 2014}}{{ש}}{{גלובס|לי-אור אברבך|"ישראל היום" מבקש לקנות את "מקור ראשון" ו-nrg|1000926963|24 במרץ 2014}}{{ש}}{{גלובס|לי-אור אברבך|"ידיעות אחרונות" לא יציע לרכוש את "מקור ראשון"|1000926392|23 במרץ 2014}}{{ש}}{{TheMarker|נתי טוקר|"ישראל היום" ו"ג'רוזלם פוסט" הגישו הצעות לרכישת "מקור ראשון"|0000017f-db4e-db5a-a57f-db6e9e670000|24 במרץ 2014|מנויים=לא}}}}.

==== תקופת אדלסון ====
ב-30 במרץ 2014 אישר [[בית המשפט המחוזי בירושלים]] את מכירת העיתון ל"[[ישראל היום]]" ב-14 מיליון שקלים{{הערה|{{מאקו|לי-אור אברבך|ביהמ"ש אישר מכירת "מקור ראשון" ו-NRG ל"ישראל היום"|be2570750231541006|culture-showbiz|30 במרץ 2014}}}} ואת מכירת אתר [[nrg]] תמורת 3 מיליון שקלים. ביצוע המכירה התעכב עקב בדיקה ממושכת של [[הממונה על ההגבלים העסקיים]] [[דייוויד גילה]], עקב חשש לפגיעה בתחרות בשוק העיתונים בישראל{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|גילה ל"מקור ראשון": איך תשמרו על חופש עיתונאי תחת אדלסון?|1000934865|29 באפריל 2014}}{{ש}}{{גלובס||בנט: דחקתי בגילה לקבל החלטה בעניין מכירת "מקור ראשון"|1000934670|28 באפריל 2014}}}}. עובדי העיתון יצאו למאבק ציבורי{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|עובדי "מקור ראשון" יוצאים להפגין: "בנט - האחריות שלך"|1000934191|27 באפריל 2014}}}}, וב-[[30 באפריל]] [[2014]] אושרה הרכישה{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|הממונה על ההגבלים אישר את מכירת "מעריב" ו"מקור ראשון"|1000935242|30 באפריל 2014}}}}. תוכני העיתון פורסמו באתר nrg עד לינואר [[2018]], אז נסגר אתר nrg והחליף אותו אתר חדש של "מקור ראשון". ארכיון nrg, ובכלל זה כתבות "מקור ראשון" שפורסמו באתר, זמינים באינטרנט תחת הדומיין של "מקור ראשון".

ביולי 2014 מינה אדלסון את [[חגי סגל]] לעורך הראשי של העיתון{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|חגי סגל מונה לעורך הראשי של עיתון "מקור ראשון"|1000952988|8 ביולי 2014}}}}. בנוסף גייס את [[אראל סג"ל]] כ[[בעל טור]]{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|אראל סג"ל יכתוב טור שבועי ב"מקור ראשון" ובאתר nrg|1001008140|8 בפברואר 2015}}}}, והכפיל את מספר העותקים המופצים לכ-80 אלף{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|עידן אדלסון: "מקור ראשון" מכפיל את מספר העותקים|1001038533|21 במאי 2015}}}}.

לפי סקר [[TGI]] מינואר [[2018]], החשיפה אליו ב[[סוף שבוע|סופי השבוע]] עומדת על 3.8 אחוזים{{הערה|{{סרוגים||סקר TGI: מקור ראשון התחזק אך עדיין מאחור|235838-סקר-tgi-מקור-ראשון-התחזק-אך-עדיין-מאחור|24 בינואר 2018}}}}, וביוני 2025 עמדה על 5 אחוזים{{הערה|{{מקור ראשון||סקר TGI: מקור ראשון – זינוק בחשיפה בשנה האחרונה|news/local/article/186196|30 ביולי 2025}}}}.

