https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A0%D7%96%D7%A8_%D7%A1%D7%A0%D7%98%D7%94_%D7%A7%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94מנזר סנטה קתרינה - היסטוריית גרסאות2026-09-15T02:39:50Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%96%D7%A8_%D7%A1%D7%A0%D7%98%D7%94_%D7%A7%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94&diff=53336&oldid=previmported>AVR70: הוספת מקור2026-01-23T14:01:18Z<p>הוספת מקור</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מפנה|סנטה קתרינה}}<br />
{{מבנה|מפה=[[קובץ:Santa catherina map-HE.jpg|250px]]{{ש}} {{ש}}{{מפת מיקום|מדינה=סיני|שם=מנזר סנטה/קתרינה|אורך=33.976111|רוחב=28.555556|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=כנסייה|כיוון כתב=ימינה|אנכי=11}}<br />
|מורשת עולמית=<br />
{{תבנית מידע/אתר מורשת<br />
|שם=-<br />
|סוג=תרבותי<br />
|קריטריונים=[[אתר מורשת עולמית#קריטריון 1|1]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 3|3]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 4|4]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 6|6]]<br />
|מספר מזהה=954<br />
|שנת הכללה=2002<br />
}}}}<br />
[[קובץ:Saint Catherine Sinai.jpg|שמאל|250px]]<br />
[[קובץ:TOBIN(1855) p153 INTERIOR OF THE CONVENT MOUNT SINAI.jpg|ממוזער|250px|מנזר סנטה קתרינה (מתוך ספרה של [[קתרין טובין]], [[1855]])]]<br />
[[קובץ:Bazilika preobrajenie.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנסיית המנזר, רישום משנת [[1857]]]]<br />
[[קובץ:Saint Catherine's Transfiguration.jpg|ממוזער|שמאל|250px|פסיפס ההשתנות]]<br />
'''מנזר סנטה קתרינה''' ([[יוונית]] '''Ιερά Μονή Αγίας Αικατερίνης στο Όρος Σινά '''; [[ערבית]] '''دير سانت كاترين''') הוא [[מנזר]] [[נצרות יוונית-אורתודוקסית|נוצרי-יווני-אורתודוקסי]] בדרום חצי-האי [[סיני]] שבתחומי [[מצרים]], בסמוך למקום הנחשב על פי המסורת ה[[נצרות|נוצרית]] כ[[הר סיני]], והמכונה בערבית "[[ג'בל מוסא]]" (הר משה). המנזר נחשב למוסד הנזירות העתיק ביותר, שפעיל ברציפות מאז הקמתו, והוא הוכר כ[[אתר מורשת עולמית]] של ארגון [[אונסק"ו]]. ב[[תרבות ישראלית|תרבות הישראלית]] התפרסם המנזר כיעד [[תיירות]]י בעת [[השלטון הישראלי בסיני]], ושימש כנקודת תחילת מסלול הטיפוס לג'בל מוסא. באותה תקופה גם פעל בסמוך למנזר [[בית ספר שדה צוקי דוד|בית ספר שדה "צוקי דוד"]] של החברה להגנת הטבע. בעקבות פינוי סיני, הועבר בית ספר שדה לחסות [[אוניברסיטת תעלת סואץ|האוניברסיטה של איסמעיליה]], ומשמש עד היום תחנת מחקר קדמית שלהם.{{הערה|{{ynet|תומר עתיר, זווית|מהר סיני ועד הבניאס: הפרופסור ששומר על הטבע יותר מ-50 שנה|environment-science/article/b1ehodcvxx|27 ביוני 2025}}}}<br />
<br />
שמו הרשמי של המנזר הוא "מנזר [[ההשתנות]]", אולם הוא ידוע כיום כמנזר קתרינה הקדושה, על שם [[קתרינה מאלכסנדריה]], [[מרטיר]]ית ו[[קדוש (נצרות)|קדושה נוצרייה]] שחיה כנראה בראשית [[המאה ה-4]]. לפי המסורת ה[[נצרות|נוצרית]], גופה של קתרינה, אשר עונתה וראשה נכרת, נישא על כנפי [[מלאך|מלאכים]] אל הר סיני. מספרים כי בסביבות שנת [[800]] נמצאו שרידיה של קתרינה על ידי הנזירים בהר.<br />
<br />
