imported>דוד שי: ביטול גרסה 42565159 של לייבי כהנא (שיחה) - לא במקום ולא חשוב

2026-01-18T16:57:47Z

ביטול גרסה 42565159 של לייבי כהנא (שיחה) - לא במקום ולא חשוב

דף חדש

{{אישיות
|שם=מני נפתלי
|מדינה=ישראל
|תאריך לידה=[[30 ביוני]] [[1978]]
|תמונה=מני נפתלי בשנת 2017.jpg
|כיתוב=מני נפתלי בשנת 2017
|מקום לידה=[[ירושלים]]
|מקום מגורים=עפולה
|עיסוק=מאבטח ואב בית
}}
'''מני (מנחם) נפתלי''' (נולד ב-[[30 ביוני]] [[1978]] ב[[ירושלים]]) הוא פעיל פוליטי [[ישראלים|ישראלי]], שעבד כאב הבית ב[[בית אגיון|מעון]] [[ראש ממשלת ישראל]], בין השנים [[2011]]–[[2012]] בתקופת [[ממשלת ישראל השלושים ושתיים|הקדנציה השנייה]] של [[בנימין נתניהו]]. נפתלי התלונן על תנאי עבודה קשים ו[[השפלה נפשית|השפלות]] שעבר מצד [[רעיית ראש ממשלת ישראל]], [[שרה נתניהו]], וזכה בתביעה ל[[פיצויים]] שהגיש נגד [[משרד ראש הממשלה]].

החל מנובמבר [[2016]] היה נפתלי אחד מיוזמיה וממנהיגיה של [[המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה]], [[אביחי מנדלבליט]].

==ביוגרפיה==
מני נפתלי הוא השני מבין חמשת ילדיה של אילנה לבית סיטון, ילידת ישראל ממוצא [[יהדות סוריה|סורי]], ונפתלי נפתלי, יליד ישראל ממוצא [[יהדות עיראק|עיראקי]]. גדל במושב [[עגור (מושב)|עגור]]. בילדותו משפחתו צברה חובות, ואביו, שהתפרנס כקבלן, עבר לעסוק בחקלאות וגידול צאן. נפתלי למד ב[[מקוה ישראל]] ואת [[שירות בצה"ל|שירותו הצבאי]] עשה כ[[קלע סער]] ב[[חטיבת גבעתי#פלס"ר גבעתי|פלס"ר גבעתי]].{{הערה|{{וואלה|[[יאיר אלטמן]]|בשם האב: מיהו אב הבית שתובע את משפחת נתניהו?|2834991|7 במרץ 2015}}}}

בשנת [[1999]] החל לעבוד כ[[מאבטח]] ב[[מעבר טאבה]] ב[[אילת]] מטעם [[רשות שדות התעופה]] וקיבל תעודת הצטיינות על עבודתו. בין השנים 2001–2003 עבד ב[[מעבר גבול|מעברי גבול]] של ישראל. בין השנים 2005–2010 עבד כ[[מאבטח]] במשרד ראש הממשלה. בשנת [[2010]] הועבר לתפקיד באבטחת אישים עקב מעורבותו בקטטה עם מאבטח אחר.{{הערה|{{וואלה|[[יאיר אלטמן]]|בשם האב: מיהו אב הבית שתובע את משפחת נתניהו?|2834991|7 במרץ 2015}}}} בשנת [[2012]] חזר ליחידת האבטחה במשרד ראש הממשלה.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/A-14-03-38335-8521.htm סע"ש 38335-03-14]}}

בין השנים [[2011]]–2012 הועסק במעון ראש הממשלה, תחילה כמאבטח המשפחה, ולאחר מכן כמנהל משק הבית. הוא שימש בתפקיד במשך 20 חודשים.{{הערה|{{כלכליסט|איתמר אייכנר|"אתה מפטם אותנו, אנחנו נראים שמנים בצילומים"|3627052|20 במרץ 2014}}}} הוא עזב את העבודה בטענה שלא עבר להיות מועסק כ[[עובד מדינה]] כפי שהובטח לו.

