https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A_%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9Dמערך לוויינים - היסטוריית גרסאות2026-09-14T10:36:19Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A_%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=658359&oldid=previmported>חזרתי ב־14:41, 13 בדצמבר 20252025-12-13T14:41:57Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{עריכה|נושא=מדע וטכנולוגיה|כל הערך=כן}}<br />
[[קובץ:GPS satellite constellation.jpg|ממוזער|240px|מערך מערכת ה-[[GPS]] המורכב מ-24 לוויינים השומרים על מיקום מדויק]]<br />
<br />
'''מערך לוויינים''' הוא כינוי למספר [[לוויין|לוויינים]] אשר יש תיאום מיקומי ביניהם. למערך לוויינים שימושים שונים: [[מערכת ניווט לוויינית]], [[תקשורת|מערכות תקשורת]], סיוע במקרה [[אסון]] ועוד.<br />
מספר הלוויינים במערך יכול לנוע בין עשרות לעשרות אלפים. באמצעות מערך לוויינים ניתן להבטיח כיסוי מלא של כל נקודה על [[כדור הארץ]], נגישות מלאה לשירותים השונים בכל שעות היממה.<br />
<br />
== סוגים אחרים של קבוצות לוויינים ==<br />
יש להבחין בין מערך לוויינים לבין:<br />
* צבירי לוויינים, שהם קבוצות של לוויינים הנעים קרוב מאוד זה לזה במסלולים כמעט זהים;<br />
* סדרות לוויינים או תוכניות לווין (כגון לוויני Landsat או לווייני Sentinel), שהן דורות של לוויינים המשוגרים ברצף;<br />
* ציי לוויינים, שהם קבוצות של לוויינים מאותו יצרן או מפעיל, הפועלים באופן עצמאי זה מזה (לא כמערכת).<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:ChipScaleClock2 HR.jpg|ממוזער|[[שעון אטומי]] ממוזער שנחשף ב-2004.<br />
<br />
מ[[רכיב אלקטרוני|הרכיבים האלקטרוניים]] החשובים בלוויין אשר במערך.]]<br />
מערך ה-[[GPS]] נשלח כבר בשנת 1973.<br />
החל מהעשור השני של [[המאה ה-21]], כמה גורמים הפכו את יישום שיטת מערך הלוויינים לאפשרית יותר ונפוצה:<br />
*כניסת חברות פרטיות ומסחריות לתחום החלל מציעה זמינות יותר גבוהה לשיגור<br />
* יכולת ה[[מזעור]] של רכיבים אלקטרוניים, תורמת לדחיסת או הקטנת רכיבי וגודלי הלוויינים<br />
* מעבר ויכולת בניית לוויינים על [[פס ייצור]]{{הערה|https://www.space.gov.il/news-space/130519}}.<br />
* שלושת הגורמים המוזכרים למעלה הובילו להוזלת השיגורים.<br />
*מזעור הרכיב [[שעון אטומי]] שדרוש לדיוק המיקום, ול[[סנכרון]] בין הלוויינים{{הערה|https://ieeexplore.ieee.org/abstract/document/8662498}}.<br />
<br />
==פריסת הלוויינים==<br />
{{להשלים|נושא=מדע וטכנולוגיה}}[[קובץ:ConstellationGPS.gif|frame|ימין|175px|שמירה על כיסוי מלא של נקודה על כדור הארץ, בכל רגע נתון.]]<br />
===שיגור מערך ואופן הפריסה===<br />
אם מדובר ב[[לוויין#קבוצות_סיווג|לוויינים קטנים]], בדרך כלל דרך הפריסה שלהם היא בתור "מטען טרמפ", אשר משוגרים יחד עם עוד מטען יותר גדול, אך מתוזמנים לפריסה בזמן שונה. חסרון שיטה זו היא שלעיתים המערך לא משוחרר בגובה בו הוא צריך להיות מוצב, וזה דורש עוד תמרונים.<br />
לעיתים אף משוחררים הלוויינים הקטנים, מלוויין יותר גדול{{הערה|{{יוטיוב|I7xvQgClMf0|שם=KickSat Sprite deployment|אורך=0:28}}}}.<br />
