https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8מנחת העומר - היסטוריית גרסאות2026-09-13T09:00:07Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=114706&oldid=previmported>AutoMod: הסרת החלפת תו בתוך קישור פנימי2026-05-23T07:55:51Z<p>הסרת החלפת תו בתוך קישור פנימי</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{סוגיה<br />
| שם =<br />
| תמונה = [[קובץ:PikiWiki Israel 6074 At grain harvest of the Omer.JPG|270px]]<br />
| כיתוב = קציר תבואה ב[[חג העומר]], זכר למנחת העומר<br />
| מקרא = {{תנ"ך|ויקרא|ב|יד|טז}}{{ש}}{{תנך|ויקרא|כג|י|יא}}<br />
| משנה = {{משנה|מנחות|י|ללא=שם}}<br />
| ברייתא =<br />
| תלמוד בבלי = [[מסכת מנחות]], {{ויקיטקסט|בבלי מנחות פרק ו|פרק "רבי ישמעאל"}}<br />
| תלמוד ירושלמי =<br />
| משנה תורה לרמב"ם = {{רמב"ם|תמידים ומוספין|ז|ללא=שם|ספר=עבודה}}<br />
| שולחן ערוך =<br />
| ספרי מניין המצוות = {{ספר המצוות|עשה|מד}}{{ש}}{{ספר החינוך|שב}}<br />
| ספרות הלכתית נוספת =<br />
}}<br />
'''מִנְחַת הָעֹמֶר''' (גם: '''עֹמֶר הַתְּנוּפָה''', '''מִנְחַת בִּכּוּרִים''') היא קורבן [[מנחת ציבור]] שמביאים מראשית ה[[קציר]], למחרת [[יום טוב]] ראשון של [[חג הפסח]]. הקרבת המנחה היא [[מצוות עשה]] מתוך [[תרי"ג מצוות]]. המנחה הייתה מובאת מ[[סולת]] [[שעורה תרבותית|שעורים]] של ראשית ה[[קציר]] בנפח של "[[רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה#עומר, עשרון|עומר]]" (מה שנתן למנחה את שמה), וקודם הקרבתה הייתה [[תנופה|מונפת]] על ידי ה[[כהן]]. קורבן זה נקרא גם "מנחת ביכורים" מכיוון שמביאים אותו מביכורי ה[[תבואה|שעורים]], בדומה לפירות ה[[ביכורים]]. מיום הבאת העומר, מתחילה [[ספירת העומר]], המונה את הימים שבין הבאת העומר ל[[חג השבועות]], בו מקריבים את [[שתי הלחם]].{{הערה|שהם מנחת הביכורים מן ה[[חיטה|חיטים]].}}<br />
<br />
היום המדויק שבו יש לקיים את המצווה, ובהתאמה לחגוג את חג השבועות - הנקבע לפי פירוש הביטוי "[[ממחרת השבת]]" - היווה מוקד לפולמוס מרכזי בין הכתות היהודיות בתקופת המקדש.<br />
<br />
==תאריך ההקרבה "ממחרת השבת"==<br />
{{ערך מורחב|ממחרת השבת}}<br />
ב[[תקופת בית שני]] התקיימה מחלוקת גדולה בין ה[[פרושים]] לבין הבייתוסים בדבר תאריך הבאת העומר. למחלוקת זו השלכה על [[ספירת העומר]] ועל התאריך שבו חל [[חג השבועות]], ולכן היו לה השלכות דרמטיות על אחדות העם באותם ימים. מקור המחלוקת בהבנת הפסוקים בתורה: {{ציטוט|תוכן=וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי יְהוָה לִרְצֹנְכֶם '''מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת''' יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן... וּסְפַרְתֶּם לָכֶם '''מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת''' מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. טז עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָה. |מקור={{תנ"ך|ויקרא|כג|ט|טז}}|אנגלית=|מירכאות=כן}}<br />
<br />