== מבנה העיתון ==
מאז [[2005]] כולל מקור ראשון את המוספים הבאים:
* '''מעטפת חדשותית''' - ידיעות חדשותיות, מאמרי פרשנות ודעות, מאמר המערכת, מדורי כלכלה, ספורט ומדורים נוספים המתחלפים מעת לעת. בין הכותבים הקבועים [[אריאל שנבל]], [[יאיר שרקי]], [[יאיר שלג]], [[ארי שביט]], [[יאיר קראוס]], [[שלמה פיוטרקובסקי (עיתונאי)|שלמה פיוטרקובסקי]], [[גדעון דוקוב]], [[נדב הלפרין]] וריקי ממן. [[צור ארליך]] מפרסם טור שירה קבוע ו[[ארנון סגל]] מפרסם טור קבוע על סוגיית [[הר הבית]].
* '''יומן''' - מוסף אקטואליה שבועי ובו כתבות, ראיונות וטורים אישיים בעריכת ישי הולנדר{{הערה|{{גלובס|רועי ברק|ישי הולנדר מונה לעורך החדשות של "מקור ראשון"|1000661116|5 ביולי 2011}}}}. בין הכותבים הקבועים [[חגי סגל]], [[רן ברץ]], [[יהודה יפרח]], [[עמיר רפפורט]], [[שלום ירושלמי]], [[אלישיב רייכנר]], פזית רבינא ו[[עפרה לקס]]. בעבר כתבו ביומן: [[צור ארליך]], [[אמנון לורד]], [[משה שטרן (איש תקשורת)|משה שטרן]], [[אריאל כהנא]], [[עדי ארבל]], [[אראל סג"ל]], [[עמית סגל]], [[סופיה רון-מוריה]] ועוד. עורכו הקודם של 'יומן' היה [[אורי אליצור]].
*'''דיוקן''' - מגזין הכולל כתבות צבע, טורים אישיים ומדורים שונים. ביניהם - טור אישי-אקטואלי מאת סגנית עורך מקור ראשון [[אורלי גולדקלנג]]; טור אישי-דעתני מאת [[יותם זמרי]]; טור אישי של יעל שבח ועוד. בעבר הופיעו במוסף גם מדור אוכל, מדור טיולים ועוד. בשנת [[2020]] נוסף טור [[גאופוליטיקה|גאו-פוליטי]] מאת [[ניצן דוד פוקס]] מפיק ה[[פודקאסט|הסכת]] "המשחק הגדול". עורך המוסף הוא אורי גליקמן.
*'''שבת''' - מוסף להגות, יהדות וספרות, בעל אופי [[אינטלקטואל]]י. את המוסף ייסד [[יואב שורק]] והוא נחשב ל[[אוונגרד]] מחשבתי שהביא לחיזוק משמעותי של [[אורתודוקסיה מודרנית|הזרמים הליברלים]] ב[[ציונות דתית|ציונות הדתית]]. סגנו של שורק בעריכת המוסף היה [[אלחנן ניר]], ובשנת [[2012]] הוא החליף את שורק בתפקיד עורך המוסף. בשנת 2025 החליף את ניר אברהם אליצור. עורך מדור ביקורת הספרים הוא [[אריאל שנבל]].
* '''[[מוצש]]''' - מוסף [[תרבות]] ו[[פנאי]] (החל להופיע בשנת [[2011]]). העורך הראשון היה [[אלעד טנא]]. אחריו שימשו בתפקיד [[אריאל שנבל]], לימור גריזים-מגן, אורי גליקמן (במקביל לתפקידו כעורך 'דיוקן') וכיום העורכת היא תמר פרלשטיין.

=== מוספי עבר ===
מ-[[1 בינואר]] [[2005]] ועד פברואר [[2006]] הופיע מדי שבוע 'השבועון', מוסף תרבות ומדריך שידורים והצגות. את 'השבועון' ערכה תמר נשר-רטי. סגן העורכת היה שי צלר.

בתחילת דרכו של העיתון בפורמט החדש הופיע מוסף נופש, שהפך לדו-שבועי ועד מהרה בוטל.

ביוני 2006, חודשים אחדים לאחר ביטול 'השבועון', נוסף מוסף דו-שבועי שנקרא 'שישי ישראלי', שתוכנן להפוך לשבועון. הוא היה מוסף כרומו, בפורמט קטן, ובו מדורים, טורים, ובעיקר כתבות מגזין בנושאי אקטואליה ואקטואליה רכה. לאחר כשלושה חודשים הוא בוטל.

