https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%99%D7%9Dמקומות מרכזיים - היסטוריית גרסאות2026-09-13T14:33:47Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=627223&oldid=previmported>Szibre: אכן צריך להיות מחוץ לדיון על מקומות מרכזיים - ראה שיחה2025-12-30T13:32:20Z<p>אכן צריך להיות מחוץ לדיון על מקומות מרכזיים - ראה שיחה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''תאוריית המקומות המרכזיים''' (ב[[אנגלית]]: '''Central place theory''') היא [[תאוריה]] [[גאוגרפיה|גאוגרפי]]ת המבקשת להסביר את מספרם, גודלם ומיקומם של [[יישוב]]ים שונים במערכת אחת.{{הערה|Hotts., R., 1983, Walter Christaller, Annals of the American geographers, 73 pp. 51-54|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
== בניית התאוריה ==<br />
בשנת [[1933]], הגיש ה[[גאוגרף]] ה[[גרמנים|גרמני]] [[וולטר קריסטלר]] את עבודת ה[[דוקטור]]ט שלו שעסקה ביישובים בדרום [[גרמניה]], אזור שהיה פחות מפותח או [[תעשייה|תעשייתי]], מחלקים אחרים של מדינה זאת, כמו למשל ב[[חבל הרוהר]] או באזורים מרכזיים כמו באזור [[ברלין]] וה[[נמל]]ים הגדולים.<br />
<br />
כדי להסביר את תפוצת היישובים באזור המחקר, את גודלם ואת הקשרים הקיימים ביניהם ([[מסחר]] ו[[שירותים (כלכלה)|שירותים]]) בנה קריסטלר מודל תאורטי של מרחב דמיוני, ורצה לבדוק איך במרחב תאורטי זה ממוקמים היישובים ואיך הדבר משפיע על גודלם ועל הקשרים ביניהם. כדי ליצור מרחב תאורטי, הוא יצר שורה ארוכה של [[השערה (מדע)|הנחות ייסוד]], שברור שכל אחת מהן מרחיקה את המודל מהמציאות הגאוגרפית-כלכלית-יישובים הקיימת במציאות.{{הערה|' Christaller, W., 1972, How I discovered the Theory of Central Places: A Report about the Origin of Central Places. in: P. W. English, R.C. Mayfield (Hrsg.): Man Space and Environment. Oxford Univ. Press, S. 601–610.}}<br />
[[קובץ:Christaller model 3.jpg|ממוזער|מקום מרכזי ויישובים בדרג נמוך יותר התלויים בו.]]<br />
<br />
'''הנחות התאורטיות'''<br />
<br />
1. הנוף הפיזי הוא שטוח לכל הכיוונים, אחיד וחסר גבולות.<br />
<br />
2. ה[[משאב טבע|משאבים]] ([[אוצר טבע|אוצרות טבע]], טיב [[קרקע]]) [[ביזור|מבוזרים]] באופן שווה<br />
<br />
3. קיים מנגנון של עליית מחיר ה[[תחבורה]] ככל שמתרחקים ממקום מרכזי<br />
<br />
4. קיימת כלכלת [[כלכלת שוק|תחרות חופשית]] וכולם רוצים למקסם את הרווחים שלהם<br />
<br />
5. כל הצרכנים הם ברמת הכנסה זהה<br />
<br />
6. לכל הצרכנים יש [[כוח קנייה]] דומה לביקוש לסחורות ולשירותים<br />
<br />
7. כל הצרכנים משתמשים במקומות הקרובים ביותר כדי לצמצם הוצאות הובלה ונסיעה.<br />
<br />
8. כל ספקי השירותים והסחורות יש להם רווח שווה [[קובץ:Christaller model 1.svg|ממוזער|עיר מרכזית גדולה ואזור השירות שלה המכסה אזורי שירותים של עיירות וכפרים הנמוכים ממנה במדרג]]9. אזורי המסחר/שירותים של המקומות מרכזיים חייבים להיות בגודל שווה<br />
<br />
10. יש רק סוג אחד של תחבורה שתשרת באותה מידה לכל הכיוונים<br />
<br />