כיום ישנן חברות אזרחיות בבעלותן משגרים קטנים, המיועדים לשיגור לוויינים קטנים ומערכי לוויינים, והצבתם בגובה אופטימלי. בין החברות [[RocketLab]] הניו זילנדית (המשגרת כמעט כל חודש) Astra, Virgin Orbit ו-Firefly האמריקאיות, ועוד{{הערה|http://interactive.satellitetoday.com/via/february-2020/launchers-get-ready-for-the-small-satellite-gold-rush/}}.<br />
<br />
===מיקום המערך===<br />
[[קובץ:Orbits_around_earth_scale_diagram.svg|שמאל|ממוזער|250px|דיאגרמה המראה מסלולים סביב [[כדור הארץ]], המסלול הנמוך LEO מסומן בתכלת. המסלול של [[תחנת החלל הבינלאומית]] מסומן בקו האדום שבתוך התכלת. [[מסלול לווייני בינוני]] MEO מסומן בצהוב. [[מסלול גאוסטציונרי]] GEO בקו השחור.]]<br />
העיקרונות המנחים בפריסת מערך הם:<br />
<br />
* ככל שגובה שיוט הלוויין נמוך יותר, הוא מכסה פחות שטח על פני כדור הארץ. ככל שגובה שיוט הלוויין גבוה יותר, הוא מכסה שטח גדול יותר על פני כדור הארץ, כך שכדי לכסות חלקים נרחבים יותר של כדור הארץ נדרשים יותר לוויינים למערך. כדוגמה 3 לוויינים גבוהים ב[[מסלול גאוסטציונרי]]) מכסים כמעט את כל כדור הארץ, ולקבלת אותו הכיסוי על ידי לוויינים ב[[מסלול לווייני נמוך]]) נדרשים לפחות 50 לוויינים{{הערה|mop-old.ort.org.il/courses/meida/satell/sat8.htm}}.<br />
* מספר מצומצם של לוויינים, עלול לצמצם את זמינות הכיסוי.<br />
* ככל שהלוויין יותר נמוך, הזמן שלוקח [[אות (תקשורת)|לאות]] שמשדר הלוויין להגיע לפני כדור הארץ קצר יותר. זה עשוי להיות פרמטר משמעותי במגוון השירותים הניתנים באמצעות הלוויין{{הערה|https://experis.co.il/kickstart/articles/תקשורת-אלחוטית-חלק-ג-תקשורת-לווינית/}}.<br />
<br />
===תיאום ושימור הפריסה===<br />
====ציוד בלוויין====<br />
לוויין צריך להיות בעל מכשור המתאים לשמירה אוטונומית על המיקום העצמי, וכן צריכה להיות יכולת להתגבר על ה[[גרר (כוח)|גרר]] של ה[[אטמוספירה]], למשל באמצעות [[גלגל תנע]]{{אנ|Reaction wheel}} או [[שיטות הנעה של חללית|מנוע דחף קטן]]{{אנ|Monopropellant rocket}}.<br />
<br />
==== סוף חייו של לוויין====<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[לוויין#סוף_חייו_של_לוויין|סוף חייו של לוויין]]}}<br />
לשם תפקוד מלא ויציב של מערך לוויינים, יהיה צורך בהחלפת לוויינים שאינם מתפקדים עוד, מסיבות שונות.<br />
<!--<br />
{{הערה|{{יוטיוב|IC1JQu9xGHQ|שם=How Do Satellites Get & Stay in Orbit?|אורך=4:15}}}}<br />
[[פסולת_חלל#אמצעי_מנע]]<br />
--><br />
<br />
==לווייני תקשורת==<br />
{{ערך מורחב|לוויין תקשורת}}<br />
עם התפתחות ה[[גלובליזציה]], והדרישה ל[[טלקומוניקציה]], נעשים ניסיונות שונים להנגשת האינטרנט בכל נקודה על פני כדור הארץ. התפתחות והוזלת תחום הלוויינות הופכים תהליך זה לאפשרי, בין השאר על ידי פריסת מערכי לוויינים.<br />
====OneWeb satellite constellation ====<br />
<br />
בתחילת 2019 נשלחו לחלל ששת [[לוויין|הלוויינים]] הראשונים של [[OneWeb satellite constellation]] {{אנ|OneWeb satellite constellation}}, פרויקט ששאיפתו להנגיש את האינטרנט לכל נקודה בכדור הארץ על ידי פריסת מערך רחב היקף של לוויינים{{הערה|כיוון=שמאל| https://www.youtube.com/watch?v=PPtr4Eec4Hg=Arianespace TV VS 21 Live Launch English - סרטון השיגור}}.<br />