[[כתב יד (העתק)|כתב יד]] המיוחס ל[[צליין|צליינית]] נוצרייה מן [[המאה ה-4]] לספירה בשם [[אגריה]], מתאר את הביקור בהר סיני, ומציג אותו כאתר צליינות כבר בטרם הוקם שם המנזר.{{הערה|1="מסע אגריה", 3, בתוך: לימור, אורה, '''מסעות ארץ הקודש''', יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1998, עמ' 56 - 59.}}<ref name=":0" /><br />
<br />
== מבנה המנזר ==<br />
השלב הראשון של תחילת הבנייה המסודרת במקום היה, לפי המסורת, ב-[[330]] לספירה. [[פאביה איולה הלנה|הלנה]], אמו של הקיסר [[קונסטנטינוס הגדול]], הקימה כנסייה קטנה (או [[קפלה]]) ותאי נזירים, במקום בו נגלה ל[[משה]], לפי אמונתה, [[הסנה הבוער]]. המבנה הוקדש לבתולה הקדושה, היא [[מרים, אם ישו]].<br />
<br />
המנזר עצמו הוקם בין [[527]]–[[565]] לספירה בידי הקיסר [[יוסטיניאנוס הראשון]].<ref name=":0">{{הארץ|פנינה ארד|המקום שם ירד האלוהים|0000019b-d9f5-dd41-a3ff-fffddfce0000|20 בינואר 2026}}</ref> הוא נבנה כמבצר בהשגחתו של ארכיטקט בשם סטפאנוס מ[[עקבה|איילה]], מאבני [[גרניט]] גדולות. למבנה צורה מלבנית בעלת צלעות לא שוות, בהתאם לתוואי השטח. אורך חומות המנזר בין 75 מטר ל-89 מטר. גובה החומות בין 8 מטרים בדרום המתחם, ל-35 מטרים בצפון. הכותל הדרומי של חומות המנזר, הפונה לכיוון הר סיני, הוא השמור ביותר ונושא סימנים של צלבים עתיקים שגולפו באבני החומה. תאי הנזירים, ובנוסף להם חדרים נוספים, נבנו לאורך החומות. השטח יושר בעזרת מערכת של [[קשת (מבנה)|קשתות]] ו[[קמרון חבית|קמרונות חבית]]{{הערה|1=על התיאור הארכיטקטוני ראו: [http://www.touregypt.net/featurestories/catherines3.htm].}}.<br />
<br />
על פי המסורת המקומית, [[פירמן]] השמור בכנסייה, ואשר נטען כי נחתם בידי [[מוחמד]], מעניק הגנה למנזר מפני מתנכלים מוסלמים. מסורת זו טוענת כי ה[[נביא]] ה[[אסלאם|מוסלמי]] הסתתר במנזר מאויביו. מסגד שהוקם במקום בסביבות [[המאה ה-12]], נתן תוקף להגנה זו על המנזר גם תחת השלטון המוסלמי. עם זאת, ראיות שונות מעידות על דלדול אוכלוסיית הנזירים במקום תחת השלטון המוסלמי.<br />
<br />
חדר האוכל במנזר נבנה בעזרת קשתות מחודדות בסגנון [[אדריכלות גותית|גותי]]. על אבנים רבות באולם מופיעים כתובות וסמלים המזוהים עם ה[[צלבנים]]. מבנים נוספים במכלול הם מבנה כנסייה גדול, [[מגדל פעמונים]], גלריית [[איקונין|איקונות]] וחדר אוצר, קפלות שונות, בית חולים, ארכיון, [[גת (בור)|גת]] לדריכת [[זיתים]] ועוד.<br />
<br />
== כנסיית המנזר ==<br />
כנסיית המנזר, המכונה [[קתוליקון]], נבנתה ב-557, לאחר מותו של יוסטיניאנוס. על כך מעידות כתובות המפוזרות במקומות שונים בכנסייה שמזכירות את הקיסר ואשתו תיאודורה. אישור נוסף לתאריך בניית הכנסייה נמצא בכתביו של קוסמאס אינדיקופלאוסטס, נזיר יווני יליד [[אלכסנדריה]] שחי בסיני, וחיבר סביב שנת [[550]] חיבור בשם "הטופוגרפיה הנוצרית", בו הזכיר את [[מנזר פרן|המנזר הנוצרי בפראן]], אך לא את המנזר בהר סיני.<br />
מבנה הכנסייה ממוקם בחלק הצפוני של מתחם המנזר. היא נבנתה במתכונת של [[בזיליקה]] ואורכה כ-40 מטר. מאחורי ה[[אפסיס]] הוקמו שלוש קפלות ההופכות את הכנסייה למבנה בעל שלושה אפסיסים. מבנה משולש כזה אופייני גם לבזיליקות נוצריות אחרות מאותה תקופה ב[[ארץ ישראל]], כמו הכנסייה הדרומית ב[[שבטה]], או זו ב[[עבדת]]. לפני הכנסייה הוקם [[נרתקס]]. שינויים במבנה נערכו ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] וב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] ברצפת הכנסייה ובעיטורים שבה. במאה ה-18 גם כוסה גג הכנסייה המקורי כדי להגן עליו.<br />