11. עלות ההובלה/נסיעה היא ביחס ישר למרחק.<br />
<br />
כדי להבין מה יתרחש במרחב הנחקר, קריסטלר ניסח בתאוריה שלו שני מושגי ייסוד,<br />
<br />
וטען שכל מוצר או שירות ניתן להגדיר על פי שני מושגים אלה:<br />
<br />
'''סף כניסה''' – הגודל המינימלי של אוכלוסייה (או הכנסה) הדרושים כדי להביא למכירת מוצר או שירות מסוים. כך לדוגמה חנות [[מכולת]], גן ילדים הם מוצרים עם סף כניסה נמוך, והם ימצאו בכל יישוב. [[בית משפט|בתי משפט]], [[ביגוד|חנויות בגדים]] יוקרתיות – הם מוצרים בסף כניסה גבוה יותר, ולא יהיו בכל יישוב.<br />
<br />
'''טווח מוצר''' – המרחק המרבי שהצרכנים מוכנים לנסוע כדי לרכוש מוצרים. כך לדוגמה לקנות בקבוק [[חלב]] או כמה [[עגבנייה|עגבניות]], אנשים לא יהיו מוכנים לנסוע עשרות קילומטרים. אבל ל[[רפואה|טיפול רפואי]] מיוחד, אנשים יהיו מוכנים לנסוע לפעמים אלפי [[קילומטר]].<br />
<br />
קריסטלר טען, כי כתוצאה מהעדפות הצרכנים והצרכים שלהם, בהנחות המחקר של המרחב הדמיוני, תיווצר מערכת יישובים של "מקומות מרכזיים", המסודרת ב[[היררכיה|מדרג]] (היררכיה) ושיהיו בה מספר חוקים:<br />
<br />
א. קיים קשר בין גודל היישוב ובין סוגי השירותים שיש בו וייספק אותם לסביבתו: כל יישוב בהתאם למספר תושביו, נותן את השירותים המצויים בתוכו. התושבים משלימים את השירותים החסרים ביישובם על ידי נסיעה למקום מרכזי – גדול יותר לקבלם.<br />
<br />
ב. קיים קשר בין מספר היישובים באותו דרג, ובין מספר היישובים. ככל שהיישוב קטן יותר, יהיו במרחב יישובים רבים הדומים לו. ישנו מספר גדול של עיירות, מספר יותר קטן של ערים בינוניות ומספר מועט של ערים גדולות מאוד.<br />
<br />
ג. קיים קשר בין מרחקי היישובים מאותו סדר גודל של אוכלוסייה. ה[[כפר]]ים הקטנים יהיו קרובים אחד לשני, כמה קילומטרים, לעומתם הערים הבינוניות תהיינה רחוקות זו מזו כמה עשרות קילומטרים, וערים גדולות תהיינה רחוקות אפילו מאות קילומטרים זו מזו.[[קובץ:Zentralitaet k3.png|ממוזער|הצורה הגאומטרית של משושים המכסה טוב יותר את השטח בהשוואה לצורת המעגל סביב מקום מרכזי]]ד. ככל שהיישוב יהיה גבוה יותר במידרג ויגדל "טווח המוצרים" שיתמקמו בו וכך תגדל כמות התפקודים של המקום המרכזי הזה. ערים בינוניות וגדולות נותנות מבחר גדול יותר של שירותים בעלי "סף כניסה" גבוה מעיירות או יישובים כפריים.<br />
<br />
אם מתקימים התנאים האלה, התאוריה חזתה כי היישובים יסתדרו במרחב בצורת '''[[סריג (גאומטריה)|סריג]] של [[משושה|משושים]]''': במרכז המשושה יהיה מקום מרכזי וסביבו – בקצות המשושים – יתמקמו יישובים שיקבלו ממנו את השירותים. מעל הסריג בדרג הנמוך ביותר, ייווצרו סריגים של משושים גדולים יותר – שהם מייצגים מקום מרכזי גדול יותר המספק שירותים לכמה "משושים" הנמוכים ממנו בדרג.<br />
<br />
המשושים נוטים להיווצר על פי התאוריה, כי זוהי החלוקה היעילה ביותר של המרחב, שבו אין שטח שאינו מקבל שירות, ומאידך אין חפיפה ובזבוז משאבים אילו השטח היה מאורגן בצורת מעגלים של טווחי מוצר החוצים אחד את השני.<br />
<br />