המוספים '''כלכלה''' בעריכת ה[[כלכלן]] [[ערן בר-טל]] ו'''ספורט''' בעריכת דותן מלאך, היו בעבר מוספים נפרדים, אך מאז יולי 2012 הם חדלו להופיע כמוספים נפרדים, ונכנסו אל תוך דפי המגזין "מוצש". בינואר 2013 נחתם הסכם עם עיתון העסקים "[[גלובס]]" להפקת מוסף יומי, בתחום העסקים והכלכלה שצורף למהדורה היומית של "מעריב" ו"מקור ראשון"{{הערה|{{גלובס||אושר שיתוף-הפעולה בין "מעריב" ו"מקור ראשון" לבין "גלובס"|1000813364|10 בינואר 2013}}}}. לאחר פחות משנה שיתוף פעולה זה פסק.

במשך תקופה מסוימת הוציא העיתון את '''שבת הגדול''' - מוסף הגות מורחב, שהופיע שלוש פעמים בשנה בעריכת [[יואב שורק]], ואף את '''מקורי''' - [[עלון שבת]] שהופץ חינם בבתי הכנסת וכלל כתבות מקוצרות מהעיתון "מקור ראשון" ומדורים נוספים, אך הוא חדל להופיע בשלהי 2010.

'''צדק''' - חדשות ופרשנות מעולם המשפט, הדין וההלכה. ערך: [[יהודה יפרח]].
* '''נשים''' - מוסף המיועד לנשים (החל להופיע בקיץ [[2006]], ומתפרסם פעם בשבועיים), בעריכת לימור גריזים-מגן{{הערה|{{גלובס|רותי זוארץ|השבועון "מקור ראשון" מוציא לאור מגזין חודשי - "נשים"|1000120703|8 באוגוסט 2006}}}}. קדם לו המגזין "פני אישה" בעריכת איילת קדם ואחריה רוני שוב.
* '''[[אותיות וילדים|אותיות]]''' - עיתון ילדים ונוער. פרי איחוד שנעשה בשנת [[ה'תשע"א]] בין המוסף "מקור לילדים" לבין עיתון הילדים והנוער הדתי הוותיק אותיות. תחילה נקרא העיתון המאוחד "אותיות לילדים", ולאחר מכן חזר להיקרא "אותיות, עיתון מבית "מקור ראשון"". הגיליון הראשון של "מקור לילדים" הופיע בכ"ז בכסלו תשס"ה, 10 בדצמבר 2004. העורכות היו [[אתי אלבוים]] ואורית זימר. בשנים שקודם לכן הופיע מדור לילדים בן שני עמודים במוסף "דיוקן". עורכו בשנותיו האחרונות היה אהוד מקסימוב. ובין כותביו היו [[שושי גרינפלד]], [[יואל חייט]], [[יוסי שחר]] ו[[אבינדב ויתקון]].
* '''סוכריות''' - עיתון לגיל הרך. ידוע כעיתון-האח של "אותיות".

== גילויים בלעדיים ==
העיתון זוקף לזכותו כמה גילויים בלעדיים כגון חשיפת פרשת ה[[עמותה|עמותות]] של [[אהוד ברק]] בבחירות [[1999]], וטענות לזיופים בבחירות הפנימיות של [[מפלגת העבודה]], זיופים שגרמו להפסדו של [[חבר הכנסת]] [[אדיסו מאסלה]]; נפגעי שיטת המגירות של סלבי דהרי; הקשרים הסודיים בין [[מרטין שלאף]] ל[[יאסר ערפאת]]; "ברית האחים" - הברית הפוליטית בין [[יאיר לפיד]] ל[[נפתלי בנט]] לאחר [[הבחירות לכנסת התשע עשרה|בחירות 2013]]; דו"ח ועדת השופט [[אדמונד לוי]] על [[הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון|בחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון]].

== עורכי העיתון ==
[[קובץ:קלמן ליבסקינד (cropped).jpg|ממוזער|[[קלמן ליבסקינד]], עורך העיתון הנוכחי]]
{| class="wikitable"
!שם
!שנות עריכה
|-
|[[מאיר עוזיאל]]
|1997–1998
|-
|[[עמנואל שילה]]
|1999–2000
|-
|אמנון שומרון
|2001–2004
|-
|[[אמנון לורד]]
|2004–2009
|-
|[[אורי אליצור]]
|2009–2013
|-
|[[חגי סגל]]
|2013–2023
|-
|[[אלעד טנא]]
|2023–2025
|-
|[[קלמן ליבסקינד]]
|מ-2025
|}

== המוסף "שבת" ==
מוסף "שבת" של "מקור ראשון" הוא מוסף בנושאי הגות, ספרות ומחשבה תורנית היוצא מאז שנת תשס"ד (2004). עורך המוסף מאז הקמתו ועד שנת תשע"ב היה [[יואב שורק]], העורך כיום הוא הרב [[אלחנן ניר]]{{הערה|לשעבר העורך הספרותי במוסף}} ועורך מדור ביקורת הספרים הוא ד"ר [[שמואל פאוסט]].