במרץ 2014 הגיש נפתלי תביעה נגד משרד ראש הממשלה.

במאי 2015 עובדת במעון ראש הממשלה הגישה נגדו תלונה במשטרה על [[מעשה מגונה]] ו[[הטרדה מינית]].{{הערה|{{מעריב אונליין|[[קלמן ליבסקינד]]|העובדת שטוענת כי מני נפתלי הטריד אותה עברה בהצלחה בדיקת פוליגרף|journalists/journalists/Article-467015|6 במרץ 2015}}}} ב-[[6 בדצמבר]] [[2017]] סגרה הפרקליטות את התיק נגד נפתלי בנימוק של חוסר ראיות.{{הערה|{{Ynet|טובה צימוקי|נסגר תיק ההטרדה המינית נגד מני נפתלי|5052938|6 בדצמבר 2017}}}}

[[רישיון נשק|רישיון הנשק]] של נפתלי נשלל באוקטובר 2016 ללא הנמקה, וכך נמנע ממנו להמשיך לעבוד כמאבטח.{{הערה|{{הארץ|[[אורי משגב]]|ועכשיו: המדינה אוסרת על מני נפתלי לעבוד כמאבטח|1.3103514|26 באוקטובר 2016}}}} הוא הקים עסק להרכבת דלתות וחלונות ל[[ממ"ד]]ים, ועוסק בביצוע שיפוצים.

באוגוסט 2017 הקים נפתלי [[עמותה]] בשם "צדק ודמוקרטיה", שמטרותיה המוצהרות הן "הגנה על זכויות הפרט וקידום ערכי הדמוקרטיה, העלאת רף השקיפות הציבורית, מאבק בשחיתות הציבורית וסיוע ל[[חושפי שחיתויות]]".{{הערה|[https://www.facebook.com/370335059835475/photos/a.371432833059031.1073741828.370335059835475/773223632879947/?type=3&theater תעודה לרישומה של עמותה (לפי חוק העמותות התש"ם–1980)], כפי שצולמה על ידי מני נפתלי והועלתה לחשבון הפייסבוק שלו, 20 באוגוסט 2017}} באותה שנה נכלל נפתלי עם [[אלדד יניב]] ברשימת 100 המשפיעים בישראל של העיתון "[[מעריב השבוע]]".{{הערה|{{מעריב אונליין||פרויקט מיוחד: 100 המשפיעים בישראל בשנת 2017 - העשירייה הרביעית|news/israel/Article-615777|31 בדצמבר 2017}}}}

בשנת [[2019]] השתתף נפתלי ב[[תוכנית ריאלטי|תוכנית הריאלטי]] [[הישרדות VIP עונה 2]] וסיים במקום הרביעי.

בינואר 2020 הגיעה תחנת הרדיו [[גלי צה"ל]] להסכם פשרה עם נפתלי במסגרתו תשלם לו פיצוי של 16 אלף ש"ח בגין תביעת שהגיש, לאחר התבטאות כלפיו מצד [[גלית דיסטל-אטבריאן]], בראיון שערכה איתו בתחנה.{{הערה|{{העין השביעית|אורן פרסיקו|גלי-צה"ל יפצו את מני נפתלי ב-16 אלף שקל|356996|10 בינואר 2020}}}}