התאוריה יצרה גם מערכת חישובים שניסתה לנבא את גודלי הערים, [[צפיפות אוכלוסייה|צפיפות]] וסוג התחבורה, המרחקים בין היישובים במדרג ואת סוגי המוצרים והשירותים שיש לפתח בכל דרג. כן ניסתה התאוריה לחשב את הארגון המרחבי של שירותים ממשלתיים, כדי שהאזור כולו יתפקד נכון ביעילות הכלכלית הגבוהה ביותר.<br />
<br />
את עבודתו וולטר קריסטלר הגיש כדוקטורט בגרמניה בשנת [[1933]], שעה ש[[נאציזם|הנאצים]] עלו לשלטון. העבודה לא משכה את תשומת לב העולם המדעי. אבל לקראת סוף שנות השלושים, הבינו הנאצים את חשיבות העבודה בתכנון מחדש של האזורים שהם התכוונו לכבוש ב[[אירופה]]. קריסטלר, שהיה כבר מבוגר להיות חייל, גויס ליחידת התכנון של הס.ס ושם בשנים [[1940]]–[[1944]] הוא תכנן על פי המודל את האזורים שנכבשו ב[[פולין]], [[צ'כיה]] ואפילו חלקים מ[[ברית המועצות]] ומ[[הולנד]]. למעשה היה זה הניסיון הראשון ליישם את התאוריה שלו בתוך העולם האמיתי.<br />
<br />
בתום [[מלחמת העולם השנייה]] תויג וולטר קריסטלר כתומך במשטר הנאצי ובפעולותיו.<br />
<br />
== הערכת התאוריה ==<br />
[[קובץ:City of London skyline from London City Hall - Sept 2015 - Crop Aligned.jpg|ממוזער|עיר בירה מטרופולינית כ[[לונדון]], מספקת את המגוון הגדול ביותר של שירותים בעלי סף כניסה גבוה וטווח מוצר גדול מאוד.]]<br />
תוקף תאוריית "המקומות המרכזיים" בעייתי מאחר שהוא יצר מציאות תאורטית שרחוקה מאוד מהמציאות ההיסטורית והגאוגרפית. המציאות עשויה להשתנות בנוכחות גורמים מקומיים, כ[[אקלים]], [[טופוגרפיה]], [[היסטוריה של אירופה|היסטוריה]] של התפתחות היישובים, [[טכנולוגיה|שיפורים טכנולוגיים]] והעדפה אישית של צרכנים וספקים. עם זאת, עדיין ניתן להבחין בקיום יסודות מסוימים מתוך התאוריה כמו [[מידרג עירוני]], סוגי השירותים השונים ומיקומם ועוד.{{הערה|ביקרות על היסודות המתמטיים של התאוריה ופיתוחיה האחרים, ובעיית התאמתם למציאות, ראה אצל סוניס, מ, 2006, התאוריה של המקומות המרכזיים אחרי קריסטלר ולש, בחינה נוספת, ''הרשת'' ''הגאוגרפית'', כרך 2, עמ 1-17}}<br />
<br />
במהלך שנות החמישים עד השבעים, התאוריה נפוצה מאוד בקרב ה[[גאוגרפיה|גאוגרפים]], בעקבות "[[המהפכה הכמותית (גאוגרפיה)|המהפכה הכמותית]]", מה שהביא לבדיקת התאוריה בעשרות ומאות מקומות בעולם. ביניהם בלט החוקר [[בריאן ברי]] מ[[אוניברסיטת שיקגו]], באותם הימים. כך הבחינו כי ישנם גורמים נוספים שמשנים את התאוריה כגון – המצב הכלכלי של הצרכנים באזור. צרכנים בעלי מעמד כלכלי גבוה נוטים להיות ניידים יותר ולכן עוקפים מרכזים במדרג נמוך יותר וקרוב יותר. כך לדוגמה, ישנם אנשים המרבים לנסוע או לטוס ויקנו מוצרים במקומות רחוקים ולא קרוב לביתם.<br />
<br />
[[אמפיריציזם|המחקרים האמפיריים]] הראו גורמים נוספים המעצבים את היקף אזורי השוק:<br />
<br />
[[שימושי קרקע]] שונים – [[אזור תעשייה|אזורי תעשייה]] יכולים לספק רק מעט [[אוכלוסייה]] בהשוואה ל[[בית מגורים|אזורי מגורים]].<br />
<br />
[[נגישות]] ירודה – יכולה להגביל את היקף אזור השוק של המרכז, והפוך – נגישות טובה תרחיב אזור שוק.<br />
<br />
[[כלכלת שוק|תחרות חופשית]] – יכולה להגביל את היקף אזורי השוק לכל הכיוונים, כאשר הספקים אינם שווים בכוחם וביכולתם למשוך אליהם קונים.<br />
<br />