<br />
===Starlink ===<br />
[[קובץ:Starlink Mission (47926144123).jpg|ממוזער|שיגור "מחסנית" של 60 הלוויינים הראשונים בפרויקט Starlink]]<br />
פרויקט [[Starlink]] של [[SpaceX]] תכליתו ליצור מערך רחב היקף של 42,000 [[לוויין#מיני_לוויין|מיני לוויינים]]{{הערה|{{TheMarker|[[שגיא כהן (עיתונאי כלכלה)|שגיא כהן]]|המירוץ לאינטרנט מהחלל: הקרב בין הענקיות, מאיפה יבוא הכסף - ומה יקרה כש-13 אלף לוויינים יתקלקלו?|technation/.premium-1.7237838|14 במאי 2019}}}} אשר יספקו קישוריות אינטרנט לכל נקודה בכדור הארץ. ב-[[24 במאי]] [[2019]] שוגרו לחלל 60 הלוויינים הראשונים לשם [[הוכחת היתכנות]]{{הערה|יניב אביטל, [https://www.geektime.co.il/spacex-60-sats/ ספייס X שיגרה בבת אחת 60 לוויינים לחלל; אסטרונום חובב לכד את זה בווידאו]. ''Geektime''. {{כ}}26 במאי 2019}}{{הערה|Mike Wall, [https://www.space.com/spacex-starlink-megaconstellation-launch-webcast.html SpaceX Is Launching 60 Starlink Internet Satellites Thursday: How to Watch Live]. ''Space.com''. May 16, 2019|כיוון=שמאל}}.<br />
<br />
===China 125===<br />
חברת תקשורת סינית המתעתדת לפרוש מאות לווייני תקשורת. ב-[[5 ביוני]] [[2019]] היא שיגרה שני לווייני תקשורת שלה{{הערה|{{ynet|רויטרס|לראשונה: סין שיגרה טיל לחלל מספינה בים|5521138|6 ביוני 2019}}}}.<br />
<br />
===NSLComm===<br />
[[חברת הזנק|חברת ההזנק]] הישראלית BeetleSat (NSLComm לשעבר{{הערה|{{סלה||NSLComm הישראלית שגרה לוויין נוסף כחלק מתוכנית לשגר קונסטלציית לווייני תקשורת|132986|3 בינואר 2023}}}}) תציע פריסת תקשורת אינטרנטית ל: תעשייה הצבאית, תחום ה[[ספנות]], [[האינטרנט של הדברים]] (IoT) ותחומים נוספים. החברה עתידה לשגר מערך של מאות [[לוויין זעיר|לוויינים זעירים]] לספק אינטרנט למקומות נידחים.<br />
החברה מציעה שני פרמטרים ייחודיים וחדשניים שעתידים לשנות את תחום פריסת האינטרנט העולמי :<br />
* [[קצב העברת נתונים]] של 1.5 ג'יגה-[[ביט לשנייה]], לעומת 20 מגה-ביט בלוויינים בגודל זהה.<br />
* הלוויין נושא אנטנה ייחודית הבנויה מפולימר גמיש המאפשר לה להתקפל ולחסוך מקום בעת השיגור. פריסתה מאפשרת למקסם את יכולות השידור עד פי 100 ביחס ללוויינים באותו גודל.<br />
שני הפרמטרים הנ"ל וכן בהתחשב בגודל הלוויין, עשויים לגרום להוזלת לווייני תקשורת הנתונים עד פי עשרה{{הערה|https://www.space.gov.il/news-space/131665 הסטארטאפ הישראלי NSLComm שיגרה בהצלחה לוויין אינטרנט זעיר 05.07.2019}}.<br />
====היסטוריה====<br />
*ב-9 ביוני 2019 שוגר NSLSat-1.<br />
*ב-3 בינואר 2023 שוגר NSLSat-2{{הערה|{{סלה||NSLComm הישראלית שגרה לוויין נוסף כחלק מתוכנית לשגר קונסטלציית לווייני תקשורת|132986|3 בינואר 2023}}}}.<br />
<br />
===[[אירידיום (מיזם תקשורת לוויינית)|אירידיום]]===<br />
[[קובץ:USAF iridium phone use.jpg|ממוזער|פריסת האירידיום מאפשרת תקשורת גם ב[[אנטארקטיקה]]]]<br />