==תביעה נגד משרד ראש הממשלה ועדויות נגד משפחת נתניהו==
במרץ 2014 הגיש נפתלי תביעה נגד משרד ראש הממשלה על סך מיליון [[שקל חדש|ש"ח]] בשל מה שהגדיר כ"התנהגות שלוחת רסן" של רעיית ראש הממשלה, [[שרה נתניהו]]. נפתלי פירט בתביעה שורה של תקריות, בהן, לכאורה, דרשה נתניהו "דרישות בלתי סבירות המלוות ביחס מחפיר (מצידה)". במרץ [[2015]] העלה קמפיין [[מימון המונים]] באתר [[הדסטארט]] כדי לממן את הייצוג המשפטי שלו. הקמפיין זכה להצלחה, ובתוך יום אחד גייס נפתלי כמעט מחצית מהסכום המבוקש. הוא הצהיר שכל הסכום שיגייס (בפועל סכום הגיוס עלה על 75,000 שקלים) ייתרם על ידו לעמותות המסייעות לילדים בסיכון, לאחר שיזכה במשפט.{{הערה|{{TheMarker|[[טלי חרותי-סובר]]|מני נפתלי מבקש את עזרת הציבור. כמה תשלמו על כוס קפה איתו?|1.2586509|11 במרץ 2015}}}}{{הערה|{{TheMarker|טלי חרותי-סובר|מני נפתלי גייס בתוך יום אחד 49% מהסכום שביקש|1.2587892|12 במרץ 2015}}}}

בפברואר 2016 קיבל [[בית הדין לעבודה]] בירושלים את תביעתו של נפתלי נגד משרד ראש הממשלה ופסק לו פיצויים בסך 155,000 ש"ח בשל הטעיה והפרת הוראות [[חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות]] ובגין עגמת נפש בשל [[העסקה פוגענית]] במעון ראש הממשלה.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/A-14-03-38335-444.pdf סע"ש 38335-03-14 מנחם נפתלי נגד משרד ראש הממשלה ואחרים], פסק הדין של בית הדין לעבודה בירושלים בתביעתו של נפתלי נגד משרד ראש הממשלה, עזרא סיידוף ובנימין נתניהו, באתר נבו, 10 בפברואר 2016}}{{הערה|{{תקדין|ליאור שדמי שפיצר|פסקי הדין של מני נפתלי וגיא אליהו סללו את הדרך לדיון בהתנכלות תעסוקתית|5368121|20 ביוני 2016}}}} בפסק הדין נכתב, בין השאר: "העדויות הרבות שהוצגו בפני בית הדין מצביעות על כך שבמעון שררו תנאי העסקה פוגעניים בגין התנהגותה של נתניהו ויחסה אל העובדים שכלל דרישות מוגזמות, העלבות, השפלות והתפרצויות זעם".{{הערה|{{גל"צ|[[ירון וילנסקי]]|"תביעתו של מני נפתלי נגד שרה נתניהו התקבלה: יפוצה ב-170 אלף ש"ח"|1064-76633|10 בפברואר 2016}}}} שרה נתניהו הגישה ערעור על פסק הדין,{{הערה|{{וואלה||שרה נתניהו ערערה על פסק הדין: "ראיות מפורשות שנפתלי משקר"|2938260|25 בפברואר 2016}}}} אך ערעורה נדחה על הסף, משום שלא הייתה צד לתביעה.{{הערה|{{ישראל היום|יאיר אלטמן, איציק סבן|"לא הייתה המלצה להעמיד לדין את אשת רה"מ"|385053|29 במאי 2016}}{{ש}}}} גם המדינה ערערה על פסק הדין,{{הערה|{{הארץ|שרון פולבר|המדינה ערערה על פסק הדין בתביעת מני נפתלי|1.2879613|10 במרץ 2016|מנויים=לא}}}} אך בהמלצת בית הדין משכה את ערעורה.{{הערה|{{NFC|איתמר לוין|מכה לנתניהו: פס"ד מני נפתלי - סופי|395999|24 באוקטובר 2017}}}}