בעזרתם של [[פרסומת|פרסום]], יוקרה, טיב המוצר, פרסומות ועוד.<br />
[[קובץ:Town Julian California 2013.jpg|ממוזער|מגוון מוצרים ושירותים קטן בעיירה לצדי הדרך בקליפורניה, משרת את הסביבה ועוברי אורח.]]<br />
<br />
תיאורית המקומות המרכזיים ספגה ביקורת על היותה סטטית. היא אינה כוללת את מימד הזמן בהתפתחות המקומות המרכזיים. יתר על כן, התאוריה נשמרת היטב כשמדובר באזורים חקלאיים, אך לא באזורי תעשייה או באזורים פוסט-תעשייתיים בשל אופיים המגוון של השירותים השונים או התפוצה המגוונת של המשאבים הטבעיים.<br />
<br />
גם משתנה המרחקים בין היישובים שקבע קריסטלר, כתוצר של אזורי המסחר ספג ביקורת שהשווה למציאות. כך לדוגמה הראו כי ב[[קליפורניה]] וברוב [[ארצות הברית]], ערים רבות נוסדו על יד [[מסילת רכבת|מסילת הברזל]] בזמן הנחת המסילה. עיירות שהוקמו על יד מסילת הברזל היו במרחק של 12 קילומטרים זו מזו, בהתאם למחנות העבודה של צוותי הקמת המסילות באמצע המאה ה-19. עיירות גדולות יותר היו במרחק של 100 קילומטר אחת מהשנייה, זהו והמרחק שאליו היה יכול להגיע [[מנוע קיטור|מנוע הקיטור]] בטרם נזקק למים נוספים. ערים ותיקות יותר שנוסדו על ידי ה[[ספרדים (עם)|ספרדים]], ונעזרו בתעבורה בסוסים ועגלות מוקמו במרחקים קצרים יותר.<br />
<br />
== יישום התאוריה ==<br />
במקומות שונים בעולם, כולל [[ישראל]] ו[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]], כשתוכננו [[ערים חדשות]], כמו [[עיירת פיתוח|ערי הפיתוח]], לקחו בחשבון שיקולים של מדרג בין מרכזי קניות ושירותים. גם בתוך עיר חדשה עצמה המתכננים עיצבו מדרג של שירותים ועסקים בין השכונות השונות.<br />
<br />
יישומה של התאוריה נבדק בצורה מעמיקה בעזרת ניתוח מיקום [[רפואה|שירותי הבריאות]] בקליפורניה.{{הערה|Smith, M. W., 1986, Physician's Specialties and Medical Trade Areas: An Application of Central Place Theory. Papers and Proceedings of Applied Geography Conferences, Vol. 9, West Point NY|כיוון=שמאל}} לדברי מרגוט סמית שחקרה אותם, וולטר קריסטלר טעה בפיתוח של תאוריית המקומות המרכזיים. משום שהשתמש רק בנתונים של גודל האוכלוסייה ומספר ה[[טלפון|טלפונים]] לצורך קביעת החשיבות של העיר. סמית הכירה בכך שאף על פי שגודל האוכלוסייה חשוב לתחום שמשרתת העיר אבל מספר השירותים המוצעים שם חשוב יותר כמדד לחשיבותה של העיר במשיכת הצרכנים. סמית השתמשה בקריטריון אחר לחלוטין לשם קביעת חשיבות העיר – טיב וסוג הטיפול הרפואי. הרעיון נבדק בקליפורניה, כאשר נספרו מספר ה[[רופא|רופאים המומח]]ים כדי לקבוע את החשיבות של העיר בטיפול רפואי.<br />
<br />
[[קובץ:PikiWiki Israel 1045 Health in Israel בית חולים הדסה עין כרם.JPG|ממוזער|בתי חולים גדולים יימצאו לרב בערים הגדולות ביותר ויספקו מגוון רחב של שירותי רפואה, ואליהם יגיעו חולים ממרחקים גדולים מאוד. בתמונה – [[מרכז רפואי הדסה|ביה"ח הדסה ירושלים]].]]<br />