מיזם מתחום ה[[טלפוניה]] המאפשר תקשורת בין כל שתי נקודות על פני [[כדור הארץ]]. המערכת כוללת מערך של 66 לוויינים פעילים, המבטיחים כיסוי גלובלי, ומספר לוויינים נוספים לצורך יתירות. הלוויינים משייטים בגובה של כ-781 ק"מ. את המיזם הקימה חברת [[מוטורולה]] באמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]].<br />
<!--[https://techtime.co.il/2019/02/20/sas/]--><br />
<!--https://techtime.co.il/2019/05/07/gilat-29/--><br />
<br />
==לווייני ניווט==<br />
{{הפניה לערך מורחב|מערכת ניווט לוויינית}}<br />
לווייני הניווט הלווייני היו מהמערכים הראשונים להיפרס בחלל, עקב הדרישה הגבוהה ליכולת זו (גם אם לא הייתה נפוצה ופתוחה לשימוש אזרחי עד לשנות ה-90 של המאה ה-20).<br />
<br />
הראשונות לשגר מערכי ניווט היו המעצמות [[ברית המועצות]] ו[[ארצות הברית]]<br />
* [[GPS]] - מערכת ניווט אמריקאית, בשליטה אזרחית למחצה. פריסה עולמית עוד משנת 1973. מערך הלוויינים המוכר והנפוץ ביותר, ומשמש כמעט בכל מערכת ופלטפורמת ניווט.<br />
* [[GLONASS]] - מערכת ניווט [[רוסיה|רוסית]], בשליטה צבאית מלאה. פריסה עולמית משנת 1982{{הערה|https://gssc.esa.int/navipedia/index.php/GLONASS_Space_Segment}}.<br />
עם התפתחות תעשיית החלל, החל ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]] הצטרפו מדינות נוספות:<br />
* [[גלילאו (מערכת לווייני ניווט)|גלילאו]] - מערכת הניווט של [[האיחוד האירופי]], בשליטה אזרחית מלאה. פריסה עולמית{{הערה|https://www.gsc-europa.eu/system-status/Constellation-Information}}.<br />
* [[BeiDou]] - מערכת ניווט [[הרפובליקה העממית של סין|סינית]], בשליטה צבאית מלאה. פריסה אזורית{{הערה|https://www.glonass-iac.ru/en/BEIDOU/}}.<br />
* [[QZSS]] - מערכת ניווט [[יפן|יפנית]], בשליטה צבאית מלאה. פריסה אזורית.<br />
* [[IRNSS]] - מערכת ניווט [[הודו|הודית]], בשליטה צבאית מלאה. פריסה אזורית{{הערה|https://www.isro.gov.in/irnss-programme}}.<br />
<br />
==לווייני התרעה והצלה==<br />
{{להשלים|נושא=מדע וטכנולוגיה}}<br />
<!--{{הערה|[http://skipper1.co.il/cospas-sarst/}}--><br />
===להק ננו-לוויינים אדליס-סמסון (Adelis-SAMSON)===<br />
פרויקט של [[הטכניון]], אשר ישמש לחישוב מיקום של מקורות קורנים (היינו בטווחי [[קרינה אלקטרומגנטית]] שונים) מכדור הארץ, לשם איתור אנשים, מטוסים וספינות, לראשונה אי פעם באמצעות מערך ננו-לוויינים. המבנה בעל שלושה [[קיובסאט|ננו-לוויינים]] ירחף בגובה 600 ק"מ, בצורה אוטונומית, תוך תיאום המיקום{{הערה|{{סלה||אדליס-סמסון (Adelis-SAMSON): להק ננו-לוויינים|990|14 במרץ 2021}}}}{{הערה|https://www.israeldefense.co.il/node/48981}}.<br />
<br />
===Disaster Monitoring Constellation{{אנ|Disaster Monitoring Constellation}}===<br />
תפקידה העיקרי של מערך לוויינים זה הוא לזהות אסונות טבע, ואסונות מעשה ידי אדם.<br />
המערך בן שמונת הלוויינים הוא פרויקט בינלאומי למעקב אחרי אסונות, המשמש גם מדינות שאינן במיזם. מטרת המערך לספק מידע לצוותי חירום וסיוע על אזורים שנפגעו, למשל משריפות, רעידות אדמה ושיטפונות. המערך משמש גם ארגונים למען איכות הסביבה, כך הם יכולים לעקוב אחרי צמיחת יבולים או כריתה בלתי חוקית של יערות.<br />