בפברואר 2015 פנה נפתלי למשטרה וביקש להעיד לגבי התנהלות מעון ראש הממשלה. הוא התנה את עדותו בהענקת חסינות מפני הפללה עצמית. עדותו עסקה בנושאים נוספים הקשורים ל[[פרשת מעונות ראש הממשלה]]: נפתלי טען כי בזמן ששהו במעון ראש הממשלה אורחים מקומיים, נרשם שמדובר באורחים מחוץ לישראל. באופן זה המדינה ספגה הוצאה של מאות שקלים נוספים על כל מנת מזון, משום שהתקציב לאירוח אורחים מחוץ לישראל גבוה מהתקציב המקביל לאורחים מקומיים. עוד טען נפתלי כי שרה נתניהו שכרה מטפלת סיעודית לאביה, תוך שהיא משיתה את ההוצאות על תקציב מעון ראש הממשלה. בספטמבר 2017 הבהירה [[פרקליטות מחוז ירושלים]], בניגוד לדברי נפתלי ופרקליטיו, שנפתלי הוא [[עד מדינה]] בפרשת המעונות.{{הערה|{{מעריב אונליין|מור שמעוני|פרקליטות מחוז ירושלים: "מני נפתלי הוא עד מדינה בפרשת מעונות רה"מ"|news/israel/Article-597930|3 בספטמבר 2017}}}}

בנאום שנשא מול אלפי חברי הליכוד באוגוסט 2017, תקף נתניהו את נפתלי וטען כי התקשורת מסקרת את נפתלי סיקור האוהד. בין השאר חזר נתניהו על טענות לפיהן נפתלי תבע את משרד הביטחון על חוסר יכולת לעבוד, אבל עבד 400 שעות בחודש; שהוצאות האוכל במעון ראש הממשלה כמעט הכפילו את עצמן אחרי שנכנס נפתלי לתפקידו, אבל צנחו כשהוא עזב; ושיש עדויות שהעביר חומרי ניקוי ואוכל למקורביו.{{הערה|{{נענע10|[[עקיבא נוביק]] ו[[רביב דרוקר]]|נתניהו תקף בחריפות את מני נפתלי: "נטען שהטריד מינית, התקשורת מגנה עליו"|1262545|30 באוגוסט 2017}}}} נפתלי הכחיש שההוצאות עלו כשהיה בתפקיד, אמר ש"כל הדברים האלה נדחו בבית המשפט", והוסיף שיגיש תלונה נגד נתניהו ליועץ המשפטי לממשלה בגין חשד לשיבוש הליכי משפט.{{הערה|{{nrg|ירון דורון|"בעקבות הנאום: מני נפתלי יגיש תלונה נגד נתניהו"|892/905|31 באוגוסט 2017|1|2}};{{ש}}{{מעריב אונליין|מור שמעוני|"ייאלץ לשלם את המחיר": מני נפתלי הגיש תלונה ליועמ"ש נגד נתניהו|news/israel/Article-597561|31 באוגוסט 2017}}}} בפועל קבע בית המשפט כי הפרסום שההוצאות עלו בתקופתו של נפתלי כאב בית הוא אמת והגידול היה גם באחריותו כאב בית הבית, ובנוסף קבע בנוגע לנפתלי כי "מדובר באדם ערכי ואמין"{{הערה|שם=מחוזי}}