הפרושים, ואחריהם ה[[הלכה]] [[יהדות רבנית|הרבנית]] פירשו את ה"שבת" שאחריה יש להביא את העומר כיום טוב הראשון של [[חג הפסח]], בו שובתים ממלאכה. לדידם הכוונה במילים "ממחרת השבת" ליום הראשון של [[חול המועד פסח]],{{הערה|ראו את דרשות חז"ל המסבירות את עמדתם ב[[ספרא]] על {{ויקיטקסט|ספרא (מלבי"ם)/פרשת אמור/פרק יב|ויקרא כג טו}} וב{{בבלי|מנחות|סה|ב}} – סו עמוד א, וראו גם ב{{רמב"ם|תמידים ומוספין|ז|יא|ספר=עבודה}}}} שחל תמיד ביום [[ט"ז בניסן]], ולפיכך חג השבועות חל תמיד ביום [[ו' בסיוון]].{{הערה|תאריכו של חג השבועות הוא על פי [[הלוח העברי#הלוח המחושב|הלוח העברי המחושב]]. על פי הלוח העברי שנקבע על פי הראייה, תאריכו של חג השבועות יכול לצאת יום לפני (אם חודשים אייר וסיוון מלאים), או יום אחרי (אם שני החודשים חסרים).}} גם במסורת [[ביתא ישראל]] פירשו שהמילה "שבת" מתייחסת לחג הפסח, אך לפי מסורת זו הכוונה ל[[שביעי של פסח]] ולא ליום החג הראשון. אי לכך חל חג השבועות במסורת ביתא ישראל שישה ימים מאוחר יותר, ב[[י"ב בסיוון]] ולא בו' בסיוון.{{הערה|1=[[וולף לסלאו]], ''Falasha Anthology''. Yale Judaica Series, vol. 6. New Haven & London: Yale University Press., 1951, ({{ISBN|0-300-03927-1}}), עמוד xxxi}}<br />
<br />
לעומתם כיתות אחרות בזמן הבית, כגון ה[[בייתוסים]] וה[[שומרונים]] ואחריהם ה[[יהדות קראית|קראים]], פירשו שהמילה "שבת" מכוונת ל"[[שבת|שבת בראשית]]", היינו היום השביעי בימות השבוע. לדידם התורה מתייחסת לשבת הראשונה שאחרי [[י"ד בניסן|יום הקרבת הפסח]].{{הערה|{{בבלי|מנחות|סו|א}}.}}{{הערה|[https://www.the-samaritans.net/the-festival-of-shavuoth/ אתר שומרוני], [https://www.israelite-samaritans.com/religion/shavuot/ ועוד אתר]. זהו גם תאריך ה[[פסחא]] במקור.}} לפיכך בשיטה זו אין להקרבת העומר תאריך קבוע ותאריך חג השבועות נע בהתאם מדי שנה.<br />
<br />
ב[[לוח השנה במגילות קומראן]], יום הקרבת העומר הוא יום ראשון שאחרי פסח שחל תמיד ב-26 בחודש הראשון וחג השבועות חל ב-15 בחודש השלישי.<br />
<br />
לפי ה[[תרגומי התנ"ך|תרגום]] של [[מגילת רות]] ל[[ארמית]]{{הערה|[[s:מ"ג רות א כב|פרק א' פסוק כ"ב]]}} וכן ב[[הלכות קצובות]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38567&pgnum=93 הלכות העומר], הובא ב[[מחזור ויטרי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33694&pgnum=367 סימן ק"ה].}}, תאריך קצירת העומר הוא ב[[ערב פסח]].<br />
<br />
על פי מסורת המובאת בסכוליון של [[מגילת תענית]], ניצחון הפרושים על הבייתוסים במחלוקת על קביעת תאריך חג השבועות, הביא לקביעת ימי שמחה בחודש ניסן, בין [[ח' בניסן]] לסוף חג הפסח.{{הערה|{{ויקיטקסט|מגילת תענית א#ח-כא}}}}<br />
<br />
==עומר ראשית הקציר==<br />
אסור, אפילו ליחידים, לקצור תבואה מ[[חמשת מיני דגן]] ([[חיטה]], [[שעורה תרבותית|שעורה]], [[כוסמין]], [[שיבולת-שועל]] ו[[שיפון (דגן)|שיפון]]) לפני שקצרו את העומר (אף על פי שמנחת העומר באה רק משעורה). האיסור הוא כדי שקצירת העומר בידי שלוחי בית דין תהיה כפי שהוגדר בתורה: "ראשית קצירכם", שיהיה העומר ראשית '''לכל''' הנקצרים. הקוצר קודם לקצירת העומר, אינו לוקה והקציר, לאחר הקרבת העומר, מותר באכילה.<br />