המערך מספק תמונות ברזלוציה גבוהה, בשטח ובכיסוי גבוה של כמה תמונות לאותו אזור במהלך היום{{הערה|{{הידען||מערך לווינים בינלאומי יסייע בהתמודדות עם אסונות|smallsats210905|21 בספטמבר 2006}}}}.<br />
<br />
==לווייני מזג אוויר==<br />
{{להשלים|נושא=מדע וטכנולוגיה}}<br />
===פרויקט CloudCT===<br />
פרויקט שמטרתו לצמצם את אי הוודאות בחיזוי ובמידול מזג האוויר, וכן לספק מידע נוסף על השפעת העננים על האקלים. הפרויקט ייתן מענה לחקר שדות של עננים קטנים, שאינם נמדדים היטב בטכנולוגיות הלויינים הנוכחיות, אך השפעתם גדולה על מזג האוויר והאקלים. המערכת תספק נתונים על ההרכב הפנימי והמבנה החיצוני של עננים, באמצעות טכנולוגיה שפותחה בהשראת [[טומוגרפיה ממוחשבת|CT רפואי]]. המערך יכלול עשרה ננו לוויינים, שמשקל כל אחד מהם שלושה ק"ג וגודלו כשל קופסת נעליים. הפרויקט הוא שיתוף פעולה של [[הטכניון]], [[מכון ויצמן למדע]] והמכון לטלמטיקה בגרמניה{{הערה|{{NFC|יפעת גדות|מערך לווינים חדשני יספק מידע על עננים ועל השפעתם|001-D-409025-00|18 בדצמבר 2018}}}}.<br />
<br />
===TROPICS ===<br />
TROPICS (Time-Resolved Observations of Precipitation structure and storm Intensity with a Constellation of Smallsats) הוא מערך של ארבעה [[קיובסאט]] שנועדו לנטר סופות [[ציקלון]] מטעם [[נאס"א]].<br />
<br />
==אסטרונומיה לוויינית==<br />
===[[New Worlds Mission]]{{אנ|New Worlds Mission}}===<br />
[[קובץ:NASA Starshade animation.webm|ממוזער|הדגמה של פריסת המערך New Worlds Mission]]<br />
מערך עתידי מתוכנן של [[טלסקופ חלל|טלסקופ החלל]] [[טלסקופ החלל ג'יימס וב|ג'יימס וב]] יחד עם הלוויין Starshade להסתרת אור [[כוכב]] לשם מציאת [[כוכב לכת חוץ-שמשי]].<br />
המערך צריך להיות בתיאום מוחלט על מנת שטלסקופ החלל יקלוט רק את הסביבה שמסביב לכוכב, ללא הסינוור שיוצר הכוכב.<br />
===[[China's Miyin exoplanet project]]===<br />
סין מתכננת לשגר בתחילת 2030 מערך של ארבעה [[טלסקופ חלל|טלסקופי חלל]], במטרה לתור אחר [[כוכב לכת חוץ-שמשי|כוכבי לכת חוץ שמשיים]]{{הערה|https://spacenews.com/china-to-hunt-for-earth-like-planets-with-formation-flying-telescopes/}}.<br />
<br />
== סוגים אחרים ==<br />
* [[JAXA]] מתכננת להציב מערך לוויינים סביב כדור הארץ, שישגר את האנרגיה הנקלטת מהשמש, לעבר קולטי אנרגיה{{הערה|{{וואלה|ניב ליליאן|סוכנות החלל של יפן תנסה לשגר אנרגיית שמש אל כדור הארץ|3583488|4 ביוני 2023}}}}{{הערה|https://asia.nikkei.com/Business/Science/Japan-to-try-beaming-solar-power-from-space-in-mid-decade}}.<br />
==יתרונות וחסרונות==<br />
===יתרונות===<br />
* הנגשת ופריסה כלל עולמית לצרכים השונים<br />
* כיסוי ורציפות - כיסוי שטח יותר בזמינות גבוהה יותר<br />
* [[יתירות]] - המערך פועל כמו רשת, אם אחד יוצא ממתפקוד, יש עוד הרבה שיכולים לתפוס את מקומו.<br />
* עלות כספית ללוויין בודד וקטן נמוכה, יחסית ללוויין גדול יותר.<br />
* (בדור החדש) בקרה אוטונומית על דיוק המיקום.<br />
* יצירת פס רחב של תעבורת מידע<br />
<br />
===חסרונות===<br />
[[קובץ:Debris-GEO1280.jpg|ממוזער|חלק קטן [[פסולת חלל|מפסולת החלל]] המקיפה את כדור הארץ בכמה מסלולים]]<br />