באוגוסט 2021 פסק [[בית משפט השלום]] ב[[הרצליה]] שעל מפלגת הליכוד, עורכי הדין [[יוסי כהן (עורך דין)|יוסי כהן]], [[דוד שמרון]] ושניים מעובדי מעון ראש הממשלה, לפצות את נפתלי בגין [[לשון הרע]] נגדו, בסכום כולל של כ-191 אלף ש"ח. בית המשפט קבע שאיננו "כזבן ובלתי אמין" כפי שהציגו כהן בפוסט בפייסבוק, אלא "עולה תמונה שנפתלי אדם ערכי ואמין". נפתלי חויב לשלם הוצאות משפט בסך 50 אלף ש"ח לנתבעת שתביעתו נגדה נדחתה משום שעמדה לה הגנת [[אמת בפרסום]].{{הערה|{{ynet|גלעד מורג|מני נפתלי זכה בתביעת הדיבה: יפוצה ב-190 אלף ש' ע"י "שליחי נתניהו ורעייתו"|59932360|30 באוגוסט 2021}};{{ש}}[https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/decision56442-02-15/he/56442-02-15.pdf.pdf ת"א (הרצליה) 15-02-56442 מנחם נפתלי נגד דוד שמרון ואחרים], ניתן ב-30 באוגוסט 2021}} ב-10 בינואר 2023 בית משפט מחוזי בתל אביב קיבל את ערעור הליכוד ועו"ד יוסי כהן בנוגע לפרסום בפייסבוק על נפתלי לגבי הוצאות מעון ראש הממשלה. ביטל את קביעת בית משפט השלום בהרצליה בעניינם של כהן והליכוד (שבגינה חויבו ב-125 אלף ש"ח מתוך הפיצוי הכולל שנפסק לטובת נפתלי) וקבע שדבריהם אינם לשון הרע, והורה לנפתלי לשלם לליכוד הוצאות בגובה 10,000 ש"ח.{{הערה|{{ישראל היום|אבי כהן|ביהמ"ש קבע: מני נפתלי ישלם לליכוד 10,000 שקל הוצאות משפט|news/law/article/13564340|10 בינואר 2023}}}}{{הערה|שם=מחוזי|[https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/ME-21-11-30785-44.htm ע"א (ת"א) 30785-11-21 יוסי כהן נ' מנחם נפתלי ואח'], ניתן ב-10 בינואר 2023}} בפסק הדין התקבלה טענתו של כהן ולפיה קיימת סתירה מהותית בפסק הדין של בית משפט השלום, אשר מצד אחד כינה את נפתלי "אדם אמין וערכי" - ומצד שני קבע ממצאים עובדתיים חמורים בעניינו. כך למשל התייחס בית המשפט לכך שנפתלי הודה כי ביצע בידיעה מעשים שאינם תקינים שגרמו לעלייה בהוצאות בית ראש הממשלה, כי ביצע מעשים אסורים כולל שותפות לזיוף מסמכים וזאת על מנת להוציא כסף מחשבון משרד ראש הממשלה שלא כדין, כי סיפק דיווחי שעות כוזבים לעובדים, ועוד.{{הערה|שם=מחוזי}}

==הנהגת המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה==
[[קובץ:מני נפתלי.jpg|250px|ממוזער|מני נפתלי בהפגנה נגד היועץ המשפטי לממשלה]]
בנובמבר 2016 החל לצד אחרים להוביל את [[המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה|המחאה]], בסמוך לביתו של [[אביחי מנדלבליט]] שב[[פתח תקווה]].{{הערה|{{מעריב אונליין||מני נפתלי מכריז על מחאה חברתית: "רוצה להוציא אנשים החוצה"|news/israel/Article-564157|21 בנובמבר 2016}}}} נפתלי אמר שברצונו להוציא את האנשים לרחובות כדי להחליף את השלטון ודרש ממנדבליט לפתוח בחקירה ב[[פרשת הצוללות]].{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|במהלך הפגנה נגד היועמ"ש: מני נפתלי נעצר|news/israel/Article-585146|21 במאי 2017}}}} באפריל 2017 דחה בג"ץ את עתירתו של נפתלי לקיים הפגנות ומשמרת מחאה מול מעונו הפרטי של מנדלבליט.{{הערה|[http://www.ruling.co.il/בג%22ץ-1983-17-מני-נפתלי-נ.-היועץ-המשפטי-לממשלה_1ee5b66e-c07c-d9fc-dea1-1452ec28b578 בג"ץ 1983/17 מני נפתלי נגד היועץ המשפטי לממשלה], באתר רולינג, 24 באפריל 2017}}{{הערה|{{תקדין|עו"ד לילך דניאל|בג"ץ דחה את עתירת מני נפתלי: אין לקיים הפגנות ליד מעונו הפרטי של איש ציבור|5666107|1 במאי 2017}}}} במאי 2017 פנתה [[שרת המשפטים]], [[איילת שקד]] ל[[מפכ"ל המשטרה]], [[רוני אלשיך]] על מנת שיאכוף את החלטת בג"ץ{{הערה|{{נענע10|[[מאור צור]] ודורון הרמן|שרת המשפטים למפכ"ל: יישם את ההחלטה נגד הפגנות מול בתי אנשי ציבור|1247319|21 במאי 2017}}}} ומספר ימים אחר כך, המשטרה אסרה להפגין במרחק מאות מטרים מבית מנדלבליט.{{הערה|{{הארץ|לי ירון, שרון פולבר|המשטרה אסרה להפגין במרחק מאות מטרים מבית היועמ"ש|1.4125327|26 במאי 2017}}}}