מוסף 'שבת' משלב תכנים יהודיים מובהקים עם תכנים ספרותיים ואמנותיים כלליים - במתכונת דומה למוסף "תרבות וספרות" של עיתון [[הארץ]]. תחומי עיסוקו רחבים יותר ממוסף ספרותי רגיל, וכן היקפו - 24 עמודים כמעט לכל אורך שנות הופעתו. המוסף זוכה להערכה רבה ונחשב במה מכובדת, שבה מפרסמים סופרים, [[משורר]]ים, מתרגמים, חוקרים, ו[[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] באופן שוטף, והוא משמש גם במה לפרסום סיפורים קצרים ו[[שירה]]. פורמט המוסף עבר שינויים קלים בלבד מאז הופיע לראשונה. בשער מופיעה יצירת [[אמנות]] ([[ציור]] או [[צילום]]) ובצידה ציטוט{{הערה|במשך שבע שנים הציטוט היה כזה המתייחס ליום ה[[שבת]] - אמרת חז"ל, קטע ספרות, סיפור חסידי או טקסט הגותי, תחת הכותרת "לקראת כלה". מאז תשע"ג הוחלף המדור ב"למעלה מן החול" - אף כאן קטע הגותי או ספרותי קצר, אך בלי קשר לשבת דווקא.}}.

תקופה קצרה המוסף יצא במתכונת דומה כמוסף התרבות של העיתון [[מעריב]] בשם "'''ערב שבת'''", והכיל חומרים ייחודיים ובהם טור שבועי של [[דב אלבוים]] ואת טורו של [[יאיר שלג]]. המדורים במוסף הם: מאמר קבוע על פרשת השבוע שכותבו משתנה מ[[חומשי התורה|חומש]] לחומש; "ערכים מלקסיקון יהודי" - מדורו של הפרופ' [[שלום רוזנברג]]; מדור ביקורת שירה של [[יונתן ברג]]; מדור ביקורת מוזיקה של [[עמיחי חסון]]; "לפנאי ולפנים" – טור של [[חיותה דויטש]]; "בשפה אחרת" - סקירה חודשית של כתבי עת מן העולם מאת [[זאב שביידל]]; "ישן מפני חדש" טור ספרים של [[אדמיאל קוסמן]]; מדור העוסק ברבנות בקהילות יהודיות בעולם אותו כותב הרב [[אליהו בירנבוים]].

== הפולמוס סביב העיתון ==
הקו הליברלי של העיתון בענייני [[עיקרי האמונה היהודית|אמונה]], [[הלכה]] ו[[צניעות (יהדות)|צניעות]] ספג ביקורת מכמה גורמים ב[[דתיים לאומיים|ציבור הדתי לאומי]]. ב[[סיוון]] [[תשע"א]] פרסם הרב [[ישראל רוזן]] מאמר ביקורת על מוסף 'שבת' של העיתון בעלון [[שבת בשבתו]], ובו כינה את המוסף "[[קונסרבטיבי]]" ואת עורכו, [[יואב שורק]], "מטיף ו[[עיר הנידחת|מדיח]]"{{הערה|1=הרב ישראל רוזן, [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=160&ArticleID=5820 (עורך) עיתון מטיף ומדיח], באתר [[מכון צומת]], ט"ז בסיון תשע"א, 18 ביוני 2011{{ש}}ראו גם [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=45578 מאמר קודם] של הרב רוזן בנושא זה}}. ב[[טבת]] [[תשע"ז]] התייחס הרב [[שמואל טל]] בריאיון לעלון [[עולם קטן (עלון שבת)|עולם קטן]] לפניו הנוכחיות של העיתון אותו הקים, ביקר את אי-מחויבותו של העיתון להלכה, את היותו במה למאמרי כפירה, ואת רמת הצניעות שלו; ואמר שהוא גרוע בעיניו הרבה יותר מאשר עיתון חילוני מוצהר{{הערה|1=[[ארנון סגל]], [http://www.olam-katan.co.il/כתבות/item/1167-קוצק,-סניף-יד-בנימין קוצק, סניף יד בנימין] באתר עלון [[עולם קטן (עלון שבת)|עולם קטן]], ז' בטבת תשע"ז, 5 בינואר 2017}}. בתגובה לדברי הרב טל, טען עורך העיתון [[חגי סגל]] כי אין שחר לטענות{{הערה|1=[[חגי סגל]], [http://www.olam-katan.co.il/מאמרים/item/1199-לשון-הרע-על-עיתון גם על עיתון אסור להגיד לשון הרע – תגובה לדברי הרב שמואל טל] באתר עלון [[עולם קטן (עלון שבת)|עולם קטן]], י"ד בטבת תשע"ז, 12 בינואר 2017}}. למאמר הגיבו הרב [[אהרן הראל (רב)|ארל'ה הראל]]{{הערה|{{סרוגים|[[אהרן הראל (רב)|ארל'ה הראל]]|הרב ארלה הראל: "לא רק שלא נעשה מנוי למקור ראשון אלא נקרא לבטלו"|178525-ארלה-הראל-במכתב-לחגי-סגל|19 בינואר 2017}}}} והרב הראל דביר{{הערה|1=הרב הראל דביר, [http://www.olam-katan.co.il/מאמרים/item/1212-הציונות-הדתית,-לאן הציונות הדתית לאן?] באתר עלון [[עולם קטן (עלון שבת)|עולם קטן]], כ"א בטבת תשע"ז, 19 בינואר 2017}} אשר חיזקו את דברי הרב טל וענו לטענותיו של חגי סגל.