בטיפול רפואי המתוארים על ידי סמית', ישנו מדרג של שירותים. טיפול ראשוני (כ[[רפואת משפחה|רופא משפחה]]) נפוץ בכל רחבי האזור. הערים בגודל בינוני מציעות טיפול בדרג גבוה שני ([[רפואת ילדים|רופאי ילדים]], [[גינקולוגיה|רופאי נשים]], [[אורתופדיה|אורתופדים]]) ואילו ב[[מטרופולין|מטרופולינים]] יתמקמו טיפולים רפואיים בסדר גודל גבוה מאוד – התמחויות רבות וטיפולים מגוונים. ההכנסה של תושבי העיר, גודל האוכלוסייה בה, הרכב הדמוגרפי של האוכלוסייה, המרחק למרכז השירות הבא, כל אלה השפיעו על מספר המומחים וסוגם הממוקמים במרכז אוכלוסייה.<br />
<br />
המומחים עצמם מתפרשים בהתאם לשיקולים נוספים ולא רק גודל האוכלוסייה: מנתחים אורתופדיים נמצאים באזורי [[סקי]], רופאים מיילדים ב[[פרוור]]ים העירוניים. התמחויות רפואיות כגון [[ניתוח פלסטי|ניתוחים פלסטיים]], [[פסיכיאטריה]] נוטים יותר להימצא באזורים בעלי הכנסה גבוהה. ניתן היה להעריך את גודל האוכלוסייה (סף הכניסה) הדרוש כדי לתמוך במומחיות, וכן לקשר בין התמחויות הדרושות לשיתוף פעולה ולאיתור זה ליד זה, כגון [[המטולוגיה]], [[אונקולוגיה]] ו[[פתולוגיה]].<br />
<br />
לתוך הנוסחה הזאת של מיקום שירותי רפואה ומגוונם, צריך להכניס גם שיקולי [[סובסידיה|סובסידיות]] ממשלתיות או תמיכות אחרות, שיכולות לשנות את מיקומם של רופאים בלי קשר לגודל האוכלוסייה שהם משרתים.{{הערה|Smith, M.W., 1979, The Economics of Physician Location, Western Regional Conference, American Association of Geographers, Chicago, Illinois,|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
בישראל, נושא המקומות המרכזיים בתכנון התיישבות בארץ הופיע בצורה סמוייה בתקופה שלפני קום המדינה ולעומת זאת אחרי הקמתה נעשה שימוש מסוים ברעיונות של תאוריה זו. מאז ראשית התיישבות הציונית בארץ, נוצרו ריכוזים של יישובים כפריים עבריים באזורים מסוימים בארץ. בסוף המאה ה-19, היה ריכוז של מושבות בגליל ([[ראש פינה]], [[יסוד המעלה|ייסוד המעלה]]) ריכוז אחר היה באזור [[ראשון לציון]]- [[רחובות]]. השלישי היה באזור [[זכרון יעקב]]-[[חדרה]]. מאוחר יותר, בזמן [[העלייה השנייה]] והשלישית, נוצרו גושי התיישבות כמו ב[[עמק יזרעאל]] ובשנות השלושים בזמן [[חומה ומגדל]] גושי ההתיישבות התפרסו באזורים רבים בארץ כמו ב[[עמק בית שאן]], ב[[הגליל|גליל]] וב[[הנגב|נגב]].<br />
<br />
[[ציונות|התנועה הציונית]] ב[[היישוב|תקופת היישוב]], לא שקלה שיקולי התיישבות על פי תאוריות קלאסיות של מיקום כמו זו של קריסטלר. כי צרכיה ואילוציה נבעו משיקולים פוליטיים, ביטחוניים, היצע הקרקעות ועוד.{{הערה|וויץ,י.,1947, התנחלותינו בתקופת הסער, הקבוץ הארצי.}} לצד גושי ההתיישבות הכפרית האלה, הוקמו פעמים רבות גם מושבות חצי עירוניות, שהיוו מרכזיים לדרג הנמוך של יישובים הכפריים – כ[[עפולה]], [[נהריה]], [[נתניה]] ועוד.<br />
<br />
רעיון של תכנון אזורי ומקומות מרכזיים, הדומה מאוד לרעיונות התאוריה של קריסטלר, כבר הועלו בספרו של האדריכל יוסף טישלר בשנת 1920. אבל נותרו על הנייר בלבד.{{הערה|טישלר, י., 1947 יישוב ארץ ישראל: תכנון בניין הארץ וקליטת הבנים הבונים, תל אביב, בניין הארץ. זוהי מהדורה עברית של הספר שהופיע בגרמנית בשנת 1920.}}<br />
<br />