במהלך ההפגנות נעצר נפתלי בידי המשטרה כמה פעמים, הראשונה שבהן ב-[[24 בדצמבר]] 2016.{{הערה|{{הארץ|יניב קובוביץ|שוטרים עצרו באלימות את מני נפתלי במהלך הפגנה מול ביתו של היועמ"ש|1.3170894|24 בדצמבר 2016|מנויים=לא}}}} ב-[[20 במאי]] 2017 נשברה ידו במהלך מעצר.{{הערה|[http://reshet.tv/item/news/domestic/crime/meni-naftali-276136 תיעוד: אחרי המעצר - מני נפתלי אושפז עם שבר], [[חדשות ערוץ 2]], באתר [[רשת מדיה|רשת]], 21 במאי 2017}} במוצאי שבת [[19 באוגוסט]] 2017, עצרה המשטרה את נפתלי ואת [[אלדד יניב]] בכניסה לפתח תקווה בדרכם להפגנה,{{הערה|{{וואלה|אור רביד|המחאה נגד היועמ"ש: המשטרה עצרה את מני נפתלי ואלדד יניב בכניסה לפ"ת|3090254|19 באוגוסט 2017}}}} בנימוק שפוסטים שכתבו השניים בפייסבוק ובהם קראו להשתתף בהפגנה הם שידול אנשים להגיע ל[[הפרת סדר]].{{הערה|[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1260798 ללא הרחקה מפתח תקווה: מני נפתלי ואלדד יניב שוחררו לביתם], אתר נענע 20 באוגוסט 2017}} בית משפט השלום בפתח תקווה קבע שנפתלי ויניב לא יקראו להגיע להפגנה בלתי חוקית במשך שבוע.{{הערה|{{יוטיוב|FGdtVjGBP9Q|ערוץ הכנסת|שם=מני נפתלי ואלדד יניב שוחררו בתנאים מגבילים|אורך=11:40}}}}

ב-[[24 באוגוסט]] הוציא בג"ץ [[צו ביניים]] שלפיו על המשטרה להתיר קיום הפגנות בכיכר גורן, כל עוד מארגניהן יעמדו בשורה של כללים: מספר המפגינים יוגבל ל-500 איש, הם לא ישתמשו באמצעי הגברה מעבר לשני [[מגאפון|מגפונים]] והמפגינים לא ירדו לכביש.{{הערה|{{ynet|תלם יהב ורענן בן צור|בג"ץ אישר: עד 500 מפגינים בקרבת בית היועמ"ש|5007269|24 באוגוסט 2017}}{{ש}}בג"ץ 6536/17 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נגד משטרת ישראל ואחרים}} עם זאת, בהחלטתו הסופית, ב-[[8 באוקטובר]] 2017, קבע בג"ץ כי מותר להפגין ב[[כיכר גורן]] ללא רישיון וללא הגבלת מספר המשתתפים.{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|בג"ץ: מותר להפגין סמוך לבית היועמ"ש בפתח תקוה ללא רישיון|1.4496791|8 באוקטובר 2017|מנויים=לא}}.}} בעקבות קביעת בג"ץ פועל היועץ המשפטי להכנסת שינויים בתקנות הנוגעות להפגנות.{{הערה|{{הארץ|רויטל חובל|בעקבות פסיקת בג"ץ, היועמ"ש החל לפעול לשינוי ההנחיות המגבילות הפגנות|1.4565765|2 בנובמבר 2017}}}}