בספטמבר 2011, עשרות מודעות נתלו באזור [[יהודה ושומרון]] נגד העיתון, עקב עמידתו הנחרצת באותה תקופה נגד פעולות "[[פעולת תג מחיר|תג מחיר]]" שנקטו פעילי [[נוער הגבעות]]{{הערה|{{גלובס|רועי ברק|פעולת "תג מחיר לייט" נגד העיתון "מקור ראשון"|1000684704|21 בספטמבר 2011}}}}.

בדצמבר 2019 פרסם העיתון כתבה על [[אסלאם באירופה|מהגרים מוסלמים]] ב[[נויקלן (רובע)|רובע נויקלן]] ב[[ברלין]].{{הערה|{{מקור ראשון|אסף גבור|ביירות פינת ברלין|magazine/dyukan/190129|12 בדצמבר 2019}}}} עיתונאי [[הארץ]] שביצע [[בדיקת עובדות]] לכתבה טען שמצא שהכתבה "מפריזה בחשיבותן של בעיות קיימות, ומלאה בשקרים והמצאות", לטענתו הכתבה כללה נתונים שגויים אודות מערכת החינוך בעיר, אחוז ה[[אבטלה]] בקרב תושבי השכונה, ומעורבותם ב[[פשע]] וב[[טרור אסלאמי|טרור]]. כל אלה נופחו, לדבריו, על מנת להסית ולזרוע פחד כלפי [[ערבים]] ו[[מוסלמים]].{{הערה|{{הארץ|יוסי ברטל|כתב "מקור ראשון" יצא לסקר שכונה בברלין וחזר עם מסמך איסלאמופובי ורצוף שקרים|0000017f-f84d-d887-a7ff-f8edb4550000|17 בדצמבר 2019}}}}

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי}}
{{רשתות חברתיות}}
* [http://www.musaf-shabbat.com/ אתר מוסף 'שבת' לתורה, הגות ספרות ואמנות ] - אתר המכיל את רוב חומרי המוסף וכן ארכיון חומרים מהעבר
* {{וואלה|נועה פרייס|20 שנה ל"מקור ראשון": "איך שמרנו על עצמאות למרות אדלסון? זאת הנחת יסוד מקוממת"|3078146|3 ביולי 2017}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{שבועונים בישראל}}
{{עיתונים יומיים בישראל}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:סגל מקור ראשון|*]]
[[קטגוריה:מקור ראשון|*]]
[[קטגוריה:עיתונות בעברית]]
[[קטגוריה:ישראל היום]]
[[קטגוריה:ירושלים: תקשורת]]
[[קטגוריה:עיתונים בימין הפוליטי]]
[[קטגוריה:אתרי חדשות ישראליים]]
[[קטגוריה:ישראל: שבועונים]]

מקור ראשון - היסטוריית גרסאות

imported>AutoMod: הסבה לתבנית (מקור ראשון), ניקוי תבניות