https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99 2026-09-15T06:54:51Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99&diff=464681&oldid=prev 2025-12-11T21:37:37Z

<p>הסבת תבניות הבהרה לתבנית הסתייגות</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>ב[[מדינת ישראל]] &#039;&#039;&#039;ענייני המעמד האישי&#039;&#039;&#039; הם רשימת עניינים המופיעים ב[[דבר המלך במועצה על ארץ ישראל]], 1922, בהם ניתנת [[סמכות עניינית|סמכות שיפוט]] ל[[בתי דין דתיים בישראל|בתי דין דתיים]]. בחלק מענייני המעמד האישי ניתנה לבית הדין הדתי סמכות ייחודית, ובחלקם סמכות מקבילה לזו של [[בית משפט|בתי המשפט]] האזרחיים. הרשימה עברה שינויים רבים מאז שנחקקה.<br /> <br /> ==ההסדר המקורי בדבר המלך במועצה==<br /> <br /> בשנת [[1922]] נחקק [[דבר המלך במועצה על ארץ ישראל]] על ידי שלטונות [[המנדט הבריטי]]. דבר חקיקה בסיסי זה הסדיר גם את נושא סמכויות השיפוט של בתי הדין של [[עדות דתיות בישראל|העדות הדתיות]]. בסימן 47 נתן דבר המלך סמכות שיורית ל[[בית משפט מחוזי|בית המשפט המחוזי]] לדון בענייני המעמד האישי, אך בסימן 51 מנה רשימה של אחד עשר נושאים שהם &#039;ענייני המעמד האישי&#039;, ונתן בהם סמכות לבתי הדין של העדות הדתיות. הנושאים היו:<br /> &quot;דיונים בנוגע לנישואין או גירושין, אלימוני, מיינטננס, אפוטרופסות, כשרות היחס ואימוץ של קטינים, איסור השימוש ברכוש אנשים שהחוק פסל אותם, ירושות צוואות ועזבונות וניהול נכסי נעדרים&quot;{{הערה|לשונו של סימן 51 כפי שתורגם על ידי [[משה זילברג]] בספרו &quot;המעמד האישי בישראל ([[1957]]) בעמ&#039; 9.}}<br /> <br /> בחלק מהעניינים ([[גירושים]], [[נישואים]], [[מזונות]] ואישור [[צוואה|צוואות]]) ניתנה לבתי הדין הדתיים סמכות ייחודית, וביתר ענייני המעמד האישי סמכות מקבילה לזו של בית המשפט המחוזי, התלויה בהסכמת הצדדים. בסימן 52 ניתנה ל[[בית דין שרעי|בית הדין השרעי]] רשימה שונה במקצת של ענייני המעמד האישי, ומעט רחבה יותר, המנויה בסעיף 7 לחוק הפרוצדורה של בתי הדין המוסלמים הדתיים, שנחקק ב[[טורקיה]] ב-[[1917]] ואומץ על ידי שלטונות המנדט הבריטי בחוק נפרד.<br /> <br /> השיפוט על ידי בתי הדין הוא על פי הדין האישי לפיו נוהג בית הדין. ל[[יהודים]] ה[[הלכה]] ל[[מוסלמים]] ה[[שריעה]] וכך הלאה ליתר העדות לפי דתן.{{הערה|Schwalboim v. Schwalboim 7 PLR 20 (1941)}}<br /> <br /> ==ענייני המעמד האישי בישראל==<br /> <br /> לאחר שקמה מדינת ישראל עברו סעיפי חוק אלו שינויים מרחיקי לכת. חלק מהעניינים הוסדרו בחקיקה שהסדירה את הנושא בהסדר אזרחי, והעבירה את הדיון בו לסמכות מקבילה או ייחודית של בית המשפט האזרחי, כגון [[אימוץ]], [[כשרות משפטית|כשרות ואפוטרופסות]], [[חוק יחסי ממון בין בני זוג|יחסי ממון בין בני זוג]] ו[[ירושה]], ולעיתים אף הוציאה את העניין מסמכותו של בית הדין הדתי באופן גורף, ותיקנה את רשימת ענייני המעמד האישי המופיעה בדבר המלך. [[חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)]] קיבע את &quot;ענייני הנישואין והגירושין&quot; בהם ניתנה לבית הדין הרבני סמכות ייחודית, כעיקר עיסוקו של בית הדין הרבני.<br /> <br /> כיום רשימת &quot;ענייני המעמד האישי&quot; בסימן 51 צומצמה מאוד והיא כוללת &quot; נישואין או גיטין, מזונות, כלכלה, אפוטרופסות, כשרות יוחסין של קטינים, איסור השימוש ברכוש של אנשים הפסולים לפי החוק, והנהלת נכסי אנשים נעדרים.&quot;<br /> <br /> במספר חוקים כ[[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]] ו[[חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים]] הוגדר &quot;מעמד אישי&quot; בהגדרה המיוחדת לחוקים אלו, הנוגעת ל[[מצב משפחתי|מצבו המשפחתי]] של אדם, והיא היותו נשוי, גרוש, אלמן או רווק.<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{הסתייגות|משפטית}}<br /> [[קטגוריה:ישראל: דיני משפחה]]<br /> [[קטגוריה:ישראל: בתי דין דתיים]]<br /> [[קטגוריה:ישראל: חקיקת דיני משפחה]]<br /> [[קטגוריה:נישואים בישראל]]</div>

imported>Sapper-bot