[[קובץ:Iridium animation.gif|ממוזער|הבזק [[אירידיום (מיזם תקשורת לוויינית)|לוויין אירידיום]] מהחזרה של קרני השמש. פריסה של אלפי לוויינים נוספים, עלולה לגרום ל[[זיהום אור]]]]<br />
* תופסים מקום רב באזורים המותרים ל"חניית" לוויינים.<br />
* במקרה של [[כשל מערכתי]], הם עלולים לצאת משליטה ולהוות [[פסולת חלל]].<br />
* במקרה היותר גרוע הם עלולים לגרום ל[[אפקט קסלר]].<br />
* תהליך שיגורם עשוי לקחת זמן רב (תלוי במספר הלוויינים ובגודלם).<br />
* פריסת קבוצה גדולה של לוויינים יחד, אשר יוצרו בפס ייצור, מסתכמת באיבוד סטטיסטי של כמה לוויינים בדרך.<br />
* יצירת [[זיהום אור]] אפשרי{{הערה|{{מאקו|עודד כרמלי|החוקרים מזהירים: השמיים שלנו משתנים ויש לכך השלכות|42ca6216dd1a871026|news-science/2021_q2|6 באפריל 2021}}}}, עקב החזרת אור לעבר כדור הארץ מ[[תא פוטו-וולטאי|התאים הפוטו-וולטאיים]].<br />
* הפרעה ל[[אסטרונומיה#תצפיות_אסטרונומיות|תצפיות אסטרונומיות]] [[הספקטרום האלקטרומגנטי|באורכי גל שונים]]{{הערה|https://spacenews.com/radio-telescope-faces-extremely-concerning-threat-from-satellite-constellations/}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[לוויין מפוצל]]<br />
* [[כדור דייסון]] - מערך קולטי שמש לניצול אנרגיה של כוכב<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* [http://stuffin.space/ stuffin.space] - מבט בזמן אמת על הלוויינים ופסולת החלל המקיפים את כדור הארץ<br />
* [https://www.glonass-iac.ru/en/ קישור לאתר מעקב אחר מערכי לוויינים של [[מערכת ניווט לוויינית|מערכות ניווט לווייני]]]<br />
* [http://mop-old.ort.org.il/courses/meida/satell/sat8.htm מערך לוויינים - חלק מקורס של רשת אורט]<br />
* [https://www.space.gov.il/news-space/130519 ייצור לוויינים בקצב מסחרר ישנה את פני תעשיית החלל, טל ענבר, 29.06.2017] - באתר [[סוכנות החלל הישראלית]]<br />
* [http://skipper1.co.il/cospas-sarst/ מערכת לוויינים המקבלות שידורי מצוקה ימיים ותחנות קרקע המנהלות את פעולות החיפוש וההצלה]<br />
* [https://www.gadgety.co.il/120525/אינטרנט-מהשמיים-גוגל-תשקיע-מיליארד-דו/ אינטרנט מהשמיים: גוגל תשקיע מיליארד דולר בפרויקט הלוויניים של SpaceX, רונן מנדזיצקי, יום שלישי, 20 בינואר 2015 באתר gadgety ]<br />
*[https://www.idc.ac.il/he/research/ips/Documents/2010/ניירות/Green2010.pdf אנרגיה מתחדשת וכלכלה ירוקה כמנוע צמיחה מסמך מסכם, מחברים עידן לוי ואורי סלונים ] (ראו עמוד 6 - אוטופיה ומחקר בסיסי בתחום האנרגיה המתחדשת)<br />
* [https://web.archive.org/web/20190713200814/http://www.satworld.org/t29987-topic האם הלוויין AMOS6 פוצץ בכוונה או הייתה תקלה ומה עם עמוס 5.. Dec 23, 2016, באתר satworld ]<br />
* {{TheMarker|סוכנויות הידיעות|מלחמת הלוויינים: אילון מאסק מטריל את ג'ף בזוס בטוויטר|.premium-1.7109036|10 באפריל 2019}}<br />
*{{יוטיוב|xSKFPDe3QvE|שם=How four rogue satellites could change the spaceflight industry|אורך=6:42}} על הקשר בין פסולת חלל למערכי לוויינים<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מערכי לוויינים|*]]<br />
[[קטגוריה:לוויינים|*]]</div>imported>חזרתי