<br />
לפי ההלכה,{{הערה|{{רמב"ם|תמידין ומוספין|ז|ה|ספר=עבודה}}}} קציר העומר הוא מצווה והוא אף דוחה את ה[[שבת]]. (קציר הוא אחד מ[[ל"ט אבות מלאכה]] שאסור לעשות בשבת מן ה[[תורה]]). המצווה היא לקצור "קמה" במיוחד בשביל הקורבן, אך אם הביאו עומרים קצורים, הקורבן כשר. העומר היה בא מן השעורים, אף על פי שבתורה לא מפורש מאיזה מין.{{הערה|ישנם כמה הסברים איך יודעים שהקרבן בא מן השעורים. ראו ב[[ספרא]] על {{ויקיטקסט|ספרא על ויקרא ב#פסוק יד|ויקרא ב יד}} (מובא גם ב{{בבלי|מנחות|סח|ב}}, וראו ב{{רמב"ם|תמידין ומוספין|ז|יא|ספר=עבודה}}, וב{{ויקיטקסט|רמב"ם על מנחות ו#משנה ו|פירוש המשניות לרמב"ם, מנחות פרק ו משנה ו}}}} התבואה צריכה להיות דווקא מארץ ישראל, ולכתחילה יש להביאה ממקום קרוב ל[[בית המקדש]].{{הערה|{{משנה|מנחות|י|ב}}}} אולם אם לא נמצאו קרוב לירושלים הביאו את אותם ממקומות רחוקים יותר. המקומות המוזכרים במשנה הם [[צריפין]] ועין סוכר.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=זהר עמר ואבי ששון|שם=הבאת מנחת העומר ולחם הפנים מבקעת לוד- לזיהוים של צריפין ועין סוכר|כתב עת=מחקרי יהודה ושומרון|כרך=ו|שנת הוצאה=תשנ"ו|עמ=189-179.}}</ref><br />
<br />
====מהלכות הקצירה====<br />
שלוחי [[בית דין (הלכה)|בית דין]] היו יוצאים מערב יום טוב (י”ד בניסן), ועושים את התבואה כריכות במחובר לקרקע, כדי שיהיה נוח לקצור. זמן הקציר הוא בלילה הקודם לט"ז בניסן, ואם קצרו ביום, הקורבן כשר. קוצרים שלוש [[סאה (מידת נפח)|סאים]] (מידת נפח) של שעורה, בשלושה אנשים, בשלושה מגלים, לתוך שלוש קופות. יש לקצור תבואה לחה ולא יבשה, אך גם יבשה כשרה.<br />
<br />
במשנה מתואר [[טקס]] הקציר לפי ההלכה בזמן [[בית המקדש השני]]:<br />
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין?<br />
שְׁלוּחֵי בֵית דִּין יוֹצְאִין מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב,<br />
וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ כְרֵיכוֹת בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע,<br />
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לִקְצֹר.<br />
כָל הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לַשָּׁם מִתְכַּנְּסוֹת לַשָּׁם,<br />
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִקְצָר בְּעֵסֶק גָּדוֹל.<br />
כֵּיוָן שֶׁחֲשֵׁכָה, אָמַר לָהֶם:<br />
"בָּא הַשֶּׁמֶשׁ?"<br />
אוֹמְרִים "הִין."<br />
"בָּא הַשֶּׁמֶשׁ?"<br />
אוֹמְרִים "הִין."<br />
"מַגָּל זוֹ?"<br />
אוֹמְרִים "הִין."<br />
"מַגָּל זוֹ?"<br />
אוֹמְרִים "הִין."<br />
"קֻפָּה זוֹ?"<br />
אוֹמְרִים "הִין."<br />
"קֻפָּה זוֹ?"<br />
אוֹמְרִים "הִין."<br />
וּבַשַּׁבָּת אוֹמֵר לָהֶם:<br />
"שַׁבָּת זוֹ?"<br />
אוֹמְרִים "הִין."<br />
"שַׁבָּת זוֹ?"<br />
אוֹמְרִים "הִין."<br />
"אֶקְצֹר?"<br />
אוֹמְרִים לוֹ "קְצֹר!"<br />
"אֶקְצֹר?"<br />
אוֹמְרִים לוֹ "קְצֹר!"<br />