בסוף 2017 החלו הליכים לקראת העברת "[[חוק ההמלצות]]", המגביל את כוחה של המשטרה להמליץ כיצד ליישם את מסקנותיה בחקירות שהיא מנהלת.{{הערה|{{ישראל היום|[[מתי טוכפלד]]|חוק ההמלצות תמורת "החוק הצרפתי"|511575|25 באוקטובר 2017}}}} משתתפי המחאה ראו זאת כ[[חקיקה פרסונלית]] הקשורה לחקירות נתניהו, ועל רקע זאת הועבר מיקום המחאה מפתח תקווה ל[[שדרות רוטשילד]] בתל אביב. הם עשו זאת לראשונה ב-[[2 בדצמבר]] [[2017]], תחת הכותרת "צעדת הבושה". המחאה המשיכה לאורך השבועות הבאים אך באמצע ינואר 2018 החליטה קבוצה בראשות מני נפתלי לחזור ולקיים הפגנה אחת בפתח תקווה בכיכר גורן במקביל להפגנה בכיכר הבימה, זאת בשל קרע שהתגלע בין נפתלי לאלדד יניב, במסגרתו האשים נפתלי את יניב בניצול ההפגנות למטרותיו הפוליטיות.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|קרע בין ראשי המחאה: מני נפתלי נגד אלדד יניב|5074929|23 בינואר 2018}}{{ש}}{{ynet|גלעד מורג|מחאה מפוצלת: מני נפתלי בפ"ת, אלדד יניב בת"א|5076823|27 בינואר 2018}}}}

== חיים אישיים ==
נפתלי מתגורר ב[[עפולה]], נשוי לסימונה, שאותה הכיר במסגרת עבודתו כמאבטח ב[[מעבר קרני]], ולהם בן ובת.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Meni Naftali}}
* [https://www.youtube.com/channel/UCGesuZhD6Oj9OBQTouar3UQ ערוץ הווידאו של מני נפתלי הכולל, בין היתר, כתבות וראיונות טלוויזיוניים עמו], באתר [[יוטיוב]]
* {{וואלה|יאיר אלטמן|בשם האב: מיהו אב הבית שתובע את משפחת נתניהו?|2834991|7 במרץ 2015}}
* [[ברוך קרא]] ו[[רביב דרוקר]], [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1226155 מה באמת קורה במעון ראש הממשלה? מני נפתלי מדבר על הכל], כתבה ב[[המקור (תוכנית תחקירים)|תוכנית התחקירים "המקור"]], באתר [[נענע10]], 3 בינואר 2017
* {{ישראל היום|עקיבא ביגמן|מה מניע את מני נפתלי?|article/499677|24 באוגוסט 2017}}
*רונית ורדי, [https://theliberal.co.il/מני-נפתלי-שלא-הכרתם-פרופיל-מאת-רונית-ו/ מני נפתלי שלא הכרתם], פרופיל ב[[ליברל (מגזין)|מגזין ליברל]], 12 בפברואר 2018
* {{ידיעות אחרונות|[[רז שכניק]], רביב גולן|מני טיים|5498167|22 באפריל 2019}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:נפתלי, מני}}
[[קטגוריה:עובדי משרד ראש הממשלה]]
[[קטגוריה:עפולה: אישים]]
[[קטגוריה:מועצה אזורית מטה יהודה: אישים]]
[[קטגוריה:אנשי המושב]]
[[קטגוריה:בוגרי בית הספר החקלאי מקוה ישראל]]
[[קטגוריה:יושבי ראש ונשיאי עמותות]]
[[קטגוריה:מתחרי הישרדות (ישראל)]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1978]]

מני נפתלי - היסטוריית גרסאות

imported>דוד שי: ביטול גרסה 42565159 של לייבי כהנא (שיחה) - לא במקום ולא חשוב