<br />
מן העיטורים המקוריים של הכנסייה נותרו כמה פסיפסים ביזנטיים. גם בדוגמאות אלו מן ה[[אמנות ביזנטית|אמנות הביזנטית]] יש נטייה לשטיחות בתיאור הרקע. אולם, לעומת פסיפס הטרנספיגורציה בכנסיית [[סנט אפולינרה אין קלאסה]], מציג הפסיפס בכנסייה של מנזר סנטה קתרינה גישה נראטיבית יותר לתיאור הנושא.{{הערה|1=ראו: [http://www.world-heritage-tour.org/africa/eg/sainteCatherine/altar.html מבט פנורמי על האפסיס].}} במרכז הפסיפס, הנמצא ב[[אפסיס]], מופיע ישו כאדם צעיר עטור בזקן שחור קצר העולה לשמיים, כשמסביב לגופו הילה אובאלית. דמויות השליחים בסצנה מציגות את רגשותיהן ומביעות את הדרמה של המאורע המתואר. לצד ישו מופיעים [[אליהו]] ומשה. גם בקטע פסיפס המציג את משה לצד הסנה הבוער מורגשת הנטייה הנראטיבית בעיצוב תנוחתו של משה, המתואר כשרגלו האחת מונחת על אבן והוא מסיר את סנדלו. התיאור מציג עומק בהסתרה של היד מאחורי הרגל הכפופה ובעזרת קפלי הבגד של משה. בשל איכותם הנדירה של הפסיפסים הללו, שהם אחת הדוגמאות הבולטות לאמנות מונומנטלית בשטחים המזרחיים של [[האימפריה הביזנטית]], נטען כי מקורם של [[פסיפס]]ים אלו הוא ב[[קונסטנטינופול]]. אולם, העובדה כי גם אדריכל המבנה היה מקומי עשויה לסתור הנחה זו.{{הערה|1=ראו: Rodley, Lyn, '''Byzantine Art and Architecture''', An Intreduction, Cambridge University Press, Cambridge, 1994, pp. 88-89.}}<br />
<br />
דלתות הבזיליקה מתוארכות ל[[המאה ה-11|מאה ה-11]]. הן מעוטרות בארבעה [[תבליט]]ים ועליהם תיאורים של ציפורים, חיות, צמחים ועלים. מעליהן מופיעה כתובת ביוונית המצטטת את {{תנ"ך|תהילים|קיח|כ}}: "זה-השער ליהוה צדיקים יבאו בו".<br />
<br />
== אוצרות המנזר ==<br />
ספריית המנזר מכילה את האוסף השני בגודלו בעולם של [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] ו[[קודקס]]ים יקרי ערך. האוסף הגדול, שני רק לזה של ה[[קריית הוותיקן|וותיקן]], מכיל חיבורים ב[[יוונית]], ב[[לטינית]], ב[[עברית]], ב[[סורית]], ב[[ערבית]] ב[[גאורגית]] ועוד. כתב היד המפורסם ביותר שנמצא בה היה ה"[[קודקס סינאיטיקוס]]", [[תרגום השבעים]] מ[[המאה ה-4]] או מ[[המאה ה-5]]. הקודקס נמכר בשנת [[1859]] לרוסיה ובשנת [[1934]] נמכר שוב ל[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]]. בשנים 2018–2022 [https://sinaimanuscripts.library.ucla.edu/about? בוצעה] דיגיטציה של כ־1.5 מיליון עמודי כתבי היד בשפות השונות.<br />
<br />
אוסף יצירות האמנות הגדול של המנזר מכיל כמה מתמונות האיקונין המוקדמות ביותר. הוא מכיל כאלפיים עבודות אמנות. בין יצירות אלו ישנן המתוארכות למאה ה-5 או ה-6, אולם מרבית האיקונות נעשו בין [[המאה ה-9]] ל[[המאה ה-13|מאה ה-13]]. בין העבודות נמצא דיוקן של פטרוס, עשוי בטכניקה של ציור ב[[שעווה]], המתוארך למאה ה-6. ציור מפורסם אחר, מן המאה ה-16, מציג את [[מרים, אם ישו]] אוחזת בבנה [[ישו]]. חלקם הגדול של הציורים נעשו על ידי נזירים תושבי המנזר, שפיתחו סגנון ציור בעל מאפיינים מקומיים.<br />
<br />