שְׁלֹשָׁה פְעָמִים עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר,<br />
וְהֵן אוֹמְרִין לוֹ:<br />
"הִין, הִין, הִין."<br />
ו<br />
כָּל כָּךְ לָמָּה?<br />
מִפְּנֵי הַבֵּיתְסִין, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ:<br />
אֵין קְצִירַת הָעֹמֶר בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב.|מקור={{משנה|מנחות|י|ג}}}}<br />
<br />
==הכנת המנחה==<br />
מביאים את הקופות עם שלוש הסאים לבית המקדש, וחובטים את השעורים{{הערה|כייון שהשעורים צריכות להיות עדיין רכות, חבטה במקלות הייתה יכולה למעוך אותם, ולכן היו חובטים אותם בקנים ובקלחים}} וזורים ובוררים אותם. לאחר מכן קולים בכלי מיוחד הנקרא "[[אבוב (כלי לקלייה)|אבוב]]", כלי מנחושת עם חורים, כדי שהאש תיגע בגרעינים. לאחר הקלייה לוקחים את הגרעינים ושוטחים אותם ב{{ה|עזרה}} כדי שהרוח תנשב עליהם. אחר כך מכניסים אותם ל'ריחים של גרוסות' וטוחנים אותם, ומנפים את השעורים הטחונות בשלוש עשרה [[מסננת|נפות]],{{הערה|הנפות היו בצפיפות חורים שונה, כאשר מהחורים הגדולים זרמו הסולת והקמח, ונשאר למעלה הסובין, ואילו מהחורים הקטנים זרם למטה הקמח בלבד, ונשארה למטה הסולת, אותה היו צריכים לשם ההקרבה}} ומוציאים לקורבן מתוך שלוש סאים של שעורים, [[רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה#עומר, עשרון|עשירית האיפה]] של סולת מנופה, שהוא שיעור עומר. מה שנותר משלוש הסאים נפדה ויכול כל אדם לאוכלו.{{הערה|{{משנה|מנחות|י|ד}}}}<br />
<br />
== הקרבת המנחה ==<br />
ביום ט"ז בניסן, לאחר שהוקרבו [[קורבן מוסף]] הרגיל של פסח וכבש העולה המיוחד לעומר, אך לפני שהוקרב [[קורבן התמיד]] של [[בין הערביים]], לוקחים את עומר סולת השעורים, שמים ב[[כלי שרת]], ומערבבים (בוללים) יחד עם [[לוג (יחידת מידה)|לוג]] [[שמן זית]]. על הסולת הבלולה בשמן מניחים [[קומץ (הלכה)|קומץ]] [[לבונה]], כשאר [[קורבן מנחה|המנחות]]. לאחר הבלילה לוקח כהן את המנחה, ו[[תנופה|מניף]] אותה במזרח [[העזרה]],{{הערה|התנופה היא הולכה והבאה של המנחה לארבע רוחות השמים, ולמעלה ולמטה}} (על שם הנפת העומר, מכונה יום [[ט"ז בניסן]] יום הנף), ו[[הגשה|מגיש]] אותה לקרן מערבית דרומית כשאר המנחות. לאחר מכן כהן [[קמיצה|קומץ]] את המנחה, ומקטיר את הקומץ. הנותר מן המנחה - שנחשב אחד מ־24 [[מתנות כהונה]] - נאכל לכהנים כשיירי כל המנחות.<br />
<br />
==איסור חדש==<br />
{{הפניה לערך מורחב|איסור חדש}}<br />
ישנו איסור לאכול מאכל מחמשת מיני דגן מהתבואה של השנה החדשה לפני הקרבת העומר. בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים מעת שקרב העומר, מותר היה לאכול מהחדש מיד. הרחוקים מבית המקדש שלא יכלו לדעת בדיוק מתי קרב העומר, אכלו מ[[חצות היום (הלכה)|חצות היום]] ולהלן, "שהם יודעים שאין בית דין (האחראים) מתעצלים בו".{{הערה|{{משנה|מנחות|י|ה}}}}<br />
<br />
משחרב בית המקדש, מעיקר הדין היה מותר לאכול מהתבואה החדשה כבר מבוקר [[ט"ז בניסן]], אבל מכמה סיבות{{הערה|{{בבלי|מנחות|סח|ב}}}} התקין [[רבן יוחנן בן זכאי]] שיהיה יום הנף (הנפת העומר), כלומר יום ט"ז בניסן, כולו אסור. ה[[רמב"ם]] פוסק כדעת [[רבי יהודה]] במשנה, שבזמן שאין בית המקדש כל היום כולו אסור [[מדאורייתא|מן התורה]].<br />