בשנות השלושים, פורום של [[אדריכל]]ים יהודים ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]], הוציא קול קורא שבו הוא מבקש מהמוסדות המיישבים, להכין תוכניות התיישבות מפורטות, אך קריאתם באה לידי ביטוי רק לאחר [[הכרזת העצמאות|קום המדינה]]. במקביל מאז שהושלט בארץ [[המנדט הבריטי]] בסיום [[מלחמת העולם הראשונה]], ניגשו הבריטים להכין [[תוכנית מתאר מחוזית|תוכניות מתאר]] אזוריות, להסדיר את כל תחומי התכנון: הם הגדירו ייעודי קרקעות, אזורים חקלאיים ומיקום יישובים, [[שמורת טבע|שמורות טבע]] ואזורי חופים. הם סימנו במפות התכנון האזוריות שטחי [[יערות קק"ל|יערות]], שימושים צבאיים ואזורים אסורים ל[[בנייה]] או [[התיישבות]]. בתוכניותיהם הוגדרו גם דרכים ויישובים במידרגים המיוחדים להם. התוכניות הבריטיות האלה יכולות להיחשב כתוכניות הראשונות שבהם נעשה ניסיון מרכזי לעצב את דמות הארץ ממבט על-מקומי.{{הערה|רזין, ע., 2010, תכנון ארצי, מחוזי ומטרופוליטני, קובץ לזכרו של פרופ' אריה שחר, מחקרי פלורסהיימר, האוניברסיטה העברית ירושלים, עמ 51-52}} הקמת מדינת ישראל, הביאה לצורך לתכנן אזורי התיישבות חדשים עבור מאות אלפי [[עולה חדש|העולים]], וכן לענות על הצרכים הביטחוניים וצרכי [[פיזור אוכלוסין|פיזור האוכלוסייה]] היהודית בארץ. כך נולדו חבלי התיישבות שהמפורסם שבהם הוא [[חבל לכיש]], שבו יושמו עקרונות תכנוניים שמזכירים בצורה מסוימת את יישום תאוריית המקומות המרכזיים.<br />
[[קובץ:לובה אליאב מציג לפני בן גוריון ואשכול את תוכנית חבל לכיש.jpg|ממוזער|לובה אליאב מציג לבן-גוריון ולאשכול את מפת התכנון של חבל לכיש עם עקרונות התכנון.]]<br />
<br />
בחבל לכיש, המשתרע מ[[רצועת עזה]] ועד ה[[הקו הירוק|גבול הקו הירוק]] באזור [[חברון]], הוקמו בשנות החמישים 20 יישובים כפריים מצורות התיישבות שונות – [[קיבוץ|קיבוצים]], [[מושב]]ים ו[[מושב שיתופי|מושבים שיתופיים]]. הוקמה עיר מרכזית שתתן שירותים – [[קריית גת]]. והוקמו שני מרכזי שירות נוספים ליישובים החקלאיים. דרומה יותר הוקמו חבלי ההתיישבות של הנגב המערבי עם קיבוציהם, מושביהם ועריהם: [[שדרות]], [[נתיבות]] ו[[באר שבע]] כעיר מחוזית. כך היה גם התכנון באזור [[תענכים|תענ"ך]] בשולי עמק יזרעאל ובעוד מקומות בארץ.{{הערה|רבקה גובר, לכיש: מקראה ספרותית היסטורית, לעשור ההתנחלות בחבל, תל אביב: עם הספר}}<br />
<br />
במבט שטחי וראשוני, אפשר לומר כי תאוריית המקומות המרכזיים יושמה בחלקה בישראל, על מעלותיה וחסרונותיה. פרופ' יהושע כהן, מצביע על הבעייתיות של התאוריה הזאת בבחינת קשרי המסחר בין היישובים הכפריים והעירוניים, ועל תפקודה הלקוי של המערכת היישובית – תפקוד שהביא לקפאון ולחולשת הערים. בין השאר בגלל המערכת הישראלית של קשרים סקטוריאליים (מושבים לעומת קיבוצים, תנועות התיישבות שונות) בין היישובים, ששונה לגמרי מהמערכת התאורטית שבה המרחק בין היישובים קבע את הקשרים והמדרג.{{הערה|כהן, י. 1967, תחומי השפעה מסחריים של יישובים עירוניים במישור החוף הדרומי, רחובות, המרכז לחקר ההתיישבות.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:גאוגרפיה]]<br />
[[קטגוריה:גאוגרפיה עירונית]]<br />
[[קטגוריה:תכנון עירוני]]<br />
[[קטגוריה:ערים]]<br />
[[קטגוריה:מסחר]]<br />
[[קטגוריה:תאוריות במדע המדינה]]<br />
[[קטגוריה:רפואה]]</div>imported>Szibre