לאחר [[מלחמת סיני]] ירדה משלחת של פרופסורים מהאוניברסיטה העברית למנזר ובמשך 8 ימים חקרה את כתבי היד במנזר{{הערה|{{על המשמר||משלחת האוניברסיטה חקרה ספריית מנזר סן קאטרינה|19561209|66}}{{ש}}{{מעריב|בנו רותנברג|חיטוט בספרים משומשים|19561214|37}}}}. [[מיכאל אבי יונה]] פרסם חלק מצילומי כתבי היד שנסקרו{{הערה|{{למרחב||יפורסמו צילומי כתבי היד מסיני|19580401|76}}}}.<br />
<br />
==הפיגוע ב-2017==<br />
ב-18 באפריל 2017 פתחו חמושים בירי על שוטרים מצריים המאבטחים את המנזר המשמש כאתר תיירות חשוב בדרום סיני. ארגון [[המדינה האסלאמית]] נטל על עצמו את האחריות לפיגוע, בו נהרג שוטר מצרי ונפצעו ארבעה נוספים.{{הערה|{{וואלה||מצרים: שוטר נהרג ו-4 נפצעו במתקפה של דאעש בדרום סיני|3057837|19 באפריל 2017}}}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[מנזר סינאיה]]<br />
* [[שבט הג'בליה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* מתיו טיג, '''סיני - חלום ושברו - מרירות המולידה טרור רוחשת בקרב שבטי הבדואים בחצי האי סיני''', [[נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל]], גיליון 130, מארס 2009<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{אתר רשמי}}<br />
* [http://www.world-heritage-tour.org/africa/eg/sainteCatherine/towerNW.html אתר ובו מבט פנורמי על המנזר]<br />
* [http://www.touregypt.net/Catherines.htm מנזר סנטה קתרינה וההיסטוריה שלו] - אתר מפורט על המנזר. {{אנגלית}}<br />
* [http://www.geographia.com/egypt/sinai/stcatherine.html מנזר סנטה קתרינה ואתריו] - אתר מפורט על המנזר {{אנגלית}}<br />
* [http://whc.unesco.org/en/list/954 דף המנזר] באתר המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו. {{אנגלית}}<br />
* [http://culture-et-debats.over-blog.com/article-291527.html האיקונות של מנזר סנטה קתרינה] {{צרפתית}}<br />
* [http://www.codexsinaiticus.org/en/ ה"קודקס סינאיטיקוס"]<br />
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/pdluRRaEQ0Y?t=607 מנזר סנטה קתרינה], [[סרטי גבע]], [[ארכיון שפילברג]], 1956 <small><small>(התחלה 10:07)</small></small><br />
* [http://www.saintcatherinefoundation.org/ קרן קתרינה הקדושה]<br />
* [http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_MAPS_JER002368046 מפת הר סיני ומנזר סנטה קתרינה, המאה ה-18.] אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]].<br />
* {{בריטניקה}}<br />
* {{הספרנים|שי בן-ארי|כתבי היד של מנזר סנטה קתרינה באתר הספרייה הלאומית|st_catherines_manuscripts|דצמבר 2021}}<br />
* [https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL997009638822205171/NLI כתב החסות של נפוליאון בונפרטה לנזירי מנזר סנטה קתרינה, מארכיון המנזר, חצי האי סיני], [[יד יצחק בן-צבי]], [[הספרייה הלאומית]]<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007267405905171|סנטה קתרינה (מנזר, סיני)}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אסיה: מנזרים נוצריים|סנטה קתרינה]]<br />
[[קטגוריה:סיני]]<br />
[[קטגוריה:מצרים: אתרי מורשת עולמית]]<br />
[[קטגוריה:אמנות ביזנטית]]<br />
[[קטגוריה:מצרים: מבני דת]]<br />
[[קטגוריה:מצרים: נצרות]]<br />
[[קטגוריה:המזרח התיכון: כנסיות ומנזרים]]</div>imported>AVR70