<br />
תבואה שהשרישה קודם העומר, מותרת החל מהקרבתו. אך אם השרישה אחר העומר, אסור לקוצרה (ראו לעיל) ולאוכלה עד שיוקרב העומר של השנה הבאה.<br />
<br />
==ספירת העומר==<br />
{{הפניה לערך מורחב|ספירת העומר}}<br />
[[מצווה|מצוות עשה]] לספור שבע שבתות תמימות מיום הבאת 'עומר התנופה' ([[ט"ז בניסן]]).<br />
<br />
לפי ההלכה יש לספור ימים ושבועות שכן בפסוק נאמר "וספרתם... שבע שבתות", ושבת היינו שבוע, ולאחר מכן נאמר "תספרו חמישים יום". המצווה מוטלת על כל ישראל. זמן הספירה הוא בלילה, שהוא תחילת היום לפי ההלכה. יש לברך לפני הספירה: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על ספירת העומר".<br />
<br />
יום החמישים לספירה הוא חג ה[[שבועות]], שנקרא כן על שם שבעת השבועות שסופרים מיום הקרבת העומר.<br />
<br />
==חידוש המנהג==<br />
[[קובץ:PikiWiki Israel 14865 Jewish holidays.jpg|ממוזער|250px|ריקוד הבאת העומר ברמת הכובש]]<br />
{{ערך מורחב|חג העומר}}<br />
עם חידוש ההתיישבות החקלאית בישראל חודש גם מנהג קציר העומר. הטקס ברוב הקיבוצים שעורכים אותו מבוסס על הטקס שעיצבו [[מתתיהו שלם]] ו[[לאה ברגשטיין]] ב[[רמת יוחנן]].{{הערה|1=[http://www.kry.org.il/viewpage.asp?pagesCatID=12233&siteName=ramatyohanan מורשת החגים ברמת יוחנן] באתר רמת יוחנן}}<br />
<br />
== תרגול העומר ==<br />
בשנים האחרונות מקיימים [[ארגוני המקדש]] תרגול של הקרבת העומר תוך הכנה של סולת השעורים כך שתהיה מוכנה להקרבה עבור העבודה ב[[בית המקדש השלישי]].<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[קורבן מנחה]]<br />
* [[הלוח העברי הקראי]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקימילון=עמר}}<br />
* {{אנצ תלמודית|עומר}}<br />
* {{תרבות|מתיה קם|ספרית העומר|ספירת-העומר|lexicon}}<br />
*[http://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3158 העומר וספירת העומר] באתר מט"ח<br />
* {{מרחב}}<br />
*[http://the--temple.blogspot.co.il/2014/04/blog-post_3759.html שחזור קציר שעורים והנפת העומר] במצפה יאיר, ניסן תשע"ד<br />
*{{פניני הלכה|קרבן העומר ואיסור חדש|17-01-01}}<br />
* [[יונתן גרוסמן]], [https://www.etzion.org.il/he/tanakh/torah/sefer-vayikra/parashat-vayikra/מנחת-ביכורים מנחת ביכורים], באתר [[ישיבת הר עציון|תורת הר עציון]]<br />
* {{אסיף}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{חג הפסח}}<br />
{{הקורבנות ביהדות}}<br />
{{כ"ד מתנות כהונה}}<br />
[[קטגוריה:מתנות כהונה]]<br />
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]<br />
[[קטגוריה:קורבנות ביהדות: חגים]]<br />
[[קטגוריה:פסח]]<br />
[[קטגוריה:קורבן מנחה]]<br />
[[קטגוריה:פרשת אמור]]<br />
[[קטגוריה:פרשת ויקרא]]<br />
[[קטגוריה:ספירת העומר]]<br />
[[קטגוריה:מצוות בית המקדש]]<br />
[[קטגוריה:אירועים בחודש ניסן]]</div>imported>AutoMod